הוראה
מיון:
נמצאו 153 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    כדי לחזק ולהצמיח למדנות (scholarship) אודות ידע של מורי מורים, מאמר זה מתאר חקירת עומק של קבוצת מורי מורים המספקת התפתחות מקצועית. ניתוח הנתונים המעוגנים איפשר למחברים להגדיר אלמנטים עיקריים שונים, אלמנטים משניים, ומרכיבים המהווים ידע של מורי מורים, כמו גם להבהיר כיצד השימוש בידע זה – בהקשר של התפתחות מקצועית בהוראה – משתמש במרכיבים מרובים בכל רגע נתון. לממצאים אלה השלכות הן עבור למדנות אודות ידע של מורי מורים הן עבור הפרקטיקה שלו (elmer, Sarah; Bernstein, Malayna; Bolyard, Johnna, 2016).

  • לינק

    תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

  • תקציר

    פרחי הוראה רבים הם בני דור האינטרנט ומצופה מהם שיכירו את טכנולוגיות המידע והתקשורת השונות, עם זאת מספר מחקרים ציינו שהם לא בהכרח מסוגלים להשתמש בהם להוראה וללמידה. הרעיון של ידע טכנולוגי פדגוגי של מורים הוא מרכזי לדאגה זו. במחקר זה, המחברים משתמשים בתשובות של 146 פרחי הוראה לשאלות פתוחות לגבי ההתנסויות והידע בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובפדגוגיה אשר הביאו עמם כאשר החלו את תכנית הכשרת המורים באוניברסיטה (Kontkanen, Sini; Dillon, Patrick; Valtonen, Teemu; Renkola, Sami; Vesisenaho, Mikko; Vaisanen, Pertti., 2016).

  • תקציר

    בשנים האחרונות נראתה תנועה מרוכזת ושיטתית לעבר מערכת של הכשרה ראשונית של מורים המובלת על ידי בתי הספר באנגליה. מערכת זו קראה תיגר באופן רדיקלי על תפקידן של האוניברסיטאות, ובייחוד על חלקן בחשיפת מורים חדשים לתיאוריה חינוכית. רק כמחצית מהנכנסים החדשים למקצוע ההוראה מגיעים כיום ממסלולי ההכשרה באוניברסיטאות. שינויים מרחיקי לכת אלו בהכשרת המורים הועברו בהתייעצות פורמלית ודיון ציבורי מינימליים. בחוברת דחופה ומחייבת זו, המחברים טוענים לתפיסה של מורים כאנשי מקצוע הדורשים הבנה עמוקה של המימדים המושגיים, האמפיריים והנורמטיביים של הפרטיקה החינוכית. מחברי החוברת מסבירים מדוע המחלקות לחינוך באוניברסיטאות ניצבות במקום טוב יותר מאשר בתי הספר כדי לעזור למורים חדשים לרכוש הבנה זו (Orchard, Janet; Winch, Christopher, 2015).

  • סיכום

    פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).

  • תקציר

    המאמר מתאר דרך מושגית של ניתוח פרקטיקת ההוראה ומדווח על התוצאות של חקר מקרה יחיד. למרות מגבלות המחקר, המאמר הנוכחי מושך תשומת לב לקטגוריה מסוימת של ניתוח, הריקוד, ומנסה לקרוא את ההוראה כפעילות פרקטית וממוקמת (Pastore, Serafina; Pentassuglia, Monica, 2015).

  • לינק

    המאמר דן בשימוש במחשבי טאבלט בחינוך. דגש מיוחד ניתן לשילוב טכנולוגי ולמחשבי הטאבלט הידועים כ-iPads. נטען כי רוב בתי הספר אינם רותמים את הפוטנציאל היצירתי של מכשירים אלה במלואו, וכי השימוש בהם מוגבל לרוב לכתיבת הערות ולהפצת מקורות. נושאים אחרים כוללים הסקת מסקנות, הערכות ולמידה שיתופית (Daccord, Tom; Reich, Justin, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חוקר את הקשר בין הוראה ולמידה. בעוד שבייחוד בשפה האנגלית הקשר בין הוראה לבין למידה הפך לאינטימי עד שלעתים מסתכלים עליו כאילו הביטוי 'הוראה ולמידה' הוא מלה אחת, המחבר טוען כי חשוב לשמור על הוראה ולמידה בנפרד זו מזו, וגם מספק מספר טיעונים עבור ההצעה שייתכן שהלמידה אינה האפשרות היחידה שההוראה צריכה לכוון אליה. המחבר חוקר רעיון זה באמצעות דיון בקשר שבין הוראה לבין למידה, הן מבחינה מושגית והן ברמה אקזיסטנציאליסטית. הוא דן במגבלות של שפת הלמידה כשפה חינוכית, מציין עבודה פוליטית שנעשית דרך השפה של הלמידה, ומעלה שאלות אפיסטמולוגיות ואקזיסטנציאליסטיות לגבי זהותו של הלומד, בייחוד ביחס לשאלה מה זה אומר להיות בעולם במונחים של למידה כהבנה וכהענקת משמעות (Biesta, Gert, 2015).

  • תקציר

    הגברת היצירתיות היא סוגיה חשובה ברחבי העולם, אבל היא נתפסת באופן שונה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. יצירתיות נחשבת כמיומנות חיונית לחיים, מרכיב עיקרי באינטליגנציה האנושית, וכנושא החשוב ביותר בחינוך של תלמידים מוכשרים ומחוננים. המאמר דן בטבעה של היצירתיות, מציע המשגה רחבה של היצירתיות בהתבסס על הגישה ההומניסטית ועל הפסיכולוגיה החיובית, ומציע פרקטיקות הוראה לטיפוח יצירתיות בכיתה (Wadaani, Majed Rabhan, 2015).

  • סיכום

    אסטרטגיה חינוכית חשובה למורים אפקטיביים היא רפלקציה והערכה של ההוראה של עצמם. רפלקציה הוגדרה כחשיבה דליברטיבית על פעולה תוך מבט המכוון לשיפורה. בנדורה (Bandura, 1986) מספק מסגרת המאירה את חשיבות הרפלקציה למתכשרים להוראה. באמצעות רפלקציה עצמית הם יכולים לשקול את יכולותיהם להשפיע הן על הסביבה (הכיתה) והן על פעולות ההוראה שהם מבצעים. במחקר המוצג כאן השתתפו 201 מתכשרים להוראה בקורס שיטות מחקר כללי במסגרת הכשרת מורים, וכן בהתנסות מעשית שבמהלכה בקרו ולימדו באותה כיתה שעה בשבוע. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת מקליטי-וידיאו וקבוצת מקליטי-קול של שיעוריהם. הם התבקשו להקליט, לצפות/להקשיב ולכתוב רפלקציות לפי שאלות שנשאלו (Daniel Bergman).

  • סיכום

    מורים רבים בוחרים לשתף את העולם בחוויות מהכיתה, במחשבות על הוראה ובסתם אנקדוטות משעשות. הנה כמה דוגמאות שאולי יעשו לכם חשק לכתוב בלוג משלכם (לימור דומב).

  • לינק

    לאחרונה עלה לרשת פורטל בין-לאומי בהכשרת מורים והוראה, אשר כולו בשפה הערבית. האתר, פתוח וחופשי לכל גולש בעולם, מהווה מאגר מקוון וייחודי מסוגו של תכנים בנושאי הכשרת מורים, הוראה, פדגוגיה וחינוך, בדגש על תחומי העניין של אנשי חינוך דוברי ערבית. הצוות המקצועי של הפורטל מרכז בו סיכומים וסקירות של חומרים ממקורות מגוונים, כגון כתבי עת, ספרי עיון, אתרי חינוך, כנסים ועוד. החומרים נאספים ממקורות איכותיים, עדכניים ורלבנטיים לקהילת מורי המורים, מנהלי בתי ספר ומוסדות חינוכיים, חוקרי חינוך ואנשי הוראה (מכון מופ"ת).

  • תקציר

    'מנהיגות פדגוגית' (Pedagogical Leadership), היא מונח המופיע לעיתים קרובות בספרות והמורה על צורות של פרקטיקה המעצבות ומכוונות את ההוראה והלמידה להשתלבות במנהיגות. אולם במאמר זה המחברים טוענים כי המונח 'פדגוגיה' הופך לרב-משמעי בעת שהוא מצורף למושג ה'מנהיגות' ודורש הסבר נוסף, בייחוד במאה ה-21. המסקנות של המחברים מעודכנות על ידי ממצאים ממחקר שנערך על-ידם עם מנהלי בתי ספר ומנהיגים של מסגרות לגיל הרך באנגליה במהלך שנת 2012 (Male, Trevor; Palaiologou, Ioanna, 2015).

  • תקציר

    רפלקציה הפכה למרכיב מקובל של תכניות להכשרת מורים. אולם המושג זכה לביקורת רבה, בייחוד לגבי תפקידו בשיפור הפרקטיקה המקצועית. מאמר זה מספק סקירה של הביקורות לגבי רפלקציה, ודיון בגישות שננקטו לגבי רפלקציה בספרות מאז שנת 2005. שתי סוגיות, הקשר וזהות, נחשפו כבולטות בדיונים העכשוויים לגבי רפלקציה (Beauchamp, Catherine, 2015).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בשימוש במשאבי הרשת בתהליך הלמידה. המאמר מתכוון לבחון למידה מקוונת לעומת למידה מסורתית, ולהציג את היתרונות ואת החסרונות של למידה מקוונת (BACESCU, Monica Condruz, 2014).

  • לינק

    לעצור ולהתבונן. כמה קשה לעצור לרגע במירוץ המטורף של החיים ולהתבונן באמת. (ולעומת זאת) כמה קל להשתמש במכשיר הטכנולוגי שבכף ידנו ולצלם. הצילום… מקפיא את התמונה שרואה העין, מארגן את הנראה בתוך מסגרת ומגביל את שדה ראייה. הצבעים, הצורות, המרקמים והתנועה- קופאים רק לרגע- ומאפשרים התבוננות. האוספים העצומים והבלתי נתפסים של צילומים שיוצרים ואוגרים אנשים בכל העולם (בעננים וירטואליים) מגיעים למספרים דמיוניים בכל רגע, אבל, 1. עד כמה אנחנו עוצרים להתבונן בצילומים שלנו? 2. מהם הכלים שבהם אנחנו עושים שימוש כדי לפרש, להבין ולהשתמש במידע לתועלתנו? (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    אתיקה היא הליבה הבסיסית של הוראה, למידה ומנהיגות חינוכית דמוקרטיות. זה הכרחי שהפיתוח של תובנה מוסרית והגיבוש של עמדה מוסרית יהפכו לאלמנטים בסיסיים הן של הכשרת המורים ההתחלתית והן של ההשכרה המתמשכת. המחנכים חייבים להיות מומחים בטיפוח תרבויות מוסריות בתוך בתי הספר והמחוזות. עליהם לדעת כיצד לטפח באופן יעיל את היכולת המוסרית הקולקטיבית של כל אלה שאותם הם נקראים לשרת(Smith, Deirdre, 2014).

  • תקציר

    למידה מקוונת פתוחה הופכת להיות מוקד קריטי עבור תכניות נתמכות טכנולוגיה מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כאשר חשיבותן של אוריינות דיגיטלית וחירויות דיגיטליות עבור כל הלומדים גדלות. מאמר זה מתאר את מדיניות הלמידה הפתוחה הנוכחית, משאבים חינוכיים פתוחים, והשלכות פוטנציאליות על הפרקטיקה הפתוחה ומסתיים בהצעות למחקר עתידי לגבי למידה פתוחה (O'Byrne, W. Ian; ROBERTS, VERENA; LABONTE, RANDY; GRAHAM, LEE, 2014).

  • תקציר

    הוראה ומחקר הם שני מרכיבים בלתי נפרדים בהשכלה הגבוהה. קיימים ויכוחים מתמשכים לגבי היחס ביניהם. האם הוראה טובה תמיד מובילה למחקר טוב, ולהיפך? מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את ההשפעה של המדיניות הנוכחית על שתי הפרקטיקות האקדמיות ודן באופן שבו היא מעצבת את הערכים המקצועיים ואת פיתוח הקריירה של אדם מסוים (Fanny Chan Fong Yee, 2014).

  • לינק

    ג'ורג' קורוס (George Couros) מציין בבלוג שלו כי הוא מוטרד כאשר הוא רואה פוסטים או סרטוני וידאו המדברים על כך שמורים רבים כל כך אינם מוכנים לעשות משהו טוב יותר עבור תלמידיהם. ישנם כל כך הרבה אספקטים של חינוך החשובים להתפתחות תלמידינו, ומורים מלהטטים עם כל כך הרבה דברים שעליהם לבצע, כאשר לרבים מהדברים הללו אין קשר רב להוראה בכיתה, אלא הם משימות אדמיניסטרטיביות. במקום לתהות "מדוע אנשים אינם נעים מהר יותר?", עלינו לקחת צעד אחורה ולהיפטר מכמה הנחות שאנשים מניחים אודות מחנכים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין