מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

מיון:
נמצאו 1098 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ספר זה עוסק בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.

  • סיכום

    מחקר זה בדק האם חשיבה יצירתית משתפרת באמצעות שימוש בתוכנית התערבות המבוססת על שלושה סוגים של אינטראקציות רב-משמעיות בין תמונה לטקסט בתוך יצירות אמנות. נראה כי תוצאות המחקר מספקות תמיכה ראשונית בפיתוח תכניות לימודים תוך שימוש באינטראקציות רב-משמעיות בין טקסט לתמונה כדי להגביר חשיבה מסתעפת

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה להבין האם ועד כמה מידת המוטיבציה משפיעה על יכולות הקריאה בקרב תלמידים דוברי עברית? הממצאים מראים כי תלמידי הקבוצה שהשתתפה בהתערבות תפסו עצמם כקוראים טובים, הכירו היטב בערך ובחשיבות של קריאה והפגינו יכולות קריאה בקול-רם טובות בהרבה. מכאן, לא רק שסביבת הלמידה והגישה הפדגוגית מגבירים מוטיבציה לקריאה בכיתה א', אלא שבכוחן להשביח את יכולות הקריאה, הדיבור והשפה.

  • תקציר

    לפי תוצאות מבחני פיז"ה שנערכו ב-2022 ופורסמו בדצמבר 2023, הפערים בישראל המשיכו לגדול כתוצאה מירידה בהישגי התלמידים מרקע כלכלי חלש, ועלייה בהישגי התלמידים מרקע כלכלי מבוסס. אילו תלמידי ישראל מהרקע הכלכלי הנמוך (כפי שהעידו על עצמם במבחן) היו נבחנים לבד במבחן — הם היו מדורגים בתחתית הדירוג הבינלאומי, לצד אזרביג׳אן, מקסיקו ותאילנד. מדובר בכ-30% מהתלמידים במערכת החינוך.

  • סיכום

    המתכשרים שרואיינו למחקר צלחו את השנה הראשונה בהוראה וסיפרו שהתוכנית המזורזת עזרה להם וסיפקה את הכלים הבסיסיים. ואולם, מה שהחזיק אותם בפועל היה התמיכה לה זכו מצד המורה-חונך, המורים העמיתים או הצוות הניהולי. עבורם, תחושת השליחות המקצועית והפן האנושי העוטף הם שסייעו להם בצליחת השנה הראשונה בהוראה הן מבחינה פרקטית וחברתית-רגשית.

  • תקציר

    בשעת משבר, קשה במיוחד לעורר מוטיבציה בלומדים. ואולם, אם ניצוק בו משמעות וערך בעיני הלומדים, נוכל לעורר בהם תחושות של התפתחות ואפילו של ריפוי. כל מה שצריך זה להפוך את התוכן או התהליך למשהו ששייך גם ללומדים ולא רק לנו, ואז ייווצר החיבור שיחולל תחושת ערך. הנה שש פעולות שאפשר לשלב עם כל עולם תוכן, גם כזה שלא נתפס כמעניין:

  • סיכום

    שיטת הפיגומים בחינוך (Scaffolding) היא דרך לממש את המלצתו של לב ויגוצקי לעבוד באזור ההתפתחות הקרובה של התלמיד, כלומר לתת לו משימות שמידת הקושי גדולה שלהן גבוהה מעט מיכולתו להתמודד איתן בכוחות עצמו, אך כאלה שהוא מסוגל לפתור בסיוע מורים או עמיתים מוכשרים יותר

  • סיכום

    תופעת הנחיתות היחסית בחינוך מכונה "תופעת הדגים הקטנים בבריכה הגדולה" (או בעברית: "זנב לאריות"). ככל שמוסד חינוכי יוקרתי וסלקטיבי יותר, כך מרגישים הסטודנטים רע יותר בנוגע ליכולות הלימודיות שלהם. סטודנטים שהיו יכולים להיות מצטיינים בבית ספר טוב יכולים ליפול בקלות אל תחתית הרשימה בבית ספר מעולה. וההרגשה הזאת – סובייקטיבית ומגוחכת ואי-רציונלית ככל שתהיה – היא חשובה. מה שאתם מרגישים בנוגע ליכולות שלהם – "התפישה העצמית" האקדמית שלכם – בהשוואה לחבריכם לספסל הלימודים מעצב את נכונותכם להתמודד עם אתגרים ולבצע משימות קשות. זה יסוד מכריע במוטיבציה ובביטחון העצמי שלכם.

  • סיכום

    גריט מוגדר כנחישות, התמדה למרות מכשולים ותשוקה לתחום עניין או לפרויקט מסוים – ונחשב לגורם המנבא הצלחה בלימודים ואחריהם. כתוצאה מכך, בתי ספר ומחנכים רבים מאמינים כי יש להנחיל תכונה זו לתלמידים. ואולם, במאמר זה נטען כי 15 שנים של מחקר אמפירי לא תמכו בטענה כי גריט מנבא הצלחה, וכי יש לו במקרה הטוב השפעה זניחה על ההישגים בבית הספר. בעיקר הדברים אמורים באוכלוסיות מוחלשות, שם גם תלמידים בעלי גריט אינם מצליחים במבחנים ובמטלות שתלמידים חסרי גריט מאוכלוסיות חזקות מצליחים בהם. לפיכך, כך גורסים מחברי המאמר, הדגש על גריט במקום על טיפוח גורמים אחרים מחזק את אי השוויון החברתי משום שהוא מביא להגברת הביצועים של אנשים בעלי זכויות-יתר ולפגיעה בקבוצות מיעוט ובחסרי משאבים. הגריט אינו מפצה על נסיבות שליליות – כולל עוני, אפליה גזעית/אתנית ומוגבלויות. בהתבסס על תובנות אלו, ההמלצות לקובעי מדיניות, בתי ספר ומורים הן לצמצם את פערי ההזדמנויות הבלתי שוויוניים ולנקוט התערבויות מבוססות מחקר כגון השוואת משאבים והזדמנויות בין המרכז לפריפריה, בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות.

  • סיכום

    כיצד תופסים מורים ישראלים את מושג הכשירות התרבותית? כדי לענות על שאלה זו, השתמשו עורכי המחקר בסקר שאלון שסימן את מידת ההסכמה של כל משתתף עם 19 הצהרות המגדירות יכולת תרבותית. השאלות היו פתוחות, ואפשרו למשתתפים לשתף את דעותיהם על יכולת תרבותית

  • תקציר

    הרשת האירופית ליושרה אקדמית (The European Network for Academic Integrity – ENAI) מבקשת להציג מדיניות סדורה, להעביר ידע ולהקנות כלים פרקטיים למנהלי אגפים, לרשויות מחקר, לאגודות סטודנטים ולבתי ספר תיכונים ברחבי אירופה בנוגע לשימוש הראוי בבינה מלאכותית באופן אחראי, תוך הקפדה על יושרה אקדמית. 

  • תקציר

    ה-Chat GPT נתפס כאיום אשר מאתגר את מערכת החינוך. יכולתו לספק תשובות מהימנות, לכתוב מטלות ואף לערוך ניסויים מעורר דאגה מהעתקות, שימוש בלתי הולם, גנבה ספרותית ומידע כוזב. כתגובה לכך, בתי ספר בארה"ב אוסרים על השימוש בכלי בתחום בית הספר. מכאן, שה-Chat GPT מצריך מחקר אמפירי עכשווי, כמו גם תשומת לב מיידית, כדי למקסם את יתרונותיו, להשתמש בו בצורה יעילה ולמזער את נזקיו הפוטנציאליים.

  • תקציר

    אין רק דרך אחת להעניק משוב, להדריך מורים ולהעביר מידע. דרך חלופית המוצעת במאמר זה היא ניתוח מידע באופן שיתופי. בשיח מסוג זה, המנחה והמורה מתקשרים כשווים, מנהלים דיאלוג פורה ומפרה, מייצרים דינמיקה חברתית-רגשית בטוחה ומנסים להסתכל על הדברים מנקודת ראות חיצונית ואובייקטיבית.

  • תקציר

     הספר מידת החינוך מבטא את החתירה לפיתוח תכונות טובות במידתיות הנכונה ולהגשמת הרמוניה עם הסביבה הטבעית ועם החברה האנושית. קהל היעד הוא כל אדם המבקש חיים של איכות ומשמעות, ובמיוחד אנשי חינוך הרוצים לטפח תלמידים למיטבם.

  • תקציר

    ממצאי מחקר זה מצביעים על קשיים ומתחים אישיים, בינאישיים ומקצועיים בקרב מורים ממוצא אתיופי המלמדים בשלושה בתי ספר בירושלים. הם חשים כמיעוט בחדר המורים וכזרים באקלים התרבותי בבית הספר. יתר על כן, הם מביעים תסכול ואכזבה מכך שהציפיות של תלמידיהם והממונים עליהם נמוכות בהשוואה לעמיתיהם המורים. אך, עם זאת, כנגד האתגרים, המורים מצליחים להשתדרג מבחינה טכנולוגית ולבצע שינויים אישיים, בינאישיים, מקצועיים ומנטליים בעבודתם כמורים וכמחנכים.

  • סיכום

    מחקר זה שואף לשפוך אור על תפקידיהם של מובילי קהילה (Facilitators) במוסדות ההשכלה הגבוהה בספרד. מן הממצאים עולה שתפקידם הוא לתאם ולתווך בין חברי הקהילה המקצועית הלומדת, לנווט את השיח הפדגוגי, לחזק את תחושת השייכות הפנים קהילתית, להפיח מוטיבציה ללמידה בחברי הקהילה ולהיות אמון על ההיבטים הלוגיסטיים. מעבר לכך, תפקידם הינו דינמי ויכול להתגבש לאורך הזמן ולהשתנות בהתאם לחוג, לדיסציפלינה או למוסד.

  • תקציר

    פדגוגיה רלוונטית לתרבות (פר"ת) מוגדרת כשיטת הוראה המייחסת חשיבות רבה לרקע הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. זוהי גישה חינוכית מבוססת-תלמיד שנובעת מתוך הסתכלות רב-תרבותית. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותם, הכלתם והיטמעותם של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך. למעשה, הפר"ת יכול לסייע להתאים את החיים, הבית, הקהילה והשפה של התלמידים לשיטת הלמידה ולעזור בבניית ביטחונם העצמי, הערכתם העצמית, תחושת המסוגלות העצמית והחתירה להישגיות.

  • סיכום

    אוניברסיטת בר-אילן ערכה במרץ 2023 כנס בנושא "בינה מלאכותית והמרחב האקדמי", שבו דנו בהשפעת הבינה המלאכותית על תחום החינוך. לפניכם סיכום המושב "בינה מלאכותית במרחב הפדגוגי", שעסק בבעיות ובאתגרים שהבינה המלאכותית מציבה בפני מערכת החינוך, וגם בפתרונות האפשריים להם.

  • תקציר

    מה מתרחש במוח כשאנו לומדים ומלמדים, מרגישים ומחליטים? בעשורים האחרונים ההתקדמות במדעי המוח פתחה צוהר אל תוך המוח המרגיש, הלומד והחושב. אנו יכולים לראות בזמן אמת כיצד נוצרים קשרים בין תאי עצב, איך נוצרים הזיכרונות, מה הם המנגנונים המוחיים שבבסיס המוטיבציה, ולהבין את הקשרים ההדוקים בין רגש ללמידה. לתגליות החדשות יש בשורה גם לעולם החינוך.

  • תקציר

    הספר "פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם" אוגד מבחר מאמרים של נשות ואנשי חינוך על התבוננות בהוראה. הספר פורש קשת של פרקטיקות מקוריות, המיישמות במעשה החינוכי מיינדפולנס, יוגה, קשב, דיאלוג ומדיטציה. המאמרים ממחישים את היתרונות הצומחים מתוך למידה המפעילה את הגוף, את החושים, את הרגש, את הדמיון ואת הרוח.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין