פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

  • סיכום

    מחקר זה בחן את הקשרים הייחודיים בין מוזיקה למתמטיקה כפי שהם נתפסים על ידי ארבע קבוצות של מומחים: מתמטיקאים ומוזיקאים מקצועיים, וכן מכשירי מורים בשני תחומים אלה. נחקרו ארבע קבוצות של משתתפים, הכוללות תיאורטיקנים ומחנכים מאוניברסיטאות ישראליות שונות. במהלך ראיונות חצי-מובנים, משתתפי המחקר נשאלו על השקפותיהם בנוגע לקשרים בין מתמטיקה למוזיקה.

  • תקציר

    מערכת החינוך הישראלית נוסדה בשנת 1948 עם הקמת המדינה היהודית. מאז התרחשו 15 רפורמות במטרה לשפר מערכת זו, כולל את תנאי ההעסקה של המורים. חוקרי חינוך שבחנו רפורמות אלה מבחינים בין שינויים גלובליים ומקומיים, המכונים גם שינויים מסדר ראשון או מסדר שני. כך למשל, השינוי שהוצע על ידי ועדת דברת נחשב לשינוי מהסדר השני, משום שניסה לשנות את תשתית המערכת, את חזונה ואת האידיאולוגיה שלה. ועדת דברת, שכונתה 'כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל', ביקשה ליזום את הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר במערכת החינוך בעשור הראשון של המאה ה-21. רפורמה זו כללה סדרה של המלצות ארגוניות, פדגוגיות, מבניות ותקציביות, אך יישום ההמלצות היה כרוך בהוצאה תקציבית גדולה, שהממשלה לא אישרה. לפיכך, מרבית ההמלצות מעולם לא יושמו.

  • סיכום

    מחקר זה בודק כיצד נתן למטב יישום של סימולציית מציאות מעורבת במוסדות אקדמיים להכשרה להוראה. לשם כך, חולק שאלון ל-45 סטודנטים להוראה מאוניברסיטה פרטית בדרום קליפורניה שחזו בסימולציית מציאות מעורבת, ניהלו שיעור מדומה ולימדו במשותף עם סטודנט אחר כאקט של הוראה משותפת.

  • תקציר

    שותפויות מחקר-פרקטיקה (RPPs) התפתחו תיאורטית במהלך העשור האחרון והן כעת תחום מתרחב במהירות של רפורמה במחקר ובפרקטיקה החינוכית. ספרות המחקר מתארת שותפויות כאלה כשיתופי פעולה ארוכי טווח והדדיים בין מורים וחוקרים החוקרים בעיות פרקטיות. חוקרים ואנשי מקצוע עובדים יחד ברוח של הדדיות כדי לפתח שאלות מחקר, לאסוף נתונים, ליישם התערבויות ולנתח ולהשתמש בממצאים. מחקר והוראה צפויים להיות רלוונטיים יותר למדיניות ולפרקטיקה כאשר מורים וחוקרים עובדים יחד מתוך כבוד ואמון הדדיים. למרות ש-RPPs חולקים מאפיינים רבים, הם יכולים להשתנות משמעותית בתצורות ובאינטראקציות של השותפים, בעוצמת העבודה ובתפוקות הצפויות.

  • סיכום

    בבתי הספר התיכוניים דוברי הערבית בישראל, בין-טקסטואליות היא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים החדשה בשפה וספרות ערבית. תכנית לימודים זו מייחסת חשיבות רבה ליכולתם של תלמידים לערוך השוואה שיטתית ורב-ממדית בין שני טקסטים ולזהות תופעות ספרותיות בין-טקסטואליות, כגון פרודיה או רמיזה. עם זאת, מתודולוגיית ההוראה המקובלת של בין-טקסטואליות בבתי ספר תיכוניים מבוססת על הדגמה של התופעות ללא פיתוח יכולתם של הלומדים למצוא קשרים בין טקסטים. כתוצאה מכך, התלמידים מתקשים לזהות ולנתח בין-טקסטואליות באופן עצמאי, וקושי זה ממשיך ללוות אותם בלימודיהם האקדמיים, קושי המשתקף בהישגיהם הנמוכים יחסית בבחינות הבגרות בערבית

  • סיכום

    סקירה זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בבית-הספר מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש. הדגש בה הוא על הצוות ועל הארגון מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר לתלמידים
    לקיומן של מערכות חינוך מוצלחות. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (ניהול משאבי האנוש בארגון והמחקר החינוכי) ובמודלים לפיתוח ההון האנושי בבית-הספר. מודלים אלו מתמקדים בצרכים
    פסיכולוגיים והמקצועיים של מורים בארגון

  • תקציר

    עבור תלמידי חטיבות הביניים, אי-נוכחות בבית הספר עלולה להפוך בקלות ובמהירות לדפוס חוזר ובטווח הארוך אף לנשירה מהתיכון, בעוד שנוכחות מלאה עתידה לנבא השלמה של תעודת בגרות והשגת תארים אקדמיים. מאמר זה מציע דרכי סיוע, תמיכה והגעה ללבם של התלמידים.