פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

  • סיכום

    כיצד ניתן לשפר את עיצוב המשימות של מורים בפיתוח מקצועי? לפי מחקר זה, ניתן לעשות זאת באמצעות פיגומים, המשמשים לפתרון בעיות. המחקר מתאר פיתוח מקצועי של ארבעה מורים למתמטיקה, שכלל 10 מפגשים. המורים נחשפו תחילה למשימה מתוכננת היטב בגיאומטריה כלומדים, ולאחר מכן התבקשו לעצב משימות גיאומטריה חדשות עבור תלמידיהם. הפיגומים שסופקו להם היו דוגמה אישית (modelling), השתקפות, ניסוח ודוגמאות מעובדות. ניתוח הנתונים מראה כיצד השימוש בפיגומים מסוימים היה מועיל תוך שימור האוטונומיה של המורים כמעצבי משימות.

  • סיכום

    מטרתו של מחקר זה היא להציע מודל חינוכי  המבוסס על הכרה בעמימות המידע הסובב אותנו. הטענה המרכזית היא שהבעיה אינה שהפרט אינו מעוניין באמת או שאינו יודע לחפש ולסנן נתונים, אלא שהמידע במרחב הציבורי הוא עמום (ambiguous), חלקי, מעובד  ומתווך על ידי גורמים אינטרסנטיים. במאמר מוצע מודל שילמד את הפרט להתמודד עם העמימות במקום  לחתור ל"אמת" החד -משמעית, שאין ביכולתו להשיג במרחב שפורשים הפוליטיקאים, הפעילים החברתיים, ארגונים וחברות שונים, האקדמיה והתקשורת

  • תקציר

    הבריאות הנפשית של סטודנטים מעוררת עניין גובר בשדה המחקר בחינוך. שכן, משנה לשנה גדל מספרם של הסטודנטים המתמודדים עם תחלואה נפשית וגוברת המודעות לקשר בין חוסן מנטלי לבין הישגיות אקדמית או נשירה. למעשה, בריאותם הנפשית של סטודנטים קשורה במישרין לכושר הלמידה, לתחושת המסוגלות העצמית, לצמיחה האישית, לפיתוח זהות, להתפתחות הקוגניטיבית, המקצועית והביקורתית ולמימוש הפוטנציאל הטמון בהם. למרות זאת, מתברר כי סטודנטים רבים אשר מתמודדים עם תשישות הנפש ממאנים לבקש עזרה.

  • תקציר

    מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמיו, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.

  • תקציר

    ספר זה הוא מסע חקירה של ההליכה לאיבוד – כהתנסות, כאירוע נפשי מכונן וכצומת של עבודה פרשנית מרובת נתיבים. דרכיו עוברות בין יצירות ספרות, קולנוע וטקסטים תאורטיים. הוא מצעיד את קוראיו לצד הגר וישמעאל האובדים במדבר והנזל וגרטל האובדים ביער, עוקב איתם אחר חוט אריאדנה בלבירינת, מובילם למעמקי השאול של דנטה ואדגר אלן פו, לשממה של מרחבי הסרט "ג'רי" ולרחובותיהן של אמסטרדם ותל־אביב לצד גיבורו של יעקב שבתאי. הפרשנות המוצגת מבקשת להאזין למשובש בסיפור השיבה, לצער האובדן שאינו ניתן להשבה ולצלקת ההליכה לאיבוד שנותרת גם לאחר החזרה הביתה. לצד זאת נבחנים בספר טקסטים פסיכואנליטיים מכוננים המעידים על חוויית התפרקות והתאיינות קדומה, המוצגת כמבנה תשתית נפשי־מיתולוגי, כחוויית יסוד, 'עמדה' חיונית בתהליך המתמשך שבו היחיד נהיה־בעולם אך גם כזו שמתמידה בפירוקו.

  • סיכום

    למרות העניין העולמי בממשק של כלי כתיבה מונעים באמצעות אלגוריתמים (ADWTs) ויושרה אקדמית, נתונים אמפיריים המתחשבים בנקודות המבט של מחנכים לגבי האתגרים, היתרונות והמדיניות של שימוש ADWTs נותרו נדירים. מחקר זה מצא כי מורים מעריכים מאוד את הדרכים המגוונות שבהן ADWTs יכולים לתמוך ביעדים החינוכיים שלהם (תועלת נתפסת)

  • תקציר

    מטרת מחקר זה הייתה לנתח דיווחים של מורות על אסטרטגיות ההתמודדות שלהן עם רגשות שליליים במצב מלחיץ ביותר – תוקפנות של תלמידים. נמצא כי המורות אימצו שישה סגנונות התמודדות עיקריים עם רגשות שליליים (או שילוב שלהם): סגנון קוגניטיבי, תמיכה חברתית, יחסי מורה-תלמיד, סגנון רגשי, אמונות מקצועיות ורגיעה עצמית.