לעזור לתלמידים לנווט בתוך דרמה דיגיטלית

Creekmore Jr., M. E. (2024). Helping students navigate digital drama. Educational Leadership, 82(3), 36–43

עיקרי הדברים:

• מחקר זה בוחן את תפקידה ומקומה של מערכת החינוך בהוראת בטיחות ברשת ומבהיר כיצד יכולות מורות ויועצות להנחות תלמידים להתנהלות נכונה ברשת
• שיעורי אזרחות דיגיטלית צריכים להיות בגדר חובה, ולא רק כתוכן העשרה או רשות
• כבר בכיתות ד'-ה' יש להתחיל למד אתיקה ונורמות של רשתות חברתיות, צ'אט קבוצתי וחשיבה חברתית-רגשית באינטרנט
• יחידות לימוד בנושא של סייבר ובטיחות יכולות למנוע מתלמידים להיקלע לאתרים טורפים, לבזבז כסף על הונאות ולהימנע מראש ממריבות אינטרנטיות מיותרות
• חשוב לשתף את התלמידים בסיטואציות חברתיות שחווינו בעצמנו, משום שאלו מנרמלות את הסיטואציות שהם חווים כיום, ומשקפות להם כיצד אנו נהגנו לפתור בעיות בשיח פרטי ושקט
• יש להבהיר לתלמידי השכבות הבוגרות שלאתגרים, לתעלולים ולמתיחות אינטרנטיות יכולות להיות השלכות נוראיות
• חשוב ללמד תלמידים כיצד להעצים חברים, לתקשר בכבוד, להימנע משפה שלילית, לדלג על תכנים מטרידים, למנוע הסלמות של מתחים ואירועים אגרסיביים, לבקש עזרה ממבוגר ולקחת הפסקות יזומות מהמרחב המקוון

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים

קבוצות הוואטסאפ ועמודי האינסטגרם, הסנאפצ'ט והטיק טוק האישיים הם כבר חלק אינטגרלי מהחיים של תלמידי ג'-י"ב. אמנם, הטלפונים החכמים מאפשרים להורים לדעת היכן הילדים נמצאים בכל עת והרשתות החברתיות מהוות אמצעי תקשורת מרכזי, חשוב וחסר תחליף. אבל, האינטראקציות המקוונות יכולות להפוך בין רגע לשדה קוצים בוער של קטילות ומריבות, כאשר העומדים מהצד מלבים את האש. על רקע זה, המאמר בודק מהו תפקידה של מערכת החינוך בדרמה הדיגיטלית הזו וכיצד יכולות מורות ויועצות להנחות תלמידים להתנהלות נכונה ברשת.

מהי דרמה דיגיטלית?

דרמה דיגיטלית (Digital drama) מוגדרת כחוסרי-הסכמות יומיומיים הבאים לידי ביטוי בתקשורת דיגיטלית, דוגמת רשתות חברתיות, אפליקציות מסרוני צ'אט ודיונים קבוצתיים וירטואליים. כידוע, ילדים ובני נוער מייחסים חשיבות רבה לשיח המתחולל בפורומים האלו והטכנולוגיה בתמורה מספקת ממשק תקשורתי נוח, מהיר, עשיר, חזותי, ויראלי ומתגמל. למרבה הצער, על אף ההשפעה המכרעת על חיי הילדים, לא מושם דגש על חינוך לתקשורת מקוונת בריאה ורבים מן הילדים נוטים לחמם את האווירה ולהצית שריפות, במקום להרגיע את הרוחות (Haidt, 2024).

הבעיה מתחילה כבר בגני הילדים. ההורים, ולעיתים גם הגננות או הסייעות, מאפשרים לילדים לצפות במסכים על בסיס קבוע. אף על פי כן, המערכת אינה דואגת ללמדם לפתח מנגנון בריא של חתירה לפתרון בעיות מקוונות וצריכת תקשורת בריאה. מכאן, קצרה הדרך לבריונות רשת, ממים מביישים, צ'אט רעיל, תגובות מרושעות ואתגרי טיק טוק מסוכנים שעלולים להוביל לפגיעה, פציעה ואף מוות. לצורך ההמחשה, הטרנדים העכשוויים הם בליעת אוכל חריף ביותר, צריכת כמות מופרזת של אגוז מוסקט או רכיבה עם קורקינט על קרוסלה (Creekmore , 2022).

במובנים רבים, המרחב המקוון הינו חסר-מעצורים ומקרין טון לגלגני, עוקצני וחסר-כבוד. כפועל יוצא מכך, פוחתים הסיכויים של המשתמשים הצעירים לחוש חמלה או חרטה במרחבים מקוונים וגוברת הכמיהה לצפות בדרמה נפיצה (כל עוד זו אינה כוללת אותם). השיח הקיצוני עלול לפגוע עמוקות ברגשות ובהערכה עצמית של תלמידים, לפרק חברויות, להוביל להתנכרות, התבודדות ודיכאון ולהעלות את מפלס הלחץ (Anderson & Jiang, 2018). על רקע זה מחלק הבריאות ושירות הרווחה של ארה"ב (United States Department of Health and Human Services) קורא למורים, מחנכים, מנהלים ומפקחים לאחוז בשור בשני קרניו ולהנחות את התלמידים כיצד לנווט במציאות הנוכחית.

להפוך תלמידים לפותרי בעיות דיגיטליים

דור המורים והמחנכים הנוכחי ברובו, לא גדל עם טלפון חכם בכיס והיה רגיל לתקשורת פנים מול פנים. לכן, בבואו להנחות את דור התלמידים הנוכחי הוא נמצא בעמדה בעייתית ומרוחקת. יתרה מכך, הרעיון של להפוך תלמידים לפותרי בעיות דיגיטליים עלול להישמע שאפתני ויומרני, בהינתן המרכזיות של התקשורת המקוונת בחיי התלמידים ובנטייתם לשמור על פרטיות. אף על פי כן, חשוב לטפח בקרבם תכונות ומיומנויות כגון יושרה, אמפתיה, תקשורת בריאה, אהבה לזולת, האזנה אקטיבית, אחריותיות ויישוב סכסוכים. ברגע שתלמיד מכיר ומזהה את הסכנות או העוולות הקיימות ברשת החברתית, אזי שקל יותר לדבר לליבו ולנתבו לדרך הישר.

נקטו בגישה סיפורית, אפילו מעידן הקדם-אינטרנט

ללא קשר לגיל התלמידים, כל אחד יכול ליהנות מסיפור טוב, בעיקר אלו המבוססים על אירועים אמיתיים, ועל אחת כמה וכמה אם המורה שלהם הוא הגיבור הראשי. נכון שהתקשורת בילדותנו הייתה שונה לחלוטין, אבל תמיד אפשר למצוא סיפורים מצחיקים או שובים לב על קצר בתקשורת, חברויות אמיצות, התפייסות או מרד נעורים.

כאשר אנו משתפים את התלמידים בסיטואציות שחווינו, זה מנרמל את הסיטואציות שהם חווים כיום ומשקף להם כיצד אנו נהגנו לפתור בעיות בשיח פרטי ושקט בצד, ולא בתוך ההמולה הקבוצתית הסוערת. במקרה שסוּפָּר, חבר פרסם פוסט מביך או מביש כנגד אחד מחבריו לשכבה בצ'אט קבוצתי. במקום להתקוטט לעיני כל בצ'ט הקבוצתי, אפשר ומומלץ למצוא את הרגע הנכון לשוחח אישית עם אותו חבר ולהסביר לא שעדיף למחוק את הפוסט. גם אם לא מחק, נמנעה הדרמה, המבוכה והשלהוב הקבוצתי.

הטמיעו תכנים דיגיטליים בהוראה השוטפת ובייעוץ החינוכי

שיעורים באזרחות דיגיטלית צריכים להיות בגדר חובה, ולא רק כתוכן העשרה או רשות. יחידות לימוד בנושא של סייבר ובטיחות יכולות למנוע מתלמידים להיקלע לאתרים טורפים, לבזבז כסף על מזימות ולהימנע מראש ממריבות אינטרנטיות מיותרות. במקביל, כבר בכיתות ד'-ה' יש להתחיל למד אתיקה של רשתות חברתיות, צ'אט קבוצתי וחשיבה חברתית-רגשית באינטרנט.

אין לצפות ממחנכת הכיתה לעשות את כל אלו, ויש להורות ליועצות החינוכיות ואפילו לרכזי השכבה ולסגני המנהלים להפשיל שרוולים, להכין מערכי שיעור, להיכנס לכיתות ולבצע תוכניות התערבות בנושא. יש להבהיר לתלמידים שלתעלולים ולמתיחות אינטרנטיות יכולות להיות השלכות נוראיות וללמד אותם כיצד להעצים חברים, לתקשר בכבוד עם אחרים, להימנע משפה שלילית, לדלג על תכנים מטרידים, למנוע הסלמות של מתחים ואירועים אגרסיביים, לבקש עזרה ממבוגר ולקחת הפסקות יזומות מהמרחב המקוון. פשוט תאמרו לתלמידים: "תנו לעולם הדיגיטלי להתגעגע אליכם".

למדו תלמידים להנמיך את הלהבות

לצערנו, הנטייה הטבעית של הרבה תלמידים היא להסלים סיטואציות ולנסות לייצר דרמה. לפעמים, ריב ענקי ואלים יכול להתחיל מוויכוח שטותי המתרחש בחצר בית הספר או בהפסקה דוגמת מי ביקשה ראשונה? מי יותר טוב? או מי ניצח במשחק? אם אתם, כמורים, חוזים בהתרחשות ראשונית כזו חשוב לעצור הכול, לכנס את הנוכחים לשיחה פתוחה, להקשיב להם, ללמד אותם להרגיע את האווירה, לשים לב לדבריהם, להקשיב לתקשורת א-מילולית ואם צריך – להרחיקם זה מזה.

במקביל, צריך להבהיר שמרחבים מקוונים מצריכים זמן לעבד, לחשוב, לשקול ולהירגע לפני שמגיבים. על התלמידים להביע את עצמם בדרך נבונה ובונה, לזהות אם מבעבעות בהם תחושות של כעס או רוגז ולהניח את הטלפון החכם בצד לכמה דקות – אם צריך. אפשר גם לעודד תלמידים לשתף ברגשות חבר הנמצא מחוץ לקבוצה ולבקש את נקודת מבטו החיצונית או לעבד את הסיטואציה באמצעות משחק, דרמה, ציור או שירה. אמנם, אין בכוחנו להביא לשלום עולמי או לגרום לתלמידים להתנהג כיונות השלום, אבל בהחלט אפשר ורצוי למנוע מראש התלקחויות והתלהטויות של אלימות פיזית בהחלט.

רעננו את אוצר המילים

הרי לכם הפיתוח המקצועי שלא ידעתם שאתם צריכים. בכל שנה משתדרג הז'רגון המילולי ברשת ונוספים מושגים רזיים ומפתיעים, כגון: סקיבידי, ריז, סיגמה, דריפ ועוד. ככל שתדעו יותר, יהיה לכם קל יותר לפרש, למתן ולהנחות סיטואציות. אין צורך להתחיל לדבר כמו תלמידים או לצוטט להם. אבל, לא יזיק לדעת על מה התלמידים מדברים ובדיקה פשוטה בגוגל או ב-ChatGPT יכולה לגלות בקלות.

רשימת המקורות

Anderson, M., & Jiang, J. (2018). Teens, social media, and technology. Pew Research Center

Creekmore, M. (2022). Do it for the gram: The implications of social media for students. TEPSA Leader, 35, 1, 1-18

Haidt, J. (2024). The anxious generation: How the great rewiring of childhood is causing an epidemic of mental illness. Penguin Press