מאמרים שהועלו לאחרונה
  • סיכום

    משטרים פוליטיים מסוגלים להשפיע עמוקות על מערכת החינוך, ולהביאה עד כדי מהפכה. מאמר זה מראה כיצד ממשלות ג'מאל עבד אל נאסר (1970-1954), אנואר סאדאת (1981-1970) וחוסני מובארק (2011-1981) שינו את מערכת החינוך במצרים – לטובה ולרעה. הפרספקטיבה ההיסטורית שמציע המאמר משקפת את ההישגים, הבעיות, ההשלכות והאתגרים הכרוכים בשינוי ופיתוח של מערך לימודים כלל-ארצי.

  • תקציר

    גננת ומחנכת בבית ספר יסודי בקנדה מציגה כללים שמסייעים להשתמש באפליקציית אינסטגרם ככלי שיכול לקשר בין המוסד החינוכי לבין ההורים, לבנות אמון, לעודד מעורבות הורית, ליצור קהילה, לשקף אווירה כיתתית נלהבת ולשתף את הורים בתהליך הלימודי.

  • סיכום

    הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות.  כל הסיפורים בו מובאים בגוף ראשון.

  • סיכום

    מבקר הספרות והעורך הספרותי הנודע מלקולם קאולי יצר תיאוריה של תהליך הכתיבה הספרותי על סמך דברים שאמרו רבים מגדולי הסופרים במאה העשרים בראיונות שעסקו בדרכי עבודתם. קאולי הציג ארבעה שלבים של כתיבה: 1. מציאת הרעיון 2. דגירה 3. טיוטה ראשונה 4. שכתוב ועריכה. שלבים אלה יכולים להיות רלוונטיים לתחומים רבים של חשיבה, לימוד ויצירה.

  • תקציר

    רמת אנגלית נמוכה מהווה מכשול עבור סטודנטים במוסדות אקדמיים. לכן, האוניברסיטה הפוליטכנית של הונג קונג השיקה תכנית חונכות בשם Excel@English שבמסגרתה זכאים תלמידי תואר ראשון ואנשי סגל לקורסי העשרה באנגלית, בנושאי דקדוק, כתיבה אקדמית ושפה דבורה.

  • סיכום

    בשנים האחרונות העיסוק בהומופוביה בהקשרים פדגוגיים ברחבי העולם הולך ומתעצם. המאמר הנוכחי מבקש לחשוב מחדש על הומופוביה מנקודת מבט שכיחה פחות: נקודת מבטם של תלמידים הטרוסקסואליים העדים לתופעה. במסגרת ספרות המחקר הקיימת נשמעו בעיקר עדויות התלמידים הלהטב"קים. אלה "נשאו באחריות" לזיהוי, לתיאור ואף לגינוי ההומופוביה. הפעם נערך ניסיון לדיון שונה בתופעה באמצעות העמדת תלמידים הטרוסקסואלים כמספריה, כדי להבין מה עשויה פעולה זו לחשוף על תופעות ההומופוביה בבתי הספר.

  • סיכום

    מאז תחילת המאה העשרים ואחת, קהילת החינוך העולמית העניקה תשומת לב רבה לקידום החינוך בהקשרים חברתיים ופוליטיים מעוררי מחלוקת, באיזורי סכסוך ובמרחבים בלתי בטוחים. תשומת לב זו באה לידי ביטוי מוסדי בצמיחתו של תת-תחום חדש בשם חינוך במצבי חירום (Education in Emergencies).