פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

  • סיכום

    בעידן של עומס מידע, אחת המטרות המרכזיות של המרצה היא להצליח ללכוד את תשומת הלב של השומעים מהרגע הראשון ולאורך השיעור. על רקע זה, ג'ייקוב הוקסטרה, חוקר אסטרטגיות הוראה ויזמות, מסביר ומדגים כיצד אפשר להשיג את תשומת הלב של הסטודנטים ולשמר רמה גבוהה של קשב וריכוז גם בעידן הנוכחי.

  • סיכום

    פיתוח מקצועי אינו יכול להצליח אם המורים לא מבינים איך אפשר ליישמו בפועל בכיתות. על פניו, יום השתלמות או סדנת פיתוח מקצועי שבועית או דו-שבועית יכול להיראות כמבטיח ומוצלח. סדר היום נקבע מראש, הארגון מופתי, המצגות מרשימות וערוכות היטב, העמיתים משוחחים זה עם זה, חולקו עטים ופנקסים בחינם, האולם מלא עד אפס מקום וההרצאות זורמות ללא תקלות טכניות. אבל, וזה אבל גדול, נשאלת השאלה: האם אותם מורים ירצו או ידעו ליישם את החומר הנלמד בפועל? האם משהו באמת עומד להשתנות בפרקטיקת ההוראה שלהם?

  • תקציר

    בחטיבות הביניים ובחינוך העל-יסודי קורה שתלמידים מסרבים לציית לכללים, ממאנים לבצע מטלות,  מתרכזים בטפל, מפריעים למהלך השיעור ומושכים אליהם את תשומת הלב הכיתתית. אלו הם רגעים מאתגרים וקשים במיוחד בהם נדרש המורה להשיג מחדש שליטה, להמשיך לחתור ליעד הפדגוגי הפרטני והקולקטיבי, להבהיר מחדש את הנהלים והציפיות ולהימנע ממאבקי-כוח אישיים. על רקע זה, מציע המאמר שלוש אסטרטגיות להתמודדות מיידית עם בעיות משמעת כיתתיות. 

  • סיכום

    יצירתיות נעשית יכולת מרכזית בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את חלוקת העבודה בין האדם למכונה. משמעותה חורגת מעיסוק באמנות: רעיון יצירתי צריך להיות חדש, אך גם שימושי ומתאים להקשר שבו נוצר. מקוריות לבדה אינה מספיקה. מחקריו של פרופ׳ יועד קנת, מדען קוגניציה מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, מתמקדים באופן שבו ידע מאורגן בזיכרון ובקשר שבין ארגון זה לבין היכולת ליצור חיבורים חדשים.

  • סיכום

    כניסת הבינה המלאכותית להשכלה הגבוהה מחייבת בחינה מחודשת של מטרות ההכשרה, דרכי ההוראה ואמצעי ההערכה. פרופ' שחר קוטינסקי, דקאן הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, מציג את המתח שבין הצורך להכשיר סטודנטים לעבודה בסביבה עתירת בינה מלאכותית לבין החובה לשמר את יכולתם לחשוב באופן עצמאי. כאשר מערכות מסוגלות לכתוב קוד, לפתור בעיות ולהציע כיווני מחקר, מתחדדת השאלה אילו יכולות על האקדמיה לטפח, ואילו התנסויות לימודיות נחוצות לפיתוחן.

  • תקציר

    מחקר זה מצביע על שיפור בידע הטכנולוגי של המשתתפים, במיוחד בהבנת החשיבות של ניסוח הנחיות מדויקות באמצעות דיאלוג חוזר ונשנה עם ChatGPT. בתחום השילוב בין טכנולוגיה לפדגוגיה, הסטודנטים למדו לשלב בינה מלאכותית במצבים חינוכיים מאתגרים ונחשפו לגישות פדגוגיות מגוונות. עם זאת, זוהו גם אתגרים, כגון הצורך בבחינה ביקורתית של הצעות הבינה וקשיים ליישם אותן בפועל.

  • סיכום

    מנהל התיכון לשעבר ואיש החינוך רם כהן פרסם פוסט מרתק לגבי הסיבות לכישלון התלמידים הישראלים במבחני פיז"ה. הוא מייחס זאת למיעוט השיעורים במדעים; למחסור במורים למדעים; להכשרה חלקית של המורים למדעים; להזנחת הבנת הנקרא; להוראה משעממת, מנותקת ומשעממת של מקצוע המתמטיקה; ולאי היכרות של המורים עם מבחני פיז"ה ועם סוג השאלות שמופיעות בהם

  • סיכום

    רוז הורוביץ בוחנת את היחלשות הקריאה הממושכת בארצות הברית ואת השלכותיה על למידה, הוראה וחשיבה עצמאית. טענתה המרכזית היא שהיכולת לפענח מילים אינה מבטיחה יכולת להבין טקסט מורכב, להתמיד בקריאתו ולשלב בין רעיונותיו. אנשים עשויים לקרוא הודעות וכותרות לאורך היום, ובכל זאת להתרחק מקריאה מעמיקה. מבחינת מערכת החינוך, מדובר באתגר החורג משיעורי הספרות: הוא נוגע ליכולת ללמוד באמצעות טקסט בכל תחום דעת.

  • סיכום

    יש תוכניות הכשרה שמצליחות להכין היטב מורי מתמטיקה ואפשר, ואף רצוי, ללמוד מהן. הצעד הראשון לקראת הכנה ראויה ומקיפה היא להעניק לסטודנטים זמן נוסף לפתח ידע וחשיבה מתמטית. על המרצים לוודא כי הסטודנטים מבינים לעומק מושגים מתמטיים מורכבים בתחומי גאומטריה, הנדסה, אלגברה, הסתברות וסטטיסטיקה. גם אם אלו נושאים שתלמידי ה' ו-ו' אינם עוסקים בהם ברמה מורכבת במיוחד, אלו הם מושגי-בסיס ומושגי-מפתח עבור המורים, שעתידים להמשיך להתפתח במקצוע המתמטיקה, במערכת החינוך או אפילו מחוץ לה.

  • תקציר

    במציאות הנוכחית, מורי תיכון תוהים ושואלים את עצמם: על פי אילו ערכים עלי לקבל החלטות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בתכנון, למידה והוראה? אלו הן החלטות משמעותיות במיוחד. שכן, המורים טובעים בעומס עבודה ויכולים להסתייע בכוחה האדיר של הבינה המלאכותית. אבל, השימוש בה כרוך במגבלות וסוגיות אתיות ופדגוגיות ולעיתים היא אינה תואמת לתקנון בית הספר או נהלי המחוז. על רקע זה, רוב מקאנטרפר, חוקר מדידה והערכה בבתי ספר על-יסודיים בארה"ב, מציע לקבוע קריטריון כללי בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית ללמידה והוראה שבסיסו ניצבת השאלה: איזו מיומנות חשיבה תתחלף?

  • תקציר

    הטלת משמעת מוגדרת כתהליך תגובתי-אקטיבי שמטרתו פתרון של בעיות קיימות ושל התנהגויות לא ראויות שהתרחשו. לעומת זאת, ניהול כיתה מתמקד בקידום התנהגויות ראויות וקבלת אחריות מצד התלמידים באופן מודע מראש ופרו-אקטיבי. מורים מנוסים יודעים שניהול כיתה מוקפד ומתוכנן היטב יכול לעשות את ההבדל בין יום למידה שגרתי לבין כאוס כיתתי. על רקע זה, אמי ויינברג, מורה ותיקה, חוקרת תוכניות לימוד ומנחת סדנאות פיתוח מקצועי מציגה שלוש אסטרטגיות פשוטות לניהול כיתה מיטבי.

  • סיכום

    עבור מורים, אין דבר יקר יותר מזמן, ולכן יש לעשות כל הניתן כדי לא לבזבז אותו. כדי לעמוד בזמנים דרושה מדיניות אחידה, מערכת תומכת ונהלים ברורים. הדרך הפשוטה והיעילה ביותר עבור מורים לחסוך זמן למידה כוללת היצמדות לשגרת עבודה מוקפדת, אכיפת נהלים והצבת ציפיות ומטרות בתחילת השנה. בכיתות המאורגנות ביותר, התלמידים מפתחים תחושת אחריות ועצמאות, נמצאים בשגרה של עשייה ויודעים מה מצופה מהם, מהן הנורמות הנהוגות ומהי הדרך להצלחה. על רקע זה, מציע המאמר מגוון אסטרטגיות מעשיות עבור מורים ומחנכים אשר שואפים למנוע בזבוזי זמן ולהוביל כיתתם להצלחה.