פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

  • תקציר

    מטפלים באמנות מהחברה הערבית בישראל צריכים לגשר על פערים בין התרבות הערבית המאופיינת כקולקטיבית לבין הידע המערבי המאופיין כאינדיבידואלי, אותו הם רוכשים בהכשרתם לטיפול באמנות. המחקר הנוכחי בוחן באיזו מידה וכיצד הם הצליחו להשתלב בין תרבויות שונות אלו, וכיצד שילוב כזה מתבטא בעבודת שטח עם בני תרבותם. הממצאים מצביעים על כך שהיו מטפלים שלא הצליחו לשלב את שני העולמות התרבותיים, בעיקר סטודנטים, בעוד שאחרים ניהלו צורות שונות של אינטגרציה. רוב המטפלים המנוסים הצליחו לגשר על הפערים, השתמשו בחומרים אומנותיים וכלים שהותאמו לתרבות הלקוח ומצאו דרכים ייחודיות לשלב אמנות בטיפול. כמו כן, המטפלים המנוסים ראו בתהליך ההכשרה תקופה טובה ומועילה, כאשר הסטודנטים חוו קשיים הן בהדרכה והן בעבודת השטח. המחקר יכול לסייע למטפלים ולבנות תוכניות לימודים לטיפול באמנות המותאמות לתרבות הקולקטיבית.

  • תקציר

    המכללה האקדמית בית ברל מצטרפת לרשת שהקימה מדינת בהוטן במזרח אסיה, המפתחת את לימודי האושר, ותקיים בשנים הקרובות קשרי חילופין וסדנאות עם המוסדות הבולטים בממלכה העוסקים באושר ובמיינדפולנס. זאת, בתקווה שההמשגה החדשה של הערכת איכות החינוך תיקלט גם בישראל –  לא רק אצל אנשי החינוך אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות, וכתוצאה מכך ישקיעו מאמצים ומשאבים בשיפור הרווחה הכוללת של הלומדים. נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר, חזרה מביקור לימודי בבהוטן, וחלקה מרשמיה בעיתון "הארץ". לפניכם עיקרי הדברים:

  • תקציר

    למרות שבכוחה של הכשרה מוקפדת בנושא מעורבות משפחתית בחינוך להשפיע לחיוב על תלמידים, מורים והורים, נדמה כי תוכניות ההכשרה להוראה נוטות להתעלם מהיבט זה, למקמו בשולי סדר העדיפויות או ללמדו בצורה רשלנית או כללית. עם מבט לעתיד, בעוד שמחקר זה בחן את רשימת הפריטים הנלמדים, חשוב שמחקר עתידי יערוך תצפיות בכיתות בהן נלמדים קורסים בנושא של מעורבות משפחתית או יקיים ראיונות עומק עם המרצים או ראשי המחלקות.

  • תקציר

    כסימולציה או כתוספת למסלול ההכשרה של סטודנטים להוראת אנגלית, קורס בינלאומי שיתופי מקוון, עתיד להקנות לסטודנטים להוראת אנגלית ניסיון, להתגבר על גבולות גאוגרפיים ולחשוף אותם לרעיונות וגישות המיושמות ברחבי העולם. זאת משום ששיטות ההוראה הזרות שיוצגו בפניהם בקורס לא בהכרח רווחות או מוכרות בבתי הספר בהם ישובצו או במוסדות ההכשרה המקומיים. לבסוף, ישנו היתרון המובהק והמהנה של תרגול השפה הגלום בשיח עם דוברי שפת-אם.

  • תקציר

    כינון מערכת יחסית לא-שיפוטית המטפחת אמון הדדי ותחושת ביטחון היא מטרתם המרכזית של מורים העובדים מול תלמידים בסיכון. למעשה, החיבור הרגשי בין מורים לבין תלמידים בסיכון חשוב בהרבה מהעברת ידע אקדמי. לראיה, תלמידים בסיכון אשר תופסים את מערכת היחסים עם המורים כחיובית, מכבדת וקרובה, נוטים לחוש מוטיבציה, להתנהג בצורה פרו-חברתית, להפגין מעורבות, לפתח חוסן ואף לשאוף לעתיד טוב יותר.

  • תקציר

    יום טיפוסי של מורה בבית הספר כולל אינטראקציות עם תלמידים, צוות, הורים והנהלה. המורה חייב לעמוד בדרישות ההנהלה, לנווט בקשרים עם חברי הצוות, ליצור קשרים עם תלמידים ולדבר עם ההורים. בהינתן טווח זה, אינטראקציות במרחב בית הספר עלולות להפוך למכריעות מבחינה רגשית. מחקרים מראים כי מורים בתחומי מקצוע מסוימים, כגון STEM, עשויים להיתקל בלחץ רב יותר מאחרים. לדוגמה, עם החשיבות המוגברת של הטכנולוגיה בחברות מערביות, מעודדים את התלמידים לשלוט במקצועות אלה. להורים ולמנהלים עשויים להיות ציפיות גבוהות ממורי STEM, שיראו אותם כאחראים להישגי התלמידים. עניין זה, בתורו, עלול להוביל ללחץ מוגבר, לשחיקה ולירידה ברווחה. יש גם מחסור במורים במקצועות אלה, בעיקר בשל עזיבת מורים מהתחום. מכיוון שוויסות רגשות (ER) נמצא מועיל בהפחתת מתח וקידום רווחה, מחקר חינוך STEM ממקד את תשומת הלב ברגש וב-ER בניסיונות לשפר את המצב

  • סיכום

    להוראת מקצועות ההומניסטיקה תפקיד מרכזי בעיצוב דמותם של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך, ובהעמדת בוגרים משכילים ורחבי אופקים, בעלי מודעוּת היסטורית ותחושת שייכות, מנוסים בניהול דיאלוג עם סביבה תרבותית עשירה ומגוונת ומצוידים במיומנויות חשיבה, לימוד ושיח. דוח זה, שחובר בידי "יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך", מבית האקדמיה הלאומית למדעים – מנתח את הסיבות למשבר לימודי ההומניסטיקה וממליץ על דרכים לפתרונו