פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים
-
סיכום
-
סיכום
במאמרה "המשבר בחינוך" מבקשת חנה ארנדט להבין את המשבר שפקד את מערכת החינוך האמריקנית באמצע המאה העשרים לא כבעיה מקצועית או פדגוגית גרידא, אלא כביטוי למשבר עמוק יותר של העולם המודרני. ירידה ברמת הלימודים, קשיי קריאה או הכשרה לקויה של מורים הם בעיניה תסמינים בלבד. משברים הם בעלי חשיבות פילוסופית מפני שהם מערערים את התשובות המוכנות ואת הדעות הקדומות שעליהן התרגלנו להישען, ומאלצים אותנו לשוב אל השאלות היסודיות. השאלה העמוקה שמעמיד המשבר החינוכי היא מהו בכלל חינוך, איזו אחריות נוטל על עצמו דור המבוגרים כאשר הוא מביא ילדים לעולם, ומהו היחס הראוי בין החדש שמביא כל ילד לבין העולם הישן שאליו הוא נולד.
-
תקציר
על בסיס ההמלצות של צוות חשיבה פדגוגי מברוקלין קולג', הקולג' של ניו ג'רזי, אוניברסיטת ראטגרס ואוניברסיטת רואן, המאמר מציע מענה לשאלות הנוקבות הבאות: איך אפשר להכין את מורי העתיד בצורה מיטבית? לאיזו תמיכה הם זקוקים? האם יש ללמדם פוליטיקה ארגונית או להתמקד בליבה המקצועית של קריאה ומתמטיקה בלבד? על אילו תכנים אסור לוותר? וגם, האם ועד כמה בינה מלאכותית צריכה לתפוס מקום במסלול ההכשרה?
-
תקציר
לפי מאמר זה, אם מורים ומחנכים ישכילו להשתמש בטכנולוגיה, ניתן יהיה לשפר דרמטית את הוראת הקריאה הכיתתית, לסייע לתלמידים מתקשים, להשתמש בטכנולוגיה כמנוע לתיעוד וצמיחה ולהציע חוויית הוראה מלהיבה. בעיני רבים, הטכנולוגיה, הטלפונים החכמים, המסכים ומנועי הבינה המלאכותית נחשבים לאויבי הקריאה המסורתית. הם מואשמים בפגיעה בריכוז ובדמיון, בקיצור טווח הקשב ובפגימה בחשיבה הביקורתית. אבל, ישנה גישה מחקרית שמצביעה דווקא על יתרונות בהקשר לקריאה בעידן הדיגיטלי ומזכירה את התוספת המבורכת שמציעים מילונים חכמים, אנציקלופדיות אינטראקטיביות, יישומי הקלטת שמע וסרטוני אנימציה.
-
סיכום
הוראת האנגלית כשפה זרה עוברת בשנים האחרונות שינוי מגישה המתמקדת בעיקר בדיוק דקדוקי, בהבנת הנקרא ובביצוע משימות מוגדרות, לגישה המדגישה שימוש ממשי בשפה לצורכי תקשורת. הלומד מתואר כגורם חברתי פעיל ומדגישה לא רק קריאה והאזנה, אלא גם דיבור, כתיבה, אינטראקציה ותיווך. למרות שינוי זה, מורים מתחילים מגיעים לעיתים קרובות לכיתה לאחר שנים של למידה במערכות מסורתיות, שבהן המורה דיבר, התלמידים הקשיבו, וההצלחה נמדדה בעיקר באמצעות תשובות נכונות. לכן, אף שהמורים נחשפים במהלך הכשרתם לגישות תקשורתיות ודיאלוגיות, אין פירוש הדבר שגישות אלה נעשו חלק מזהותם המקצועית.
-
תקציר
מחקר זה ביקש לבחון כיצד הכשירויות הרגשיות של מורים תורמות ליכולתם הנתפסת להתמודד עם מצבים חברתיים־רגשיים בכיתותיהם. בפרט, בחנו את תרומתן של מסוגלות עצמית רגשית, אמפתיה וחוסן אישי. נמצא כי אמפתיה וחוסן מתווכים את הקשר שבין המסוגלות העצמית הרגשית של המורים לבין תפיסתם את יכולתם להתמודד עם מצבים חברתיים־רגשיים בכיתותיהם
-
תקציר
-
תקציר
כ-85% מתלמידי ומורי ארה"ב עושים שימוש בבינה מלאכותית עבור מטלות בית ספריות. על רקע הדומיננטיות הגוברת של התופעה, לא ניתן להתעלם ממנה וחובה לשוחח על כך בפתיחות בבית הספר. יש לברר מול התלמידים: האם יש להם את האמצעים להשתמש בבינה מלאכותית? איך הם מרגישים עמה? האם הכול ברור להם או שהם זקוקים להסברים נוספים? האם הם מרגישים שהשימוש בבינה מלאכותית הוגן ורצוי? ואיך אפשר לסייע להם?
-
תקציר
בהוראה אוניברסיטאית או אקדמית, חדש אינו בהכרח טוב יותר, ויש לכך סיבה מוכחת: במקרים רבים יוזמות חדשניות נעשות לשם החדשנות עצמה ואינן חותרות מלכתחילה לפתרון בעיה. אם אין סיבה טובה לפתוח ביוזמה, אזי שהיא עתידה לקטוע את שגרת העבודה לשווא, לגזול משאבים ואף לבטל תהליכים אלטרנטיביים שיכלו (והיו צריכים) לקרות. על רקע זה, המאמר מבהיר מהי חדשנות בהוראה, כיצד רצוי ליישמה, ממה חשוב להיזהר, מתי כדאי להימנע מחדשנות – ואיך להתנהל כאשר מבזיק במוחכם רעיון חדשני?
-
תקציר
מורי בית ספר, ותיקים וחדשים כאחד, מודים כי היו מעוניינים בהדרכה נוספת בתחום של משמעת תלמידים וכי הם זקוקים לקווים מנחים ברגעים של מתח, זעם או התנגשות. לא חסרות סדנאות והדרכות, יומיות, שבועיות, חודשיות או שנתיות, בתחום של משמעת בהוראה וניתן לקיימן אחרי הצהריים, בימי שישי, בחופש הגדול או בשנת השבתון. שם, יכולים מורים לפתח מיומנויות של ניהול כיתה, הצבת גבולות, זיהוי גורמי התנהגות שליליים, התמודדות עם הפרעות בזמן אמת, טכניקות ויסות רגשי, תקשורת אסרטיבית, עידוד התנהגות טובה ועוד. על רקע זה, המאמר דן בתופעה של משמעת בית ספרית ומציע גישות פרקטיות להעצמת מורים ולתמיכה בהורים ובתלמידים.
-
תקציר
מחקר רחב-היקף ומבוסס בינה מלאכותית, שנקט בשיטת מחקר של עיבוד שפה טבעי סקר יותר מ-1,600 מטלות, מבדקים, בחנים ומבחנים של תלמידי כיתות ד' ו-ה' בארה"ב, מתוך 317 כיתות שונות. המחקר ארך שלוש שנים וכלל תצפיות בבתי הספר. לאורך השנתיים הראשונות, איתרו, זיהו ומיפו החוקרים מורים שדוגלים ומרבים להשתמש במושגים מתמטיים, לצד מורים שנוטים לפשט את השיח. בשנה השלישית בוצעה השוואה בין כיתות של מורים הדוגלים בשימוש במושגים מתמטיים לבין כיתות של מורים המעדיפים לפשט את המידע עבור התלמידים.
-
סיכום
מאמר זה מסביר כיצד ניתן לעודד תלמידים להימנע מלכתחילה משימוש בבינה מלאכותית ולטפח בקרבם חשיבה אוטונומית, יצירתית וביקורתית. פלגיאריזם (גניבה ספרותית) מתרחש בדרכים גדולות וקטנות, בתדירות גוברת ומדאיגה במיוחד ובכל שכבות הלימוד. מחקר עדכני מגלה כי הרוב המוחץ של התלמידים מודים שהם מסתמכים, לפעמים באופן טוטאלי, על בינה מלאכותית בהגשת מטלות. כיום, מנועי הבינה המלאכותית החינמיים והנגישים מעצימים את הפוטנציאל של התלמידים לקצר דרך ולעבוד עבורם. לא זו בלבד, הכלים הטכנולוגיים האלו כל כך מתוחכמים, שקשה מאוד, עד כדי בלתי אפשרי, לפסוק באופן חד משמעי האם נעשה, או לא נעשה, שימוש בבינה מלאכותית?