פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

  • סיכום

    רוטינת חשיבה נשמעת כמו עניין אפרורי ומשעמם הכרוך בחזרה מכנית על אותן פעולות ובאותו סדר, אך למעשה מדובר בטכניקה שמפתחת ומעודדת יצירתיות. בבית הספר הבינלאומי באנקרה משתמשים ברוטינות חשיבה כדי להעשיר את הכישורים הלשוניים של התלמידים, לפתח את יכולותיהם להבחין בפרטים ולהזדהות עם פרספקטיבות שונות ולהעלות את ביטחונם העצמי.

  • תקציר

    על רקע ראיונות עומק שערכה עם מורים שנשרו ממקצוע ההוראה, מציגה ג'יימי בונאטו, מורה למתמטיקה בעלת ניסיון של 18 שנים ובעלת תואר שלישי בחינוך עם התמחות במנהיגות חינוכית, שבע פעולות פרקטיות בהן בתי ספר, מנהלים ומפקחים יכולים לנקוט על מנת להשאיר את המורים במערכת.

  • סיכום

    זכאות פסיכולוגית כללית  (entitlement) נחשבת למרכיב מוכר של נרקיסיזם ומתוארת כאמונה יציבה ובלתי מעורערת של אדם בכך שהוא זכאי, "שמגיע לו", יותר מבני אדם אחרים (Campbell et al., 2004). תחושה זו באה לידי ביטוי בתחומים ובשדות מגוונים: בבית, בעבודה וכיו"ב. זכאות אקדמית, לעומת זאת, academic entitlement, נחשבת לספציפית לתחום האקדמי (Greenberg et al., 2008) ואיננה מחייבת זכאות בעוד תחומים. יתכן שאדם ירגיש זכאי באקדמיה אך לא במקומות אחרים.

  • תקציר

    באיזו שיטה עדיף לעשות סיכומי שיעור – באמצעות כתיבה בעט במחברת, או דווקא על-ידי הקלדה במסוף שמוצב לפני התלמיד בכיתה?

    מחקר זה, שבוצע במשך שלושה חודשים בקרב 72 תלמידי כיתה ט', מעלה כי עדיף לסכם את השיעור במחשב.

  • תקציר

    מחקר זה מבקש לבחון את עמדות המורים כלפי חינוך מכיל/משלב (inclusive education) ולעמוד על המשתנים המשפיעים על עמדות אלה. במאמר מוצגת סקירה של 27 מחקרים אודות 5471 מורים בסך הכל, מתוכם 5225 מורים שעמדותיהם נבחנו באמצעות סקר ו-246 מורים עמם נערכו ראיונות. מהסקירה עלה כי ברוב המדינות שנבחנו- אוסטרליה, ארצות הברית, לבנון, הודו, ספרד, ישראל וסרביה, עמדת המורים כלפי חינוך משלב היא חיובית, אם כי חלק מהמחקרים מדווחים גם על עמדות שליליות או נייטרליות.

  • סיכום

    מחקר זה סקר את מידת הסיפוק מהעבודה, הלחץ בעבודה ותחושת המסוגלות העצמית בקרב 297 מורים בשווייץ שסיימו את ההכשרה להוראה לפני 10-7 שנים. נמצא כי למורי קריירה שנייה יש תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר ממורי קריירה ראשונה. תחושת המסוגלות העצמית המפותחת עשויה להוביל לסיפוק ממקצוע ההוראה ומהווה מרכיב חיוני בהצלחתם של מורי קריירה שנייה ובאי-נשירתם מהמערכת.

  • סיכום

    דרישה הולכת וגוברת לשיפור בבתי הספר תוך עידוד אחריותיות, לצד ניסיונות לרפורמות חינוכיות, מלווים בחמישים השנים האחרונות את מערכת החינוך הציבורי. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגר זה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, כאשר הן קמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף הפעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות אמצעי מבטיח לשיפור מתמיד. למרות שקיימות עדויות התומכות באפקטיביות של קהילות אלה, ניכר שמלוא הפוטנציאל שלהן עדיין לא מוצה (LeRocco, 2008).