פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים
-
תקציר
מאמר זה דן בסגולות הטמונות בהוראת שירה לתלמידי אנגלית כשפה זרה ברמת תיכון, מציג מנגנון לבחירת שירים ואף מציע עשר פואמות נבחרות. למעשה, השירה יכולה לסייע ללמד אנגלית כשפה זרה מפני שמדובר בחומרים מעניינים המאפשרים לתלמידים להכיר את השפה המדוברת, להיחשף לתרבות הנלמדת, לקשר את החומר לעולם האמיתי ולחוות את האנגלית כשפה עשירה. לא פחות חשוב, הפואמות מאפשרות למורים להכניס עניין לשיעור, להיות יצירתיים ולהציע פעילויות המתאימות לסגנון ההוראה שלהם ולאופי הכיתתי.
-
סיכום
מטרת מאמר זה היא להציע מבנה הכרתי של 'הוראה מודעת' כאמצעי למיתון שחיקה של מורים ולשיפור תחושת הרווחה שלהם. המושג 'הוראה מודעת' מבוסס על גישת המיינדפולנס, שבמרכזה שתי איכויות עיקריות – מודעות וחמלה, אשר מופנות הן כלפי החוויה הפנימית והן כלפי הסביבה החיצונית. בהוראה קשובה המורה מפתח איכויות אלה בתהליך מתמשך, ובכך חווה שיפור בתחושת הרווחה שלו ובמסוגלותו ליצור קשרים מיטיבים עם תלמידיו. הכותבים מציעים לשלב הוראה מודעת בהכשרת מורים במטרה לשפר את תחושת הרווחה של מורים מתחילים.
-
סיכום
תחום הטכנולוגיה החינוכית נחקר רבות ובעיקר בהיבטים של אפקטיביות הטכנולוגיה ללמידה, תפיסות של מורים ותלמידים, חסמים בהטמעת הטכנולוגיה וביקורת על השימוש בטכנולוגיה. עם זאת, תעשיית הטכנולוגיה החינוכית כשדה ארגוני או כתעשייה כלכלית קיבלה תשומת לב פחותה בהרבה. דיסרטציה זאת, שנכתבה על ידי ד"ר אסף עמית בחוג לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית, מתארת את תהליך היווצרות התעשיה בשנים 2016-1977 ואת הפעילות היזמית, מקורותיה והשפעותיה על התפתחות התעשיה והתעצבותה לאורך השנים.
-
סיכום
דלית קפלן, פסיכולוגית קלינית ואם לארבעה ילדים, כתבה על הנזקים הנפשיים והרגשיים העצומים של סגירת בתי הספר וההסתפקות בתחליף הזום על תלמידים ומורים בעת הקורונה, והציעה תשעה צעדים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולהילחם בסכנות הדיכאון והבדידות שהסגרים המלאים והחלקיים ממיטים על האוכלוסייה.
-
סיכום
הקריירה של מרצים להוראה נעה לאורך שלושה מסלולים של התפתחות מקצועית: הוראה, מחקר ומנהיגות ארגונית. שלושת הנתיבים האלו יכולים לנוע באופן משיק והרמוני, אך גם להוות מקור ללחצים, מתחים ותסבוכות בשל הזמן שהם מצריכים. באמצעות ראיונות עומק עם 16 מרצים לחינוך, נבדק כיצד חווים מרצים להוראה את היחסים בין שלושת המסלולים האלו.
-
סיכום
מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.
-
סיכום
האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים פרסמה סדרה של תשע המלצות בדבר העיתוי והאופן שבו יש לפתוח מחדש את בתי הספר עם הירידה בתחלואת הקורונה. לפי מחברי הדו"ח, שאלות אלה הן מהחשובות ומהמסובכות ביותר לפתרון. הקושי הוא לאזן בין התועלות הברורות שבפתיחה לבין הסיכון לבריאות התלמידים והוריהם והחשש שמימוש הסיכון יוביל לסגירה מחודשת לא רק של בתי הספר, אלא גם של מקומות עבודה ופעילויות שכבר הותרו. את ההחלטה מתי וכיצד יש לפתוח את בתי הספר מחדש יש לקבל על בסיס מידע חסר בדבר שיעורי ההדבקה אצל ילדים ובדבר מידת היעילות של אמצעים שונים למניעת הדבקה.
