למידה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 531 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מאמר זה חוקר גישה של 'פדגוגיה תחילה' ללמידה מוגברת טכנולוגיה אשר פותחה בידי אוניברסיטת שפילד האלם (Sheffield Hallam University) כשיטה לעידוד השימוש וההתנסות בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה ולקידום שילובה של פרקטיקה חדשנית. באמצעות גישה מייעצת על פיה כל חברי הסגל הוזמנו לתרום, אוניברסיטת שפילד האלם יצרה "תפריט גישות להוראה" (Teaching Approaches Menu) המשקף את הפרקטיקה במוסד והיכול לשמש לחקירת פרקטיקות ההוראה וטכנולוגיות התמיכה המתאימות על ידי יחידים או כחלק מדיון מסייע (Glover, Ian; Hepplestone, Stuart; Parkin, Helen J.; Rodger, Helen; Irwin, Bria, 2016).

  • לינק

    עמית מירז מדווח בבלוג שלו על חלופה מעניינת לפלטפורמת המוּדֶל הוותיקה: "מודל זו תוכנה שפותחה על ידי Martin Dougiamas בראשית שנות ה-2000. אין ספק שזהו הישג מרשים ואף מדהים ואותו מרטין נרשם כבר בדפי ההיסטוריה, אבל גם מרטין בעצמו אומר שהתוכנה כבר לא מותאמת לתקופה. נכון, יש למעלה מ-60,000 אתרי מודל בעולם. ה-MOODLE למשל שולטת כמעט בכל אוניברסיטה, מכללה וכדומה. אבל, אנחנו כבר מתקרבים לשנת 2017 ומערכות שמבוססות על תפיסות של שנות ה-2000 אינן יכולות להמשיך לשרוד. הסיבה שהן שורדות מאחר והם מוטמעות במערכות כבדות ושמרניות שמעכבות את הקידמה. קחו למשל את המערכת החדשה Cloudschool. מערכת זו מציעה למורה את האפשרות להקים מערך שיעור שמשלב את כל המולטימדיה האפשרית בקלות אדירה. עקומת הלמידה של מערכת שכזאת בערך 4 דקות!!! לעומת עקומת הלמידה של מודל למשל שעומדת על 10 שעות לפחות למורה שיש לו הבנה טכנית" (עמית מירז).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם סקירה מקיפה הכוללת מבחר מקורות מידע העוסקים במעורבות בלמידה. אחד המקורות המצוינים בהקשר זה הוא ספר חינמי המקבץ פרקטיקות ועצות עבור למידה מתוקשבת: "בימים האחרונים (ינואר 2016) יצא לאור ספר אלקטרוני חדש ומעניין בשם Engagement That Works: Tips from Learning Solutions Thought Leaders, המציג גישות של מומחים ללמידה ולמידה מתוקשבת לגבי יצירת מעורבות גבוהה בלמידה. הספר האלקטרוני מציג ומרכז את דברי המומחים שייקחו חלק בכינוס הבינלאומי Learnings Solutions 2016 Conference שייערך בחודש מרץ 2016 באורלנדו פלורידה, ארה"ב (עמי סלנט).

  • לינק

    בשנתיים האחרונות נוספו כמה וכמה יישומים מועילים לגוגל דרייב/גוגל דוקס שהופכים את היישום לאטרקטיבי יותר למשתמשים בכלל ולמשתמשים חינוכיים בפרט. בסקירה זו ריכזנו את עיקרי השיפורים בגוגל דרייב לרבות רשימת התוספים (עמי סלנט).

  • לינק

    בניגוד לסקירות התיאורטיות הקיימות אודות למידה הבנייתית, סקירה זו מציגה גישה מעשית ליישום בכיתה בביה"ס או בקורס אקדמי. הסקירה נועדה להמחיש הלכה למעשה כיצד ליצור למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת, כולל המלצות על כלים מתוקשבים המתאימים לכך (מרביתם כלים חינמיים). הסקירה מציגה דוגמאות הרלבנטיות לבתי ספר (חט"ב ותיכוניים), מכללות ואוניברסיטאות (עמי סלנט).

  • לינק

    במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

  • מאמר מלא

    זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

  • לינק

    אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

  • לינק

    אי אפשר להתעלם מההתרחבות המתמדת של אתרי תוכן מבוססי וורדפרס בעולם ובישראל ולכן המהלך האחרון של Edublogs לפתח פלטפורמה מותאמת ללמידה מתוקשבת באמצעות וורדפרס הוא טבעי והגיוני. התוסף החדש לאתרי וורדפרס הנקרא CoursePress מאפשר פיתוח מערכי שיעור מתוקשבים בבלוגים מבוססי וורדפרס, רישום לקורסים מקוונים ועוד. ניתן לייצור בקלות טפסי הערכה מתוקשבים פעילויות מתוקשבות ועוד. ניתן לשבץ סרטי וידאו בכל מערך ללמידה מתוקשבת וניתן ליצור אינטראקציה בין הלומדים (עמי סלנט).

  • תקציר

    מטרת המאמר היא לתאר כיצד הילדים יוצרים משמעות, עוברים שינוי ומשחקים תוך שימוש במגוון יישומים, שנכללו בלוחות המחשב האישי הדיגיטליים. הממצאים לוכדים התנסויות מגוונות המדגימות כיצד ילדי הגן משתמשים באופן יצירתי ומשנים בעליזות מערכים דידקטיים. התוצאות מתארות את האופן שבו המשחק היזום של הילדים עם מערך היישומים משנה את האיזון של הסמכות הקיימת באופן טיפוסי בין המבוגרים לבין הילדים (Kjallander, Susanne; Moinian, Farzaneh, 2014).

  • לינק

    Open Culture משתפת יותר מ-200 מקורות חינמיים לבתי ספר. החל מספרי אודיו, ספרים דיגיטאליים וסרטוני וידאו, דרך ספרי קומיקס בפיסיקה ועד לאוסף שפות זרות נפלא – זהו אחד מדפי האינטרנט הללו שתרצו לשלוח למוריכם במייל. בקשו מכולם למצוא דבר אחד שהם יכולים לעשות בו שימוש. מדובר בכל נושא הנלמד בבית הספר פחות או יותר (The Cool Cat Teacher).

  • לינק

    ההתקדמות של גוגל בתחום החינוך הביאה לבתי הספר סביב לגלובוס מכשירים ברי-השגה וגישה ללא מאמץ לתכנים חינוכיים. הפתרון האחרון של גוגל ללמידה נקרא כיתת גוגל (Google Classroom). כיתת גוגל מציגה כמה מהכלים הטובים ביותר שמורים יכולים לעשות בהם שימוש לצורך ניהול והפצת משימות והודעות כיתה. בנוסף, היא מספקת למורים ולתלמידים סביבה בטוחה לתקשורת האחד עם השני ולהחלפת רעיונות והערות לגבי תוכן חינוכי. שלושת היתרונות הבולטים של כיתת גוגל הם: (1) כיתה המשתמשת במחשוב במקום נייר; (2) כלי מצוין לצורך שימוש במודל הכיתה ההפוכה; ו-(3) כלי לצורך פיתוח מקצועי של מורים (Nikolaos Chatzopoulos).

  • סיכום

    המאמר מעלה הצעות הקשורות להנעה ולהצלחה בקורס מקוון. ההמלצות כוללות הכרות בין הסטודנטים, קידום התלהבות בכיתה ושיתוף בציפיות לגבי הקורס. מוצע ביסוס של ציד דיגיטלי, יחד עם שימוש במשחקים ובתשבצים (Beaudoin, Paul, 2014).

  • לינק

    דיווחים המגיעים ממערכות חינוך בעולם , בעיקר מארה"ב אוסטרליה ואנגליה מעידים על הצלחת היישום של לוח קיר שתופי מקוון ללמידה בכיתות לימוד בבתי ספר . הקיר המקוון הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה.בהיערכות חינוכית שנערכה במהלך שנת הלימודים 2014 בישראל נוסו בבתי ספר כמה וכמה כלים מתוקשבים לבניית לוח קיר שיתופי מקוון ( עמי סלנט).

  • לינק

    עיקרי הרצאתה המרתקת של ד"ר גילה קורץ ביולי 2014 במט"ח. בהרצאתה התייחסה ד"ר גילה קורץ ל3 נושאים : תמונת מצב עכשווית , כיווני התפתחות , אתגרים. אחת המגמות החשובות עליהן הצביעה ד"ר גילה קורץ היא טשטוש הגבולות בין המרחב הכיתתי למרחב החוץ-כיתתי ( תקשוב זה לא רק למידה מרחוק) , כמו כן שינוי בנגישות לתוכן – נגישות למידע עכשווי אותנטי הופכת את הלמידה למשמעותית יותר , יצירת תוכן ע"י לומד תורמת להעלאת תחושת הבעלות שלו על הלמידה , יש חשיבות ללמידה חברתית – בנייה שיתופית של ידע באמצעות מרחבים שיתופיים ברשתות חברתיות ( גילה קורץ) .

  • לינק

    כלי מעולה המאפשר למורה להעביר תכנים ישירות למכשירים הנייחים והניידים של התלמידים. מתאים לתנאים מגוונים : מפגשי למידה בהם המורה והתלמידים נוכחים באותו המרחב הפיסי: חדר מחשבים / כיתה עם מחשבים ניידים, טאבלטים או סמארטפונים. שיעור סינכרוני. עבודה במרחבים מגוונים, לדוגמה: במהלך סיור לימודי (בתנאי שיש חיבור לאינטרנט !), איך זה עובד ? המורה מכין מראש, באמצעות הכלי, מצגת אינטראקטיבית אשר יכולה לכלול טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, חידונים וסקרים, כלי ציור ועוד. במהלך השיעור נכנס המורה לחשבונו ומפעיל את המצגת. את הקוד שמתקבל הוא מוסר לתלמידיו כדי שיכנסו באמצעותו אל האתר (במחשבים ניידים) או דרך האפליקציה ( אפרת מעטוף).

  • לינק

    האתגר בבניה של סביבה מתוקשבת שתשמש להנחייה וליווי של תהליכי חקר הוא שיש לה כמה בוסים בעלי מטרות שונות בו זמנית: המורה והתלמידים. המורה זקוק לסביבה כדי לארגן את העבודה עם צוותי התלמידים – כלומר המורה משתמש בסביבה לצורך ניהול פרויקט בצוותים, הערכה מעצבת של איכות התהליך, עבודת הצוות ותוצרי הביניים והערכה מסכמת של התוצרים הסופיים. התלמידים זקוקים לסביבה כדי לקדם את החקר שלהם: להתחיל, לעבור בין השלבים ולהפיק את תוצרי הביניים, לקיים דיונים ולקבל החלטות משותפות, לשפר תוצרים ולהציג את התוצרים הסופיים. בסקירה המועילה מאד מפרטת ד"ר גילמור קשת אילו סביבות Web 2.0 עשויות להתאים?

  • לינק

    רותי סלומון מדווחת על השתלמות מקוונת ייחודית שהעבירה למורים בשיתוף עם שרית כהן. "לאור כל מה שלמדנו ביצענו התנסויות של הוראה מקוונת איכותית מרחוק והעברנו משוב עמיתים בונה"."בהמשך למדנו על Icebreakers – דגמים לפתיחת קורס והיכרות, וזה מכיוון שבסביבה מקוונת, אינטראקציה אנושית לא מתרחשת באופן טבעי. הלומדים שלכם באינטרנט צריכים דרך להכיר אותך, ואת הלומדים האחרים בקבוצה. איך עושים את זה? "הכרנו את תיאורייות הלמידה של Gagne", "המשוב של חלק מהמשתלמים היה שהדגם מובנה מדי, אז נחשפנו לתיאוריית הלמידה של Sugata Mitra"

  • לינק

    חדש בגרסת Moodle 2.7 : עורך חדש וקל לשימוש ,מראה מודרני עם התאמה משופרת לכל סוגי המכשירים )סמארטפון, טאבלט וכו') , שיפורים ביכולת הכתיבה המתמטית , שיפורים באפשרות ליצור מסלולי למידה מותאמות אישית .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין