הוראה
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    ג'ורג' קורוס (George Couros) מציין בבלוג שלו כי הוא מוטרד כאשר הוא רואה פוסטים או סרטוני וידאו המדברים על כך שמורים רבים כל כך אינם מוכנים לעשות משהו טוב יותר עבור תלמידיהם. ישנם כל כך הרבה אספקטים של חינוך החשובים להתפתחות תלמידינו, ומורים מלהטטים עם כל כך הרבה דברים שעליהם לבצע, כאשר לרבים מהדברים הללו אין קשר רב להוראה בכיתה, אלא הם משימות אדמיניסטרטיביות. במקום לתהות "מדוע אנשים אינם נעים מהר יותר?", עלינו לקחת צעד אחורה ולהיפטר מכמה הנחות שאנשים מניחים אודות מחנכים.

  • תקציר

    מאמר זה מתמקד במחקר עצמי (self-study), שבו המטרות היו לתרום להתפתחות המקצועית של המחברת כמורת מורים ולהבין האם ומה יכולים פרחי ההוראה ללמוד מקריאת התוכניות והרפלקציות של המחברת שפורסמו באופן מקוון דרך היומן הפתוח שלה (Helleve, Ingrid, 2014).

  • תקציר

    המאמר דן בשימוש בהוראה עשירה בתוכן בגנים בארה"ב במאמץ לעזור לילדי הגן ללמוד (Neuman, Susan B. , 2014).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את המסע הרגשי המקושר לשינוי פרקטיקות ההוראה והלמידה והאופן שבו מסע זה מהווה עבודה רגשית.המאמר מנתח את הרגשות העולים מהנתונים של מחקר פנומנולוגי בקנה מידה קטן של מרצים המשתמשים בכלים טכנולוגיים בפרקטיקות ההוראה, הלמידה וההערכה שלהם במוסד להשכלה גבוהה.הדיון מאיר את קנה המידה ואת טבעה של העבודה הרגשית שנחוותה על ידי חלק מהמרצים בעת שינוי פרקטיקות ההוראה והלמידה שלהם כדי לשלב טכנולוגיה (Bennett, Liz, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה נבחנו הדמיון וההבדלים בפרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה בין מורים בתיכון לבין מורים באוניברסיטה. ניתן להבחין בין שלוש פרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה: (1) אוריינטציה של פיתוח עם רגולציה משותפת, (2) אוריינטציה של ידע עם רגולציה חזקה, ו-(3) אוריינטציה של דעה עם רגולציה מופחתת. מורים בתיכון נתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה הראשונה, לעומת מורים באוניברסיטה שנתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה השלישית(Oolbekkink-Marchand, H.W.; Van Driel, J.H.; Verloop, N., 2014).

  • תקציר

    המאמר מדגיש את החשיבות של הזדמנויות לפיתוח הוראה ומתאר כיצד לפתח פילוסופיית הוראה, ליצור סילבוס לקורס ולאסוף חומרים עבור תלקיט (portfolio) הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את ההזדמנויות המוצעות בהיות עוזר הוראה (teaching assistant), מרכיבי ההצהרה של פילוסופיית ההוראה והתפקיד החשוב שיש לסילבוס בכל קורס (Caughlin, David E., 2014).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס לסוגיה של החלפת המורה במכונת הוראה: "בעולם התקשוב החינוכי מרבים לצטט אמירה של ארתור קלארק משנת 1980: כל מורה שניתן להחליף במכונה ראוי שיוחלף. (באנגלית זה נשמע טוב יותר: Any teacher who can be replaced by a machine should be.) על אף הפעמים הרבות שבהן האמירה הזאת מצוטטת, קיים ויכוח בנוגע לכוונה שלה. האם היא נאמרה כביקורת כלפי מורים שהם בעצם מיותרים, ולכן הכסף שהולך למשכורות שלהם מבוזבז? או אולי כוונתה היא להדגיש שמורים צריכים לעסוק רק בענייני חינוך של ממש, וכל דבר אחר (מבחנים וציונים, למשל) ראוי שייעשה על ידי מכונות?"

  • תקציר

    מאמר זה עושה שימוש בסקירת ספרות אודות השימוש בווידאו בהשכלה הגבוהה כדי לזהות ולהשוות בין הטווח של סוגי ההפקה לבין התוצאות החינוכיות הקשורות אליהם. המאמר מסתיים בקריאה לאג'נדת מחקר רעננה שתסייע בזיהוי החלקים של תכניות הלימודים באוניברסיטה שהותאמו היטב לכך שייתמכו על ידי חומרי הווידאו (Winslett, Greg, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

  • סיכום

    העיסוק באיכות ההוראה של מורי מורים ובבסיס הידע הנדרש להם מועט למדי ( Martinez, 2008, Goodwin & Kosnik 2013). המחקר הנוכחי מתייחס לכך: א) מהם מרכיבי הידע הבסיסיים הנדרשים למורי מורים על פי דעתם? ב) כיצד מעריכים מורי מורים את התכשרותם בתחומים אלה? ג) כיצד ניתן להשתמש בהתנסויותיהם כבסיס להכשרה עתידית של מורי מורים? במחקר השתתפו 293 מורי מורים בעלי תואר דוקטור העוסקים בפועל בהכשרת מורים (Goodwin, A. L., Smith, L., Souto-Manning, M., Cheruvu, R., Tan, M. Y., Reed, R., & Taveras, L.).

  • מאמר מלא

    המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (שמעון עמר).

  • תקציר

    חקר מקרה אתנוגרפי זה בחן את ההשתתפות של מורים בבית הספר התיכון בהתפתחות מקצועית הממוקדת בטכנולוגיה. על ידי זיווג של פרספקטיבה הקשורה לדיאלוג לגבי זהות המורה עם ניתוח ברמת המיקרו של נרטיבים, הממצאים הממצאים מצביעים על כך שהמורים משתמשים בשפה ובמשאבים סמיוטיים אחרים כדי להביע את הזהות שלהם כמו גם כדי להכיר, להרחיב ולהתנגד לתביעות הזהות של האחרים (Curwood, Jen Scott, 2014).

  • תקציר

    המאמר דן במתן טיפים עבור מנחים מקוונים לגבי לימוד סטודנטים כיצד לאחסן ולמצוא מידע אלקטרוני. הנושאים כוללים שימוש בכלי חיפוש, כגון: Google Desktop Search כדי למקם נתונים המאוחסנים במחשב, עקרונות בסיסיים של מתן שם לקובץ, וההסתעפות הליניארית של קבצים מעודכנים כך שיהיו מקובצים יחד (Orlando, John, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מדגים את מקומם של אמצעי למידה מקוונת בקורסים התחלתיים בהכשרת מורים. ניתן להשתמש בהצלחה במתקנים של למידה מקוונת לצורך עיצוב ופיתוח של מיומנויות מעשיות חינוכיות. טכנולוגיות אלה אינן מחליפות את ההוראה המסורתית "פנים מול פנים", אבל הן מהוות תוספת להוראה זו ומגבירות את היעילות שלה. המחקר שנערך, מדגיש את החשיבות של טכנולוגיות אלה מפרספקטיבה כפולה: כלומר, מצד אחד העמדות של החונכים ושל חונכים לעתיד (המורים), ומצד שני, את ההנחות של הסטודנטים – המורים לעתיד (MOGONEA, Florentin-Remus, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בנתונים שנאספו במהלך שמונה שנים, שבמהלכן נבחנו הפרספקטיבות של סטודנטים לתארים מתקדמים לגבי הוראה אפקטיבית במהלך תרגול בכיתה. הנתונים אורגנו בשלוש קטיגוריות: (א) יכולת ההוראה (ידע לגבי הוראה ולגבי תוכן); (ב) היחסים עם הסטודנטים; (ג) העמדות של המורה (ביחס להוראה ולמידה). נראה כי הפרספקטיבות של הסטודנטים עולות בקנה אחד עם הספרות לגבי מבוגרים והשכלה גבוהה, בכך שהוראה אפקטיבית כוללת הרבה יותר מאשר הצגת התוכן והשיטות להעברת התוכן לסטודנטים (Hill, Lilian H. , 2014).

  • לינק

    מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות. תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו ( מריאן סלסה-מורסיה ועלית אולשטיין).

  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים (Caudle, L.A., & Moran, M.J).

  • סיכום

    מטרתו של מאמר זה לבחון כמה מהאתגרים העיקריים הקשורים להוראת מחקר איכותני. הצורך בבחינה כזו התעורר אצל מחברת המאמר בעקבות התנסויותיה בהוראת קורסים בנושא זה בשתי מחלקות בעלות דגשי מחקר שונים – המחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה ללימודי מגדר. היא מתייחסת לשלושה סוגים של אתגרים: רעיוניים, מתודולוגיים ופוליטיים ( רבקה תובל-משיח ).

  • לינק

    מאמר זה מציע ומדגים עשרה עקרונות שיישמו המחברות בהוראת קורס בשיטות מחקר איכותניות. עקרונות אלה מנוסחים בהשראת המחקר האיכותני, וכך יוצרים מסגרת מושגית להוראת הקורס. במילים אחרות, הוראת קורס שעניינו מחקר איכותני מיישמת את עקרונותיו של מחקר כזה. גישה זו להוראת הקורס מקורה באופי תהליך הלמידה-הוראה של הנושא, הדומה במורכבותו למורכבותם של נושאים הנחקרים בשיטות מחקר איכותניות. מורכבות זו דורשת מצוות ההוראה של הקורס להנחות את הסטודנטים בתהליך הבנתם את שיטת המחקר הזאת בדומה לאופן שחוקרים איכותנים לומדים את שדה המחקר שלהם ( אורית חזן, ליאורה נוטוב).

  • לינק

    לצד הדיון העיוני בהוראת המחקר האיכותני בהכשרה להוראה, מציגות מחברות המאמר גם ממצאים ונתונים על היקף ההוראה, מקום הקורס בתכנית הלימודים, מטרות הקורס, מבנהו והתכנים הנלמדים, התרגול בהם וההתנסות בהוראתם במכללות לחינוך בישראל. המידע נאסף בשני אופנים: מסקירת אתרי אינטרנט של המכללות ומשיחות או התכתבות עם תשע מרצות שענו על שאלות המחברות בדבר חווייתן בהוראת הקורס בהכשרה להוראה ( אורית אבוהב, מאיה מלצר-גבע) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין