הוראה
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    את הויכוח על לימודי האזרחות בישראל אין אלא להבין כהמשכו של ויכוח ישן לגבי מהותה של החברה המודרנית, של הרעיון הדמוקרטי, של הפרויקט הלאומי, החברתי-סוציאליסטי, מעמד הדת בתוך כל זה ומה הוא בסופו של דבר תפקיד החינוך. הכפפת הדיון בנוגע לעתיד הוראת האזרחות למעין 'מדע-מדינה' א-היסטורי – גם אם נאור עפ"י דימויים העצמי של האוחזים בו – היא בחירה גרועה שלצד מופרכותה מבחינה מדעית-עיונית, אין בה שום בשורה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ( אודי מנור).

  • לינק

    לנוכח המחסור הגדל במורים במדינות רבות עם פרישה של מורים רבים, נדרשות מערכות של תמריצים נכונים כדי למשוך בוגרים מוכשרים להוראה. רמות השכר יכולות להיות חלק מהמשוואה. אולם, מדינות שהצליחו להפוך את מקצוע ההוראה לעיסוק אטרקטיבית עשו זאת לא רק באמצעות תשלום, אלא באמצעות חיזוק מעמד המורה, מתן צפי מבטיח של קריירה מעניינת ומתן אחריות למורים כאנשי מקצוע וכמובילי רפורמות. הדבר דורש מהכשרת המורים להצמיח מורים מחדשים וחוקרים בחינוך, ולא רק מעבירי תוכניות לימודים. מערכות חינוכית יכולת לגייס מורים איכותיים לא רק באמצעות תשלום הולם אלא גם ע"י יצירת סביבה שבה מורים עובדים כמקצוענים. עליהן לעסוק בזהירות בהיצע ובביקוש, ולשקול אסטרטגיות להבאת אנשים להוראה בכלל ולטפל במחסורים ייחודיים בפרט. מדינות שונות הראו שמדיניות עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על האטרקטיביות של ההוראה. מורים רוצים להיות סוכנים פעילים, לא רק מיישמי רפורמות, אלא גם מעורבים בתכנון ( דו"ח של ארגון OECD משנת 2011 ) .

  • לינק

    בספר "הוראת המדעים בצוות , Ed Linz, Mary Jane Heater, and Lori A. Howard , "מדגימים את האמת של האמרה העתיקה "שני ראשים עדיפים על אחד." מדריך זה לפיתוח מוצלח של צוות ההוראה שיתופי, בא למקסם את הלמידה של התלמידים, יסייע לפרחי הוראה ומשתלמים בחינוך המיוחד ומורים למדע בכיתות יסוד ובבית הספר העל יסודי , כמו גם שיטות למרצים בהוראת המדעים שרוצים להכניס נושאים הקשורים לצרכים מיוחדים בתוכנית הלימודים שלהם. תוך שימוש בשתי שיטות המבוססות על מחקר ותובנות אישיות של צוות המורים המנוסה, החוקרים שואפים להפוך את ההוראה בצוות למועיל לסטודנטים ונגיש גם למורים ( Linz, Ed; Heater, Mary Jane; Howard, Lori A).

  • סיכום

    בשנים האחרונות ניכר כי סרטי וידאו קצרים הפכו להיות משאב חשוב בתחומי החינוך הן מבחינת השתלמויות המורים והן מבחינת הכשרת המורים החדשים. בעקבות זאת , אנו רואים יותר ויותר יוזמות חדשות להקמת מרכזי משאבים באינטרנט המבוססים על סרטי וידאו המאורגנים ומסווגים עפ"י תחומי דעת , כגון מרכז המשאבים החדש בישראל של סרטי וידאו בהוראת המתמטיקה. בארה"ב הוקם בשנה האחרונה מרכז משאבים חדשני למורים שנועד ליצור השראה בקרב המורים ע"י הדגמת שיעורים מצולמים בווידאו. מרכז משאבים חדש זה כולל מאות סרטי וידאו המתעדים שיעורים שונים עפ"י תחומי דעת והכוונה להרחיבו להיקף של אלפי שיעורים מצולמים. ניתן למצוא במרכז המשאבים הרבה דגמים פדגוגיים שיכולים לשמש השראה למורים חדשים וגם למורים ותיקים.

  • לינק

    הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

  • לינק

    סקירה מרתקת ומצולמת של האבולוציה של הטכנולוגיה בכיתה, גרמה לאראלה לונברג לחשוב שוב על מקומו של החינוך היום (2011) ברצף של שימוש בטכנולוגיות. החל ממחבט שעליו חרותות אותיות ופיוט דתי שעל התלמידים להעתיק על מנת ללמוד את אמנות הכתיבה, מחבט היכול לשמש גם על מנת לחבוט בתלמיד סורר וכלה ב-iPad המזכיר בצורתו את לוחות הצפחה של המאה ה-19.מעניינת במיוחד, מכונת ההוראה של סקינר שמסביר את מאפייניה המתאימים ללמידה אפקטיבית והתאמה אישית של הלמידה- סקינר טוען כי ההתאמה האישית ללמידה מאד מאפיינת את המכונה, לעומת טכניקות ההוראה מיושנות שבהן כל הכיתה לומדת באותו קצב, התלמיד המצטיין יכול כאן לנוע קדימה בקצב מהיר והתלמיד האיטי יותר יכול לנוע בקצב שלו (מענה לשונות). מעניין באילו עזרים טכנולוגיים היה סקינר משתמש היום.( אריאלה לונברג) .

  • סיכום

    המאמר הוא סקירה של ספרות מחקרית העוסקת במושג/ברעיון של מקורות ידע תרבותיים והשפעתו על הוראה, במיוחד הוראה לילדים בעלי הישגים נמוכים הבאים מקבוצות של מיעוטים. הסקירה כללה טקסטים מארה"ב (רוב המאמרים), אוסטרליה, בריטניה וקנדה (מאמר אחד).ממצאים של מחקרים מצביעים על השכיחות של תיאוריית החסר (Deficit) בקרב מורים בעולם כולו (Gee, 1996). תיאוריה זו "מאשימה" בתת-ההישגיות את התלמידים עצמם, את משפחותיהם ואת תרבויותיהם (Bishop, 2001), ואינה רואה את חלקו של בית הספר בכך. תפיסה זו, אף שהיא נקוטה בידי המורים עשויה להיות סמויה , בגלל חוסר מודעות לעמדות ולאמונות שלהם וחוסר הבנת השפעתן על תת-הישגיות של תלמידים ( Hogg, L.) .

  • לינק

    מחקר חדש שבדק מה חשים המורים בבתי הספר בישראל כלפי מקצוע ההוראה, גילה שרבע מן המורים שנבדקו מצטערים שבחרו במקצוע. כשליש מהמורים חשים כפיות טובה ולחץ בעבודה. במסגרת המחקר התבקשו כ-200 מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים להשיב על שאלונים, ולציין אילו רגשות הם חשים במהלך עבודתם. את המחקר ערכו פרופ' זמירה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר דיצה משכית, מהמכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה. תדמיתם של המורים, מציינות החוקרות, נמוכה לא רק בעיני הציבור, אלא גם בקרב המורים עצמם, שרבים מהם חשים במהלך עבודתם מבולבלים, חסרי ביטחון וכפיות טובה על כך שבחרו בהוראה. מנתוני המחקר עולה כי 22% מהמורים העידו כי הם חשים תחושות של פחד בעבודתם, 28% העידו כי הם מאוכזבים וכרבע הודו שהם לא חשים הנאה או שמחה בעבודתם.

  • לינק

    ניסיונות להבין את היחסים בין הוראה ללמידה נעשו בעבר. הזרם האנליטי בפילוסופיה של החינוך הצטיין בכך במיוחד. הוא ניסה ללמוד על יחסים אלה מתוך ניתוח לוגי של המושגים "למידה" ו"הוראה". המאמר שלהלן ממשיך את האנליזה, אך לא את האנליטיות; כלומר, הוא מנתח את היחסים בין הוראה ללמידה (אנליזה), אך לא על בסיס הנחת היסוד של הפילוסופיה האנליטית שלפיה ניתוח המושגים "הוראה" ו"למידה" יביא להבנה של היחסים ביניהן (אנליטיות). המאמר שלהלן חושף ומנסח שני טיעונים מנוגדים בנוגע ליחס שבין הוראה ללמידה. על פי הטיעון הראשון, יש לגזור את ההוראה מן הלמידה, או ליתר דיוק – לבסס את מטרות ההוראה על תאוריות קוגניטיביות שיש להן השלכה ישירה על הלמידה; על פי הטיעון השני, יש לגזור את הלמידה מן ההוראה, או ליתר דיוק – לבסס את מחקר הלמידה על הנחיות הנובעות ממטרות ההוראה. הטיעון השלישי, המסכם, גורס שבין ההוראה ללמידה יש יחסים מעגליים שיש בהם "מידה של הונאה עצמית" ותועלת הדדית. המאמר חותם בהשתמעות של "האנליזה" לעמדות ביחס לתכניות לימודים ( יורם הרפז).

  • לינק

    מאמר ביקורתי של פרופסור אהוד קינן מהטכניון. לימוד המקצועות המדעיים באופן מובנה, כפי שנהוג בבתי הספר בכל העולם, כרוך במאמץ, במימון, במעבדות מצוידות, במורים טובים. מערכת החינוך הישראלית אימצה את מדיניות הישראבלוף, כאלטרנטיבה זולה מאד, אשר מאפשרת להציג "כאילו" הישגים, מבלי להתאמץ. מורה טוב מלמד בשיעוריו פחות מ- 20% ממה שהוא יודע, כך הוא יכול להגיב לשאלות התלמידים, להפוך את חווית הלמידה לתהליך אינטראקטיבי מסעיר ומרתק ולהשתתף בעיצוב אישיותו ודרך חייו של התלמיד. מורה גרוע מלמד 100% ממה שהוא יודע, כלומר, איננו מסוגל לענות על שאלות התלמידים, אלו מזהים מיד כי הוא מתחמק מתשובה או ממציא תשובות שגויות, ומכאן קצרה הדרך לאיבוד כבודו וסמכותו.

  • לינק

    עבודת ההוראה – מה יש ללמוד כשמתכשרים להוראה? להוראה משמעויות שונות; במסגרת ההכשרה המיקוד הוא במיוחד במה שמתרחש בכיתה, שבה העבודה מערבת אחריות לכיתה שלמה של תלמידים החייבים לעבוד יחד לאורך שנה. ניתן להגדיר הוראה כניהול של בעיות בכמה תחומי עבודה תוך בנייה של יחסים יעילים עם תלמידים ועם תכנים (Lampert, 2001). מורי-מורים וחוקרים בתחום ההכשרה מצאו הגדרה זו שימושית לצורך "פירוק" מושג ההוראה ושיום מרכיביו תוך שמירה על מאפיין המורכבות שבו .אילו פרקטיקות צריכות לעמוד במרכז הלמידה? בהקשר זה עולה המושג "הפרקטיקות הטובות ביותר" המביאות לתוצאות הטובות ביותר. שאלה חשובה שנדונה במאמר ביחס למושג practice והתכשרות להוראה היא: "האם פרקטיקה צריכה להיות דבר ש(1)מורה עושה ולומד ממורים אחרים או (2)משהו שנוצר ונבנה ע"י קבוצה ונלמד בקהיליית מעשה (Lampert, M).

  • לינק

    פרופ' לי שולמן נחשב להוגה והחוקר החשוב ביותר בתחום של ידע מורים. המאמר המתפרסם בגיליון אוקטובר 2010 של כתב העת "הד החינוך" נחשב לאחד ממאמרי המפתח בתחום. שולמן מציג בו את עקרונות תפיסתו על ידע של מורים ומותח ביקורת על גישות המתעלמות מתוכני ההוראה ומעדיפות מיומנויות הוראה כלליות . "אנחנו מחמיצים שאלות על תוכנם של השיעורים הנלמדים, השאלות שנשאלות על התוכן הזה וההסברים הניתנים לו. מזווית של פיתוח והכשרה של מורים עולות הרבה מאוד שאלות. מאין מגיעים הסבריו של המורה? איך המורה מחליט מה ללמד, איך לייצג את מה שהוא מלמד, איך לשאול תלמידים על החומר ואיך לטפל בבעיות של אי־הבנה? הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של הלמידה התמקדה כמעט רק בשאלות האלה בשנים האחרונות, אבל מנקודת מבטם של הלומדים בלבד. עמיתיי ואני מנסים לפצות על חוסר האיזון הזה באמצעות תכנית המחקר שלנו, המכונה "צמיחת הידע בהוראה" (Knowledge Growth in Teaching). מהם מקורותיו של ידע המורים? מה המורה יודע ומתי הוא למד את מה שהוא יודע? כיצד נרכש ידע חדש, כיצד מאוחזר ידע ישן וכיצד משתלבים השניים ליצירת בסיס ידע חדש?"

  • סיכום

    צדק חברתי הינו אחד המושגים המעורר מחלוקת ורגשות חזקים בשיח על חינוך. גם השימוש הנרחב במושג בהכשרת מורים מגדיל את המבוכה וההתרגשות. אחת התוצאות עשויה להיות אי הבנה של המושג ע"י מתכשרים להוראה והעדר יכולת לפעול ברוח זו. המשגת "צדק חברתי" – אין מחלוקת לגבי ההבנה שכל אחד זכאי ליחס הוגן ושוויוני באשר לנגישות שווה של אנשים לחומר או להזדמנויות. השאלות עולות ביחס לניתוח הסיבות לאי-צדק ולאי-שוויון ולבחירת פתרונות כדי לתקנם. יש הטוענים שהסיבה של העדר נגישות שווה ניתנת להבנה באמצעות ניתוח של התנהגות הפרט וכך יש גם לפתרה – באמצעות מאמצים אינדיווידואליים. הוראה לצדק חברתי היא עשייה מורכבת בהיבט התיאורטי ובהיבט המעשי; תגובות אנושיות לאי-שוויון אף מורכבות הרבה יותר. הדרכת מתכשרים להוראה להשתמש בשתי האוריינטציות הנזכרות עשויה לקדם את האפשרות של יותר דרכים להבין למידת תלמידים וכתוצאה מכך ליותר שיטות לשפרה. הראיה הרחבה יותר עשויה להיות תנועה חיובית יותר להשבה של המושג "הוראה לצדק חברתי" ויצירה של דרך לתמיכה במורים שיבינו ויישמו הוראה יעילה יותר בהיבט החברתי ( Chubbuck, S.M).

  • לינק

    בעקבות הרפורמה של " אופק חדש" נוספו שעות לימוד רבות לבתי הספר היסודיים. שעות אלה מכונות "השעות הפרטניות," והן מיועדות להוראה-למידה ליחידים או בקבוצות שגודלן אינו עולה על חמישה תלמידים. שינוי זה מזמין את בית הספר לערוך בחינה מחודשת של התרבות בו, תוך שימת דגש על קידום כל תלמיד ותלמידה בהיבטים השכליים , קוגניטיביים, התוך-אישיים והבין-אישיים. השינוי אף מרחיב את האפשרויות העומדות לרשות המורים להבאת כל תלמיד ותלמידה להישגים הנדרשים . המסמך הנוכחי של צוות אגף חינוך יסודי עוסק בצורה שיטתית ומאירת עיניים בהיבטים השונים של הקבוצה הקטנה , הוא מתמקד בדידקטיקה של ההוראה-למידה בה. הוא דן לגבי האפשרויות שנפתחות עבור המנהלים כמי שמופקדים על ניהול הפדגוגיה בבית הספר שבהנהגתם,ובתוך זה קידום משמעותי של איכות ההוראה למידה. מטרת מסמך זה להעמיד לרשות המנהלים כלים לקידום ההוראה-למידה בקבוצה הקטנה בשעות הפרטניות.

  • לינק

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המבאר לנו את האבחנה בין סוגי הוראה מקוונת בכיתה. היא מבחינה בין מורה מקוון ובין המלמד בכיתות 1:1. מורה מקוון הוא מורה שעומד לרשותו מחשב בכיתה ( נייד אישי שלו או נייח קבוע), מקרן (קבוע או נייד) וסביבת אתר. לעיתים יש בכיתה גם לוח אינטראקטיבי שמוסיף ליכולות הטכנולוגיות של המחשב הנייד. התלמידים עצמם נמצאים בכיתה ללא אמצעים טכנולוגיים כלשהם, ובידיהם נמצאים ספרים ומחברות בהתאם למקצועות הלימוד. מורה בכיתת 1:1 הוא מורה שנוסף לאמצעים של מחשב אישי שלו ומקרן, יש גם לתלמידים מחשבים ניידים. ההבדלים האלו בסביבות העבודה מחייבים גם את המורים להגדיר שוב ושוב מה מבין הפעילויות שהם עושים עם תלמידים בכיתה הן פעילויות בסגנון "מורה מקוון" ומה הן פעילויות בסגנון 1:1.

  • לינק

    המאמר עוסק בתוצרים המתמקדים במדיניות ובמעשה בהכשרת מורים מצד אחד ובנושא ההתמקצעות מצד שני. הוא בוחן מה קרה כשמועמדים להוראה נדרשו, במסגרת ההתנסות המעשית, לערוך פרויקט חקר תוך התמקדות בלמידת תלמידים ובתוצאות וההשלכות של דרישה זו. בתהליכים מקבילים קיימו החוקרים, שהם מורי מורים בתוכנית, חקר על עצמם ועל למידת הסטודנטים שלהם. א, המאמר מבהיר את הרעיון של חקר מורים בהכשרה לאור הספרות המחקרית הקיימת; ב. המאמר מתאר מחקר על פרויקט-חקר בתוכנית הכשרה אחת כדרך להערכת תוכנית ההכשרה ותוצריה. ניתוח עבודות החקר וממצאים נוספים הובילו את החוקרים להבנה מעודנת יותר של סוגי הזדמנויות הלמידה והמגבלות שפרויקט החקר שנבדק מעמיד בפני המתכשרים. לאור זאת מטרתם היא לעצב מחדש את היבטי הפרויקט כך שיפתח בקרב המתכשרים עמדת חקר או ידיעה על הוראה ולמידה המשולבות בכל הקורסים ובהתנסות המעשית במסגרת ההכשרה, ולא יהיה פעילות פרוצדורלית המתבצעת כחלק ממטלות התוכנית( .Cochran-Smith, M., Barnatt, J., Friedman, A., & Pine, G ).

  • סיכום

    ברקע המאמר קיים הצורך המתמשך למקד תשומת לב רבה יותר לחשיבות ההוראה, כשהדגש הוא על שאלת התפיסה של ההוראה והחינוך כדיסציפלינה. המאמר מציג את הדעות החלוקות בעניין זה. באמצעות סקירה של מגוון הדעות על דיסציפלינות ועל חינוך והוראה כדיסציפלינות מנסה המאמר להציג את נסיבות ההמשגה של ההוראה כדיסציפלינה ואת השלכותיה על ההכשרה. המאמר מסכם ואומר שאם הוראה היא אכן דיסציפלינה כי אז על הכשרת מורים להיות למדנית הרבה יותר. המאמר מתמודד עם כמה טיעונים העולים מן החשיבה על הוראה כדיסציפלינה, מאתגרים את קהיליות ההוראה וההכשרה ומעודדים אותן להמשיג את עבודתן בדרכים שיועילו לחיזוק ההערכה למקצוע. (Loughran, J.)

  • סיכום

    תפישת ההוראה התפתחה במהלך העשורים האחרונים ועברה מהדגשה של מאפייני-מורה אל התמקדות בהתנהגויות-מורה ולאחרונה חל מפנה לכיוון של ראיית המורים כמקבלי החלטות וכאנשי מעשה רפלקטיביים. הכשרת המורים הגיבה למפנה אחרון זה בכך שהסיטה את המוקד של תוכניות ההכשרה מהקניית מיומנויות להקניית ידע ולרפלקציה. הכותבים טוענים שראוי שתוכניות ההכשרה ישתנו ויתארגנו סביב פרקטיקות-ליבה, שבהן ידע, כשירות וזהות מקצועית מתפתחים בתהליך של למידת המקצוע. על מורי המורים להתייחס להיבטים הקליניים של המעשה וללמוד מהן הדרכים הטובות ביותר לסייע למתכשרים ולמתחילים לפתח פרקטיקה מיומנת. (Grossman, P., Hammerness, K., & McDonald, M)

  • סיכום

    ניתוח ההתנסויות ההוראתיות שלנו כמורי מורים מוביל אותנו למגוון של תובנות ושאלות בדבר ראיית ההוראה כדיסציפלינה. הוראה והכשרה נראות לסטודנטים כפעילויות קלות, בעוד שלעוסקים בכך בפועל הן נראות מורכבות. במאמר נבחנת ההשפעה של התצפיות השולייתיות שסטודנטים מקיימים בהיסח הדעת במסגרת תוכניות ההכשרה הנתפשות, בעיני הכותבים כמכשול לראיית ההוראה כדיסציפלינה. הכותבים מתייחסים גם להשפעות של ההיסטוריה של בית הספר ושל המחקר החינוכי בהקשר זה. (Martin, K. A., & Russell, T.)

  • לינק

    מודעות למאפיינים של שלבי התפתחות מקצועית של המורה המקוון, כמו גם התפתחות המודעות הטכנולוגית של המוסד החינוכי בו הוא עובד, הינה אמצעי משמעותי למימוש חזון חינוכי של שילוב טכנולוגיות תקשוב ומידע בהוראה –למידה כאורח חיים. במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות. בתיאור זה נמצא אפיון תפקודים שונים של מורה מקוון בהוראה-למידה כמורה בכתה ובסביבה מקוונת בכל אחד משלבי התפתחותו המקצועית-אישית המתוארים כאן בממדים הבאים: תפיסת המורה את עצמו בשלב התפתחותו והסיפור האישי של המורה המבטא שלב זה. בהמשך מתואר אופן פעילות המורה בסביבה המקוונת בכל שלב בהתפתחותו על פי הממדים הבאים: תאור הסביבה המקוונת המופעלת בכל שלב, התכנים והחומרים בהם הוא משתמש במהלך הוראתו, ותהליך ההוראה עצמו ( אברום, רותם. אבני , עידית) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין