הוראה
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • סיכום

    המאמר דן בשאלה כיצד יכולה הכשרת המורים להיענות לאתגרים של הוראה בשנים הראשונות. לדעת המחברים על הכשרת המורים "להשמיע את קולה ", להתייחס לממד הרגשי של ההתכשרות להוראה ולבנות קישורים (Linkages) בין המסגרות ((Contexts השונות של ההתכשרות להוראה וההיקלטות בה. מורי מורים ובתי ספר לחינוך יכולים וחייבים לעשות יותר בהכנת המתכשרים לשנות העבודה הראשונות. הדבר צריך להתחיל בשיח הבוחן דוגמאות קיימות ובביקורת של תוכניות ההכשרה וההתנסות. (Liston, D., Whitcomb & Borko, H)

  • תקציר

    המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

  • סיכום

    נקודת המוצא למאמר מתייחסת למאפייני הלמידה של הסטודנטים כיום, קרי: "הלקוחות של המכללות". השאלה שמעלות המחברות היא באיזו מידה מאפשרים לפרחי ההוראה למידה משמעותית ופיתוח אינטליגנציית ההוראה שלהם? המאמר דן במאפייני למידה ובצרכים אופייניים של הסטודנטים המתכשרים להוראה במכללות. הנחת היסוד היא שפיתוח "אינטליגנציית הוראה", כלומר תובנה ליישום עקרונות חינוכיים בסביבות משתנות, תלויה במתן הזדמנויות למידה משמעותיות של המורה בשלבי הכשרתו. (שרית קובלר, אסנת רובין)

  • לינק

    במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)

  • סיכום

    מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

  • סיכום

    מטרת הסקירה המקיפה הייתה לאסוף מידע מחקרי על הוראת מתמטיקה לתלמידים עם ליקויי למידה ולגבש סינתזה של הממצאים . לצורך האיסוף נבדקו כל מאגרי המידע האקדמאיים החשובים בחינוך ((Academic Search Complete, ERIC, EducationResearch Complete, and Primary Search) . בסקירה וניתוח הממצאים זוהו הגורמים המשפיעים העיקריים בהוראת מתמטיקה לתלמידים ליקויי למידה , ביניהם הדרכת מורים , עמדות המורים , שימוש באסטרטגיות הוראה נכונות ומתאימות, תוכניות לימודים מותאמות וטכנולוגיות מסייעות. עוד נמצא חוסר ההלימה של תוכניות הלימודים לבעיות של ליקויי הלמידה במתמטיקה הוא הגורם המשפיע ביותר וכי יעילותן של תוכניות הלימודים במתמטיקה לבעיות של ליקויי למידה היא נמוכה ביותר. עם זאת , חשוב כל הזמן להכשיר ולהדריך מורים ליישום אסטרטגיות הוראה מועילות ויעילות שייפצו על בעיות ההלימה של תוכניות הלימודים הקיימות (Obudo,-Francis ) .

  • לינק

    הספר הינו מדריך שימושי למורה ומחנך המלווה את הקורא מרגע קבלת ניהול הכיתה ועד לטכס פרידה בסוף כיתה י"ב. בספר יש התייחסות לצדדים השונים בניהול הכיתה: שעות חינוך,טיול שנתי, מפגשים עם ההורים, ניהול יומי שוטף, ומעל הכול, הקשר עם התלמיד.בספר משולבים גם סיפורים אישיים המבליטים את מורכבות מקצוע ההוראה. כמעט בכל הסיפורים בוחנת הכותבת סיטואציה בהיותה תלמידה ו/או סיטואציה דומה בהיותה מורה (ליאורה נוטוב)

  • סיכום

    רבים מאנשי הסגל האקדמי משלבים בהרצאותיהם מצגות ממוחשבות, בדרך כלל, תוך שימוש בתוכנת Power Point, כדי לשפר את תהליך ההוראה ולהגביר את מידת העניין של המשתתפים. בדומה למצגת גם כל הטכנולוגיות להוראה המוכרות לנו- הטלוויזיה והוידיאו, הרשמקול, מטול השקפים ומטולי התמונות למיניהם – גיוונו את היכולת של סגל ההוראה להמחיש את נושאי השיעור. אלא שקיים מתח בין השימוש במצגת המעמיד בראש הבניית מסרים קלים ופשוטים לבין האידיאה האקדמית הדורשת מהסטודנטים להתמודד עם מסרים מורכבים. המאמר מעלה לדיון שאלות הנוגעות לצד החיוב והשלילה בשימוש בתוכנת Power Point. (יוסי בר)

  • תקציר

    מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)

  • סיכום

    עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל – mind ב. פדגוגיה מעשית – hands ג. פדגוגיה רגשית – heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.

  • מאמר מלא

    הוראה דיאלוגית" או "משא ומתן אודות ידע" (negotiating knowledge) היא מאופיינת בכך שבמהלך השיעורים מתקיימים דיונים כיתתיים, בין המורה לבין התלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם, כך שהמורה איננו הדובר היחיד בכיתה. שיטת הוראה זו משקפת את התמורות שחלו בתפיסת הלומד בשנים האחרונות. מטרתו העיקרית של מאמר זה הוא לאפיין את שיטת ההוראה באמצעות משא ומתן כיתתי, לציין את ההבדלים בינה לבין שיטות אחרות הדומות לה (שיטת ה"פינג פונג", "דיאלוג סוקרטי", "הוראה בשיטת החקר והגילוי"), ולתאר את אופן הפעלתה בכיתה (תמר יחיאלי).

  • תקציר

    המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)

  • סיכום

    המאמר עוסק במשמעות שמעניקות סטודנטיות בדואיות להוראה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו-שיח המתקיים ביניהן לבין הקהילה שהן חיות בה ואשר בה התחנכו. המחברת מציעה את סיפוריהן של המתכשרות להוראה כבסיס לניתוח המעמד המשתנה של האישה הבדואית וקהילתה. לטענת המחברת הנשים מאמצות שיח המסגל את החינוך ואת ההוראה אל מהלך חייהן. הן מעניקות משמעות לפנייתן להוראה בצל סיפורה של החברה הבדואית, הנמצאת בתהליכי שינוי עמוקים. (ענת פסטה-שוברט)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין האוטונומיה המקצועית המוענקת למורה ובין המתח של העבודה, הסיפוק מהעבודה, ההעצמה וההתמקצעות. המחקר התבסס על כלי מחקרי בשם TAS. במחקר נמצא כי כאשר האוטונומיה הפדגוגית והמקצועית של המורה גדלה, כך הולך ויורד המתח (on-the-job-stress) בעבודה. עם זאת, לא נמצא בהכרח קשר חיובי בין אוטונומיה מקצועית ובין סיפוק מהעבודה. כמו כן, נמצא כי ככל שהאוטונומיה הפדגוגית בעבודה גדלה, כך זוכה המורה ליותר העצמה ורמת המקצועיות שלו גדלה בהתאם (L Carolyn Pearson, William Moomaw)

  • רפרנס

    אוסף מחקרים של חוקרים במכללות להכשרה להוראה ובבתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בתחומי דעת כמו: למידה, הוראה, הכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. בכל אחד מפרקי הספר דיווח מחקרי "טכני" בשילוב שיקולי הדעת שהנחו את החוקר בבחירת נושא המחקר, שיטת המחקר, דרכי ניתוח והצגת נתונים. חלקו הראשון של הספר מתמקד במחקרים על למידה והוראה, וחלקו השני מוקדש לנושא ההכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. (עורכים: רוני לידור, ברברה פרסקו, משה זילברשטיין, מרים בן פרץ)

  • תקציר

    הרצאתם של ד"ר מור וד"ר דודזון מתמקדת באפשרויות להוראה משותפת כחלק משיתוף פעולה בין-מוסדי, ובוחנת את הדרכים לעיצוב ולהוראה משותפים של הקורס המקוון "הוראה בסביבה מתוקשבת". על בסיס התובנות שעלו מהמחקר, המחברים מציעים מודל לקורס מקוון בין-מוסדי שמאפייניו העיקריים: הוראה משותפת – יצירת קהילה לומדת המנצלת שונות בין משתתפיה להעצמת הידע של חבריה; למידה משותפת – דגש על שיתוף ידע ולמידת עמיתים; כל לומד מביא את הניסיון המקצועי שלו כחלק מרפרטואר הלמידה; כל פרט בקבוצה תורם להעשרה של הקבוצה כולה.

  • מאמר מלא

    מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .

  • סיכום

    המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)

  • תקציר

    הגורמים המשפיעים על הישגי תלמידים בסיכון : א. גישות : הגישה הביהביוריסטית , הגישה הקונסטרוקטיביסטית וגישת ההוראה המתואמת ; ב. דרכי הוראה- למידה : למידה שיתופית , הוראה למידה מותאמת וחונכותף ג. ארגון הלומדים : מסגרות בעלות הרכב תלמידים הומוגני והטרוגני מבחינת ההישגים בלימודים. בסקירה מוצגים באופן מתודי מסקנות ממחקרים שונים בנושאי הגורמים המשפיעים על הישגי תלמידים בסיכון (יפעת אשרת, חיה גיל, מלכה וידיסלבסקי, לאה יגור ודליה שמש).

  • לינק

    מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין