-
לינק
במאמר מאיר עיניים מסביר פרופסור שלמה קניאל ממה מורכבים רכיבי החשיבה, כיצד מתגבשים רכיבים אלט להיסקים ולהחלטות המניבות תוצאות רצויות. במאמר הוא מנתח בצורה בהירה את המושגים חשיבה ומאפייניו ומציג מספר עקרונות להוראת חשיבה. ראשי הפרקים במאמר: רכיבים של חשיבה משולבים תכנים, רכיבי החשיבה והידע הפועלים במשולב עם רגשות, אינטגרציה בין רכיבי חשיבה, ידע ורגשות = מורכבות התודעה, חשיבות פיתוח כל רכיב חשיבה בתוך תכנים שונים ומגוונים, איך ללמד חשיבה? למידה באמצעות טעויות ודרישה להנמקה. הגישה המינימליסטית: רכיבי חשיבה בתוך המקצועות הקיימים. גישה מקסימליסטית: חשיבה כמקצוע מרכזי בבית הספר, התוצר של חינוך לחשיבה מערכתית יהיה לומד עצמאי (שלמה קניאל).
-
סיכום
המחקר נערך במטרה לזהות את השוני בין עמדות "מרצים פעילים" ) מרצים שמפעילים הוראה פעילה בקורסים שלהם) לבין עמדות שאר המרצים בשלושה מוסדות אקדמיים, ביחס להוראה פעילה. המחקר בוחן את מידת האימוץ של תחומים שונים בהוראה פעילה על ידי המרצים ואת השפעתם של גורמים הקשורים לרקע בהוראה של המרצים, על עמדות המרצים ביחס להוראה פעילה .כלי המחקר היה שאלון שפותח במיוחד לצורך מחקר זה . נבחנו עמדות מרצים ביחס להוראה פעילה בשישה תחומים : הוראה בכיתות גדולות, ציפיות מרמת המעורבות והאחריות של הסטודנטים בלמידה, עצמאות הסטודנטים בלמידה, יכולת הסטודנטים לבנות ידע , מחויבותם להוראה משמעותית בהתייחס להספק מול הבנה ותפיסת תפקיד המרצה . ממצאי המחקר מורים, כי קיים הבדל מובהק בכל ששת התחומים שבהם עוסק שאלון המחקר, בין ממוצע עמדות כלל המרצים לבין ממוצע עמדות קבוצת המרצים הפעילים . הפער הגדול ביותר בין המרצים הפעילים לשאר המרצים הוא בתחום הפעלת כיתה גדולה: מרבית המרצים נוטים לחשוב כי דיונים בכיתה גדולה אינם מובילים להתקדמות בחומר הלימוד .בעוד ש"המרצים הפעילים" סוברים כי ניתן להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, לחלקם לקבוצות וליצור דיון פורה במליאה. בסיום המחקר מוצגות המלצות למרצים המעוניינים לקדם את נושא הלמידה הפעילה במוסדם( דוד פונדק, אורית הרשקוביץ, שחם מירי , רבקה וייזר-ביטון).
-
לינק
ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.
-
מאמר מלא
מאמרן של חגית טישלר ומיכל מוטרו מתאר את התהליך החינוכי המתקיים בקורס "אקולוגיה כללית". מטרתו לפתח בסטודנטים אוריינות סביבתית פעילה ויכולת לנקיטת עמדה ועשייה באשר לקונפליקטים שונים ביחסי אדם סביבה. המחברות/מרצות פיתחו אסטרטגיית הוראה שעיקרה יציאה מ"הקרוב", הרלוונטי בחיי היום-יום ל"כללי" ו"לרחוק" יותר גם בממד הזמן וגם בממד המרחבים האזורי, הארצי והעולמי. בחלקו הראשון של הקורס עוסקים השיעורים בהוראה של מושגים ותהליכים בסיסיים באקולוגיה: מאפיינים של מערכות אקולוגיות על היבטיהן הא-ביוטיים והביוטיים. בשלב זה אנו מתחילים לבסס ולהטמיע אוריינות סביבתית. בחלקו השני של הקורס, בוחרות סטודנטיות נושאים שמייצגים קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה, אוספות מידע ומעבדות אותו להצגה במליאה. הצגה זו כוללת ייצוג מושכל, הנשען על מידע רלוונטי ועדכני לכל צד בקונפליקט והצעת דרכים לגישור, לפשרה, או לפתרון שיש בהן יתרון לשני הצדדים בקונפליקט. השלב האחרון בקורס, הוא שלב הקישורים. בשלב זה סטודנטיות מקשרות בין הנושא שלהם, הקונפליקט אותו הציגו, לנושאים שהציגו אחרים, וגם מקשרות בין נושאים שונים שהוצגו. שלב זה מאפשר הכללה ונגיעה כללית יותר בהיבטים השונים של קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה. מקורות שונים מראים שלהוראה באמצעות טיפול בדילמות או בקונפליקטים יתרונות רבים.
-
סיכום
המאמר מתמודד עם ההתעלמות של המחקר הקיים היום, בעיקר בשדה המחקר-העצמי של הוראה והכשרת מורים, ממקומו של שוואב ומשנתו בהקשר זה. במאמר החוקרת עוקבת אחר מסעה האישי בהכרת תרומותיו של שוואב שסלל דרך לשיטת מחקר זו ואף התנסה בה בצורה מסוימת, בכך שהפך את ההוראה האישית שלו למושא מחקריו. לדעת הכותבת סלל שוואב באופן פרקטי ותיאורטי שביל למחקר העצמי של ההוראה וההכשרה הרבה לפני שקו מחקר זה הפך להיות תחום כה מוכר ומקובל (Craig, C.J.)
-
סיכום
ניתוח הקשיים והתסכולים הכרוכים בהוראת הספרות בבית הספר התיכון מוביל את נעמי דה-מלאך , מורה ותיקה להציע גישה חדשה להוראת מקצוע זה. נעמי דה-מלאך מציעה שימוש מושכל במגוון עשיר של גישות תיאורטיות בחקר הספרות : תיאוריות של קריאה , תיאוריות פמיניסטיות ותיאוריות חברתיות המשולבות עם תובנות של הפדגוגיה הביקורתית. תוך כך נחשפים היבטים חברתיים הנדחקים בהוראה הסטנדרטית מפני ההיבטים האסתטיים. מבלי לאבד את יפי הספרות ואת ייחודה הלשוני מציע הספר לא על היופי לבדו כי בשיעורי הספרות יעסקו גם בעוול ובדיכוי החבויים ברבות מיצירות הספרות הנלמדות , ישולבו יצירות שלא זכו להיכלל בקאנון המקובל, וידונו במשמעות החברתית של היעדר יצירות אלה ובהיעדרן של חוויות-חיים מסוימות בספרות הנלמדת. הוראה ביקורתית של ספרות נדרשת על מנת שלימודי הספרות לא יהיו מרכיב ממנגנון המיון וההדרה של החברה , אלא חלק ממערך חינוכי שיעורר בתלמידים מודעות חברתית ושאיפה לפעולה ממשית לשינוי פני החברה ולתיקון עולם.
-
לינק
בעשורים האחרונים התחזק הטיעון שיש קשר בין התפתחות מקצועית של מורים לבין העלאת הישגיהם של התלמידים. יוזמות לקידום תוכניות התפתחות מקצועית של מורים בארה"ב עודדו את העוסקים בתחום לאמץ תוכניות ודרכי למידה הנתמכות בממצאי מחקרים (Birman, et al., 2007). גם גופים אחרים עשו מאמץ לשפר את תוכניות ההתפתחות המקצועית ולעקב אחר השפעותיהן על המשתלמים. לדעת כותבי מאמר זה לאור ההשקעה בהתפתחות מקצועית יש חשיבות רבה למחקרים המתייחסים לשאלות פרקטיות העומדות בפני המתכננים והמבצעים של התוכניות. הספרות הקיימת מראה שהתפתחות מקצועית המתוכננת במדויק ומועברת למשתלמים ע"י המחברים במסגרות תורמות עשויה להיות בעלת השפעה על הישגיי תלמידים. אך יש צורך להראות את היעילות של תוכניות כאלה כאשר הן מועברות ע"י אחרים במגוון של הקשרים (Wayne, A., Suk Yoon, K., Cronen S., & Garet, M.S.).
-
לינק
המאמר מציג סקירת מחקרים בנושא קהיליות למידה. 11 המקורות שנסקרו נחלקים לשתי קטגוריות רחבות על פי שתי השאלות הבאות:שאלה ראשונה: באילו דרכים משתנה ההוראה כתוצאה מהשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות, ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?שאלה שנייה: האם ניתן למצוא בספרות תמיכה בהנחה שלמידת התלמידים מתחזקת כשמורים משתתפים בקהיליות למידה מקצועיות ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה? ( Vescio, V ).
-
לינק
לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.
-
תקציר
המחקר האמפירי המוצג במאמר זה בדק את ההתפתחות של מורים מתחילים תוך הדגשת חשיבות ההקשר המוסדי ביכולתם לשלב טכנולוגיה בהוראה. המחקר בחן שתי מורות מתחילות במהלך עבודתן בכיתה וכיצד ההקשר המוסדי שבו עבדו השפיע על החלטותיהם ההוראתיות לגבי שימוש בטכנולוגיה עם תלמידיהם. התוצאות הבליטו את האתגרים שמורים מתחילים עומדים בפניהם וכיצד אתגרים אלה משפיעים על ההחלטות שלהם. התוצאות גם הדגישו את החשיבות של ההקשר בהערכת ההחלטות של המורים ויכולותיהם לגבי שימוש בטכנולוגיה בהוראה. (Clausen,J. M.)
-
לינק
פרופ' Mano Singham קורא לחשיבה מחודשת על ערכם של תוכניות לימודים טיפוסיות בקורסים אקדמאיים. תוכניות הלמודים האקדמאיות הקיימות אינן מאתגרות במרבית המקרים את הסטודנטים הלומדים. תכנית הלימודים הטיפוסית בקורסים אקדמאיים במכללות ובאוניברסיטאות היא משעממת בדרך כלל ואינה מצליחה לאתגר את הסטודנטים. היא אינה מגלמת יסודות של מסע הרפתקאות חינוכי לגילוי משותף וסקרני. תכנית הלימודים הטיפוסית במכללות עשויה אולי להרחיב את הדעת, אך לא להרחיב ולפרוץ אופקים חדשים של התעניינות הן על ידי הלומדים והן על ידי המרצה. אין ספק כי גם מרצה הכבול ע"י תכנית לימודים מחייבת נוטה להיות אפרורי וחסר אנרגיה של סקרנות.
-
לינק
-
תקציר
ספר זה מזמין את הקוראים לקריאה מעוררת חשיבה תוך התבססות על מפגשים קודמים עם עולם הספרות ואמנות. הספר מפלס דרכים שבהם אנו מקשרים בין קריאה חדשה לבין העולמות שאנו מביאים עמנו אליה. הספר מנסה להדגים כיצד אנו טווים בקריאותינו את המארג הייחודי שלנו להוויה של קסם, ועל הדרכים לעשות כל זאת בהוראת ספרות. ייחודו של הספר בתפיסה המשלבת ספרות, התייחסות לתהליכי קריאה ופיתוח החשיבה. הספר מאפשר מפגש עם תיאוריות ודוגמאות הממחישות אותן ומציע פעילויות מגוונות ליישום בהוראה. בספר רקע עיוני על אינטרטקסטואליות, רקע עיוני על פיתוח חשיבה בהוראה: תיאור השיטות שנבחרו, הסבר של עקרונות ההעברה בשיטות אלה, וכן הדגמה של כמה דרכים להוראת ספרות (אילנה אלקד-להמן)
-
לינק
ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון מוביל כמה יוזמות חינוכיות והעיקרית שבהן הוא ביסוס תחום חינוך-מבוסס עובדות. היוזמה כוללת הנחייה מחקרית בהקמת מאגר מידע לחומרי למידה ומחקרים מבוססי עובדות. פרוייקט חינוכי זה הידוע בשם The Research Evidence in Education Library הולך ומתפתח בהשראה של פרופסור Richard Andrews נאוניברסיטת לונדון. וכמאגר ידע הוא כולל שני נדבכים עיקריים : א. Knowledge Pages, ב. Reviews Search – בעיקר סקירות מחקר . בסקירה שכתב פרופסור אנדריוז בשנת 2007 הוא מסביר מה נחשב כתחום מבוסס עובדות בחינוך ונותן דוגמאות של כמה אתרים באינטרנט העונים על דרישות משאבי חינוך מבוססי עובדות .
-
סיכום
הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).
-
תקציר
לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)
-
מאמר מלא
ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?
-
לינק
סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)
-
סיכום
מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)
-
רפרנס
המאמר בוחן תפיסות של סטודנטים להוראה ושל מורי מורים בנוגע לטבעה של הוראה יעילה במכללה להכשרת מורים. 110 סטודנטים להוראה ו- 48 מרצים במכללה להכשרת מורים בישראל מילאו שאלון מובנה להערכת הוראה. הממצאים העידו על שלושה היבטים של הוראה יעילה, המשותפים לסטודנטים ולמורי המורים: (א) הוראה יעילה כוללת ממד בין -אישי וממד דידקטי. (ב) הממד הבין-אישי אחיד יותר באופיו מהממד הדידקטי. (ג) המאפיינים שנתפסו כחשובים ביותר להוראה יעילה הם בקיאות בתחום הדעת, בהירות הניסוח, קידום החשיבה וקידום העניין (יצחק גילת, שרי בר-און, אשר גניס, גד אורית, אתי בכר)
הוראה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין