תפקיד המורה בזמן למידה שיתופית

Duran, D., Flores, M., & Miquel, E. (2019). The teacher's role during cooperative learning: Should I leave the classroom when students are independently working in teams? Journal of Classroom Interaction, 54, 2, 24-40

בזמן שמתקיימת בכיתה למידה שיתופית, על המורה לבצע שלוש פעולות במקביל:

● השגחה – צפייה בתלמידים, הערכת איכות התוצרים ועידוד של שיתופי פעולה, השתתפות פעילה, החלפת רשמים, שאילת שאלות, הצעת פתרונות, הפקת תוצר ומשוב עצמי.

● תמיכה – במהלך הצפייה, המורה מחליט היכן, מתי וכיצד להתערב ומציע הכוונה, הסברים, המלצות, תזכורות, רמזים או משוב.

● יישום – המורה מעודד את התלמידים להשתמש בידע שצברו, לפתח מודעות לחולשותיהם וחזקותיהם ולהכיר במורכבות של נקודות מבט, ערכים ורעיונות שונים משלהם.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה שיתופית

למידה שיתופית

למידה שיתופית איכותית מתרחשת כאשר חברי קבוצה קטנה עובדים בצוותא כדי למקסם למידה אינדיבידואלית ולחתור לתובנות קולקטיביות. הלמידה השיתופית יכולה לצאת אל הפועל במגוון שכבות גיל, בכלל מקצועות הלימוד ובאופנים הבאים:

1. מורה עובד פרטנית עם תלמיד;
2. תלמידים מצוותים בזוגות;
3. תלמידים מחולקים לקבוצות בנות 8-3 תלמידים;
4. על קבוצת תלמידים מוטל פרויקט משותף להגשה;
5. תלמידים מתבקשים לעבוד על שיעורי בית עם בני משפחתם.

השאיפה לקדם למידה מבוססת-תלמיד ולהניע תלמידים לאקטיביות ולקבלת אחריות, מדגישה את הצורך בקידום למידה שיתופית. שכן, בין השאר, בעזרת אינטראקציות עם אינדיבידואלים אחרים, צובר הפרט ידע או מנחיל ומספק ידע לזולתו, ובאמצעות כך מחדד את כישוריו החברתיים והתקשורתיים. לא זו בלבד, בכוחם של שיתופי פעולה לפתח מיומנות חברתיות, לטפח חשיבה דמוקרטית ולקדם מדיניות של הכלת האחר.

ברם, על אף התרומה הברורה, יישום של למידה שיתופית בכיתה נחשב לקשה במיוחד, ולעיתים אף עלול להוביל לאי-סדר, להתנגדות או לתרעומת מצד תלמידים. ככל הנראה, התלמידים מתקשים להסתגל ללמידה שיתופית מהסיבות הבאות:

1. טבעו היחידני של האדם;
2. מגבלות זמן במערכת השעות השבועית;
3. הם אינם רגילים לעבוד בקבוצות או לבצע הערכה עצמית.

טעויות נפוצות בהנחלת למידה שיתופית

המורים, מצדם, אינם זוכים להיחשף ולתרגל למידה שיתופית, באופן מספק, בשלב ההכשרה להוראה. אי לכך, הם נוטים לבצע מספר טעויות בעודם מנסים להוציא אל הפועל למידה שיתופית בכיתה:

1. חלוקה לקבוצות גדולות או הומוגניות מדי;
2. מתן הנחיות מעורפלות;
3. הקצאה שגויה של זמן;
4. סידורי ישיבה בעייתיים או מרחק פיזי גדול מדי בין חברי הקבוצה;
5. פעילויות מורכבות מדי או שאינן תואמות את שכבת הגיל או את מקצוע הלימוד;
6. תלמידים שאינם ניחנים במיומנויות החברתיות הנחוצות;
7. חוסר יכולת הערכה עצמית מצד הקבוצות.

האתגר האמיתי בהטמעה וביישום של למידה שיתופית טמון בעידוד של מורים לקבל את תפקידם החדשני ולהשתחרר מכבלי התפיסה המסורתית של הוראה מבוססת-מורה אשר מעביר ידע בתדר חד-כיווני. אדרבא, בלמידה שיתופית המורה כותב תסריטים ומביים תרחישים אשר מניעים תלמידים לאחריות קולקטיבית, לתקשורתיות, לבניית מערכות יחסים, לטוויית רשתות עבודה, לקיום דיאלוגים ולנטילת אחריות.

מתודולוגיה

מטרת המחקר היא להבין את תפקידו הרצוי של המורה במהלך למידה שיתופית ולזהות את הפעולות הנחוצות לקידום ושיפור של שיטת למידה זו. לשם כך, נערכו תצפיות בשיעוריהם של עשרה מורים ו-13 סטודנטים להוראה בשלב ההתנסות המעשית בכיתות א'-ו' בקטלוניה, ספרד. השיעורים הוקלטו בווידיאו והמורים והמתכשרים התבקשו לכתוב משוב בסוף השיעור. על רקע זה, נוסחו שאלות המחקר הבאות:

1. אילו פעולות של מורה מניעות את התלמידים לעבוד ביעילות?
2. כיצד הפעולות האלו מבוצעות ומחולקות לאורך השיעור?

ממצאים ותובנות

רוב המורים בחרו להטמיע למידה שיתופית בפורמט של חלוקה לזוגות והקדישו, בממוצע, כ-70% מזמן השיעור ללמידה השיתופית. תפקיד המורה הינו קריטי מפני שהתלמידים אינם יודעים מה לעשות לבדם וזקוקים להנחייתו של המורה. כדי לייעל את הלמידה השיתופית, המורים ביצעו את הפעולות הבאות:

1. ראשית כול, הם חילקו הוראות והגדירו את מטרת השיעור;
2. בהמשך, הם התהלכו בכיתה ועברו בין הצמדים;
3. הטו אוזן לאינטראקציות בין התלמידים והתערבו כאשר נדרשו לכך;
4. צפו בתלמידים והתרשמו ממידת האוטונומיה שלהם, מאיכות עבודתם ומהיבטים טעוני שיפור;
5. סייעו לזוגות שחוו קשיים או חוסר-התאמה והכווינו אותם אל עבר הפתרון;
6. עודדו את התלמידים.

הפעולות הללו מצביעות על תפקידו החדש והמיוחל של מורה הכיתה, כמנחה, או כבמאי, לכאורה, אשר מוביל את תלמידיו ללמידה אוטונומית, לדיאלוג מושכל ולחשיבה על דרכי פתרון אלטרנטיביות. תפקידו האינטראקטיבי של המורה מספק לתלמידים הזדמנות לפתוח מיומנויות קוגניטיביות, מטא-קוגניטיביות ותקשורתיות, להעצים את סתגלנותם ועצמאותם ולגלות נקודות מבט חדשות.