חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

המחקר הנוכחי בחן את עמדותיהם של סטודנטים ומרצים באשר לשילובם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה באקדמיה. המחקר התבסס על חקר מקרה של תוכנית לשילובם של סטודנטים אלה באוניברסיטת אריאל. מממצאי המחקר עולה כי השתלבותם של סטודנטים עם אוטיזם בתפקוד גבוה בלימודים אקדמיים עשויה להצליח בתנאי שקיימת מודעות בקרב המרצים ובקרב כלל הסטודנטים בנוגע למהות הלקות. כמו כן, יש חשיבות רבה לשיטות ההוראה, לתמיכה מוסדית ולאקלים לימודי־חברתי שיש בו סובלנות והכלה.

אחת ההמשגות הבסיסיות במשנתו הפילוסופית של מרטין בובר מתייחסת לשני סוגים של הוויה: 'אני-הלז' אשר משקף קיום אגוצנטרי-אינסטרומנטלי ו'אני-אתה' אשר משקף מפגש דיאלוגי וקשרי גומלין. על פניו, נראה כי הטכנולוגיה היא הדוגמה האולטימטיבית למה שמייצר את התודעה 'אני-הלז'. באמצעות תיאור של ניסוי שנעשה במסגרת קורס מיינדפולנס בהכשרת מורים בארץ מדגים המאמר כיצד ניתן להיעזר בטכנולוגיה כדי לטפח קשב, מודעות והוויה של 'אני-אתה'.

מתוך מטרה לבחון יתרונות, תחושות וקשיים של האצה חינוכית, 26 תלמידי כיתות ו'-ח' מקנדה, שעברו תהליך האצה, מילאו שאלונים, עברו מבחנים והשתתפו בשני ראיונות עומק. לצד היתרונות הרבים של ההאצה החינוכית, כמו הישגיות אקדמית ופיתוח חוסן מנטלי, משתתפי המחקר דיווחו על דחייה חברתית וקשיי התאקלמות.

נוירו-מיתוסים חינוכיים הם אמונות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה בהקשר של למידה והוראה. אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות. המחקר הנוכחי בדק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ואת הסבירות שהם ישתמשו בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על אמונות שגויות אלה. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים להוראה בחינוך המיוחד נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות לגבי מוח ולמידה. פערים אלו בידע קשורים לכוונתם לעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות.

מאמר זה מציג תוכנית התערבות בשם ניקוי רעלים דיגיטלי אותה יכולים להציג וליישם מורים, הורים, מתבגרים וילדים. המטרה היא להקנות לילדים כלים שיאפשרו להם לנהל את זמני המסך באופן מיטבי, ובאמצעות כך למנוע סכנות עתידיות. חשוב להבהיר, ניקוי רעלים זה אינו חותר להימנעות מוחלטת מכלים טכנולוגיים. אלא לעודד שימוש אינטרנטי בטוח, מדוד, מאוזן ומושכל באמצעות לימוד טכניקות והקניית מיומנויות.

4,222 תלמידי כיתה ח' השיבו על שאלון שבחן את מידת המעורבות ההורית בלימודים. במחקר זוהו ארבעה טיפוסי מעורבות הורית: תומכת, בסיסית, קשוחה ומרוחקת ונידונו דפוסי המעורבות שיכולים להעצים את היכולות של הילד, לטפח את התקשורת התוך-משפחתית וליצור אווירה דמוקרטית בבית.

התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.

הספר איים של סיפורים מציג את עולמם של מטפלות ומטפלים באמצעות אמנויות ובוחן את סיפוריהם האישיים והמקצועיים. הסיפורים השונים מזינים את המחקר הנרטיבי של הכותבים. חקירה נרטיבית כזו מציפה את סיפור חייו של המטפל ומאפשרת לבחון את הדהודיו בנרטיב המקצועי שלו. תהליך זה מסייע בחשיפת היבטים אישיים עמוקים של עבודת המטפל עם עצמו, והוא כולל עיסוק בדילמות, בקונפליקטים, בקשיים ובהצלחות של המטפל, אשר מבנים את זהותו המקצועית.

בתי ספר רבים משלבים תוכניות שמטרתן טיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב תלמידים. מכיוון שמורים הם המיישמים העיקריים של תוכניות אלה, האמונות שלהם לגבי למידה חברתית-רגשית עשויות להשפיע על העברת התוכנית ועל תוצאותיה. המחקר הנוכחי פיתח כלי למדידה של אמונות מורים אודות למידה חברתית-רגשית שיאפשר לקבוע את המוכנות של בתי הספר לאמץ תוכניות מסוג זה. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכלי זה על מנת לקבוע את העיתוי, הסוג וכמות ההכשרה שניתנת למורים על מנת להבטיח את השגת המטרות של התוכנית.

מחקר זה בדק את יחסי הגומלין בין משתנים הרלוונטיים לתהליך ההטמעה של תוכנית ללמידה חברתית-רגשית (SEL) בגישת RULER ואת השפעתם על השגת מטרות התוכנית. במחקר השתתפו 28 מורים ל-812 תלמידים בכיתה ו' בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. הממצאים מלמדים על כך שסגנון ההעברה של המורה הוא חיוני יותר להשגת מטרות התוכנית מאשר מספר ימי ההכשרה שבהם השתתף או מספר השיעורים שלימד את תלמידיו במסגרת התוכנית.

המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני שמטרתו הייתה לבדוק את עמדתם של מורים מנוסים ושל סטודנטים להוראה באשר לחינוך המשלב. החוקרות ניתחו 80 סיפורים של 10 מורים מנוסים בחינוך הרגיל ו-23 סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם. מניתוח סיפוריהם של המורים עולה שהוראה בכיתות משלבות היא תהליך למידה מורכב והדרגתי. המורים ציינו מחסומים שיש להתמודד איתם, דרכי התמודדות עם קשיים של תלמידים, רגשות שליליים וחיוביים וביקורת על מערכת החינוך. לעומתם, סיפורי הסטודנטים היו מעורפלים והעידו על כך שהם אינם מכירים מספיק את החינוך המשלב.

על-מנת להתרכז בלמידה תלמידים צריכים לסנן כמות עצומה של מסיחים. אחת האסטרטגיות לצמצום הסחות בלמידה היא אימון קשבי. המחקר הנוכחי בחן את מידת היישומיות ואת תוצאותיו של קורס אימון קשבי דיגיטלי בקרב 229 תלמידים בבית-ספר תיכון. הממצאים הדגימו שיפור בביכולת המיקוד וביכולת הוויסות הרגשי של התלמידים, צמצום נדידת מחשבות והפחתה בעיסוק במספר משימות בו-זמנית.

על פי דיווח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) יותר משני שלישים מקרב המורים בכל דרגות ההוראה הם נשים. נתון נוסף מגלה כי אחוז הנשים בהוראה בכיתות הנמוכות גבוה משמעותית בכיתות הנמוכות והולך ומצטמצם ככל שדרגת החינוך עולה (מבחינת גיל התלמידים). המחקר הנוכחי בדק הבדלים מגדריים בציפיות תלמידים בני 15 מ-49 מדינות באשר לקריירה של הוראה. כל המדינות השתתפו במבדקי פיז"ה ב-2015.

כדרך התמודדות עם ההשלכות של צפייה והפצה של תכנים פורנוגרפיים בקרב מתבגרים, מערכות הבריאות והחינוך בבוסטון פיתחו תוכנית לימודים בת תשעה מפגשים להטמעה בבתי ספר תיכוניים. עיקרי התוכנית המוצגים בפריט זה, נוסו בחמש כיתות בשנת 2016, עוררו שביעות רצון ועניין בקרב אזרחים, מורים, בתי ספר ומחוזות לימוד, ולומדו בכ-300 כיתות נוספות בארה"ב ומחוצה לה, עד 2019.

על פי הצהרת האו"ם מ-2006 חינוך כוללני הוא הוא זכות אנושית יסודית ואין לפגוע בה או לערער עליה. מכאן שחינוך גבוה איכותי לא יכול להיחשב ככזה אם הוא איננו נגיש ושוויוני לכל החפץ בו, כולל לאנשים עם מוגבלויות. בהקשר זה המרצים, חברי הסגל, מהווים גורם מפתח במערכת כולה, ועליהם להיות פתוחים ללמידה מתמשכת לאורך החיים הכרוכה בשינוי תפיסות, בסיגול אסטרטגיות חדשות ובאימוץ שינויים כדי שיוכלו להיות כוללניים יותר הלכה למעשה.

בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש של מבוגרים צעירים (young adults) ברשתות החברתיות ושעות המסך הרבות שלהם מחליפות זמן שבעבר נוצל לפגישות חברתיות פנים-אל-פנים. מחקרים קודמים מצביעים על מאפיינים ייחודיים שמציעה המדיה החברתית המהווים יתרון עבור מתבגרים, במיוחד ביחס לאמצעי תקשורת אחרים. ובכל זאת, העובדה שחלק ניכר מהחיים החברתיים גם של מבוגרים צעירים נמצאים עכשיו במדיה החברתית מעוררת שאלות על אודות היכולת של הקשרים הרגשיים הללו להחליף את הקשרים שמציע העולם האמתי והמפגשים הממשיים. במיוחד נשאלת השאלה האם הקשרים המקוונים מספקים את אותה תחושת השתייכות, ומפיגים את הבדידות אותה חווים לעתים מבוגרים צעירים?

מחקר זה מצא שהתמכרות לאינטרנט עלולה להשפיע, באופן עקיף, על נשירתם של תלמידי תיכון. אובדן עניין בבית הספר, מאיסה בלימודים ובשיעורי בית, דחק חברתי ולחץ הורי מוגזם – דוחפים תלמידים להשתמש באינטרנט באופן כפייתי. עוד נמצא שמשתמשי אינטרנט כרוניים סובלים יותר משחיקה ונשירה מהלימודים, ואף נמצאים בקבוצת סיכון לסבול בעתיד מבעיות בריאותיות. בכדי להפחית את ההתמכרות, יש להטמיע בבתי ספר תוכניות מונעות, להציע קורסי העשרה וחוגים ולשתף חברים, מורים, אחים והורים.

נושא האלימות בין תלמידים בני ובנות אותה קבוצת גיל הפך לסוגיה מרכזית עבור בתי ספר ברחבי העולם. המחקר הנוכחי בדק את הזיקה בין המסגרת התרבותית והמאפיינים האישיים המגנים על התלמידים לבין בריונות וקורבנות (ויקטימיזציה) בבית הספר. התכונות המגנות על התלמיד היו הערכה עצמית, תחושת אוטונומיה, ויסות רגשי וחוסן אישי.

חוסן מוגדר בדרך כלל כיכולת של אינדיבידואל, משפחה, קהילה או מערכת סביבתית לחזור לתפקוד נורמטיבי לאחר חשיפה למתח החורג מגדר הרגיל. בהקשר של בתי ספר, חוסן ניכר ביכולתו של תלמיד להמשיך להיות מעורב ואף להצליח מבחינה אקדמית גם לאחר מפגש עם גורם סיכון כמו בריונות למשל או אפיזודה של מחלת נפש.