חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

פורנוגרפיה היא חומר מיני מפורש, למשל צילומי תקריב של איברי מין, שמטרתו עוררות מינית. בישראל, גיל החשיפה הממוצע לפורנוגרפיה הוא 12. לפי המרכז הישראלי לקידום מיניות בריאה, 86% מהנערים החילונים בגילאי 18-14 נחשפו לפורנוגרפיה, ו-23% מהם צופים בה באופן יומי. בקרב נערים דתיים הנתונים הם 62% חשיפה, ו-11% צפייה מדי יום. לא נמצאו הבדלים בין נערות חילוניות ודתיות, ובשני המקרים שיעור החשיפה הוא 20%, ושיעור הצפייה היומית הוא 1%-2%.

ניסיון הקורונה לימד כי רשתות חברתיות מצמצמות פגיעה בחוסן במהלך משבר. הן הצליחו לשמר תחושת שייכות, וסייעו לילדים ומתבגרים להתמודד עם הסגר. המרחב הדיגיטלי אפשר להם למלא את שלושת הצרכים (זהות עצמית, מציאת מודלים לחיקוי ושייכות) גם בזמן הבידוד. עם זאת, המרחב הדיגיטלי מציב שני אתגרים מרכזיים: 1. ויסות רגשי 2. חשיפה לתוכן פוגעני. על מורים והורים להימנע ממלכודות הכניעה וההתנגדות

בשנים האחרונות התפתח פער בין גידול במספר התלמידים ותקציב החינוך המיוחד לבין תקציב החינוך בכללותו. תקציב החינוך המיוחד גדל בקצב הרבה יותר מהיר מהתקציב הכולל של המשרד, כמו גם מספרם של תלמידי החינוך המיוחד. המלצות ועדת דורנר ותיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שמטרתם הייתה לצמצם פער זה לא מומשו במלואם. ההרצאה עומדת על בעייתיות זו במערכת החינוך המיוחד ומציגה המלצות שיאפשרן להתמודד עם הגידול במספר הילדים בחינוך המיוחד.

סקסטינג הוא ביטוי של מיניות במרחב המקוון. כשלעצמו, הוא לא בהכרח דבר רע. בניגוד לפעילויות מיניות אחרות, לא נכנסים ממנו להיריון ולא נדבקים במחלות מין. הסקסטינג כה נפוץ, עד שניתן אף להגדירו כנורמטיבי: אחד מכל ארבעה תלמידם בכיתות ז'-י"ב עסקו בו. עם זאת, יש מקרים רבים שבהם סקסטינג נעשה בכפייה, כתוצאה מסחטנות, איומים או לחץ חברתי. ד"ר מיכל דולב כהן ממכללת אורנים מציעה להורים ומחנכים סדרת פעולות למניעת סקסטינג שלילי

המחקר בחן אינדיקטורים של בריאות הנפש בקרב מתבגרים טרנסג'נדרים ורב-מגדריים וכן שלושה גורמים הקשורים לבית ספר, שיש בהם כדי להגן על בני הנוער מפני הסיכון לבעיות נפשיות. במחקר השתתפו 252 בני נוער בני 18-14 שזיהו עצמם כטרנסג'נדרים ו/או בעלי מגדר לא בינארי. משתתפי המחקר דיווחו על רמות גבוהות של תסמיני חרדה ודיכאון. מביניהם, אלו שחשו תחושת שייכות לבית הספר דיווחו על פחות סימפטומים של חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית.

המושג חוסן התפתח בשדה המחקר, ומושאי ההתמקדות שלו השתנו: מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. הגורמים האישיים לחוסן הם יכולת הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. עם הגורמים הסביבתיים לחוסן נמנים שיתוף פעולה עם המשפחה, בית הספר והקהילה; וכן יצירת מרחב שבו ניתן לחולל חוסן. מרחב כזה כולל פרקטיקות וכלים כגון טיפוח מערכת יחסים בריאה בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.

כדי ללמד ולהכין את תלמידי המחר בצורה מיטבית, גננות, מורים ומחנכים צריכים להקדיש את מירב המאמצים להעצמת החוסן המנטלי, הכישורים החברתיים, היצירתיות והמוטיבציה הגלומים בכל ילד. על רקע זה, מישל בורבה, פסיכולוגית חינוכית, מרצה ולשעבר מורה, בחנה ואיתרה את התכונות החשובות ביותר לטיפוח בקרב ילדי גן ותלמידי יסודי וגורסת כי אפשר, ואף הכרחי, ללמד אותן: ביטחון עצמי, אמפתיה, שליטה עצמית, סקרנות, התמדה ואופטימיות.

המחקר בחן את הקשר בין נטייה אישיותית למיינדפולנס וריכוז בעצמי לבין חרדת מתמטיקה. 81 נבדקים ענו על שאלונים וביצעו משימות התנהגותיות-קוגניטיביות. נבדקים שלהם יכולת גבוהה לריחוק פסיכולוגי מהחוויה (decentering) וכן נטייה אישיותית למיינדפולנס הראו רמות נמוכות של חרדת מתמטיקה. במשימה שמגבירה חרדה (משימת התאמת מספרים) נבדקים ללא חרדת מתמטיקה ועם רמות גבוהות של יכולת לריחוק פסיכולוגי הראו רמות נמוכות של תיעדוף עצמי. אימון מיינדפולנס עשוי להגביר את היכולת של תלמידים לא להזדהות עם החוויה, להפחית ריכוז בעצמי ולבסס את החוסן והעמידות בפני לחץ וחרדה.

מעורבות הורית בלימודים קשורה להצלחתם האקדמית של הילדים. המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין המוטיבציה של ההורים להיות מעורבים, סגנון המעורבות שלהם כתומך באוטונומיה (לעומת סגנון שולט), המוטיבציה האקדמית של ילדים, הישגים ודאגותיהם לגבי בית הספר. במחקר השתתפו 145 ילדים בכיתות ד'-ו' והוריהם. הממצאים הראו שמעורבות הורית שמקורה במוטיבציה אוטונומית קשורה לתחושת מסוגלות גבוהה יותר של הילדים, מוטיבציה אוטונומית ללמידה, הישגים לימודיים גבוהים ופחות דאגה לגבי בית הספר.

אלן דה בוטון, סופר והוגה בריטי יהודי שקנה את פרסומו בהנגשת פילוסופיה לציבור הרחב, הקים מוסד שנקרא "בית הספר של החיים", במטרה לסייע לאנשים להתמודד עם סוגיות קיומיות באמצעות תובנות מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. בהרצאה שזכתה ליותר משני מיליון צפיות ביוטיוב, טען דה בוטון כי כל אחד חייב לקבל "חינוך רגשי", והציג את העקרונות המרכזיים של אותו חינוך. להלן עיקרי הדברים.

המאמר מציג מודל של קבוצות טיפול באומנות בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי. המודל הקבוצתי מתקיים במרחב הגן וכולל את כל ילדי הגן והצוות המלווה אותו. המאמר דן בשכבות ההכלה המרכיבות את הקבוצה. עוד דן המאמר ברציונל של הבחירה בחומר אחד חסר צורה וראשוני כחמר או מים, שנועד לאפשר לילדי הקבוצה הזדמנות לתנועה מן החושי והקונקרטי לעבר התפתחות של קשר ומשמעות.

המחקר בחן כיצד מתבגרים מחוננים הלומדים בחטיבת הביניים מתארים את חוויית בית הספר שלהם, מתוך בחינת עולמם האישי ותפיסת זהותם. עשרה מתבגרים מחוננים בגילאי 15-13 רואיינו בראיון עומק. הממצאים מצביעים על כך שהמתבגרים המחוננים נמצאים בקונפליקט מתמיד בנוגע למחוננות שלהם ולתפיסת זהותם. בבית הספר הם חווים הסללה לתחומים ייעודיים למחוננים והתייחסות סטראוטיפית מצד המורים. מבחינה חברתית, הם חווים בו בזמן תחושות של שייכות ומקובלות חברתית וחוויות קשות של דחייה חברתית ותחושת שונות.

בסקירה מידע זו מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט, ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו והתמכרות לרשתות חברתיות. מופיעה בה התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. בסקירה מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח.

משבר הקורונה מטלטל את בריאותם הנפשית של מיליוני מתבגרים ברחבי העולם. הם נדרשים להתרחק מבני גילם, להתנתק ממשפחתם המורחבת, לעזוב חוגי העשרה ולהסתגר בביתם – מבלי שמוקצה להם טיפול פסיכולוגי כלשהו. הגם שייקחו שנים להבין ולאמוד אמפירית את השלכות משבר הקורונה, כבר ניתן להבחין בקשר מובהק בין הנגיף לבין התערערות הבריאות הנפשית ולהצביע על תסמיני תחלואה נפשיים ופסיכולוגיים בקרב מתבגרים ברחבי העולם.

כיתות אתגר פועלות לקידום מתבגרים שלהם פערים לימודיים ובעיות התמדה ומוטיבציה במטרה לצמצם נשירה, לתמוך במסוגלותם העצמית ולהעלות את שיעור הזכאים לתעודת בגרות. המחקר בחן כיצד חווים מחנכי כיתות אתגר את העומס והשחיקה בעבודתם. בראיונות עם 17 מחנכי כיתות אתגר נמצא כי הם חווים תסמיני שחיקה, המאופיינים בתשישות רגשית, תחושת של כישלון בעבודתם והערכה עצמית שלילית. כמו כן הם דיווחו על בדידות רבה בעבודתם ועל העדר תמיכה.

המחקר בחן כיצד מורות מדברות באופן ספונטני על מוטיבציה במהלך מפגשי מורות בקהילות למידה מקצועיות. מממצאי המחקר עולה כי מורות אכן מדברות על המוטיבציה של תלמידים במפגשי הקהילות. הן מזהות מוטיבציה בעיקר על פי מעורבות התנהגותית ונוטות לראות בגורמים חיצוניים, ובפרט פרקטיקות ההוראה, כגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים. המחקר מציג את הפוטנציאל והמגבלות בשיח מורות כזה.

מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר. הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. הוא מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים.

מחקר זה מצביע על תובנות פרקטיות ויישומיות עבור מנהלי בתי ספר שתחתם עובדות יועצות חינוכיות, כמו גם יועצי קריירה ויועצים ארגוניים בישראל ובעולם. בהינתן הממצא שתמיכה חברתית משפיעה על החיים האישיים, הסיפוק מהעבודה ונתיב הקריירה של יועצות חינוכיות, יש לעשות מאמצים עילאיים בפיתוח רשתות התמיכה החברתיות והקולגיאליות של היועצות.

בזכות תוכנית התערבות למניעת בריונות בחטיבות ביניים, מורים הצליחו להקנות ערכי קבלת האחר ולחזק תחושת הלכידות הכיתתית. בטווח הקצר, פחתו משמעותית מקרי הבריונות המילולית, הפיזית והעקיפה מיד עם תחילת ההטמעה של תוכנית המניעה, כאשר השיפור הגדול ביותר חל בתחום האלימות המילולית. בנוסף, התלמידים דיווחו על שיפור ניכר במסוגלותם להתמודד עם בריונות ושיתפו בנכונותם לפנות להורה או מורה במקרה אלים.

המחקר הנוכחי בחן את עמדותיהם של סטודנטים ומרצים באשר לשילובם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה באקדמיה. המחקר התבסס על חקר מקרה של תוכנית לשילובם של סטודנטים אלה באוניברסיטת אריאל. מממצאי המחקר עולה כי השתלבותם של סטודנטים עם אוטיזם בתפקוד גבוה בלימודים אקדמיים עשויה להצליח בתנאי שקיימת מודעות בקרב המרצים ובקרב כלל הסטודנטים בנוגע למהות הלקות. כמו כן, יש חשיבות רבה לשיטות ההוראה, לתמיכה מוסדית ולאקלים לימודי־חברתי שיש בו סובלנות והכלה.