חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

4,222 תלמידי כיתה ח' השיבו על שאלון שבחן את מידת המעורבות ההורית בלימודים. במחקר זוהו ארבעה טיפוסי מעורבות הורית: תומכת, בסיסית, קשוחה ומרוחקת ונידונו דפוסי המעורבות שיכולים להעצים את היכולות של הילד, לטפח את התקשורת התוך-משפחתית וליצור אווירה דמוקרטית בבית.

התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.

הספר איים של סיפורים מציג את עולמם של מטפלות ומטפלים באמצעות אמנויות ובוחן את סיפוריהם האישיים והמקצועיים. הסיפורים השונים מזינים את המחקר הנרטיבי של הכותבים. חקירה נרטיבית כזו מציפה את סיפור חייו של המטפל ומאפשרת לבחון את הדהודיו בנרטיב המקצועי שלו. תהליך זה מסייע בחשיפת היבטים אישיים עמוקים של עבודת המטפל עם עצמו, והוא כולל עיסוק בדילמות, בקונפליקטים, בקשיים ובהצלחות של המטפל, אשר מבנים את זהותו המקצועית.

בתי ספר רבים משלבים תוכניות שמטרתן טיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב תלמידים. מכיוון שמורים הם המיישמים העיקריים של תוכניות אלה, האמונות שלהם לגבי למידה חברתית-רגשית עשויות להשפיע על העברת התוכנית ועל תוצאותיה. המחקר הנוכחי פיתח כלי למדידה של אמונות מורים אודות למידה חברתית-רגשית שיאפשר לקבוע את המוכנות של בתי הספר לאמץ תוכניות מסוג זה. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכלי זה על מנת לקבוע את העיתוי, הסוג וכמות ההכשרה שניתנת למורים על מנת להבטיח את השגת המטרות של התוכנית.

מחקר זה בדק את יחסי הגומלין בין משתנים הרלוונטיים לתהליך ההטמעה של תוכנית ללמידה חברתית-רגשית (SEL) בגישת RULER ואת השפעתם על השגת מטרות התוכנית. במחקר השתתפו 28 מורים ל-812 תלמידים בכיתה ו' בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. הממצאים מלמדים על כך שסגנון ההעברה של המורה הוא חיוני יותר להשגת מטרות התוכנית מאשר מספר ימי ההכשרה שבהם השתתף או מספר השיעורים שלימד את תלמידיו במסגרת התוכנית.

המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני שמטרתו הייתה לבדוק את עמדתם של מורים מנוסים ושל סטודנטים להוראה באשר לחינוך המשלב. החוקרות ניתחו 80 סיפורים של 10 מורים מנוסים בחינוך הרגיל ו-23 סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם. מניתוח סיפוריהם של המורים עולה שהוראה בכיתות משלבות היא תהליך למידה מורכב והדרגתי. המורים ציינו מחסומים שיש להתמודד איתם, דרכי התמודדות עם קשיים של תלמידים, רגשות שליליים וחיוביים וביקורת על מערכת החינוך. לעומתם, סיפורי הסטודנטים היו מעורפלים והעידו על כך שהם אינם מכירים מספיק את החינוך המשלב.

על-מנת להתרכז בלמידה תלמידים צריכים לסנן כמות עצומה של מסיחים. אחת האסטרטגיות לצמצום הסחות בלמידה היא אימון קשבי. המחקר הנוכחי בחן את מידת היישומיות ואת תוצאותיו של קורס אימון קשבי דיגיטלי בקרב 229 תלמידים בבית-ספר תיכון. הממצאים הדגימו שיפור בביכולת המיקוד וביכולת הוויסות הרגשי של התלמידים, צמצום נדידת מחשבות והפחתה בעיסוק במספר משימות בו-זמנית.

על פי דיווח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) יותר משני שלישים מקרב המורים בכל דרגות ההוראה הם נשים. נתון נוסף מגלה כי אחוז הנשים בהוראה בכיתות הנמוכות גבוה משמעותית בכיתות הנמוכות והולך ומצטמצם ככל שדרגת החינוך עולה (מבחינת גיל התלמידים). המחקר הנוכחי בדק הבדלים מגדריים בציפיות תלמידים בני 15 מ-49 מדינות באשר לקריירה של הוראה. כל המדינות השתתפו במבדקי פיז"ה ב-2015.

כדרך התמודדות עם ההשלכות של צפייה והפצה של תכנים פורנוגרפיים בקרב מתבגרים, מערכות הבריאות והחינוך בבוסטון פיתחו תוכנית לימודים בת תשעה מפגשים להטמעה בבתי ספר תיכוניים. עיקרי התוכנית המוצגים בפריט זה, נוסו בחמש כיתות בשנת 2016, עוררו שביעות רצון ועניין בקרב אזרחים, מורים, בתי ספר ומחוזות לימוד, ולומדו בכ-300 כיתות נוספות בארה"ב ומחוצה לה, עד 2019.

על פי הצהרת האו"ם מ-2006 חינוך כוללני הוא הוא זכות אנושית יסודית ואין לפגוע בה או לערער עליה. מכאן שחינוך גבוה איכותי לא יכול להיחשב ככזה אם הוא איננו נגיש ושוויוני לכל החפץ בו, כולל לאנשים עם מוגבלויות. בהקשר זה המרצים, חברי הסגל, מהווים גורם מפתח במערכת כולה, ועליהם להיות פתוחים ללמידה מתמשכת לאורך החיים הכרוכה בשינוי תפיסות, בסיגול אסטרטגיות חדשות ובאימוץ שינויים כדי שיוכלו להיות כוללניים יותר הלכה למעשה.

בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש של מבוגרים צעירים (young adults) ברשתות החברתיות ושעות המסך הרבות שלהם מחליפות זמן שבעבר נוצל לפגישות חברתיות פנים-אל-פנים. מחקרים קודמים מצביעים על מאפיינים ייחודיים שמציעה המדיה החברתית המהווים יתרון עבור מתבגרים, במיוחד ביחס לאמצעי תקשורת אחרים. ובכל זאת, העובדה שחלק ניכר מהחיים החברתיים גם של מבוגרים צעירים נמצאים עכשיו במדיה החברתית מעוררת שאלות על אודות היכולת של הקשרים הרגשיים הללו להחליף את הקשרים שמציע העולם האמתי והמפגשים הממשיים. במיוחד נשאלת השאלה האם הקשרים המקוונים מספקים את אותה תחושת השתייכות, ומפיגים את הבדידות אותה חווים לעתים מבוגרים צעירים?

מחקר זה מצא שהתמכרות לאינטרנט עלולה להשפיע, באופן עקיף, על נשירתם של תלמידי תיכון. אובדן עניין בבית הספר, מאיסה בלימודים ובשיעורי בית, דחק חברתי ולחץ הורי מוגזם – דוחפים תלמידים להשתמש באינטרנט באופן כפייתי. עוד נמצא שמשתמשי אינטרנט כרוניים סובלים יותר משחיקה ונשירה מהלימודים, ואף נמצאים בקבוצת סיכון לסבול בעתיד מבעיות בריאותיות. בכדי להפחית את ההתמכרות, יש להטמיע בבתי ספר תוכניות מונעות, להציע קורסי העשרה וחוגים ולשתף חברים, מורים, אחים והורים.

נושא האלימות בין תלמידים בני ובנות אותה קבוצת גיל הפך לסוגיה מרכזית עבור בתי ספר ברחבי העולם. המחקר הנוכחי בדק את הזיקה בין המסגרת התרבותית והמאפיינים האישיים המגנים על התלמידים לבין בריונות וקורבנות (ויקטימיזציה) בבית הספר. התכונות המגנות על התלמיד היו הערכה עצמית, תחושת אוטונומיה, ויסות רגשי וחוסן אישי.

חוסן מוגדר בדרך כלל כיכולת של אינדיבידואל, משפחה, קהילה או מערכת סביבתית לחזור לתפקוד נורמטיבי לאחר חשיפה למתח החורג מגדר הרגיל. בהקשר של בתי ספר, חוסן ניכר ביכולתו של תלמיד להמשיך להיות מעורב ואף להצליח מבחינה אקדמית גם לאחר מפגש עם גורם סיכון כמו בריונות למשל או אפיזודה של מחלת נפש.

מחקר זה שם לו למטרה לבחון את האופן בו הערכה עצמית (self-esteem) מתפקדת כמשתנה מתווך בין פרפקציוניזם לבין דיכאון בקרב סטודנטים סינים במכללה. לצורך המחקר 918 תלמידי מכללה (מדגם לא קליני) מילאו שאלונים שהכילו כלים למדידת פרפקציוניזם, דיכאון והערכה עצמית.

אחת מכל שלוש נשים באוסטרליה חוותה אלימות פיסית עד גיל 15 וכמעט אחת מכל חמש נשים נחשפה לתקיפה מינית עד גיל 15. אלימות מבוססת מגדר מוכרת ברחבי העולם כנושא בריאותי. נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של אלימות, וגברים בגילאי 18 עד 35 הם העבריינים העיקריים. התנהגות אלימה מתחילה לרוב בגילאים 12 עד 18 ואחד מכל ארבעה ילדים ונערים באוסטרליה חיים במשפחה שבה יש אלימות בבית. נערות ונשים צעירות בגילאי 15 עד 24 נמצאות בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר ליפול קורבן לתקיפה מינית.

מחקרים בקרב מתבגרים (צעירים) הראו כי חברים לספסל הלימודים משפיעים, לרעה ולטובה, על הישגי התלמידים, כלומר מפחיתים או מעודדים את מעורבותם ואת הישגיהם האקדמיים. לחברויות (שאינן מוגבלות רק לשותפות בבית הספר) יש השפעה על המוטיבציה של התלמידים ולמעשה ועל כל מערכת ההתנהגויות והגישות של הצעירים. חברים משמשים כדגם לחיקוי דרך מנגנוני השוואה חברתית ולעתים הם מסייעים גם ברמה הלימודית וכך משפיעים באופן ישיר על ההישגים האקדמיים של חבריהם. גם מורים נוטים לקשור בין תלמידים השייכים לאותה קבוצה חברתית, להעריך אותם באופן דומה ולייחס להם הישגים דומים.

במאמר זה מוצגת גרסה חדשה לסולם (סקאלה) הבוחן שימוש בעייתי באינטרנט בקרב התלמידים הבוגרים בבית הספר היסודי, תלמידי כיתות ה'-ו'. הסולם מורכב מששה סולמות-משנה: ניהול זמן, שימוש כפייתי באינטרנט, השפעה על התאמת רגשות, השפעה בין-אישית ואקדמית, אינטראקציה חברתית מקוונת מועדפת והשפעה על חיי היומיום.

הספר לומר זאת אחרת – לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות דן בפוטנציאל התרפויטי הייחודי של שפת הספרות בטיפול ביבליותרפי בנפגעות גילוי עריות. בספר מתוארים יחסי הגומלין בין ארבעה מרכיבים: 1. פגיעה מינית בילדוּת; 2. הטאבו שאוסר לדבר עליה במסגרת הסדר החברתי ובכלל זה בתוך הטיפול הפסיכודינמי; 3. השברים בעצמי אשר מתרחשים בעקבות הפגיעה ובעקבות האיסור לדבר עליה; 4. הפוטנציאל של שפת הספרות, כפי שנעשה בה שימוש במסגרת הטיפול הביבליותרפי, בעידוד תהליכי החלמה של נפגעות.