חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי שבמהלכו האדם מנהל את עצמו – קובע מטרות, מיישם אסטרטגיות להשגתן ומבצֵע תהליכים של פיקוח והערכה. הוויסות העצמי נמצא כיום בחזית המחקר והעשייה החינוכית בעולם. מחקרים רבים מתארים את חשיבותם של תהליכי ויסות עצמי להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים ומבוגרים ולשיפור איכות חייהם. במערכת החינוך הוא מאפשר להעמיד את הלומדים ואת אנשי הצוות במרכז העשייה, להגביר את האוטונומיה שלהם ולחזק את יכולתם לפעול תוך כדי ביטוי מלא של אישיותם.

על בתי הספר כיום מוטל להכין את תלמידי המחר לעולם דינמי, בלתי-צפוי ומרושת אשר מנווט ונשלט על ידי טכנולוגיות חדשניות, בינה מלאכותית וזירות מקוונות. בבוא היום, יצטרכו התלמידים להניע תהליכים ולנהל פרויקטים בכוחות עצמם. לכן, מורים ומנהלים צריכים לקדם יכולות של למידה לאורך החיים ומוכוונות אוטונומית. זאת, ניתן יהיה לעשות בעזרת הישענות על ארבע הפעולות המנחות המוצגות בפריט זה.

מחקר זה בחן את אסטרטגיות הוויסות הרגשי שהפעילו אימהות וילדיהן בעת מתקפות הטילים על דרום ישראל. התמה העיקרית שחזרה בניתוח האיכותני של הראיונות עם הילדים היתה דבקות בתפישה של הממ"ד כ"מקום בטוח", ותחושה של זמינות רגשית של ההורים והמטפלים. הילדים השתמשו בדמיון, במשחק ובוויסות פיסיולוגי בהתאם לדוגמאות שנתנו אימותיהם.

מחקר מטא-אנליטי זה מציג את מאפייניהם של תלמידים מחוננים ואת שיטות הלמידה, ההוראה וההערכה המיטביות עבורם. הוראת תלמידים מחוננים צריכה להתמקד בתחומי העניין שלהם, להיות ממוקדת-מטרה ולטפח אינטלקטואליזם, למידה אוטונומית, התנסות מחקרית, יצירת ידע, פתרון בעיות ומנהיגות. תלמידים מחוננים הלומדים בכיתות רגילות סופגים ערכים, מתרגלים מיומנויות חברתיות, מסוגלים להוביל פרויקטים בקבוצות קטנות ומעלים את הרמה ואת ההישגיות הכיתתית. מנגד, יש הממליצים על האצה חינוכית או על ריכוז תלמידים מחוננים בכיתת מצוינות קטנה כדי למנוע שעמום, חוסר אתגר ואי מימוש פוטנציאל.

באמצעות צפייה בעשרות שיעורי מתמטיקה מצולמים, נבחנו ונמצאו שש דרכים בהן מורי מתמטיקה בכיתות א'-ו' בארה"ב יכולים להשתמש באינטראקציות חברתיות כדי ליצור אווירה כיתתית נעימה ולכונן מערכות יחסים מיטביות עם התלמידים: שימוש בהומור, מתן יחס אישי, שקיפות בקבלת החלטות והכרה בטעויות.

מחקר זה בחן את עמדותיהן של נשים אוטיסטיות שנכללו בבתי ספר רגילים, יסודיים עד תיכוניים, במטרה להבין את חוויותיהן הייחודיות וללמוד על צרכיהן באותם בתי ספר. תשובותיהן מלמדות על צורך בהעלאת תשומת הלב לדפוסי התנהגויות של אוטיסטיות במחקר ובפרקטיקה. המרואיינות דיווחו כי פעמים רבות בבית הספר היסודי לא הבינו את סביבתן, וכי הסביבה לא הבינה אותן: "כמו חייזר שנחת כאן".  בחטיבת הביניים דווח על כך שהתעלמו מהן "הרגשתי כמו אוויר". בתיכון היו שדיווחו כי להיות שונה זה לא בהכרח דבר רע. ההשכלה המעשית החשובה ביותר של המחקר היא לערב את הבנות ולהתייעץ איתן בנוגע לכל החלטה הנוגעת להן, בכל בתי הספר: יסודי, חטיבה ותיכון. על התייעצות זו להיעשות ברמה תואמת גיל ורמת תפקוד.

המאמר בחן אלו מרכיבים של תוכניות התערבות למיגור ולמניעת בריונות בבתי ספר הם אפקטיביים. באמצעות ניתוח מטה-אנליטי של מחקרים קודמים, נבדקו המרכיבים הספציפיים של תוכניות התערבות למניעת בריונות והקשר בינם לבין הפחתת אירועי בריונות ומצבי קורבנות בבית הספר. הממצאים הצביעו על מספר מרכיבי התערבות (למשל, גישה של בית ספר שלם, מדיניות נגד בריונות, כללים בכיתה, מידע להורים, מעורבות לא פורמלית של תלמידים ועבודה פרטנית עם תלמידים), שנוכחותם בתוכנית הייתה קשורה להפחתת הבריונות בבתי הספר.

פורנוגרפיה היא חומר מיני מפורש, למשל צילומי תקריב של איברי מין, שמטרתו עוררות מינית. בישראל, גיל החשיפה הממוצע לפורנוגרפיה הוא 12. לפי המרכז הישראלי לקידום מיניות בריאה, 86% מהנערים החילונים בגילאי 18-14 נחשפו לפורנוגרפיה, ו-23% מהם צופים בה באופן יומי. בקרב נערים דתיים הנתונים הם 62% חשיפה, ו-11% צפייה מדי יום. לא נמצאו הבדלים בין נערות חילוניות ודתיות, ובשני המקרים שיעור החשיפה הוא 20%, ושיעור הצפייה היומית הוא 1%-2%.

ניסיון הקורונה לימד כי רשתות חברתיות מצמצמות פגיעה בחוסן במהלך משבר. הן הצליחו לשמר תחושת שייכות, וסייעו לילדים ומתבגרים להתמודד עם הסגר. המרחב הדיגיטלי אפשר להם למלא את שלושת הצרכים (זהות עצמית, מציאת מודלים לחיקוי ושייכות) גם בזמן הבידוד. עם זאת, המרחב הדיגיטלי מציב שני אתגרים מרכזיים: 1. ויסות רגשי 2. חשיפה לתוכן פוגעני. על מורים והורים להימנע ממלכודות הכניעה וההתנגדות

בשנים האחרונות התפתח פער בין גידול במספר התלמידים ותקציב החינוך המיוחד לבין תקציב החינוך בכללותו. תקציב החינוך המיוחד גדל בקצב הרבה יותר מהיר מהתקציב הכולל של המשרד, כמו גם מספרם של תלמידי החינוך המיוחד. המלצות ועדת דורנר ותיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שמטרתם הייתה לצמצם פער זה לא מומשו במלואם. ההרצאה עומדת על בעייתיות זו במערכת החינוך המיוחד ומציגה המלצות שיאפשרן להתמודד עם הגידול במספר הילדים בחינוך המיוחד.

סקסטינג הוא ביטוי של מיניות במרחב המקוון. כשלעצמו, הוא לא בהכרח דבר רע. בניגוד לפעילויות מיניות אחרות, לא נכנסים ממנו להיריון ולא נדבקים במחלות מין. הסקסטינג כה נפוץ, עד שניתן אף להגדירו כנורמטיבי: אחד מכל ארבעה תלמידם בכיתות ז'-י"ב עסקו בו. עם זאת, יש מקרים רבים שבהם סקסטינג נעשה בכפייה, כתוצאה מסחטנות, איומים או לחץ חברתי. ד"ר מיכל דולב כהן ממכללת אורנים מציעה להורים ומחנכים סדרת פעולות למניעת סקסטינג שלילי

המחקר בחן אינדיקטורים של בריאות הנפש בקרב מתבגרים טרנסג'נדרים ורב-מגדריים וכן שלושה גורמים הקשורים לבית ספר, שיש בהם כדי להגן על בני הנוער מפני הסיכון לבעיות נפשיות. במחקר השתתפו 252 בני נוער בני 18-14 שזיהו עצמם כטרנסג'נדרים ו/או בעלי מגדר לא בינארי. משתתפי המחקר דיווחו על רמות גבוהות של תסמיני חרדה ודיכאון. מביניהם, אלו שחשו תחושת שייכות לבית הספר דיווחו על פחות סימפטומים של חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית.

המושג חוסן התפתח בשדה המחקר, ומושאי ההתמקדות שלו השתנו: מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. הגורמים האישיים לחוסן הם יכולת הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. עם הגורמים הסביבתיים לחוסן נמנים שיתוף פעולה עם המשפחה, בית הספר והקהילה; וכן יצירת מרחב שבו ניתן לחולל חוסן. מרחב כזה כולל פרקטיקות וכלים כגון טיפוח מערכת יחסים בריאה בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.

כדי ללמד ולהכין את תלמידי המחר בצורה מיטבית, גננות, מורים ומחנכים צריכים להקדיש את מירב המאמצים להעצמת החוסן המנטלי, הכישורים החברתיים, היצירתיות והמוטיבציה הגלומים בכל ילד. על רקע זה, מישל בורבה, פסיכולוגית חינוכית, מרצה ולשעבר מורה, בחנה ואיתרה את התכונות החשובות ביותר לטיפוח בקרב ילדי גן ותלמידי יסודי וגורסת כי אפשר, ואף הכרחי, ללמד אותן: ביטחון עצמי, אמפתיה, שליטה עצמית, סקרנות, התמדה ואופטימיות.

המחקר בחן את הקשר בין נטייה אישיותית למיינדפולנס וריכוז בעצמי לבין חרדת מתמטיקה. 81 נבדקים ענו על שאלונים וביצעו משימות התנהגותיות-קוגניטיביות. נבדקים שלהם יכולת גבוהה לריחוק פסיכולוגי מהחוויה (decentering) וכן נטייה אישיותית למיינדפולנס הראו רמות נמוכות של חרדת מתמטיקה. במשימה שמגבירה חרדה (משימת התאמת מספרים) נבדקים ללא חרדת מתמטיקה ועם רמות גבוהות של יכולת לריחוק פסיכולוגי הראו רמות נמוכות של תיעדוף עצמי. אימון מיינדפולנס עשוי להגביר את היכולת של תלמידים לא להזדהות עם החוויה, להפחית ריכוז בעצמי ולבסס את החוסן והעמידות בפני לחץ וחרדה.

מעורבות הורית בלימודים קשורה להצלחתם האקדמית של הילדים. המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין המוטיבציה של ההורים להיות מעורבים, סגנון המעורבות שלהם כתומך באוטונומיה (לעומת סגנון שולט), המוטיבציה האקדמית של ילדים, הישגים ודאגותיהם לגבי בית הספר. במחקר השתתפו 145 ילדים בכיתות ד'-ו' והוריהם. הממצאים הראו שמעורבות הורית שמקורה במוטיבציה אוטונומית קשורה לתחושת מסוגלות גבוהה יותר של הילדים, מוטיבציה אוטונומית ללמידה, הישגים לימודיים גבוהים ופחות דאגה לגבי בית הספר.

אלן דה בוטון, סופר והוגה בריטי יהודי שקנה את פרסומו בהנגשת פילוסופיה לציבור הרחב, הקים מוסד שנקרא "בית הספר של החיים", במטרה לסייע לאנשים להתמודד עם סוגיות קיומיות באמצעות תובנות מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. בהרצאה שזכתה ליותר משני מיליון צפיות ביוטיוב, טען דה בוטון כי כל אחד חייב לקבל "חינוך רגשי", והציג את העקרונות המרכזיים של אותו חינוך. להלן עיקרי הדברים.

המאמר מציג מודל של קבוצות טיפול באומנות בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי. המודל הקבוצתי מתקיים במרחב הגן וכולל את כל ילדי הגן והצוות המלווה אותו. המאמר דן בשכבות ההכלה המרכיבות את הקבוצה. עוד דן המאמר ברציונל של הבחירה בחומר אחד חסר צורה וראשוני כחמר או מים, שנועד לאפשר לילדי הקבוצה הזדמנות לתנועה מן החושי והקונקרטי לעבר התפתחות של קשר ומשמעות.

המחקר בחן כיצד מתבגרים מחוננים הלומדים בחטיבת הביניים מתארים את חוויית בית הספר שלהם, מתוך בחינת עולמם האישי ותפיסת זהותם. עשרה מתבגרים מחוננים בגילאי 15-13 רואיינו בראיון עומק. הממצאים מצביעים על כך שהמתבגרים המחוננים נמצאים בקונפליקט מתמיד בנוגע למחוננות שלהם ולתפיסת זהותם. בבית הספר הם חווים הסללה לתחומים ייעודיים למחוננים והתייחסות סטראוטיפית מצד המורים. מבחינה חברתית, הם חווים בו בזמן תחושות של שייכות ומקובלות חברתית וחוויות קשות של דחייה חברתית ותחושת שונות.

בסקירה מידע זו מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט, ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו והתמכרות לרשתות חברתיות. מופיעה בה התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. בסקירה מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח.