חינוך מיוחד ופסיכולוגיה בחינוך

מיון:
נמצאו 356 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מחקר זה מבקש לבחון את עמדות המורים כלפי חינוך מכיל/משלב (inclusive education) ולעמוד על המשתנים המשפיעים על עמדות אלה. במאמר מוצגת סקירה של 27 מחקרים אודות 5471 מורים בסך הכל, מתוכם 5225 מורים שעמדותיהם נבחנו באמצעות סקר ו-246 מורים עמם נערכו ראיונות. מהסקירה עלה כי ברוב המדינות שנבחנו- אוסטרליה, ארצות הברית, לבנון, הודו, ספרד, ישראל וסרביה, עמדת המורים כלפי חינוך משלב היא חיובית, אם כי חלק מהמחקרים מדווחים גם על עמדות שליליות או נייטרליות.

  • סיכום

    כמות הזמן שאנו משקיעים במסרונים, מיילים, רשתות חברתיות, סרטונים, התראות חדשותיות ובדיקות אינסופיות של הסמארטפונים שלנו מגיעה למספר רב של שעות מדי יום. הדבר גוזל בהכרח זמן, תשומת לב ואנרגיה מפעולות חשובות כמו עבודה ולימודים ופוגע בהישגי התלמידים והמורים בבית הספר. הצפצופים והאיתותים, הצורך לבדוק לייקים, האכזבה מהלייקים שלא קיבלנו יוצרים רעש קבוע בתודעתנו, וגורמים הסחות דעת בלתי-פוסקות המקצרות את טווח הקשב והריכוז שלנו: הורים, מורים, מנהלים ותלמידים. רשימה זו סוקרת ספרים המתארים את התופעה ומציעים דרכים להתמודד עמה.

  • תקציר

    המאמר דן בתפקידם הקריטי של מורים בזיהוי נטיות אבדניות בקרב תלמידי חטיבה ותיכון ומציג אסטרטגיות לזיהוי והתמודדות עם דיכאונות והתאבדויות בקרב תלמידי בית ספר: הבנה לעומק של נסיבות ההתאבדות, זיהוי סימני מצוקה, הכשרת אנשי צוות להכלת דיכאון והתאבדות, הגברת מודעות ומעורבות הורית ועוד.

  • תקציר

    גישות שליליות לדימוי גוף מתפתחות כבר בילדות המוקדמת. הצורך במשאבים בית ספריים שיטפלו בסוגיה זו כבר בשנות הלימודים הראשונות דוחק, ובכל זאת לא קיימת תכנית הוראה מוסדרת עבור המורים על מנת שיוכלו להתמודד עם גישות אלה ולהקל על ילדים צעירים הסובלים מכך.

  • תקציר

    אי מעורבותם של אבות בחינוך ילדיהם סומנה בעבר כמקור לבעיות חברתיות רבות. החל משנות ה-90 של המאה הקודמת נעשו מאמצים לקידום מחקרים בנושא ובמקביל הושקעו משאבים למען הקמתן של תכניות המעודדות את מעורבותם של האבות במסגרת המעורבות ההורית. ואכן בעשורים האחרונים, לצד שינויים במבנה המשפחה ובמיוחד לאור השתלבותן המואצת של נשים בשוק העבודה, ניכר שינוי הן במידת המעורבות של האבות (בכמות) והן באיכותה. מחקרים אחרונים מביאים עדויות רבות המצביעות על ערכה הרב של מעורבות האבות ועל תרומתה להישגים האקדמיים של ילדיהם.

  • סיכום

    קיימת בציבור אמונה רווחת כי הצלחה במדעים היא תוצאה של כשרון ייחודי. אמונה זו משפיעה על מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, ומעכבת אותם מלהעניק לעצמם סיכוי לפתח כישרון ייחודי בתחום. מהמחקר הנוכחי עולה כי כדאי עם אמונות התלמידים כי הצלחה בלימודי מדעים היא תוצאה של יכולת ולא תוצאה של התמודדות ומאמץ.

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

  • סיכום

    האמירה ש"חיים ללא חקירה, הם חיים שלא ראוי לחיותם" מיוחסת לסוקרטס ולזכותו נזקפת גם התובנה שהידיעה העצמית, "דע את עצמך", היא דרך המלך אל האמת, אל התבונה. אך האם יש דרך נכונה או לא נכונה להגיע לתכלית זו, לבצע רפלקציה עצמית כראוי?

  • תקציר

    "אל תבקשי ממני לדבר במעגל אני לא יודעת לדבר. אין לי מה להגיד", אביבית מתריסה באוזני המנחה שלה. אביבית אינה היחידה: באמצעות תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק שאיפה תעסוקתית, בוחנת המחברת של ספר חדש שיצא בהוצאת מכון מופ"ת את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות בקרב המשתתפות למודות האכזבות.

  • תקציר

    תופעת הגניבה הספרותית, פלגיאריזם, הופכת יותר ויותר נפוצה בתרבות המחקרית במסגרות ההשכלה הגבוהה. סטודנטים וסטודנטיות מחפשים פתרונות מהירים וקלים הן בשלב הלימוד והן כאשר הם ניגשים לכתיבת עבודות מחקר ותזות. המאמר עוסק בהבדלים המגדריים במודעות (Awareness) לפלגיאט בקרב סטודנטים וסטודנטיות. ההבדלים המגדריים במודעות לפלגיאט נותחו הן באופן כללי והן בתוך כמה הקשרים חברתיים וכלכליים רלוונטיים כגון רמת חיי החברה של הסטודנט, אופן המגורים (עם הורים/סבים/במעונות סטודנטים), מוטיבציה ללימוד ועבודה במהלך הלימודים.

  • תקציר

     ילדים עם קשיים רגשיים ובעיות התנהגות (EBD- Emotional Behavior Disorder) שייכים לאחת מהקבוצות בעלות הסיכון הגבוה ביותר לנשירה לפני תום בית הספר התיכון. לעתים קרובות ילדים ונערים אלה מתחנכים בפנימיות. אחת מהפנימיות הללו, "ארובות ירוקות" (Green Chinneys), הממוקמת בניו יורק, השכילה לשלב בעלי חיים בתוך סביבת הטיפול בהצלחה יתרה ובזה ייחודה. "ארובות ירוקות" הוא קמפוס המכיל בית ספר ופנימייה המיועדים לילדים עם צרכים מיוחדים: ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים עם בעיות התנהגות, הפרעות נפש ועוד.

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להעלות על פני השטח את סוגיית החמלה במסגרות חינוכיות, מגן הילדים ועד למסגרות האקדמיות לתארים מתקדמים. המאמר סוקר את ספרות המחקר הדנה במושג החמלה ובהשלכותיו המעשיות. הפוטנציאל לחמלה נוכח בתלמידים בכל שלב במסלול החינוכי בו הם פוסעים. למורים המלווים אותם יש הזדמנויות רבות ומגוונות לתרום להעשרת ולצמיחת תחושות החמלה בקרב התלמידים והסטודנטים במסגרות החינוכיות השונות. אך כיצד יש לעשות זאת?

  • תקציר

    חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.

  • סיכום

    לעומת ההשלכות ההתנהגותיות ואף האזרחיות של עונשי ההשעיה מהלימודים, על התלמידים המורחקים, מעט יחסית ידוע על השלכותיהם החברתיות והנפשיות. המאמר הנוכחי בוחן כיצד אירועי השעיה משפיעים על מעורבותם האקדמית והרגשית של התלמידים המושעים באמצעות בחינת שינויים בגישותיהם לבית הספר. המחקר העומד במרכז המאמר מוצא שתלמידים שהושעו נוטים להיות פגיעים עוד טרם ההשעיה וכי ההשעיה גורמת להם נזק חמור כיוון שהיא משנה לשלילה את תפיסתם את בית הספר ואת עמדותיהם באשר למבוגרים במוסד.

  • לינק

    סקירת מידע זו מבקשת למפות את תחום הלמידה החברתית הרגשית באופן מושגי, תיאורטי ואמפירי. בין השאר, מציגה הסקירה את הזיקה בין הלמידה החברתית-רגשית לבין הפסיכולוגיה החיובית והחינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21. בנוסף לכך, דנה הסקירה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית-רגשית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי. לסיום, מבססת סקירת המידע את הטענה כי הלמידה החברתית-רגשית תורמת לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה.

  • לינק

    סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.

  • סיכום

    בראיון שנערך עם ד"ר סקיבראס, מרצה בכירה ופסיכולוגית קלינית מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת דיקן, עלו כמה אסטרטגיות פרקטיות וכמה סוגיות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר מבקשים לתמוך בתלמידים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (להלן: הפרעות קשב). כדי לבנות את האסטרטגיות העשויות לעזור למורים להתמודד בכיתה עם תלמידים אלה יש להבין קודם מה הם הקשיים עמם מתמודדים הילדים בכיתה.

  • לינק

    תלמידים מחוננים ומצטיינים הם מי שיכולתם האינטלקטואלית ומהירות הביצוע שלהם גבוהות מאוד ביחס לשאר בני גילם, וביכולתם להבין רעיונות מופשטים טוב יותר מאחרים וכן לפתח בקלות רבה יותר הרגלי למידה עצמאית. במקרים רבים קיים מתאם בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות של תלמידים מחוננים ומצטיינים לבין סקרנותם האינטלקטואלית. הם מתעניינים בנושאים נוספים שאינם קשורים ישירות לתוכנית הלימודים. נושאי עניין אינטלקטואלים אלו יוצרים גם בידול בינם לבין עמיתיהם בכיתה, והבידול עלול להשפיע גם על מצבם החברתי והרגשי.בישראל מוגדרים מחוננים כמי שהגיעו לשלושת האחוזונים העליונים של האוכלוסייה בשנתון (אחוזון 100 עד 97), ומצטיינים הם מי שהגיעו לחמשת האחוזונים הבאים (אחוזון 92 עד 97).היזמה למחקר יישומי בחינוך ערכה דוח מקיף ומרשים על איתור וטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים בארץ ובעולם. הדוח מחולק לארבעה פרקים: 1. רקע ובירור מושגי. 2. שיטות וכלים להוראת מחוננים ומצטיינים. 3. אתגרים בהוראת מחוננים ומצטיינים בקבוצות סיכון. 4. הטמעת שיטות וכלים להוראת המחוננים והמצטיינים בבית ספר הטרוגני.

  • תקציר

    כיצד מטפלת מערכת החינוך במגזר הבדואי, ובמיוחד בילדים בדואים הסובלים ממוגבלות פיסית? בשאלה זו עסקה הרצאתו של ד"ר איברהים אבו עג'אג' בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן.בנגב מתגוררים 270 אלף בדואים, כ-128 אלף מהם ב-35 כפרים לא מוכרים. זו הקבוצה הענייה ביותר בישראל, הסובלת משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר. לדברי המרצה, הכפרים הבלתי מוכרים מצויים בבועה משפטית ופוליטית, וסובלים מאפליה בתקציבים ובתכנון. אפליה זו מתבטאת בתחום החינוך בהיעדר בנייה מספקת של בתי ספר וכתוצאה מכך ילדים רבים נאלצים לעבור מרחק רב כדי להגיע ללימודים. במציאות בה רק לנשים בדואיות מעטות יש רישיון נהיגה, הדבר קשה במיוחד.

  • תקציר

    בספרו "אין מידה לאדם" הראה המדען האמריקאי סטיבן ג'יי גולד בצורה משכנעת כי אין הגדרה מוסכמת ואובייקטיבית של אינטליגנציה, וכי גם לא ניתן להגיע להגדרה כזו שתהיה רלוונטית ומועילה בכל התחומים ובכל ההקשרים. בהתאם לכך, לא ניתן גם לקבוע שיטת מדידה מוסכמת ואובייקטיבית של אינטליגנציה. עם זאת, למרות חוסר האפשרות להגדיר ולמדוד אינטליגנציה, מערכות חינוך רבות, ובכללן זו הישראלית, מפעילות מסגרות מיוחדות לתלמידים מחוננים.מאמר זה סוקר את השינויים שחלו בתחום איתורם של ילדים מחוננים באירלנד, אשר הרחיבו את הגדרת המחוננות כך שתכלול גם יכולות כגון חשיבה יצירתית, מנהיגות, הצטיינות באמנויות ויזואליות וביצועיות, יכולות פסיכומוטוריות, כישורים מכניים וכן יכולות ספציפיות בתחומים כאמפתיה, הבנה וניהול משא ומתן.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין