גני ילדים ואקדמיה

מיון:
נמצאו 247 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    ניתן להתייחס לקורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) כשיטה יחסית חדשה ללמידה דיגיטלית במקום העבודה, וקיימות עד כה עדויות אמפירית מועטות לגבי קבלתם של קורסי המוּק והאפקטיביות שלהם ללמידה מקצועית. בנוסף לממצאים הקיימים לגבי עמדות המעסיקים, מחקר זה מבקש לבחון את נקודת המבט של העובד כלפי קורסי המוּק בהקשרים מקצועיים ולחקור עוד את קבלתם של קורסי המוּק לצורך למידה במקום העבודה. נערך סקר בקרב 119 עובדים ממגוון רחב של עסקים ביחס למוטיבציה, אקרדיטציה, ותמריצים הקשורים להשתתפות בקורסי המוּק (Egloffstein, Marc; Ifenthaler, Dirk, 2017).

  • סיכום

    כמעט יובל שנים עוסקים חוקרים בעולם באפקט פיגמליון, המוביל להתנהגות שונה של אנשי חינוך כלפי ילדים שונים בכיתה. פרופ' אלישע באב"ד, שהיה מנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מחדד זאת וקובע: התנהגות של תמיכה לימודית שונה כלפי תלמידים שונים היא מוצדקת, לגיטימית, ואף רצויה, בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו". מאידך, ובהיפוך גמור, התנהגות הבדלית בתמיכה הרגשית כלפי תלמידים שונים היא לא לגיטימית, בלתי רצויה, ועלולה לגרום נזקים הן לתלמידים הספציפיים והן לאקלים הכיתה כולה (אלישע באב"ד).

  • לינק

    למידה היא תהליך מתמשך. הסביבה העכשווית שמה דגש גם על תהליך של ביטול למידה (delearning) ולמידה מחדש (re-learning). הדבר מעודד את הצורך לרכוש ידע ולפתח מיומנויות לאורך מעגל החיים. עובדים השייכים לסקטורים שונים ולרמות היררכיה שונות יכולים כעת להמשיך בלימודים באמצעות למידה מקוונת. בהתייחסות במיוחד לסטודנטים המבוגרים (גילאי 50 פלוס), הם מסויגים יותר בקבלת משאבים טכנולוגיים. מחקר זה בוחן בעיקר את הקבלה של אפליקציות הטאבלט (Tablet PC) ככלי ללמידה בקרב משתמשים מבוגרים ואילו גורמים עשויים להאיץ את השימוש בטאבלטים (Riaz, Adnan and Adnan, Afia, 2016).

  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים [כגון תצלומים ואיורים] הם ייצוגים סמליים חיצוניים וקבועים. שימוש עקבי בטקסטים גרפיים בסיטואציות הרלוונטיות לחיי הילדים מספק הזדמנויות להעשרת אוצר המילים והידיעות ומניח תשתית לשימוש בשפה הכתובה. השימוש בטקסטים גרפיים לא מילוליים חשוב במיוחד לילדי עולים, משום שהם כלי זמין לתקשורת בין הילדים, משפחותיהם והצוות החינוכי. המאמר מציג גישה להעשרת השפה של ילדי עולים ומציע כלים לגישור בין שפת המורשת לשפה הנרכשת (עינת גוברמן וחוה תובל).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את הטענה לפיה המעמד הלשוני המיוחד של ערבים ישראלים, שהוא תוצאה של מדיניות לשונית מכוונת, מהווה מכשול משמעותי בפני נגישותם ללימודים אקדמיים. הטענה היא, כי מדיניות זו מתעלמת מנקודת הפתיחה הנחותה של אוכלוסייה זו ומהקשיים שבתי הספר הערביים מתמודדים עימם. אף שהמחברת אינה טוענת, כי מדובר במדיניות שמכוונת נגד האוכלוסייה הערבית, הטענה היא, כי היא נובעת מחוסר הבנה או מחוסר רגישות לבעיותיה של קבוצת המיעוט הערבי וכי השלכותיה הן משמעותיות. בשל נקודת הפתיחה השונה של התלמידים הערביים דרישת המוסדות להשכלה גבוהה לשליטה גבוהה באנגלית של המועמדים יוצרת אי-שיוויון ניכר בסיכויי קבלתם למוסדות אלה. הניתוח שבוצע במחקר זה מראה, כי סיכוי הצלחתם של תלמידים אלה לעמוד בדרישות הסף באנגלית נמוכים משמעותית מסיכוייהם להצליח בשני מקצועות בגרות אחרים, היסטוריה ומתמטיקה. כן הוא מראה, שתנאי הסף המתייחס לבחינת הבגרות באנגלית מהווה חלק מהפער בנגישות להשכלה גבוהה של יהודים וערבים.

  • תקציר

    בשנים האחרונות חלה צמיחה מהירה בלמידה בלתי פורמלית של מדעים. העדויות מציעות שהשתתפות בלמידה כזו מעניקה תועלות, כולל ביצועים משופרים בלמידת מדעים פורמלית ועניין מוגבר במדע. נכון להיום, למידה כזו מוענקת באופן טיפוסי לילדים ולמשפחות, כאשר תשומת לב מעטה ניתנת לאוכלוסיות מבוגרות יותר. אולם אנשים מבוגרים הם צרכני ידע נלהבים עם השתתפותם בלמידה המקושרת לרווחה נפשית משופרת ולבריאות טובה יותר. פרשנות זו מציגה את ניסיונם של המחברים בפיתוח ובהעברת אירוע של למידת מדעים בלתי פורמלית למבוגרים. המאמר מתייחס להצלחות, לאתגרים ולקבלה על ידי הקהל, ומספק מספר קטן של המלצות (Brookfield, Katherine; Tilley, Sara; Cox, Maire, 2016).

  • תקציר

    במהלכן של אינטראקציות עם ילדים במרחב הגן, אנו פוגשים את דרכי ההתמודדות שלהם עם פעילויות המעוררות אתגר. ניתן לראות ילדים המתקשים להביע עצמם באופן מילולי, מתקשים להתנהל באופן מווסת בהתאם לדרישות הגננת ומגיבים באופן לא מותאם באינטראקציות עם חבריהם. התפתחות של תהליכי למידה והתנהגות יומיומית מיטבית דורשת מהילדים הפעלה של מיומנויות הוויסות העצמי שלהם. המחקר הנוכחי עוסק בדרכים בהן ניתן להרחיב את מיומנויות הוויסות העצמי של ילדים צעירים בטווחי הגילאים שלוש עד שש. המחקר מאופיון בהתייחסות לשני ממדים מקבילים ומשלימים: האחד מיקוד בילדים ותיאור התפתחות הוויסות העצמי שלהם כתוצאה ממעורבות חינוכית מובנית, והשני בחינת ההתפתחות של הסטודנטיות, שהעבירו את הפעילויות. מטרת המחקר היא לבחון האם ובאיזה אופן תכנית קצרת טווח המתבצעת בגן מחזקת את תהליכי הוויסות העצמי של הילדים ובמקביל מקדמת את יכולות הוויסות העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטיות עצמן (רחל רביד ועינת ליכטינגר).

  • תקציר

    הולך ומתהווה כיום גוף מחקרי העוסק בהשקפות של מורים בחינוך לגיל הרך לגבי השילוב של טכנולוגיות דיגיטליות בפרקטיקה שלהם. למרות העדויות לדיגיטציה בבתים בחברות השפע ולאינטראקציות של ילדים בתיווך גבוה של סביבות דיגיטליות, מעט מורים שילבו עד כה מכשירים דיגיטליים בפדגוגיה מבוססת משחק. לפיכך, מטרת פרויקט זה היא לבחון את העמדות ואת הנטיות של המורים כלפי שימוש במכשירים דיגיטליים בחייהם האישיים ובפרקטיקה המקצועית שלהם בחמש מדינות (אנגליה, לוקסמבורג, מלטה, יוון וכווית) (Palaiologou, Ioanna, 2016).

  • לינק

    אוצרות דיגיטלית מספקת דרך להתעלות מעבר לתחומי הלימוד האקדמיים המסורתיים וליצור חומרי הוראה זמינים כדי לתמוך ביוזמות אוריינות בקרב מתבגרים ומבוגרים. יכולות ההוראה שכלי הווב 2.0 (Web 2.0) מציעים מאפשרות לאוצרים להגיע לקהלים בדרך שלא הייתה אפשרית בעבר. המחברים מציעים מסגרת של אוצרות דיגיטלית לשימושם של מורים כאשר הם אוספים, מקטלגים, מבקרים, ממשיגים ומפיצים משאבים (Sharma, Sue Ann; Deschaine, Mark E. , 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)

  • תקציר

    הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.

  • תקציר

    במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).

  • סיכום

    התנהגות תוקפנית מחד גיסא והתנהגות פרו־חברתית מאידך גיסא מופיעות בגיל הרך, ויש להן השלכות לטווח קצר ולטווח ארוך. עיקרו של מאמר זה עוסק בבחינת תרומתו של הטיפול בפעוטות בבית ובמעון להסבר התפתחותה של התנהגות חברתית חיובית ושלילית. במחקר השתתפו 103 פעוטות בני 4-2 שנים, אימהותיהם ו־28 מטפלות ב־16 מעונות ציבוריים במרכז הארץ. במחקר נערכו שתי תצפיות: אחת בבית הפעוט בהשתתפות האם, הפעוט ואחיו, והשנייה במעון בהשתתפות המטפלת, הפעוט ועמיתים מקבוצת השווים. המחקר התבסס על המודל של תאוריית התיווך ההוראתי, ומממצאיו עולה כי מתן תחושת יכולת לפעוטות וּויסות התנהגותם על־ידי האם ועל־ידי המטפלת במעון קשורים לשכיחות גבוהה יותר של התנהגות פרו־חברתית מצדם ולשכיחות נמוכה יותר של התנהגות תוקפנית. מנגד, עידוד שאינו נובע מהתנהגות הפעוט (להלן עידוד לא ממוקד) מסביר את הופעתה של התנהגות תוקפנית רבה יותר והתנהגות פרו־חברתית מועטה יותר. תרומתו של הטיפול והתיווך ההוראתי בבית ובגן להתפתחותן של התנהגויות חברתיות חיוביות ושליליות נדונה במאמר בהרחבה (עינת שופר אנגלהרד, פנינה קליין ויעקב יבלון).

  • סיכום

    למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

  • תקציר

    התנסויות אורייניות של ילדים צעירים בבית מעצבת את ההתפתחות של כישורי ניצני אוריינות. בעקבות השימוש ההולך וגובר במחשבי לוח אישיים (כגון, iPads) בבתים ובמסגרות החינוך לגיל הרך חשוב לחקור את היחס בין הכלים הדיגיטליים לבין ניצני האוריינות. המחקר הנוכחי בחן את היחסים בין כישורי ניצני האוריינות של 57 ילדים בטווח גילים 4-2 לבין שימוש ביתי במחשבי לוח אישיים לצורך כתיבה וקריאה (Neumann, Michelle M., 2016).

  • תקציר

    המחברות מציגות שלושה מחקרים שהתמקדו בקריאת ספר אלקטרוני (e-book) בקרב ילדי גן בהקשרים שונים המכוונים לתמוך באוריינות בגיל הרך. במחקר מספר 1 המחברות חקרו את ההשפעה של גיל הילדים ומספר הקריאות העצמאיות על מודעות פונולוגית וקריאת מילים. במחקר מספר 2 המחברות בחנו: (א) התנהגות הורים במהלך קריאה משותפת עם ילדיהם בספר אלקטרוני בהשוואה לקריאה משותפת בספר מודפס ו-(ב) תיווך הורי בקריאה משותפת של ספר אלקטרוני מתחשב בזולת בהשוואה לקריאה משותפת בספר אלקטרוני שאינו מתחשב בזולת. במחקר מספר 3 המחברות השוו תמיכה של מבוגרים בקריאה משותפת בספר אלקטרוני לקריאה משותפת בספר מודפס והשוו את שני הסוגים של הקריאות לקריאה עצמאית של ילדים בספר אלקטרוני (Korat, Ofra; Segal-Drori, Ora, 2016).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).

  • תקציר

    המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

  • תקציר

    ילדים קטנים יכולים להשתמש ברמזים, שמבוגר מספק מידע באופן פדגוגי לתועלתם, כדי להעריך את חשיבות המידע ואת יכולת ההכללה שלו. אך על מנת להשתמש בפעולות פדגוגיות כדי לכוון את הלמידה, ילדים חייבים ללמוד לנווט אינטראקציות פדגוגיות מתמשכות, כשהם מזהים אילו פעולות ספציפיות בטווח של הֶקְשֵׁר כולל משמעותן למעשה פדגוגית (Butler, Lucas P.; Markman, Ellen M.. , 2016).

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין