גני ילדים ואקדמיה

על אף מיקומן המרכזי של מערכות ממוחשבות בשלל זירות, תחום החשיבה החישובית בפרט, ומדעי המחשב בכלל, במסגרות החינוך של הגיל הרך והחינוך היסודי אינם מפותחים דיו. מכאן, צוות המחקר קורא לחלץ ידע פדגוגי בתחום החשיבה החיובית עבור גננות, מורים ומחנכים, לבחון ולהציג פעילויות ושיטות חדשות ומשחקיות להוראת מדעי מחשב בגיל צעיר, לחקור כיצד תופסים ילדים חשיבה חישובית? ולשקול את הגברת השימוש בכלים דיגיטליים בגני ילדים ובכיתות א'-ד'.

כ-100 אלף מתוך 230 אלף הבדואים בישראל גרים ב-35 "כפרים בלתי-מוכרים", המוגדרים על-ידי המדינה ככפרים "בלתי חוקיים" ואינם נהנים מתשתיות ומשירותים בסיסיים כמו מים זורמים, חשמל, ביוב וגישה לכבישים המובילים לתחבורה ציבורית. מחקר זה בחן את נקודות המבט של הילדים באשר לגורמי סיכון בחייהם ולאפשרויות להתגונן מפניהם

גננות פלסטיניות בגני ילדים ערביים בישראל משתמשות לרוב בשילוב של ערבית ספרותית וערבית מדוברת בהוראה, ומשתמשות במידה מועטה במילים עבריות או זרות. הן מבטאות גישה חיובית כלפי תפקידה של השפה הערבית כשפה חשובה בישראל. הן מאמינות כי חיוני לשלוט בערבית הספרותית, אך נתקלות בקשיים כאשר הן דוברות אותה באוזני הילדים.

ספר חדש זה מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע.

מאמר זה מצביע על שלושה מודלים פופולריים ועכשוויים בתחום של פרסונליזציה של למידה במערכת ההשכלה הגבוהה: תגים דיגיטליים, טכנולוגיית למידה אדפטיבית ולמידה מבוססת-יכולת. הפרסונליזציה של הלמידה מאפשרת ללומדים להשתחרר ממגבלות הזמן, המקום וקצב ההתקדמות הכיתתי ומשחררים אותם להתמקד ולהתעמק בנושאים אשר מסקרנים אותם. זאת, מתוך תפיסה לפיה סטודנט שיכול להתמקד בתחומים בהם הוא מתעניין, או בקיא, צפוי להעצים את ביטחונו העצמי, את הידע הממוקד-מקצוע ואת המיומנויות העתידיות שלו. גם מצדם של המרצים, הפרסונליזציה של הלמידה יכולה לתרום ליחסי הסטודנט-מרצה משום שזו מייתרת את המאמצים המושקעים בפיקוח על כללים ותקנונים אקדמיים רשמיים.

מאמר זה מתאר מיזם בשם ג'ה דסטו שפיתחו בשווייץ חוקרי מקצועות ה-STEM וחוקרי חינוך לגיל הרך במטרה לשלב הוראת פיזיקה בגני הילדים באמצעות משחק חופשי. בעולמם הייחודי של הילדים, משחק הוא תחום העיסוק הרציני, מגרש המשחקים משול למקום עבודה ולמעבדת מחקר ניסויית ודווקא בתוך המשחק בכוחם להפגין רצינות, שאפתנות והתמדה. במהלך פעילויות המשלבות בין מדע לבין משחק, חוזה הגננת ברמה ההתפתחותית, החברתית, החישתית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדי הגן ומתאימה עבורם את המשך הליווי החינוכי.

המאמר קורא לשיח ביקורתי אודות אידיאל ההשכלה הגבוהה הציבורית ולחשיבה על אלטרנטיבה אפקטיבית למודל הניאו-ליברלי השולט כיום באוניברסיטאות. בתהליך החשיבה מחדש על האוניברסיטה הציבורית, הסוגייה של הערכה ומדידה נותרה ללא דיון מספק. המאמר טוען כנגד השימוש בהערכה מסורתית העושה שימוש בציונים להערכת סטודנטים. זאת, מתוך התפיסה שערעור על המקום המרכזי שניתן לציונים בהשכלה הגבוהה הוא חיוני בפיתוח המודל האידיאלי של האוניברסיטה הציבורית.

המאמר מציג מודל של קבוצות טיפול באומנות בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי. המודל הקבוצתי מתקיים במרחב הגן וכולל את כל ילדי הגן והצוות המלווה אותו. המאמר דן בשכבות ההכלה המרכיבות את הקבוצה. עוד דן המאמר ברציונל של הבחירה בחומר אחד חסר צורה וראשוני כחמר או מים, שנועד לאפשר לילדי הקבוצה הזדמנות לתנועה מן החושי והקונקרטי לעבר התפתחות של קשר ומשמעות.

המחקר הנוכחי בחן באיזו מידה נטיות אישיותיות של לומדים (תבניות חשיבה) מנבאות את עמדותיהם כלפי המשוב והשימוש שהם עושים בו. 151 סטודנטים לתואר ראשון מילאו שאלונים כמותיים. נמצא כי תפיסת הסטודנטים את יכולתם כקבועה או מתפתחת ניבאה את עמדותיהם כלפי המשוב וכן את התנהגותם. סטודנטים עם תבנית חשיבה מקובעת הראו עמדות שליליות כלפי המשוב והתנהגויות הגנתיות. סטודנטים עם תבנית חשיבה מתפתחת הראו עמדות חיוביות יותר כלפי המשוב והמוטיבציה שלהם לפעולה בעקבות המשוב הייתה גבוהה יותר.

המחקר בחן את ההשפעה של אופני הערכה על המוטיבציה האקדמית של סטודנטים. 13 סטודנטים רואיינו ו-392 סטודנטים מילאו שאלון. הסטודנטים למדו באחת משלוש אוניברסיטאות אשר נבדלו זו מזו במערכת הציונים ודרכי הערכה (הערכה מסורתית באמצעות ציונים, הערכה מילולית והערכה משולבת). לציונים הייתה השפעה שלילית על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) ועל המוטיבציה האקדמית של הסטודנטים בעוד שהערכות מילוליות תמכו בצורך במסוגלות ובשייכות ותרמו למוטיבציה אוטונומית ללמידה.

 כתיבת עבודת דוקטורט היא עדות לשנים של חרדה, התרגשות, בלבול, חרדה ותשוקה. התוצאה היא הרבה יותר מאשר תוצר של למידה. זהו תהליך מעצב שבאמצעותו כותב הדוקטורט לומד מה משמעות הדבר להיות חוקר. חשוב אפוא לדון בשאלות כמו מהן הקונבנציות והפרוצדורות של כתיבת דוקטורט? כיצד ניתן לשנותן ולשפרן? מחברת מאמר זה מציעה כאן דיווח אוטוביוגרפי על חוויית כתיבת הדוקטורט שלה, ובהתאם לכך גם הסיכום שלהלן יוצג בגוף ראשון, לצד המלצות המחברת לכותבים, למנחים ולבודקים של עבודות דוקטורט כיצד ניתן לשבור את הנורמות המקובלות בתחום באופן שיתרום למחקר וללימוד.

סקירה זו בוחנת כיצד מוערכות תוכניות להכשרת מורים וכיצד מובטחת איכותן. תהליכי אבטחת איכות ספציפיים להכשרת מורים כוללים בדרך כלל הגדרת סטנדרטים למורים בפועל המשמשים במסגרת תהליכי הסמכה והערכה. שיפור האיכות בהכשרת המורים דורש מחויבות מקצועית וכן תמיכה והכרה במעמדו של מקצוע ההוראה. מרכיב קריטי בהצלחתם של תהליכי אבטחת האיכות בהכשרת המורים הוא מעורבותם של אנשי המקצוע עצמם בתהליכי גיבוש המדיניות.

המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.

אחת האסטרטגיות האפקטיביות להעלאת תפוקות הפרסום של סגל אקדמי היא ארגון ריטריטים של כתיבה. מחקר זה מציג סקירה אינטגרטיבית של מאמרים שבחנו את היתרונות, האתגרים והמאפיינים של ריטריטים אלה. הממצאים הצביעו על שורה יתרונות אישיים, מקצועיים וארגוניים לריטריטים של כתיבה וכן על חמישה מאפיינים שלהם התומכים בהגדלת תפוקות הפרסום: זמן ומרחב מוגנים, קהילת כותבים, פיתוח יכולת כתיבה אקדמית, רווחים אישיים והשקעה ארגונית.

מתוך מטרה לגלות את האתגרים המרכזיים ואת השיטות היעילות ביותר להוראת והנחלת אורח חיים בריא בגילאי 8-4, רואיינו טלפונית 35 מורות בכיתות א' ו-ב' וסייעות וגננות (לגילאי 6-4) במערכת החינוך הציבורית במדינת אילינוי, ארה"ב. מן הממצאים עולים האתגרים הבאים: בעיות התנהגות, קשרי מורים-הורים, זמן ומשאבים והעדפות, רגישויות ואלרגיות של ילדים.

הכלת גננים ממין זכר יכולה לנפץ חשיבה מסורתית בקרב הורים, להטמיע תפיסה מגדרית מאוזנת בקרב ילדים ולהוביל לחברה שוויונית הן בשוק התעסוקה והן בחיי הפרט, החברה והתרבות. לשם המטרות הנעלות הללו, יש להשקיע בתיווך הרעיון להורים ולגבש מדיניות ברורה בנושא שוויון מגדרי והכלת גברים בחינוך לגיל הרך.

ריטריטים של כתיבה אקדמית מהווים פתרון פוטנציאלי לתמיכה בתהליכי כתיבה ולשיפור תפוקתה. מאמר זה מציג רעיון חדשני שעוצב על ידי עמותת Thesez-vous. עמותה זו מתמחה ביצירת סביבה אנושית ופיזית התומכת בכתיבה אקדמית עבור סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט בתקופת כתיבת התזה. הריטריטים מספקים לסטודנטים תנאי כתיבה אופטימליים, סיוע ותמיכה ממנחים מקצועיים והפחתת תחושת הבידוד בשלב הכתיבה.

תנועת ההאטה בחינוך קמה בסוף שנות ה-80 כתגובת נגד לחינוך הקונבנציונלי מונחה הסטנדרטים. בשונה מהגישה החינוכית הממוקדת בזיכרון של עובדות, ידע ומיומנויות שיש בהם צורך בעולם העסקים, גישת ההאטה רואה את המוקד של החינוך בטיפוח חשיבה ביקורתית, מודעות עצמית, משמעת, חוסן, מנהיגות, אמפתיה וחמלה. תנועת ההאטה בהשכלה הגבוהה שואפת לטפח בוגרים המבינים את הרלוונטיות של המקצוע והייעוד שלהם בתוך ההקשר האקולוגי, החברתי והתרבותי.

גלובליזציה ואינטרנציונליזציה (בינאום) יצרו צורך לדיאלוג בין-תרבותי בין אנשים בעלי תפיסות ואמונות שונות בקהילה ומחוצה לה. הוראת שפה זרה מהווה פלטפורמה מתאימה לחינוך ששם לעצמו למטרה לחנך את הסטודנטים לאזרחות בין-תרבותית. המאמר מתאר מחקר פעולה שנערך במסגרת קורס ספרדית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בעבודה עם מהגרים וקטינים פליטים ממרכז אמריקה. הממצאים הראו מודעות מוגברת של הסטודנטים למיומנות שפה וכן העמקת היכולת הבין-תרבותית.

המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.