גני ילדים ואקדמיה

לקוראים מתחילים בעידן הנוכחי יש גישה חסרת תקדים לספרים ולחומרי קריאה דיגיטליים. הספרים המסורתיים שלהם היה מקום משמעותי בהתפתחות האוריינות המוקדמת של ילדים מוחלפים על ידי מקורות אלקטרוניים. הפרק הנוכחי עוסק בהתנסויות אוריינות של ילדים צעירים בעולם הדיגיטלי ומציג סקירה של מחקרים על השפעתם של טקסטים דיגיטליים על ראשית הקריאה ושילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראת אוריינות.

בעזרת מערך בחינות סוציומטריות, דיונים קבוצתיים, ראיונות ותצפיות מצולמות בגן הילדים, נחקרו מערכות היחסים שניהלו 16 ילדי גן חובה בפינלנד לאורך שנה שלמה.על מנת לטפח קשרים חברתיים בגן יש לעודד ילדים ליזום אינטראקציות, להביע את עצמם, לנהל משא ומתן ולהשתתף בפעילויות קבוצתיות רבות ככל האפשר. באמצעות משחקים, מפגשים ומערכי שיעור קבוצתיים, ניתן ללמד את הילדים ערכים של אמון, דאגה, ידידות, חברות, רעות, עזרה ותמיכה.

מתמחים להוראת מדעי החברה בחינוך על-יסודי בארה"ב מודים שהידע שלהם על השואה מסתמך בעיקר על הפקות קולנוע הוליוודיות. מערכי שיעור רבים נוטים להתמקד בקורבנות השואה ובמעלותיהם של חסידי אומות העולם, במקום לחשוף את רשת משתפי הפעולה, הפאסיביות של העומדים מנגד, בנאליות הרוע של הרוצחים ושורשי תופעת האנטישמיות. כדי לחבר בין השואה לבין אירועים היסטוריים או אקטואליים גיבשו המשתתפים רשימה שכוללת את המהפכה האמריקאית, התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, מחאת ההמנון האמריקאי ועוד.

מדעי האדם תורמים לארבע אוכלוסיות או מסגרות מרכזיות: 1. מעסיקים, שבזכות מדעי הרוח נהנים מעובדים יעילים, חדשניים ורב-תחומיים יותר. 2. הקהילה הרחבה, בזכות אזרחים מיודעים יותר, שמיטיבים יותר להבין את העולם. 3. בוגרים של מדעי האדם, באמצעות הגדלת רמת השכר וההכנסה שלהם לאורך החיים. 4. החברה שלנו בכללותה, באמצעות תרומת המחקר במדעי האדם לפתרון בעיות חברתיות.

מחקר זה בחן התנהגויות בריוניות מנקודת ראותם של ילדי גן ומצא כי הפחד הגדול ביותר של הילדים הוא להידחות על ידי חבריהם, דפוסי הבריונות הנפוצים ביותר הם: אי שיתוף במשחק, נידוי מקבוצה, לגלוג וקריאה בשמות גנאי, גננות עלולות להתעלם מילדים שסובלים מבריונות בגני ילדים והתכונות המשותפות לילדי גן שסבלו מבריונות הן קשיי שפה, חוסר הבנה של כללי משחק והתייחסות שלילית מצד נשות הצוות.

סקרי ההוראה באקדמיה רוויים בהטיות רבות הקשורות במגדר המרצה; בסוג הקורס (כמותי או איכותני, חובה או רשות); בגודל הכיתה; במגדר הסטודנטים בכיתה; ואפילו בשעה ביום או במזג האוויר שבהם מתבצע הסקר. זאת, באופן שמעודד אינפלציית ציונים ופוגע ביכולת להגיע ללמידה מעמיקה. ספק מוטל באפקטיביות של הערכות סטודנטים את איכות ההוראה של המרצים שלהם, ובמדיניות האקדמיה להתחשב בסקרי ההוראה הללו בעת קבלת החלטות לגבי מתן קביעות וקידום למרצים בפקולטה.

עם המעבר מהתיכון למערכת ההשכלה הגבוהה, סטודנטים רבים שרויים בציפיות שגויות לגבי הטבע וההוויה של הלימודים המתקדמים ונשארים במערכת בחוסר רצון. הם עלולים להקשות על המרצים לנהל את השיעור ולפגוע באווירה הלימודית באופנים הבאים: התעסקות במכשיר הנייד או ב- Tablet, הקמת רעש, חוסר הקשבה, איחורים לשיעורים, השמעת הערות סרקסטיות או מזלזלות, נמנום במהלך השיעור, אי הכנת שיעורי בית, זיוף נוכחות, העתקת מטלות ועוד.

המחקר בחן את מודל החונכות המשולשת בהתנסות המעשית של סטודנטיות לחינוך בגיל הרך. מודל זה כרוך בשיתוף פעולה בין המוסד האקדמי לבין בית-הספר או הגן (תוכנית אקדמיה – כיתה). שלושה דפוסי אינטראקציה, שקידמו או הפריעו לתהליך הלמידה של הסטודנטיות, זוהו בקרב שלישיות החונכות שנחקרו: דיסוננטי, הרמוני וויכוחי. הדרך שבה התפתחה בתוך השלישיות סוכנות התייחסות (הדינמיקה והשיתופיות בין החונכים לבין הסטודנטים) נמצאה כהיבט המשמעותי ביותר בתהליך הלמידה של הסטודנטיות.

המאמר בחן את השתתפותן של מנהלות מעונות יום בפרויקטים שמטרתם היא העצמת מעונות היום לגיל הרך (גילאי 3-0). תצפיות וראיונות עומק עם שש מנהלות מעונות שלקחו חלק בתוכנית חשפו תסמינים בעייתיים בתפקידן הבו-זמני כאחראיות על יישום הפרויקט ועל חינוך הפעוטות. המנהלות התקשו לענות על הצרכים החינוכיים של התינוקות, לנהל את הצוות החינוכי של הפעוטון ולהוביל את הפרויקט הקהילתי – ללא הסיוע הנדרש.

מחקר זה בחן גישה ודרכי שימוש של מרצים במכללות ובאוניברסיטאות בטכנולוגיות מידע ותקשורת, הן בקמפוס והן בביתם. בין השאר, נמצא שמוסדות אקדמיים שדואגים למקצע את חברי הסגל בשימוש באמצעים דיגיטליים מצליחים להציע לקהל הסטודנטים שיעורים מקוונים ברמה גבוהה יותר ושמרצים שמשתמשים בטכנולוגיות מידע ותקשורת לצרכים כלליים מיומנים יותר בשימוש באמצעים דיגיטליים למטרות אקדמיות ופדגוגיות.

המחקר בנוי משאלונים שמולאו על ידי 715 ילדים, 158 הורים ו-33 גננות שלקחו חלק בתוכנית הכנה לגן בשם Me and My School, שהושקה ב-21 גנים ברחבי קנטקי. נמצא שילדים שמשתתפים בתוכניות הכנה לגן מתאקלמים ביתר-קלות ואף נוטים להפוך למנהיגים חברתיים ומודל לחיקוי. יתרה מכך, מידת המוכנות של ילדים למוסד חינוכי בפתח שנת הלימודים יכולה לנבא את סיכויי הצלחתם לרכוש ידע, להיתפס כבוגרים לגילם (על ידי הגננות) ולהגיע להישגים בהמשך חייו.

אוניברסיטאות המציעות מסלולי לימוד מקוונים נוטות להדגיש את המושג גמישות (Flexibility) בתכנים שיווקיים ופרסומיים. סטודנטים הבוחרים בהוראה מקוונת מציבים את מושג הגמישות בראש סדר העדיפויות. מאמר זה בוחן את הגמישות שניתנת בתוכנית הכשרה להוראה מקוונת באוניברסיטאות באוסטרליה דרך ראיונות עומק עוקבים עם תשעה משתתפים. מתוך הסתכלות לעבר עתיד האקדמיה, המאמר גורס כי יש לייצר תוכניות ייחודיות (ומקלות) עבור סטודנטים במסלולי לימוד מקוונים, למרות שהדבר יגרום לחוסר שוויון בינם לבין לומדי הקמפוסים הפיזיים, שמקבלים אותו תואר.

תקופת הקורונה היא תקופה מטלטלת ומרתקת מבחינת האקדמיה. ההוראה ממשיכה כמעט ללא הפרעות, והמעבר מלמידה פנים אל פנים ללמידה מקוונת היה מהיר ומרשים. ביום שאחרי הקורונה תתמודד המערכת עם דילמות קשות: לאן להוביל את השינוי שנוצר בהפתעה בהוראה האקדמית? מה לשמר ומה לשפר?

המאמר בוחן את האופנים בהם ילדי גן בדרום קוריאה חווים ולומדים סיפורי אגדות קלאסיים. לאורך חמישה חודשים, נבחנה תגובת הילדים ל-16 סיפורים ונמצא כי הז'אנר הספרותי הסב לילדים הנאה, סייע לפתח יכולת לשונית ופתיחות אמפטית, שימש כבסיס למשחקי תפקידים, עודד חשיבה ביקורתית וחידד את יכולתם לזהות דעות קדומות וסטריאוטיפים.

מאמר זה מתמקד ביישום התיאוריה של אוריינות חזותית בחינוך, בדגש על הצורך לשפר את תוכנית הלימודים באקדמיה באמצעות הוספת האוריינות החזותית לרשימת מטרות הלימוד.

גננת ומחנכת בבית ספר יסודי בקנדה מציגה כללים שמסייעים להשתמש באפליקציית אינסטגרם ככלי שיכול לקשר בין המוסד החינוכי לבין ההורים, לבנות אמון, לעודד מעורבות הורית, ליצור קהילה, לשקף אווירה כיתתית נלהבת ולשתף את הורים בתהליך הלימודי.

מטרת מאמר זה היא לחקור האם חינוך מבוגרים יכול לשמש כאמצעי המקל על הכניסה לשוק העבודה ועל שיפור עבודה, באמצעות סקירת חתך אודות חינוך מבוגרים בטורקיה ב- 2012.

הטיפול בגיל הרך מעורר עניין רב בדיון הציבורי בישראל, שכולל עיסוק במרחב הבלתי מספק במעונות היום, במספר הילדים על כל איש צוות, בהכשרתם הבלתי הולמת של אנשי צוות ובמשכורותיהן הנמוכות של הגננות והסייעות. מחקר זה יישם גישה איכותנית וכלל ראיונות עם שש מנהלות של מעונות יום בנוסף לתצפיות באותן מעונות שנערכו במשך כשנה.מטרת המחקר היתה לשפר את הבנת הזהות המקצועית והזהות הנשית של המנהלות שרואיינו וכן לאפשר לקולן להישמע. זהויות המנהלות הוצגו באמצעות חמש נקודות מבט: תפיסותיהן העצמיות, קשריהן עם הסגל, קשריהן עם ההורים, מיקומן בין הסגל להורים והשקפותיהן החינוכיות.

פרופ' שלמה בידרמן, יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, התראיין ל"גלובס" והביע את עמדתו בשורה של עניינים הנוגעים לאקדמיה בישראל, מדמותו של הסטודנט העכשווי, דרך חשיבותה המתמעטת של המילה הכתובה ועד לסכנה שפתיחת מכללות רבות מדי תוריד את הרמה.

לצד השינויים המתחוללים בהשכלה הגבוהה, משתנה גם תפקידו ומעמדו של המרצה, חבר הסגל האקדמי. כעת, יותר מתמיד, פיתוח מקצועי בקרב הסגל האקדמי עונה על צורך מעשי ואסטרטגי כאחד. מבין שלל סוגיות העומדות לפתחנו, ראוי גם לבחון כיצד חברי הסגל האקדמי מתפתחים במסגרת ההשכלה הגבוהה, אלא שהפעם לא כמורים, אלא כלומדים מבוגרים בעצמם.