גני ילדים ואקדמיה

מיון:
נמצאו 259 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • סיכום

    לומדים מבוגרים מהווים חלק נכבד מאוכלוסית הסטודנטים לתואר ראשון. מחקר קודם מצביע על כך שללומדים מבוגרים יש קווים מאפיינים השונים מאלה של סטודנטים "מסורתיים". הם מביאים איתם נסיון חיים, שיקול דעת, גישה שונה כלפי סגל ההוראה, סדרי עדיפויות שונים בחלוקת הזמן שלהם בין המחויבויות המשפחתיות חברתיות לבין המחוייבות ללימודים. מנגד הם מפגינים בטחון עצמי נמוך יותר ופוגשים במחסומים שהסטודנטים "המסורתיים" אינם מתנסים בהם. מחסומים אלה התגלו לא רק באופן ספציפי במתמטיקה, אלא גם בנושאי לימוד אחרים. מכל מקום, הם הרכיבו את נושא המחקר הזה שהוא למצוא מהם הגורמים לכך (Jameson, Molly M.; Fusco, Brooke R).

  • לינק

    צוות MindCET תירגם מאמרון מעורר מחשבה של קליי שירקי (Clay Shirky) אודות שימוש בטכנולוגיה בכיתה: " אני מלמד תיאוריה ויישום של מדיה חברתית באוניברסיטת ניו יורק, ואני חסיד של התנועה למען תרבות חופשית ופעיל בה – כך שלא הייתם חושבים שדווקא אני אהיה זה שאטיל צנזורה על האינטרנט. אך לאחרונה ביקשתי מהסטודנטים שלי, המשתתפים בסמסטר הסתיו, להימנע משימוש במחשבים ניידים, בטאבלטים ובטלפונים בכיתה".

  • תקציר

    המאמר דן בשימוש בהוראה עשירה בתוכן בגנים בארה"ב במאמץ לעזור לילדי הגן ללמוד (Neuman, Susan B. , 2014).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).

  • סיכום

    לדברי צילה גביש ממכללת אורנים, הדחף לצייר הוא מולד. "ציור הוא טבעי ואוניברסלי. כל ילד, בין אם הוא נמצא במערכת חינוך ובין אם לא, מלמד את עצמו לצייר". אבל בערך בשנה האחרונה של גן חובה, לקראת העלייה לכיתה א', יכולת הציור של הילדים כמו נפגמת מבחינת הדמיון, היצירתיות והעושר שבה. הם מתחילים לצייר אותו ציור בדיוק, הכולל אדמה, שמים, בית ופרח וקשת וגם כמה לבבות (לרוב אצל בנות). הצבעוניות שאפיינה את ציורי הילדים בשלבים מוקדמים יותר, נעלמת. הציור שהיה מופשט יותר לפני כן, התקבע במפרט הזה שנראה חקייני ואחיד (תמירה גלילי).

  • סיכום

    שפת הג'ירף, שפותחה בארה"ב והגיעה גם לישראל, מאפשרת לילדים – וגם למבוגרים – להכיר את הרגשות שלהם ולדעת איך לדבר עליהם ולשתף אחרים, במקום להגיע לעימותים ומריבות (רווית שרף).

  • סיכום

    במאמר מוצגת סקירת מחקרים אמפיריים העוסקים בתוכניות חונכות לסטודנטים (לאו דווקא מתכשרים להוראה) לתואר ראשון במסגרות שונות. לצורך הסקירה הנוכחית נבחרו 20 מאמרים מתוכם – 6 בינלאומיים שעניינם חונכות לתלמידי תואר ראשון. תרומת הסקירה הנוכחית מצויה, לדעת הכותבת, בנקודות הבאות: (א) הרחבה של הספרות תוך התייחסות למחקרים מן השנים 2008–2012, (ב) שימוש בשיטת מיון קיימת של התערבויות מבוססות-מחקר (Jackson, 2009) במטרה להצביע על ההקפדה המחקרית, (ג) הערכת תפקיד החונך בכל מחקר ע"י שימוש בדגם מיון קיים (Nora & Crisp, 2007), (ד) התייחסות להיבטים של תוקף חברתי במחקרים, (ה) זיהוי של מרכיבי מפתח בתוכניות חונכות על בסיס המחקרים שנסקרו (Susan Gershenfeld).

  • מאמר מלא

    בביטאון מכון מופ"ת האחרון (פברואר 2014) ביארו כותבים רבים את רעיון ה'למידה המשמעותית'. נראה שהמשותף לכל הכותבים הוא הרעיון שלמידה משמעותית היא תהליך למידה חווייתי שהלומד משתתף בו באופן פעיל תוך כדי חקירה, התנסות, שיתוף פעולה ושימוש במיומנויות המאה ה-21.עולה השאלה אם אפשר ללמד באופן חדשני וחווייתי בסביבת הלימוד כפי שהיא מוכרת לכולנו ובאמצעים העומדים לרשותנו בכיתה? מטרת מאמר זה היא לתאר התנסות של למידה משמעותית באמצעות עקרונות ה-PBL (למידה מבוססת פרויקטים, Project Based Learning) וסמרטפונים, בכיתה שיש בה יותר מארבעים סטודנטים (אורית הוד שמר).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן איך מסוגלות עצמית באינטרנט עוזרת לסטודנטים להעביר ולתרגם מוטיבציה לפעילות לימודית וההשפעה שלה על ביצועי הלמידה. בוצע עיבוד נתונים כמותי כדי להאיר על הקשר בין המסוגלות העצמית של הפעלת אינטרנט של הסטודנט ותצוגת הלימוד שלו (Chang, Chiung-Sui, Liu, Eric Zhi-Feng, Sung, Hung-Yen, Lin, Chun-Hung, Chen, Nian-Shing, Cheng, Shan-Shan).

  • תקציר

    חיבור זה בוחן את ההשפעות של למידה מרחוק על לומדים מבוגרים במהלך ארבעת העשורים האחרונים, כולל: (א) קורסים בהתכתבות,(ב) שילוב טכנולוגיה, (ג) למידה מעורבת, ו-(ד) למידה מקוונת (Cahill, Jacqueline, 2014).

  • לינק

    המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בנתונים שנאספו במהלך שמונה שנים, שבמהלכן נבחנו הפרספקטיבות של סטודנטים לתארים מתקדמים לגבי הוראה אפקטיבית במהלך תרגול בכיתה. הנתונים אורגנו בשלוש קטיגוריות: (א) יכולת ההוראה (ידע לגבי הוראה ולגבי תוכן); (ב) היחסים עם הסטודנטים; (ג) העמדות של המורה (ביחס להוראה ולמידה). נראה כי הפרספקטיבות של הסטודנטים עולות בקנה אחד עם הספרות לגבי מבוגרים והשכלה גבוהה, בכך שהוראה אפקטיבית כוללת הרבה יותר מאשר הצגת התוכן והשיטות להעברת התוכן לסטודנטים (Hill, Lilian H. , 2014).

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות ולהסביר את הגורמים שמניעים ומסייעים לסטודנטים מבוגרים הלומדים לתואר ראשון, להירשם לקורס מקוון ולסיימו בהצלחה. העמקת ההבנה שלנו לגבי ההנעה של סטודנטים מבוגרים מקוונים תסייע לאנשי הסגל לענות באופן אפקטיבי יותר על הצרכים של הסטודנטים שלהם. הבנת הגורמים הספציפיים שמניעים סטודנטים מבוגרים להירשם לקורסים מקוונים לתואר ראשון תסייע למנהלי התכנית בכיוון השיווק שלהם ובמאמצי גיוס הסטודנטים באופן אפקטיבי יותר (Bannier, Betsy J. , 2014).

  • לינק

    במאמר מוצגים שני מחקרים שבחנו את תרומת הקריאה בספרים אלקטרוניים לאוריינותם של ילדי גן. במחקר א׳ נמצא שהקריאה בספר האלקטרוני תרמה לקידום אוצר המילים של הילד ולהבנה טובה שלו את הסיפור ברמה דומה לתרומת הקריאה של המבוגר לילד. ובמחקר ב' נמצא שהקבוצה שקראה את הספר האלקטרוני בתיווך של מבוגר התקדמה יותר משלוש הקבוצות האחרות בציון האוריינות הכללי וכן בהכרת שמות אותיות, בניצני קריאת מילים ובהמשגת הכתוב בספר (אורה סגל-דרורי, עפרה קורת ועדינה שמיר, 2014).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מציגים סקירה קצרה המתרכזת במיומנויות שנבחנות בגן הילדים (אוריינות מוקדמת, מתמטיקה מוקדמת, מיומנות קוגניטיבית, מיומנות רגשית-חברתית, מיומנות מוטורית, יצירתיות) ונתמכות על ידי טכנולוגיות המידע. נבחנת האפקטיביות של טכנולוגיות המידע בחינוך המיוחד ואצל ילדים מחוננים הלומדים בגני ילדים רגילים (Athanasios Drigas and Georgia Kokkalia, 2014).

  • לינק

    המחקר בחן את המידה שבה ניתן לקדם שיח מנטלי בין הורים לילדי גן ממיצב חברתי־כלכלי נמוך, באמצעות תכנית התערבות המעודדת התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בעת קריאות חוזרות של ספרים. המחקר השווה בין שתי תכניות התערבות: תכנית אחת עודדה הורים לקרוא יותר ספרים לילדיהם והנחתה אותם כיצד להתייחם להיבטים רגשיים וחברתיים בספר (קבוצת הניסוי). התכנית האחרת עודדה אף היא את ההורים לקרוא ספרים לילדיהם, אך בלי להנחותם כיצד לתווך את הסיפור (קבוצת הביקורת) (יערה פיין, דורית ארם ומרגלית זיו, 2014).

  • לינק

    המטרה של מאמר זה היא להציג מערכת e-learning המשלבת את השימוש במושגים של סביבת למידה וירטואליות, סביבות למידה אישיות, ואתרי רשת חברתית. המערכת מבוססת על מודל למידה המשלב שלושה הקשרים של למידה עבור הלומד המבוגר: הקשר הלמידה הפורמלי, הקשר הלמידה האישי עבור ניהול למידה, והקשר של עמית חברתי. המאמר מתאר כיצד האוניברסיטה הפתוחה של הולנד (Open University of the Netherlands) יישמה מודל זה במערכת OpenU והובילה מערכת זו בתוך התחום של תכנית MSc במדעי הלמידה (Hermans, Henry; Kalz, Marco; Koper, Rob, 2014).

  • תקציר

    חקירה זו מנסה להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי הדינמיקות של תהליך הלמידה כאשר הסטודנטים מביעים תגובות רגשיות לסביבת הלמידה ובמיוחד למשוב הכתוב מהמנחים שלהם ומחומרי הלמידה. כדי להתחשב בגישות השונות שבהן הלומדים המבוגרים לומדים באופן עצמאי המשלב הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית את המשוב החיצוני, המחברים מציעים מודל המבוסס על ארבעה מניעים עיקריים: רלוונטיות של המטרה, ידע, ביטחון עצמי, ותפקידים (Maria Fernandez-Toro and Stella Hurd, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין