גני ילדים ואקדמיה

טקסטים גרפיים לא מילוליים יכולים לשמש כ"פיגומים" וכתחליפים זמינים לשפה הכתובה. ניתן לנצל אותם בהקשר של פעילות רלבנטית במסגרת החינוכית – כדי להניח תשתית ליצירה של טקסטים כתובים, כבר מן השלבים המוקדמים של ההתפתחות האוריינית (חוה תובל, עינת גוברמן).

ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות ועכשוויות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים (גילה רוסו-צימט, מרגלית זיו, אפנאן מסארוה-סרור).

המטרה של מאמר זה הייתה להטיל אור על הסוגיות הבעייתיות הקשורות לאלמנט המעשי בהכשרת מורים לגיל הרך. המחברים ניגשים לשאלות אלה בעיקר דרך בחינה ופירוש של חלק זה בהכשרה האקדמית של גננות בפינלנד. לאחר מכן, הם מרחיבים את הניתוח שלהם כך שיכלול סוגיות רחבות יותר של מחויבות לעבודה ואת התפקיד של תכניות חונכות בקרב הגננות החדשות שהוכשרו ( Onnismaa, Eeva-Leena; Tahkokallio, Leena; Kalliala, Marjatta, 2015).

אסטרטגיית למידה יעילה דורשת מיומנויות למידה אישיות מפותחות כדי להגביר את הצלחתם והתמדתם של סטודנטים ברמת הקולג'. במסגרת מיומנויות למידה אישיות אלה, סטודנטים שונים פיתחו הרגלים וסביבות למידה שונים (דפוסי למידה). עם זאת, דפוסי הלמידה של אנשים שהגיעו להצלחה אקדמית יוצאת דופן מראים לעתים קרובות דפוס או לוח זמנים מתוכננים היטב. מאמר זה מעריך את הספרות אשר פורסמה בעבר לגבי השונוּת בדפוסי הלמידה בקרב תלמידי קולג' לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, עם המלצה על זמני למידה ומיקומים מועדפים מסטודנטים בעלי יכולות גבוהות באמת (Lei, Simon A. , 2015).

משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) הוא מינוח המורה על משאבים חינוכיים (תוכן ותוכנה) המופצים דרך האינטרנט, ללא תשלום ובנגישות חופשית, המרחיבים את אפשרויות הלמידה של לומדים מבוגרים. עד לאחרונה, הפיתוח של משאבים לימודיים פתוחים התמקד יותר בכמות התכנים מאשר באיכות. במחקר זה, המחברים בחנו את הגורמים המשפיעים על כוונת הלמידה של לומדים מבוגרים בהקשר של משאבים לימודיים פתוחים (Byoung Wook Kim, Won Gyu Lee, Byeong Rae Lee, Jin Gon Shon, 2015).

מאמר זה בוחן את ההסברים הן עבור השימוש באינטרנט והן עבור חוסר השימוש בקרב קשישים. קשישים נחשבים לעתים קרובות כקבוצה הומוגנית בעלת סיבות אחידות לחוסר שימוש באינטרנט, או כאשר הם מופיעים באופן מקוון, כמתנסים בטווח אחיד של פעילויות. מאמר זה מראה כי האזרחים הקשישים הם קבוצה מגוונת מאוד שבה חלק מהם עשויים להיות מודרים יותר מבחינה דיגיטלית מאשר אחרים (van Deursen, Alexander JAM; Helsper, Ellen J. , 2015).

הדור הנוכחי של הלומדים כונה בשם 'ילידים דיגיטליים' ברפלקציה לנוחות ולבקיאות שלהם בטכנולוגיה דיגיטלית. אף על פי כן, נשאלת השאלה עד כמה הסטודנטים מוכנים לסביבות למידה מקוונות באוניברסיטה. מחקר זה בוחן את התפיסות של הסטודנטים ושל סגל ההוראה לגבי רמת המוכנות של הסטודנטים לסביבת למידה מקוונת באוניברסיטה אשר תווכה בידי מערכת לניהול למידה (Parkes, Mitchell; Stein, Sarah; Reading, Christine, 2015).

מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

המחקר מראה שהטיפול והחינוך של תינוקות ופעוטות הוא תחום שאיננו מיוצג דיו בהכשרת מורים לגיל הרך. הפרויקט שעליו מדווח במאמר זה כוון לצורך זה על ידי מתן משאב למידה מקוון, המכונה U3Vid, למורי מורים לגיל הרך ולסטודנטים להוראה לצורך השגת ידע והתנסות בחינוך ובטיפול בילדים צעירים מאוד. באופן כללי, האתר U3Vid מוכח כמשאב מקוון אפקטיבי עבור הכשרת המורים האוסטרלית לגיל הרך לצורך הבנת הפדגוגיה ותכנית הלימודים המקושרות לילדים בגילאי ינקות ועד שלוש שנים. מאמר זה מדווח על הממצאים מהפרויקט על הפרספקטיבות של סטודנטים להוראה לגבי שילוב של למידה מקוונת תוך התמקדות בילדים צעירים מאוד (Garvis, Susanne; Lemon, Narelle, 2015).

עורכי המחקר הנוכחי בחנו, בהתבסס על מחקר קודם שלהם (Engel et al., 2013), איזה תוכן מתמטי תורם לתלמידים במהלך הלימוד בגן. ההשערה היא שתלמידים ילמדו יותר מתמטיקה כשהמורים ידגישו תוכן שלילדים אין עדיין שליטה בו. הם השתמשו בנתונים משני מחקרים ארציים ארוכי טווח שנאספו בגני ילדים. שתי מערכות הנתונים כללו מידע רב על מדגם ילדים ומשפחותיהם, כיתות, מורים, גנים ובתי ספר (Engel, M., Claessens, A., Watts, T. W., & Farkas, G).

המחקר הנוכחי ממוקם בשלוש זירות עיקריות בחקר התיאטרון: תיאטרון לילדים, התקבלות של הצגת תיאטרון ומרכיבי התקשורת התיאטרונית: מערכות סימנים, מוסכמות ורוחק אסתטי. עבודה זו מתמקדת בהבנת אופני ההתקבלות של הצגת תיאטרון וביחסי הגומלין בין מרכיבי התקשורת התיאטרונית, במטרה לברר את התהליכים המרכיבים את חוויית הצפייה בהצגה בקרב ילדי גן חובה בגילאי חמש עד שש (סמדר מור).

חקר מקרה יחיד זה נועד כדי לחקור כיצד הגננת עונה על צרכי הטיפול בפעוטות, המביעים את רצונם שיטפלו בהם, במפגשיהם. החוקרים צפו במשך עשרה שבועות בקירוב באינטראקציות הטבעיות והיומיומיות בין הפעוטות לבין הגננת. באמצעות ניתוח נתונים איכותני, תוצאות מחקר זה קוראות תיגר על הדימוי השכיח והפשטני של הגננת האכפתית ומראות שהמפגש ביניהם הוא מקצועי וחינוכי מאוד ושהגננת מספקת טיפול "יוצא דופן" לפעוטות הצעירים (Shin, Minsun, 2015).

מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים. המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית (Terri Friedline, 2015).

מאמר זה מציג את מודל גן בראשית הפועל על פי הגישה הפרוגרסיבית. בגישה זו הילדים מובילים את הלמידה במהלך בחירת הפעילות בעזרת הסביבה שהגננת יוצרת והפיגום שהיא מציבה. הבעיה היא שילדים רבים לא מצליחים להתמיד בלמידה עקבית מתוך בחירה, וגננות רבות מתקשות לתת לכך מענה. מודל גן בראשית מאפשר לילדים להתגבר על הקושי ולהמשיך ולבחור את פעילותם, ומאפשר לגננת לפעול לפי תכנון שנתי מדויק ולהוביל את יישומו בעקביות (טל שריר ואלה שובל).

המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).

תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

לומדים מבוגרים מהווים חלק נכבד מאוכלוסית הסטודנטים לתואר ראשון. מחקר קודם מצביע על כך שללומדים מבוגרים יש קווים מאפיינים השונים מאלה של סטודנטים "מסורתיים". הם מביאים איתם נסיון חיים, שיקול דעת, גישה שונה כלפי סגל ההוראה, סדרי עדיפויות שונים בחלוקת הזמן שלהם בין המחויבויות המשפחתיות חברתיות לבין המחוייבות ללימודים. מנגד הם מפגינים בטחון עצמי נמוך יותר ופוגשים במחסומים שהסטודנטים "המסורתיים" אינם מתנסים בהם. מחסומים אלה התגלו לא רק באופן ספציפי במתמטיקה, אלא גם בנושאי לימוד אחרים. מכל מקום, הם הרכיבו את נושא המחקר הזה שהוא למצוא מהם הגורמים לכך (Jameson, Molly M.; Fusco, Brooke R).

צוות MindCET תירגם מאמרון מעורר מחשבה של קליי שירקי (Clay Shirky) אודות שימוש בטכנולוגיה בכיתה: " אני מלמד תיאוריה ויישום של מדיה חברתית באוניברסיטת ניו יורק, ואני חסיד של התנועה למען תרבות חופשית ופעיל בה – כך שלא הייתם חושבים שדווקא אני אהיה זה שאטיל צנזורה על האינטרנט. אך לאחרונה ביקשתי מהסטודנטים שלי, המשתתפים בסמסטר הסתיו, להימנע משימוש במחשבים ניידים, בטאבלטים ובטלפונים בכיתה".

המאמר דן בשימוש בהוראה עשירה בתוכן בגנים בארה"ב במאמץ לעזור לילדי הגן ללמוד (Neuman, Susan B. , 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).