גני ילדים ואקדמיה

חקירה זו מנסה להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי הדינמיקות של תהליך הלמידה כאשר הסטודנטים מביעים תגובות רגשיות לסביבת הלמידה ובמיוחד למשוב הכתוב מהמנחים שלהם ומחומרי הלמידה. כדי להתחשב בגישות השונות שבהן הלומדים המבוגרים לומדים באופן עצמאי המשלב הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית את המשוב החיצוני, המחברים מציעים מודל המבוסס על ארבעה מניעים עיקריים: רלוונטיות של המטרה, ידע, ביטחון עצמי, ותפקידים (Maria Fernandez-Toro and Stella Hurd, 2014).

המאמר דן בשימוש בשיטות להשתתפות גמישה בתכנון של פעילויות בגן ילדים הנתמכות על ידי טכנולוגיה. המאמר מתאר את פרדיגמת התכנון האוניברסלי עבור למידה (universal design for learning (UDL) ואת היישום שלה לפעילויות בכיתה. מספר מונחים ומושגים המרכזיים לניהול השתתפות גמישה מוגדרים, ביניהם פעולה, ביטוי, ומעורבות. לאחר מכן, ניתן מדגם של צעדים שהוצעו עבור תכנון שיעור תוך שימוש בתכנון אוניברסלי עבור למידה (UDL) ובהשתתפות גמישה (Parette, Jr., Howard P. and Blum, Craig, 2014).

המאמר הנוכחי בוחן את האופן שבו ילדי גן טרום חובה ממלכתי-דתי נותנים ביטוי למציאות בזמן משחקי התפקידים שלהם. החוקרות מפענחות את ייצוגי המציאות של הילדים באמצעות מושג "המימזיס האריסטוטלי", שפירושו ייצוג או גילום של דבר אחד בדבר אחר בצורה אמנותית. תצפיות ממוקדות בסיטואציות משחק, שיחות חופשיות עם ילדים וראיונות עם העובדות בגן נותחו לפי שתי רמות משחק הקשורות בעקרונות ההכרחי והמסתבר כפי שהם עולים ממשנת המימזיס של אריסטו ( לירז לאמאש, שפרה שינמן).

במוסדות להשכלה הגבוהה יש לומדים עם לקויות למידה. על סטודנטים אלה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם בתהליך הלמידה. מתן מענה ראוי עשוי לאפשר להם להגיע להישגים שידרגו אותם בסטטוס חברתי, כלכלי ותעסוקתי גבוה ולהשתלב כשווים בחברה. המחקר הנוכחי ביקש להרחיב את ההבנה באשר לשאלה, מהם הגורמים העשויים לסייע לאנשים עם לקויות למידה להצליח בלימודים האקדמיים (יעל פרופר, יוליה מירסקי).

טקס קבלת השבת הוא טקס ייחודי בחיי גן הילדים בישראל. אמנם מדובר בטקס המעוגן בלוח השנה, אך המחזוריות שלו אינה שנתית אלא שבועית, וככזה הוא נחגג מדי יום שישי, עשרות פעמים במשך שנת לימודים. אפשר גם לראותו כטקס מעבר ייחודי, שכן הוא אינו מסמן מעבר הנוגע למעגל החיים של היחיד, כי אם מעבר קבוצתי בזמן מימות השבוע "הרגילים" ליום המנוחה. על מנת להבין את האופן שבו הטקס מתנהל וכדי לעמוד על משמעותו בחינוך הלא דתי בגיל הרך, צפו בו מחברות המאמר בגנים שונים ובחנו כיצד הוא מעוגן בפרקטיקות טקסיות הנשענות על עולם המסורת היהודית. תוך כדי צפייה הן הקשיבו למסרים חינוכיים שונים השזורים בטקסים, המתבטאים בשלושה סוגי שיח (פסיכולוגי, אינדיבידואליסטי וקוסמו-פוליטי). ( אורית יפה, תמר רפופורט ).

יורם אורעד מסכם בקצרה את רשמיו מביקור ב2013 בגן ילדים באוסטרליה. "בגן הילדים באוסטרליה קיימות ארבע שכבות גיל (תינוקות, פעוטות, קדם חובה וחובה). במעבר בין שכבה לשכבה מוגשת להורים הערכה מרתקת ומושקעת של מאפיינים התנהגותיים של ילדיהם, מטרות שניצבו בפני הגננות בנוגע לכל ילד וילד בתקופה שבה שהו בשכבת גיל זו והמידה בה הושגו המטרות. ההערכה מוצגת באמצעות מעין חוברת שמשולבים בה תמונות של הילדים בסיטואציות שונות שלהם, סיטואציות הממחישות יכולות שהושגו על ידי הילדים, מטרות להמשך פיתוח הילדים ועוד. אחד המאפיינים המודגשים ביותר בחיי הגן הוא הרצון לטפח בקרב הילדים איכויות של אכפתיות, עזרה לאחר, יחס נאות כלפי הזולת ושיתופיות ( יורם אורעד) .

בתחילת שנת הלימודים החדשה בגן, בניית תחושה של קהילה בגן צריכה להיות בראש רשימת סדרי העדיפויות של הגננת.במאמר זה המחברת משתפת את הקוראים בטיפים לכך (Deborah J. Stewart, 2013).

סטודנטים מבוגרים יותר בהשכלה הגבוהה מפגינים צורות רצויות יותר של התנהגות למידה מאשר סטודנטים צעירים יותר. מחקר זה חקר האם מגמה זו ממשיכה לאורך החיים הבוגרים. והאם גישה זו התרחשה בעקבות שונות לגבי מגדר, לגבי נושא הלימוד ורמת הלימוד, והאם הייתה לכך חשיבות תיאורטית או מעשית כלשהי (John T.E. Richardson, 2013).

בובות תיאטרון יכולות לשמש כלי תיווך למידה בעל אפקטיביות רבה לגיל הרך—כך מעלה מחקרה של ד"ר רונית רמר, יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. המחקר התמקד בבחינת השפעתו של תיווך בשילוב בובה על אסטרטגיות התנסות בלמידה בקרב מתווכות, על מדדים של הנעה ללמידה ועל הישגים בתחום ניצני האוריינות בקרב ילדי גן מהחינוך המיוחד והחינוך הרגיל ( נגה שביט-רז).

המהדורה השלישית של ה- Handbook of research on the education of young children היא אסופת מאמרים המתייחסת באופן תכליתי לעבודה, מחקר ומדיניות עכשוויים בחינוך לגיל הרך. הבנת טבעם של תהליכי המחקר בחינוך לגיל הרך היא חשובה גם לחוקרים וגם לעוסקים במקצוע. עורכי ספר זה בחרו עבודות הסוקרות נושאים עכשוויים רבים והעושות שימוש במתודולוגיות שונות. התוצאה היא אסופה מחקרית הכוללת את מה שהמחברים הסיקו שהוא קריטי להתפתחות התחום. לפיכך, זו איננה סקירה ממצה של המחקר בחינוך לגיל הרך. במקום זאת, מדובר בסקירה של מה שהכי חשוב לדעת עבור החוקרים והעוסקים במקצוע העובדים כיום בתחום ( Smith, S) .

מטרתו של ספר זה היא להסב את תשומת לבם של מחנכים, מכשירי מורים וקובעי מדיניות אל התרומה הגלומה בטקסטים גרפיים לא-מילוליים לשם העצמתם של תהליכי למידה וחשיבה, הבעה ותקשורת. הספר מתמקד בתרומתם לילדים בגיל הרך, אך יש להדגיש כי תועלת רבה במיוחד עשויים להפיק גם בעלי צרכים מיוחדים, מהגרים ומבוגרים שלא זכו להשכלה פורמלית. הגישה הפדגוגית המנחה ספר זה היא הגישה האקולוגית, הדוגלת בכך שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וחומריים מתוך עשייה משמעותית משותפת לבעלי רקע, יכולות או נקודות ראות שונים (חוה תובל , עינת גוברמן ) .

בית הספר של החיים" של אלן דה בוטון גורם לתורים ארוכים בלונדון. מה לומדים שם? על החיים מתוך החיים. רעיון לא רע לבתי הספר שלנו . ב"בית הספר של החיים" (The School of Life), מרכז לימודי המיועד לאנשים בוגרים, היומיום מרכיב את תכנית הלימודים. דרך הרצאות, סדנאות וגם מפגשים של אחד־על־אחד לומדים בו התנהלות משמעותית יומיומית. בית הספר זוכה להצלחה כבירה בכל אירופה, ואף מחוצה לה. עד היום למדו בו בערך 70,000 איש. "בית הספר של החיים" מזוהה עם אלן דה בוטון (יעל דקל) .

המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

במחקר זה נותחו הגורמים של גיל, מין, קצב הלימודים והורות כדי לבחון האם גורמים אלה קשורים לגורמים הנעתיים שונים לבחירת קורס מקוון. ניתן לסווג גורמים אלה לארבעה מניעים שונים: (1) פורמט, (2) תוכן, (3) מניע כלכלי, (4) סקרנות. התוצאות הראו שפורמט הקורס נתפס כגורם החשוב ביותר בבחירת קורס מקוון, ולאחריו תוכן, סקרנות וגורם כלכלי (Ron Mahieu, et. al. , 2013).

בפוסטר זה מוצגים באופן סכמטי ממצאי מחקר גישוש בנושא שילוב הלוח האינטראקטיבי בגן הילדים שבוצע על ידי סטודנטיות לחינוך בגיל הרך ומנחותיהן במסגרת תכנית מצוינים במכללה. המחקר בחן את השפעת הלוח האינטראקטיבי על תהליכי הוראה-למידה במהלך חמישה מפגשים שנערכו לקבוצה הטרוגנית בת חמישה ילדים בגילאי 6-4 . המפגשים נערכו בנושא מצולעים. מתוך המחקר עולה כי ללוח האינטראקטיבי ישנם יתרונות ללמידה בקבוצת ילדים קטנה, מכיוון שהוא משלב עזרים חזותיים וכך מתאפשרת למידה יעילה התקיימת במספר ערוצים תפיסתיים במקביל. בנוסף, השימוש בלוח האינטראקטיבי מעורר מוטיבציה בקרב הלומדים (ליאת אייל, אורה סגל-דרורי, שירה ברק, גלית פדלון).

בין חוגי ריתמיקה והתעמלות, הילדים בגני יול"א (יום לימודים ארוך) ברמת השרון זוכים להעשרה ייחודית. פעם בשבוע, מגיעים לגנים מתנדבים המבקשים ללמד את הילדים כיצד לפתור סכסוכים המתרחשים בגן או בחצר. "ילדים גדלים לחיות בעולם שנחלק לשחור ולבן, לרעים וטובים, וכל אחד מתבצר מהר מאוד בעמדה שלו", אומרת מיכל גוטמן-קרמר, מגשרת המנהלת את מרכז גישור ודיאלוג במשפחה בעיר, שיזמה את סדנת הגישור ( תמירה גלילי) .

מצורפת כתבה מהאקונומיסט מפברואר 2013, המציגה את החשיבות של החינוך לגיל הרך. הכתבה מציגה כי האפקט החינוכי בישראל היה הגבוה ביותר מבין המדינות של ה-OECD וזאת עוד לפני הרחבת השירותים בעקבות מחאת הקיץ והרחבת השירותים לגיל שלוש. המחקר בשנים האחרונות מצביע על חשיבות התפתחות המוח בשנים המוקדמות. הרכשת מיומנויות בסיסיות בגיל הרך אינה פוטרת ממשלה מן הצורך להמשיך להשקיע בחינוך אוכלוסייה גם בשנים הבאות – כי ידוע לכולם כי כשלומדים יודעים וכשלא אז לא – וזה שתכניות הגיל הרך שלנו מצליחות מאוד לא אומר שחיסנו את המערכת מפני מאותגרות אינטלקטואלית בהמשך. אבל, לו לא עשינו את מה שאנחנו עושים בגיל הרך, השוקת הייתה שבורה כבר בקדמת הילדות והתינוק היה עף עם המים ( גד יאיר) .

המחברת בוחנת את הספר " Contemporary Perspectives on Research in Creativity in Early Childhood Education", שנכתב על ידי Olivia Saracho.הסקירה של המחקר הנוכחי לגבי יצירתיות מספקת מקור חשוב עבור מלומדים ואקדמאים. הילדים בתכניות לגיל הרך זקוקים לתמיכה שלהם כדי להשיב את האיזון בין פיתוח המיומנויות הדרושות לבין הצמיחה של היצירתיות ושל המשחק, הכה חיוניים לחברה העכשווית(Jane Katch, 2013(.

גן רימון שבמושב עין ורד בהנהלת הגננת חגית בר מונסונגו ובעזרת הדסה יעקב הסייעת של הגן, הווה בסיס ניסיוני בשנת הלימודים 2011-2012 ללמידה פעילה בגישת חקר וגילוי במטרה לפתח את מיומנויות החקר בגני ילדים בכיוון של חקר סביבות החיים של התולעים, כדוגמה לסביבת חיים בת קיימא בטבע תוך בדיקת האפשרויות והתוצאות של שיתוף פעולה בין בעל המקצוע בתחום המדעים לבין גננת ( חגית בר מונסונגו, אלברט שדה) .

100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )