גני ילדים ואקדמיה

מיון:
נמצאו 291 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • לינק

    המהדורה השלישית של ה- Handbook of research on the education of young children היא אסופת מאמרים המתייחסת באופן תכליתי לעבודה, מחקר ומדיניות עכשוויים בחינוך לגיל הרך. הבנת טבעם של תהליכי המחקר בחינוך לגיל הרך היא חשובה גם לחוקרים וגם לעוסקים במקצוע. עורכי ספר זה בחרו עבודות הסוקרות נושאים עכשוויים רבים והעושות שימוש במתודולוגיות שונות. התוצאה היא אסופה מחקרית הכוללת את מה שהמחברים הסיקו שהוא קריטי להתפתחות התחום. לפיכך, זו איננה סקירה ממצה של המחקר בחינוך לגיל הרך. במקום זאת, מדובר בסקירה של מה שהכי חשוב לדעת עבור החוקרים והעוסקים במקצוע העובדים כיום בתחום ( Smith, S) .

  • לינק

    מטרתו של ספר זה היא להסב את תשומת לבם של מחנכים, מכשירי מורים וקובעי מדיניות אל התרומה הגלומה בטקסטים גרפיים לא-מילוליים לשם העצמתם של תהליכי למידה וחשיבה, הבעה ותקשורת. הספר מתמקד בתרומתם לילדים בגיל הרך, אך יש להדגיש כי תועלת רבה במיוחד עשויים להפיק גם בעלי צרכים מיוחדים, מהגרים ומבוגרים שלא זכו להשכלה פורמלית. הגישה הפדגוגית המנחה ספר זה היא הגישה האקולוגית, הדוגלת בכך שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וחומריים מתוך עשייה משמעותית משותפת לבעלי רקע, יכולות או נקודות ראות שונים (חוה תובל , עינת גוברמן ) .

  • לינק

    בית הספר של החיים" של אלן דה בוטון גורם לתורים ארוכים בלונדון. מה לומדים שם? על החיים מתוך החיים. רעיון לא רע לבתי הספר שלנו . ב"בית הספר של החיים" (The School of Life), מרכז לימודי המיועד לאנשים בוגרים, היומיום מרכיב את תכנית הלימודים. דרך הרצאות, סדנאות וגם מפגשים של אחד־על־אחד לומדים בו התנהלות משמעותית יומיומית. בית הספר זוכה להצלחה כבירה בכל אירופה, ואף מחוצה לה. עד היום למדו בו בערך 70,000 איש. "בית הספר של החיים" מזוהה עם אלן דה בוטון (יעל דקל) .

  • לינק

    המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

  • לינק

    במחקר זה נותחו הגורמים של גיל, מין, קצב הלימודים והורות כדי לבחון האם גורמים אלה קשורים לגורמים הנעתיים שונים לבחירת קורס מקוון. ניתן לסווג גורמים אלה לארבעה מניעים שונים: (1) פורמט, (2) תוכן, (3) מניע כלכלי, (4) סקרנות. התוצאות הראו שפורמט הקורס נתפס כגורם החשוב ביותר בבחירת קורס מקוון, ולאחריו תוכן, סקרנות וגורם כלכלי (Ron Mahieu, et. al. , 2013).

  • לינק

    בפוסטר זה מוצגים באופן סכמטי ממצאי מחקר גישוש בנושא שילוב הלוח האינטראקטיבי בגן הילדים שבוצע על ידי סטודנטיות לחינוך בגיל הרך ומנחותיהן במסגרת תכנית מצוינים במכללה. המחקר בחן את השפעת הלוח האינטראקטיבי על תהליכי הוראה-למידה במהלך חמישה מפגשים שנערכו לקבוצה הטרוגנית בת חמישה ילדים בגילאי 6-4 . המפגשים נערכו בנושא מצולעים. מתוך המחקר עולה כי ללוח האינטראקטיבי ישנם יתרונות ללמידה בקבוצת ילדים קטנה, מכיוון שהוא משלב עזרים חזותיים וכך מתאפשרת למידה יעילה התקיימת במספר ערוצים תפיסתיים במקביל. בנוסף, השימוש בלוח האינטראקטיבי מעורר מוטיבציה בקרב הלומדים (ליאת אייל, אורה סגל-דרורי, שירה ברק, גלית פדלון).

  • לינק

    בין חוגי ריתמיקה והתעמלות, הילדים בגני יול"א (יום לימודים ארוך) ברמת השרון זוכים להעשרה ייחודית. פעם בשבוע, מגיעים לגנים מתנדבים המבקשים ללמד את הילדים כיצד לפתור סכסוכים המתרחשים בגן או בחצר. "ילדים גדלים לחיות בעולם שנחלק לשחור ולבן, לרעים וטובים, וכל אחד מתבצר מהר מאוד בעמדה שלו", אומרת מיכל גוטמן-קרמר, מגשרת המנהלת את מרכז גישור ודיאלוג במשפחה בעיר, שיזמה את סדנת הגישור ( תמירה גלילי) .

  • לינק

    מצורפת כתבה מהאקונומיסט מפברואר 2013, המציגה את החשיבות של החינוך לגיל הרך. הכתבה מציגה כי האפקט החינוכי בישראל היה הגבוה ביותר מבין המדינות של ה-OECD וזאת עוד לפני הרחבת השירותים בעקבות מחאת הקיץ והרחבת השירותים לגיל שלוש. המחקר בשנים האחרונות מצביע על חשיבות התפתחות המוח בשנים המוקדמות. הרכשת מיומנויות בסיסיות בגיל הרך אינה פוטרת ממשלה מן הצורך להמשיך להשקיע בחינוך אוכלוסייה גם בשנים הבאות – כי ידוע לכולם כי כשלומדים יודעים וכשלא אז לא – וזה שתכניות הגיל הרך שלנו מצליחות מאוד לא אומר שחיסנו את המערכת מפני מאותגרות אינטלקטואלית בהמשך. אבל, לו לא עשינו את מה שאנחנו עושים בגיל הרך, השוקת הייתה שבורה כבר בקדמת הילדות והתינוק היה עף עם המים ( גד יאיר) .

  • לינק

    המחברת בוחנת את הספר " Contemporary Perspectives on Research in Creativity in Early Childhood Education", שנכתב על ידי Olivia Saracho.הסקירה של המחקר הנוכחי לגבי יצירתיות מספקת מקור חשוב עבור מלומדים ואקדמאים. הילדים בתכניות לגיל הרך זקוקים לתמיכה שלהם כדי להשיב את האיזון בין פיתוח המיומנויות הדרושות לבין הצמיחה של היצירתיות ושל המשחק, הכה חיוניים לחברה העכשווית(Jane Katch, 2013(.

  • לינק

    גן רימון שבמושב עין ורד בהנהלת הגננת חגית בר מונסונגו ובעזרת הדסה יעקב הסייעת של הגן, הווה בסיס ניסיוני בשנת הלימודים 2011-2012 ללמידה פעילה בגישת חקר וגילוי במטרה לפתח את מיומנויות החקר בגני ילדים בכיוון של חקר סביבות החיים של התולעים, כדוגמה לסביבת חיים בת קיימא בטבע תוך בדיקת האפשרויות והתוצאות של שיתוף פעולה בין בעל המקצוע בתחום המדעים לבין גננת ( חגית בר מונסונגו, אלברט שדה) .

  • לינק

    100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )

  • לינק

    מאמר זה חוקר את הצורך להכללה של היכולות החברתיות בתוך מסגרות העבודה של תכנית הלימודים העכשווית. המאמר יטען שהבנת ההשפעות שמעצבות את היכולת של המחנך חיונית לתמיכה בפרקטיקה מקצועית אפקטיבית (Jones, L., & Harcourt, D., 2013) .

  • לינק

    ההרצאה התמקדה בממצאי המחקר שמטרתו הייתה הערכת רגישות המטפלות במגוון מסגרות טיפול לגיל הרך בארץ, בדיקת האופן בו היא מתבטאת במסגרות בעלות אפיונים מבניים-איכותיים שונים, ובחינת הקשר בין רגישות מטפלת למעורבות הילד. נבחנה השאלה האם בתנאים של איכות מעון ירודה, רגישות המטפלת תהווה גורם ממתן, או לחילופין התנאים הקשים במעון יגברו על רגישות המטפלת גם אם היא טובה? המטפלות נצפו וצולמו באפיזודות טיפוליות שונות וילדי המדגם צולמו במשחק חופשי. התצפיות נותחו באמצעות שני כלים מרכזיים: סולם למדידת מעורבות הילד וכלי המודד היענות רגשית של מטפלות. נמצא כי ההיענות הרגשית של המטפלת כלפי הילדים קשורה למעורבותם על פני כל המדגם (סטולרסקי, א. שגיא-שוורץ א).

  • לינק

    סקירת הספר בנושא "התפתחות הידע בגיל הרך; מקורות ללמידה והשלכות לגבי הכיתה", שנערך על ידי ד"ר אשלי מ. פיקהאם. ד"ר פיקהאם היא ד"ר לפסיכולוגיה התפתחותית – קוגניטיבית ועמיתת מחקר באוניברסיטת מישיגן. הספר מקבץ 14 פרקים שנכתבו על ידי שלושים ואחד אקדמאים אמריקנים. הספר בוחן כיצד ילדים רוכשים ידע ב"עולם האמיתי" ומדגישים אסטרטגיות שיכולות לעזור לאנשי המקצוע לבנות בסיסי ידע של ילדים בכיתות ומעבר לכך (Ed. by Ashley M. Pinkham et al., 2012) .

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

  • לינק

    פרויקט חדש של מכללת אפרתה בירושלים מחבר בין המרצים באקדמיה לגיל הרך. מומחים לחינוך ילוו גננות, ישלבו שיטות חדשות שמבוססות על מחקרים עכשוויים ויוסיפו ציוד לעידוד היצירתיות. במסגרת פיילוט שהחל השנה ביוזמת החוג לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אפרתה ובשיתוף עיריית ירושלים, הוקמו כמה גנים אקדמיים שמתבססים על מחקרים עדכניים בתחום ההוראה והחינוך. כך למשל, בנוסף לציוד הקיים בגני הילדים, מוצבים בכל גן אקדמי קוביות עץ בכמות גדולה, בהסתמך על מחקרים שקובעים שלמידה דרך משחק קוביות מפתחת את דרכי החשיבה ואת היצירתיות ( עמרי מניב ) .

  • לינק

    מאמר זה מציג ניתוח של המאפיינים החברתיים, החינוכיים והכלכליים המקושרים לשימוש באינטרנט למטרות חינוכיות. הנתונים נאספו מסקרים שנתיים שנערכו בקרב 47,001 מבוגרים בבריטניה בין השנים 2002 עד 2010.תוצאות הניתוחים מראות כי אף על-פי שהייתה עלייה ניכרת הן בגישה לאינטרנט והן בשימוש שלא למטרות חינוכיות באינטרנט במהלך תקופה זו, הייתה באופן יחסי צמיחה קטנה בשימוש באינטרנט למטרות חינוכיות (White, P., & Selwyn, N., 2012).

  • לינק

    בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

  • לינק

    בהמשך למחקרים שנערכו השנה בעולם בדק המחקר הנוכחי את ההשפעה של סוגים שונים של משובים דיגיטאליים על למידה מתוקשבת של סטודנטים. נבדקו 3 סוגים שונים של משובים דיגיטליים בלמידה מתוקשבת: משוב מדויק לתשובה הנכונה , משוב בונה (המציין כיוון עקרוני של התקדמות הלומד) והעדר כל משוב . ממצאי המחקר מצאו כי אותם סטודנטים שקיבלו משובים מדויקים ומשובים עקרוניים ( משוב בונה) הצליחו בלימודיהם בצורה משמעותית יותר בהשוואה לסטודנטים שלא קיבלו משובים. יחד עם זאת , לאורך זמן , האפקטיביות הגבוהה ביותר על ההתקדמות ברצף הלמידה של הסטודנטים הייתה של המשוב הדיגיטלי הבונה ( Valdez, Alfred).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין