גני ילדים ואקדמיה

תמונת המחקר העדכנית העומדת לרשותנו כיום בארץ התפרסמה לאחרונה בספר עשיר ומלא הפתעות, פרי של מחקר בן שלוש שנים שבו השתתפו 20 ילדים בני ארבע עד שש בראשית הדרך, ועוד 20 בני תשע – להם הקשיבו רוב קשב שמונה חוקרים (שבע נשים וגבר אחד). מתברר כי דפוסי השיח החופשי של ילדים – שיח עמיתים – מגלים שפה ונימוקים מתוחכמים ועשירים יותר מאשר אלה העולים בשיח מונחה על ידי הגננת למשל. זה לא אומר, כמובן, שאין לנוכחות הגננת ערך, נהפוך הוא, אלא שהגדרת התפקיד שלה צריכה להתעדכן כך שתשאיר לילדים כר נרחב ליצירת השערות ולבדיקתן בינם לבין עצמם (סקירת הביקורת נכתבה ע"י" ד"ר צביה ולדן , בעיתון "הארץ" – מוסף הספרים השבועי ).

מאמר זה מדגיש את התרומות העיקריות של גיליון זה בנושא ויסות עצמי של למידה ומספק כיוונים חדשים לעבודה תיאורטית ואמפירית עדכנית שתוכל לשמש כדי להקל על הוויסות העצמי של הלמידה והלומדים בחינוך העל-תיכוני. "ויסות עצמי של למידה ("Self-regulation of learning") או "הכוונה עצמית בלמידה" מתייחס לאמונות של הלומדים לגבי יכולתם לעסוק בפעולות, במחשבות, ברגשות ובהתנהגויות הנכונים כדי לשאוף למטרות אקדמיות בעלות ערך. כרך זה יצר רפלקציה בקרב מחנכים ותלמידים לגבי התפקיד החשוב של ויסות עצמי של למידה בחינוך העל-תיכוני. התורמים מספקים הוכחה לכך שוויסות עצמי של למידה הוא תחום חשוב במחקר עם השלכות חינוכיות ופרקטיות חשובות לחינוך העל-תיכוני ( Bembenutty, Hefer).

מחקר עכשווי מראה שטכנולוגיות Web 2.0 אינן רק מעצבות את האופן שבו סטודנטים בלימודים גבוהים מתחברים לעולם וזה לזה אלא גם משפיעות על הלמידה ועל הביצוע של הסטודנטים. בנוסף, חלק מהוכחות המחקריות מציעות שחברי הסגל יכולים להשתמש בכלים של תוכנה חברתית מתוקשבת כדי לסייע לתהליכי הלמידה המווסתת באופן עצמי של הסטודנטים, כגון: קביעת מטרות, הערכה עצמית, וחיפוש עזרה. אולם, דיפרנציאציה מכוונת בין שימוש אישי, חברתי ואקדמי בטכנולוגיות של Web 2.0 נותרה אתגר הן עבור הסטודנטים והן עבור חברי הסגל, בייחוד בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. פרק זה מתאר כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0, בייחוד בתוכנה חברתית מתוקשבתכדי לתמוך בלמידה מעצמית מכוונת ומווסתת באופן עצמי של הסטודנט בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. המאמר מספק דוגמאות נבחרות שמציגות כיצד המנחים יכולים לשלב תוכנה חברתית מתוקשבת בתכנון הקורס כדי לסייע על הוויסות העצמי של הסטודנט ( Kitsantas, Anastasia; Dabbagh, Nada).

הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי. הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך בשמונה פרקים, המתחלקים לחמישה עשר תתי פרקים, פורסת מיכל סגל מגוון של נושאים לטעויות לשון. היא מצרפת לכל פרק ולכל נושא שכזה דוגמאות למכביר (עובדה ההופכת את הקריאה למהנה ביותר!). בצורה קלילה ומהנה, חפה מכל התפלספות, היא מסבירה את הגורמים לטעויות בעברית המתפתחת אצל הילדים הרכים, בעיקר בין הגילאים שנתיים + עד ארבע +. בגילאים אלו הילדים לומדים תבניות, מילים ושורשים, וכשהם מחברים את כולם יחד בעת שהם נדרשים למילים חדשות – נולדות להן הטעויות המשעשעות וההגיוניות למדי.

מחקרי מעבדה רבים , שנעשו בקרב אוכלוסיית הגן, הוכיחו את תרומתו הגדולה של המחשב בתחום הקוגניציה: תהליכי עיבוד מיידע, תהליכי פתרון בעיות, תהליכי תכנון, מיומנויות חשיבה רפלקטיבית, מיומנויות חשיבה חזותית, חשיבה אנאלוגית, חשיבה מופשטת, חשיבה לוגית מתמטית, חשיבה יצירתית, פיתוח האוריינות, פיתוח קואורדינציה ויזו-מוטורית, זיכרון, שיפור באוצר מילים, מטה-קוגניציות ועוד. מחקרים אלו נעשו בניסויי מעבדה (כלומר ילד או קבוצת ילדים מול חוקרים) ולא נותנים מענה לפעילות ולצורך בשימוש המחשב באופן שוטף ורציף בהתאמה למבנה הגן (האנושי והפיסי), בהתחשבות בסדר היום ובתוכניות הלימוד השונות, בהתחשב בצורכי הגננת ובאמנותיה. בניסוי שנעשה בגן ילדים, במסגרת גף יוזמות וניסויים של משרד החינוך, פותח מודל אותנטי להטמעת מיומנויות תקשוב ותרבות תקשוב שיהווה מרחב לפיתוח המיומנויות המצויינות לעיל והבסיס להתפתחות מיומנויות המאה ה – 21 בקרב ילדי הגן ( דלית סהרון ומיכל קרליץ ).

יכולת למידה, כישורים חברתיים, הצלחה בלימודים והתנהגות הולמת דורשים יכולת של ויסות עצמי. יכולת זו מתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים. מכאן שלמחנכות בגיל הרך תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות לווסת מחשבות והתנהגות. ניתן לעשות זאת במסגרת הפעילות השגרתית בגן (אידה רוז פלורז) .

כדאי לעשות אתנחתא קצרה מטכנולוגיה ומחשבים ומורכבות יתר בחינוך ולהביט אחורה בנוסטלגיה לעבר גני הילדים הראשונים בא"י . התפתחות גן הילדים בארץ עדיין לא נחקרה ולכן ליקטנו כמה מקורות מידע ראשוניים בנושא. גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם. גן הילדים שהוקם בראשון לציון נחשב לגן העברי הראשון בארץ ובעולם. אותו גן שהוקם בשנת תרנ"ח לא היה גן ממש, אלא מעין "מכינה" לבית הספר. התפקיד העיקרי של ה"מכינה" הזו היה להקנות לילדים. ענת סקילי בסרט מיוני 2011 על גן הילדים הראשון ברחובות בו דיברו עברית, והילדים שלמדו עברית למדו את ה הורים בבית עברית.

זרימת הפעילות – זו תיאוריה המעוגנת באידיאולוגיה ברורה וגוזרת ממנה תיאוריה פרקטית המספקת עקרונות חינוכיים וכלים מעשיים לעבודה בגן. תיאוריה זו מציעה עשייה הנותנת ביטוי לייחודיות של כל ילד וילדה בגן, כפי שכותב גדעון לוין : "שיטת זרימת הפעילות היא התשובה החינוכית לשוני בין הילדים, לשוני בין היכולות שלהם, ליוזמה הטמונה בכל ילד, בהתעניינות הייחודית של כל אחד ובקצב ההתפתחות האישי. הפעילות נתפסת כמעשה דינאמי בו משתלבים מרכיבי המשחק, העבודה, הלמידה והיצירה באינטראקציה בלתי פוסקת הנותנת לכל פעילות את האופי הייחודי שלה". לעומת גישת ההתאמה ההתפתחותית, המעוגנת בתרבות הלבנה האמריקנית (Lubeck, 1994), זרימת הפעילות היא תיאוריה שהתפתחה בתוך המציאות הישראלית ומתוך חקר התרבויות השונות שבה ( יעל דיין).

הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).

בימינו נוטים להקדיש לילד ולתקופת הילדות תשומת לב רבה. אנו יוצאים מתוך הנחה ברורה שהילדות מהווה שלב חשוב, מיוחד ושונה מתקופת הבגרות – זוהי התקופה המעצבת את המבוגר לעתיד, על כל המשתמע מכך…מצב זה היה שונה בתכלית עד לפני כמאה וחמישים שנה. אז נחשבו ילדים למעין נספח לעולם המבוגרים. כיום ישנם גישות חינוכיות רבות לגיל הרך, להלן סקירת מידע קצרה אודות הגישות החינוכיות הנהוגות בגני ילדים בישראל כיום. בין הגישות המתוארות בסקירה: גישת מונטסורי:, גן אנטרופוסופי:, גן משולב:, גן מ.ט.ל:, גן רפורמי , גן זורם:, כיתת גן:, גן רגיל:, גנים בחינוך מיוחד, הגן המדעי ועוד.

הסוגיה של הקניית המיומנויות הנכונות ללומדים במאה ה21 ממשיכה לעורר עניין במערכות חינוך בעולם ( וגם בישראל). לאחרונה פורסם סקר מומחים יותר שיטתי בארה"ב בו התראיינו מעל 100 מומחי חינוך וניהול לגבי המיומנויות שיש להקנות כיום ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות. הסקר נערך ביוזמת .University of Phoenix . הרוב הגדול של מומחי חינוך ומומחי ניהול סבורים שהמיומנות החשובה ביותר שיש להקנות לסטודנטים כיום היא חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות ושאילת שאלות ( 67%). במקום שני ניתנה עדיפות למיומנויות של נגישות מידע וידע , לניתוח והסקת מסקנות ולמיזוג ידע ומקורות מידע , כלומר סינתזה של מקורות מידע ( 37% ).

איכות החינוך הניתן בפעוטון הפרטי במשגב עונה על צרכי ההתפתחות של הילדים בהווה ובעתיד. את זה אפשר לקבוע בתום שלוש שנים שבהן הוטמע במעון תקן בינלאומי לאיכות הטיפול. חוקרי חינוך מובילים באוניברסיטת חיפה מלווים את הטמעתו של תקן זה, המקובל על שורה של גופים אקדמיים וטיפוליים בארה"ב, במוסדות החינוך במועצה האזורית משגב. על פי התקן, המעון ביובלים מעניק לפעוטות תנאי טיפול כה טובים, שהם הקרובים ביותר לטיפול הורי מסור בבית. אנשי החינוך הגיל הרך במועצה המקומית משגב החליטו בזמנו לגייס את אחד הגופים שמחזיק בידע המקצועי העדכני ביותר, המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אבי שגיא-שוורץ, ושותפתו לפרויקט, ד"ר תרצה יואלס. הבחירה במרכז נבעה בין השאר מכך ששגיא משתמש בכלי מרכזי בתחום המכונה ITERS (Infant/Toddler Environment Rating Scale), הכולל עשרות מדדים בשבע קטגוריות, בנושאים כמו שגרת הטיפול האישי, יחסי גומלין, יחס בין הורים לצוות ולילדים, מרחב וריהוט.

ג'יי הורוויץ מביע ספק בנחיצות של אספקת מחשבים מסוג טבלט (IPAD) ) לילדים בגני ילדים ובכיתות יסוד על מנת להקנות להם יסודות של קריאה. המאמר מתייחס לביקורת של פרופסור לארי קובן מארה"ב. במהלך השנים פרופסור לארי קובן צבר ניסיון רב בבדיקה של אופנות של טכנולוגיה לימודית. הוא קטן אמונה בנוגע ליכולת של טכנולוגיה זאת או אחרת, כולל התקשוב, לחולל ניסים בחינוך. קובן כותב על מבצע של מחוז במדינת מיין לחלק מכשירי iPad חדשים (iPad2!) לכל ילד גן חדש במחוז בשנת הלימודים הקרובה. "אין ספק שחשוב מאד שילדים ילמדו לקרוא, אבל יש בכל זאת טעם לשאול אם באמת יש צורך במכשיר שעולה $500 על מנת לפתח את היכולת הזאת. ויש, כמובן, שאלה עוד יותר חשובה: האם גן הילדים הוא המקום הנכון להקנות את יסודות הקריאה?

הולך ומתחוור יותר ויותר שאחד המאפיינים של יעילות ארגונית מושקע בהתנהגות שהיא מעבר לדרישות התפקיד של חברי הארגון. לאזרחות טובה יש גם משמעות ארגונית. מהם גבולות ההתנהגות התפקידית? מהי המשמעות של פעילות שאינה חלק מההגדרה הפורמלית של התפקיד? המאמר בוחן לעומק את היסודות, וחושף את המאפיינים ואת המניעים לפעילות הבלתי-מחויבת. הבחינה נעשתה בחמש זירות פעילות ובשתי רמות של מניעים- אישיים וארגוניים-מערכתיים. מהמחקר עולה שהתנהגותן האזרחית-ארגונית של הגננות מתרחשת בחמש זירות: הזירה הפדגוגית , זירת הקהילה המקצועית, זירת הילדים, זירת ההורים וזירת הקהילה החברתית. המניעים להתנהגות האזרחית הם אישיים: דהיינו רקע משפחתי, נתינה כאורח חיים, תחושת שליחות, מחויבות מקצועית ושביעות רצון, וארגוניים-מערכתיים, כלומר השפעת המפקחת, תחושה של אוטונומיה בביצוע התפקיד, מאפייני האוכלוסייה שבגן, האקלים השורר בצוותי העבודה והצורך בהפחתת תחושת הבדידות ( מסדה סטודני, יזהר אופלטקה).

הסביבות הדיגיטליות לגיל הרך מזמנות לילדים עושר של מבעים, אינטראקטיביות, מולטימדיה, דינאמיות, סימולציות, הרפתקאות ועוד. הפוטנציאל הגלום בשילוב הסביבות הדיגיטליות בגן הילדים הביא לכך, שמשרד החינוך התווה מדיניות לשילוב המחשב כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בגן. המחקר הנוכחי התמקד באופן הטמעתן של הסביבות הדיגיטליות בגני הילדים במדינת ישראל. למחקר שלוש מטרות מרכזיות: לבדוק כיצד משולב המחשב בגן הילדים, לבדוק את עמדות הגננות כלפי עצם הרעיון של שילוב המחשב בגן הילדים וכלפי שילובו בפועל; ולבחון באיזו מידה הושגו המטרות שהציב משרד החינוך לצמצום הפער הדיגיטלי ולשוויון הזדמנויות בגני הילדים. על מערכת החינוך לתת הזדמנות שווה לכל ילד, לאפשר לכל ילד שאין לו מחשב בבית נגישות למחשב בגן הילדים, ולטפח אצל הילדים כישורים ומיומנויות לעבודה בסביבה הדיגיטלית ( זלכה, גילה).

מחקר חדש בארה"ב מראה שלימוד ילדים יותר ויותר, בגילאים צעירים יותר, עשוי להוביל לתוצאה לא רצויה. שני מחקרים שייצאו בקרוב בכתב העת Cognition-מחקר אחד שנערך על-ידי מעבדה ב- MIT ומחקר אחר שנערך במעבדה באוניברסיטת UC-Berkeley-טוענים כי בעוד למידה מהמורה עשויה לסייע לילדים לקבל תשובה מסוימת מהר יותר, למידה מעין זו גם הופכת אותם לצפויים פחות לגלות מידע חדש לגבי הבעיה וליצור פתרון חדש ובלתי צפוי. שני המחקרים שנערכו בשתי מעבדות שונות, תוך שימוש בטכניקות שונות, הובילו לתוצאות דומות. למעשה, שני המחקרים מראים שילדים בני ארבע מבינים כיצד ההוראה פועלת ויכולים ללמוד מהמורים. אבל יש להבין שעולם בטוח יציב ועשיר, עם צמיחה תומכת והזדמנויות רבות לחקירה ולמשחק חשוב ביותר עבור הילדים. ולכן המחברת טוענת כי אין בית ספר לפעוטות (Alison Gopnik).

המחקר הנוכחי בדק את הקשרים בין תחושת הקהילה של 75 גננות ואיכות ההוראה שלהן של השפה והאוריינות בכיתה לבין הישגיהם של 398 ילדים מבחינת אוצר מלים וידע של מושגים במהלך שנת הלימודים. התוצאות של המודל הליניארי ההיררכי הראו שאיכות הוראת השפה והאוריינות של המורים ניבאה באופן משמעותי את הישגי הילדים בידע של מושגים. כמו כן, התוצאות של המודל הליניארי היררכי חשפו אינטראקציות משמעותיות בין תחושת הקהילה של הגננות, איכות ההוראה של שפה ואוריינות וההישגים מבחינת ידע של מושגים ואוצר מלים. רמות גבוהות יותר של תחושת הקהילה של המורים קושרו להישגים גבוהים. ליצירת סביבת עבודה בגן ילדים הדומה יותר לסביבת העבודה בבית הספר היסודי יש פוטנציאל להגביר את תחושת הקהילה אצל המורים. סביר שתחושת הקהילה אצל מורים בגן חובה תגבר על-ידי מתן נגישות למורים עמיתים ועל-ידי עידוד שיתוף פעולה מקצועי ( Ying Guo; Joan N. Kaderavek; Shayne B. Piasta; Laura M. Justice; Anita McGinty).

וועדת המומחים של היזמה למחקר יישומי בחינוך, בראשות פרופ' צ'רלס גרינבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השלימה את החיבור המסכם את עבודתה, קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (גן-ג'). הוועדה הוקמה כדי לבדוק אם וכיצד ניתן לשפר את מצבם של התלמידים בחברה הישראלית, במיוחד בגיל הרך ( 3-8) , על ידי שיתוף ההורים בנעשה בגנים ובבתי הספר. המסקנה המרכזית של המסמך היא שיש לקדם שינוי במערכת החינוך בגיל הרך במדינת ישראל על מנת לשפר את שיתופי הפעולה בין המשפחה למערכת החינוך ולהבנות אותם הן ברמה של מדיניות-על והן ברמה המקומית. שיתוף פעולה בין המשפחה למערכת החינוך תורם להתפתחות הילד ורווחתו, ואילו קונפליקטים ונתקים בין המערכות פוגעים בהתפתחות הילד ובהצלחתו במערכת החינוך. פרק 4 במסמך עוסק בהכשרה של עובדי מערכת החינוך לקשר ושותפות עם הורים ולהתערבויות פסיכו-חינוכיות : סקירת תכני קורסים קיימים , המלצות והצעות (גרינבאום , צ'רלס. פריד, דבורה) .

המאמר מתמקד בתכנון ובפיתוח של פרויקט קבוצתי מקוון אפקטיבי בארה"ב. המאמר טוען ששיתוף פעולה בין סטודנטים בוגרים כדי לבצע פרויקטים קבוצתיים מטפח למידה שיתופית שגם משפרת את המיומנויות הבינאישיות שלהם, את התקשורת ואת מיומנויות פתרון בעיות(Scherling, S. E. ).