גני ילדים ואקדמיה

לטענת כותבת המאמר, המרצים למדעים בכלל ולביולוגיה בפרט במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב בקיאים אמנם, היטב בחומרי הלמידה ובתחום המקצועי אותו הם מלמדים , אך אינם מכירים מקרוב את שיטות ההוראה שהתפתחו בתחומי הפדגוגיה . על מנת להפוך למורים בעלי יכולת והשראה עליהם להכיר תיאוריות של למידה בתחומי הכשרת המבוגרים ולמידה עצמית ( מכוונות ללמידה עצמית) . ע"י חשיפת המרצים לביולוגיה לתיאוריות למידה עדכניות ניתן לשפר ולהשביח את איכות ההוראה והלמידה במכללות בארה"ב ( Bass, Christa) .

כל מומחי הלמידה הגיעו כבר מזמן למסקנה כי הצבת מטרות ללומדים במצבים מתאימים תורמת רבות לשיפור יכולות הלמידה ולהתקדמות . למעשה , זה מה שעושים החונכים /מאמנים, הם דבר ראשון מציבים מטרות ללומד/סטודנט בצורה נכונה וכך משיגים אצלו יותר מוטיבציה וכפועל יוצא גם התקדמות בציר הלמידה והידע הנרכש .לאחרונה פותחה בארה"ב מערכת מתוקשבת להצבת מטרות עבור לומדים/סטודנטים או עובדים הרוצים להתקדם מבחינה מקצועית ( מערכות הדרכה ארגוניות) .

מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה – חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני – גן הילדים ( יחיאל פריש ).

סיפור הינו פרויקט פיסול ייחודי לעיר חולון, בו הופכים ספרי ילדים מוכרים לגנים ציבוריים, כדוגמת גן סיפור הכינה נחמה וגן סיפור דירה להשכיר. הפעילות מתקיימת במתחם גני סיפור הממוקם ברחוב מוטה גור בחולון, ובו מרוכזים 8 גנים. בפעילות עוברים הילדים בתחנות שונות הפזורות ברחבי גני הסיפור. בכל תחנה מאזינים הילדים לסיפור או למבחר קטעים ממנו, ולאחר מכן מופעלים בפעילות הקשורה לסיפור, הפעלה באמצעותמוצגי הגן, דרמה, משחקי תנועה, דמיון מודרך, משחקים קבוצתיים, יצירה ועוד.

התפתחות החינוך הקדם-יסודי, התשתית החוקית והמבנה המוסדי של המערכת מוצגים בסקירה על רקע ההתפתחות ההיסטורית, בהתבסס על הספרות הקיימת ועל ראיונות עם גורמי מפתח העוסקים בחינוך לגיל הרך. ברקע הזה נפרסת היריעה על השחקנים השונים הפועלים בתחום – הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים – ועל תפקידיהם בחינוך ובניהול, בפיקוח, בהדרכה ובהכשרה של כוח האדם, בהפעלה, ובאחריות על התכנים ועל המימון. ממדים אלה נוגעים הן לגני הילדים ולמעונות היום, והן למערכות המשלימות השונות ( איל קמחי) .

במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה (Ilana Margolin).

המחברת מתארת את הויכוח בין המצדדים בשימוש בספרים אלקטרוניים לבין החוששים מהשימוש של ילדים בספרים אלקטרוניים. היא מתארת מחקר שבחן כיצד ילדים בגן (גילאי שלוש עד חמש שנים) והוריהם קוראים יחד ספרים אלקטרוניים ואת התפיסות של ההורים לגבי התפקיד של הספרים האלקטרוניים בהתפתחות האוריינות של ילדיהם (Sarah Vaala).

היעילות של מגוון רחב של תכניות לגיל הרך, מתקופת טרום הלידה והינקות ועד לחינוך היסודי המוקדם. כותבי הספר כוללים רבים מהחוקרים המובילים של תכניות אלו. הפרקים הם גרסאות מעודכנות של מאמרים שהוצגו בכנס בדצמבר 2007 בחסות ה-Human Capital Research Collaborative, שותפות בין אוניברסיטת מינסוטה והבנק הפדרלי של מיניאפוליס. אוסף זה מספק סיכום חשוב לגבי מה שידוע אודות היעילות של תכניות רבות לגיל הרך, הנעות מתכניות תזונת האם והתינוק ועד להפחתת גודל הכיתה בגיל בית הספר היסודי המוקדם ( Bartik, T. J ) .

מאמר זה שוקל את היישום של רכיבים נבחרים של למידה מכוונת עצמית (למידה המווסתת באופן עצמי (self-regulated learning) (SRL; Zimmerman 2000) לגבי אינטראקציה בין התוכן לבין הלומד בלמידה מקוונת ובלמידה מרחוק. במיוחד, המחברים דנים כיצד, כאשר מתקשרים עם טקסט אלקטרוני, הלומדים חייבים להפעיל בזהירות אסטרטגיות למידה המווסתות באופן עצמי כדי לכלול תכנון, קביעת מטרות, תהליכי ניטור עצמי ושיפוטי כיול (calibration judgements). מאחר והסטודנט לעתים קרובות לומד באופן עצמאי בקורסים של למידה מרחוק, ובשל הפוטנציאל לניווט לא ליניארי באמצעות חומרים של למידה מקוונת, פריסה זהירה של מיומנויות של למידה מווסתת באופן עצמי (SRL) חיונית במיוחד לתוצאות מוצלחות ( Bol, Linda; Garner, Joanna K.).

ספר על ניסוי חינוכי, בגן הילדים "חיננית בחולון". בניסוי זה היו שותפים, מנהלת הגן – גילה יצחקי , הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך, הפיקוח על הגיל הרך של מחוז תל אביב, עיריית חולון, והמכון לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים. הספר מתאר שש שנות עבודה משותפת של עשייה חינוכית, הפצת התכנים והדרכים לגננות נוספות, וכתיבת ספר הניסוי. מובילת הניסוי : גילה יצחקי.

תמונת המחקר העדכנית העומדת לרשותנו כיום בארץ התפרסמה לאחרונה בספר עשיר ומלא הפתעות, פרי של מחקר בן שלוש שנים שבו השתתפו 20 ילדים בני ארבע עד שש בראשית הדרך, ועוד 20 בני תשע – להם הקשיבו רוב קשב שמונה חוקרים (שבע נשים וגבר אחד). מתברר כי דפוסי השיח החופשי של ילדים – שיח עמיתים – מגלים שפה ונימוקים מתוחכמים ועשירים יותר מאשר אלה העולים בשיח מונחה על ידי הגננת למשל. זה לא אומר, כמובן, שאין לנוכחות הגננת ערך, נהפוך הוא, אלא שהגדרת התפקיד שלה צריכה להתעדכן כך שתשאיר לילדים כר נרחב ליצירת השערות ולבדיקתן בינם לבין עצמם (סקירת הביקורת נכתבה ע"י" ד"ר צביה ולדן , בעיתון "הארץ" – מוסף הספרים השבועי ).

מאמר זה מדגיש את התרומות העיקריות של גיליון זה בנושא ויסות עצמי של למידה ומספק כיוונים חדשים לעבודה תיאורטית ואמפירית עדכנית שתוכל לשמש כדי להקל על הוויסות העצמי של הלמידה והלומדים בחינוך העל-תיכוני. "ויסות עצמי של למידה ("Self-regulation of learning") או "הכוונה עצמית בלמידה" מתייחס לאמונות של הלומדים לגבי יכולתם לעסוק בפעולות, במחשבות, ברגשות ובהתנהגויות הנכונים כדי לשאוף למטרות אקדמיות בעלות ערך. כרך זה יצר רפלקציה בקרב מחנכים ותלמידים לגבי התפקיד החשוב של ויסות עצמי של למידה בחינוך העל-תיכוני. התורמים מספקים הוכחה לכך שוויסות עצמי של למידה הוא תחום חשוב במחקר עם השלכות חינוכיות ופרקטיות חשובות לחינוך העל-תיכוני ( Bembenutty, Hefer).

מחקר עכשווי מראה שטכנולוגיות Web 2.0 אינן רק מעצבות את האופן שבו סטודנטים בלימודים גבוהים מתחברים לעולם וזה לזה אלא גם משפיעות על הלמידה ועל הביצוע של הסטודנטים. בנוסף, חלק מהוכחות המחקריות מציעות שחברי הסגל יכולים להשתמש בכלים של תוכנה חברתית מתוקשבת כדי לסייע לתהליכי הלמידה המווסתת באופן עצמי של הסטודנטים, כגון: קביעת מטרות, הערכה עצמית, וחיפוש עזרה. אולם, דיפרנציאציה מכוונת בין שימוש אישי, חברתי ואקדמי בטכנולוגיות של Web 2.0 נותרה אתגר הן עבור הסטודנטים והן עבור חברי הסגל, בייחוד בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. פרק זה מתאר כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0, בייחוד בתוכנה חברתית מתוקשבתכדי לתמוך בלמידה מעצמית מכוונת ומווסתת באופן עצמי של הסטודנט בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. המאמר מספק דוגמאות נבחרות שמציגות כיצד המנחים יכולים לשלב תוכנה חברתית מתוקשבת בתכנון הקורס כדי לסייע על הוויסות העצמי של הסטודנט ( Kitsantas, Anastasia; Dabbagh, Nada).

הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי. הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך בשמונה פרקים, המתחלקים לחמישה עשר תתי פרקים, פורסת מיכל סגל מגוון של נושאים לטעויות לשון. היא מצרפת לכל פרק ולכל נושא שכזה דוגמאות למכביר (עובדה ההופכת את הקריאה למהנה ביותר!). בצורה קלילה ומהנה, חפה מכל התפלספות, היא מסבירה את הגורמים לטעויות בעברית המתפתחת אצל הילדים הרכים, בעיקר בין הגילאים שנתיים + עד ארבע +. בגילאים אלו הילדים לומדים תבניות, מילים ושורשים, וכשהם מחברים את כולם יחד בעת שהם נדרשים למילים חדשות – נולדות להן הטעויות המשעשעות וההגיוניות למדי.

מחקרי מעבדה רבים , שנעשו בקרב אוכלוסיית הגן, הוכיחו את תרומתו הגדולה של המחשב בתחום הקוגניציה: תהליכי עיבוד מיידע, תהליכי פתרון בעיות, תהליכי תכנון, מיומנויות חשיבה רפלקטיבית, מיומנויות חשיבה חזותית, חשיבה אנאלוגית, חשיבה מופשטת, חשיבה לוגית מתמטית, חשיבה יצירתית, פיתוח האוריינות, פיתוח קואורדינציה ויזו-מוטורית, זיכרון, שיפור באוצר מילים, מטה-קוגניציות ועוד. מחקרים אלו נעשו בניסויי מעבדה (כלומר ילד או קבוצת ילדים מול חוקרים) ולא נותנים מענה לפעילות ולצורך בשימוש המחשב באופן שוטף ורציף בהתאמה למבנה הגן (האנושי והפיסי), בהתחשבות בסדר היום ובתוכניות הלימוד השונות, בהתחשב בצורכי הגננת ובאמנותיה. בניסוי שנעשה בגן ילדים, במסגרת גף יוזמות וניסויים של משרד החינוך, פותח מודל אותנטי להטמעת מיומנויות תקשוב ותרבות תקשוב שיהווה מרחב לפיתוח המיומנויות המצויינות לעיל והבסיס להתפתחות מיומנויות המאה ה – 21 בקרב ילדי הגן ( דלית סהרון ומיכל קרליץ ).

יכולת למידה, כישורים חברתיים, הצלחה בלימודים והתנהגות הולמת דורשים יכולת של ויסות עצמי. יכולת זו מתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים. מכאן שלמחנכות בגיל הרך תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות לווסת מחשבות והתנהגות. ניתן לעשות זאת במסגרת הפעילות השגרתית בגן (אידה רוז פלורז) .

כדאי לעשות אתנחתא קצרה מטכנולוגיה ומחשבים ומורכבות יתר בחינוך ולהביט אחורה בנוסטלגיה לעבר גני הילדים הראשונים בא"י . התפתחות גן הילדים בארץ עדיין לא נחקרה ולכן ליקטנו כמה מקורות מידע ראשוניים בנושא. גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם. גן הילדים שהוקם בראשון לציון נחשב לגן העברי הראשון בארץ ובעולם. אותו גן שהוקם בשנת תרנ"ח לא היה גן ממש, אלא מעין "מכינה" לבית הספר. התפקיד העיקרי של ה"מכינה" הזו היה להקנות לילדים. ענת סקילי בסרט מיוני 2011 על גן הילדים הראשון ברחובות בו דיברו עברית, והילדים שלמדו עברית למדו את ה הורים בבית עברית.

זרימת הפעילות – זו תיאוריה המעוגנת באידיאולוגיה ברורה וגוזרת ממנה תיאוריה פרקטית המספקת עקרונות חינוכיים וכלים מעשיים לעבודה בגן. תיאוריה זו מציעה עשייה הנותנת ביטוי לייחודיות של כל ילד וילדה בגן, כפי שכותב גדעון לוין : "שיטת זרימת הפעילות היא התשובה החינוכית לשוני בין הילדים, לשוני בין היכולות שלהם, ליוזמה הטמונה בכל ילד, בהתעניינות הייחודית של כל אחד ובקצב ההתפתחות האישי. הפעילות נתפסת כמעשה דינאמי בו משתלבים מרכיבי המשחק, העבודה, הלמידה והיצירה באינטראקציה בלתי פוסקת הנותנת לכל פעילות את האופי הייחודי שלה". לעומת גישת ההתאמה ההתפתחותית, המעוגנת בתרבות הלבנה האמריקנית (Lubeck, 1994), זרימת הפעילות היא תיאוריה שהתפתחה בתוך המציאות הישראלית ומתוך חקר התרבויות השונות שבה ( יעל דיין).

הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).