שילוב מדע בדיוני בשיעורי מדע יכול ליצור מוטיבציה, מעורבות ותחושת סוכנות בקרב התלמידים. סגולותיו הרגשיות של המדע הבדיוני מעניקות לתלמידים תחושת משמעות לגבי השאלה מדוע בכלל הם צריכים ללמוד מדעים. באמצעות הסיפור, ובמיוחד בזכות הדמויות בנרטיב, התלמידים מצאו סיבות להישאר מרוכזים וחדורי מוטיבציה – והדבר האריך את משך העניין שלהם בנושא

במאמר זה נמתחת ביקורת על הוראת הכימיה ונטען כי אינה משיגה את מטרותיה. לאחר ביצוע ניתוח תוכן של ספרי לימוד ותוכניות לימודים התגלו הבעיות הבאות: 1. הוראת הכימיה מנותקת מההיגיון הפשוט (קומון סנס), מחיי היומיום ומהחברה הכללית, מההיסטוריה ומהפילוסופיה של המדע, מהטכנולוגיה, מהפיסיקה הנלמדת בבית הספר ומהמחקר העכשווי בכימיה. 2. לפיכך, הוראת הכימיה אינה משיגה את מטרתה: להקנות לתלמידים יכולת לחזות ולהסביר תופעות כימיות. במקום זאת, הוראת הכימיה המקובלת עוסקת במערכת סבוכה של הנחות ואלגוריתמים.

כדי לנהל בהצלחה שיעור מדעים באופן מעניין ויצירתי יש להשקיע בהכנה מוקדמת, לשלוט במהלך השיעור ולהרבות בתנועה. כדאי להכין מראש אמצעי המחשה מפתיע, מיוחד ומעניין. אין להקריא מתוך דפים, אלא רק להציץ בהם מדי פעם במידת הצורך כדי לא לשכוח דבר מה חשוב. בתחילת השיעור יש להודיע מה מטרתו ובסופו יש לסכם את מה שנלמד בו. לא נותנים מידע בחינם, אלא קודם כל דורשים מהתלמידים להשיב על שאלות

המטרה של המחקר הייתה לתכנן ולבחון פדגוגיה של קורסים התחלתיים בהכשרת מורים, שבה פרחי ההוראה מתנסים באופן שבו ניתן להרחיב את גישת החקירה להוראת מדעים בחטיבת הביניים בעזרת פעילויות אוריינות הספציפיות לדיסציפלינה לצורך פיגום וכתיבה של טקסטים מדעיים כדי לדווח ולהסביר את ממצאי החקירה (Susan Feez, Frances Quinn, 2017).

הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף והוא כולל חמישה פרקים: 1. 'מחר 98' כדוגמה לרפורמה בחינוך מדעי, 2. חשיבות החינוך המדעי בקרב מוסדות חיצוניים למשרד החינוך – גופים פילנתרופיים, רשתות חינוך ורשויות מקומיות, 3. מורים ותפקידם ברפורמות בחינוך מדעי, 4. לימוד מרפורמות בחינוך מדעי בחו"ל, 5. תובנות של משרד החינוך ושל צוות המומחים על אודות יישום שלרפורמות (ניב שטראוס).

מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).

מטרת המאמר הייתה לקבוע האם משאבי חינוך למדעים עבור בית הספר היסודי כללו דימויים חזותיים המוטים על ידי מגדר. באופן ספציפי, מספר הגברים והנשים שתוארו וצוינו המקצוע והפעילות של כל אדם בדימויים החזותיים. הניתוח הראה שיותר גברים מאשר נשים תוארו עם מקצוע המדעים ושיותר נשים מאשר גברים תוארו כמורות. מחקר זה מראה שקיים ייצוג סטריאוטיפי של גברים ושל נשים במשאבים מקוונים לחינוך למדעים, המדגיש את השינויים הדרושים כדי ליצור ייצוג מאוזן של גברים ושל נשים Anne H. Kerkhoven, Pedro Russo, Anne M. Land-Zandstra, Aayush )Saxena, Frans J. Rodenburg, 2017).

דוח 'מחר 98 'הוא פרי עבודתה של הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי שמונתה בשנת 1990 על ידי שר החינוך והתרבות דאז, מר זבולון המר. בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. על הוועדה הוטל לבחון את המצב של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל, ולהציע תכניות חדשות ומיזמים מיוחדים במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21. הדוח היה תחילתה של תקופה חדשה בהוראת המדעים במדינת ישראל (תשע"ב, 1992). תמצית הדוח היא ראייה של מדע וטכנולוגיה כמכלול, של הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע והדגשת עקרונות מדעיים לכל התלמידים בכל שכבות הגיל ('מדע לכול'). סקירה זו עוסקת ביישום הדוח במשך השנים ובהשלכותיו בשני נושאים שהם אבני בניין להגשמת הדוח, ואכן הוקדשו להם המלצות רבות בדוח: א. חטיבת הביניים – לימודי מתמטיקה ולימודי מדע וטכנולוגיה ב. המורים – הכשרה ופיתוח מקצועי (שרה קליין).

מחקר איכותני זה בחן את האופן שבו סטודנטים להוראת מדעים ומורים למדעים שהשתתפו במועדון קריאת מאמרי מחקר שנמשך 7 חודשים, עסקו בספרות מחקר בחינוך הרלוונטית לפרקטיקה שלהם כדי לצמצם את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה. במועדון קריאה זה הייתה להם הזדמנות לבקר ולנתח מאמרים מכתבי עת שפיטים בתחום החינוך המדעי בהקשר של הפרקטיקה שלהם בכיתה (Tallman, Karen; Feldman, Allan, 2016).

קיימת תשומת לב הולכת וגוברת בקהיליית החינוך המדעי בנוגע לחשיבות של מעורבות תלמידים בפרקטיקות של המדעים. אולם, יש הרבה מה ללמוד לגבי האופן שבו תלמידים מתחילים ושומרים על מעורבותם בפקרקטיקות אלו. במאמר זה, המחברים טוענים שאפקט אפיסטמי—רגשות ותחושות הנחווים במדעים, כגון ההתרגשות מהיות בעל רעיון חדש או רוגז לנוכח חוסר עקביות—הוא חלק ממה שמדרבן ומייצב מעורבות דיסציפלינרית (Lama Z. Jaber, David Hammer).

ספרו החדש של אלן הסה (Alan J. Hesse), מעביר את תאוריית הברירה הטבעית והאבולוציה בצורה מהנה, קלה להבנה ובפורמט קומי לכל הגילאים. הספר מציע לקוראים הצצה למסעו של דרווין אל איי הגלאפגוס, תוך עמידה על תיאור המאפיינים ההכרחיים של מסע זה. לקראת סוף הספר ולאחר תיאור מפת המסע, נדונים עקרונות הברירה הטבעית, באמצעות דוגמאות הלקוחות מסיפור המסע. נאמן לפורמט ספרי הקומיקס, הספר מציע גרפיקה הומוריסטית ודיאלוגים לצד העובדות המדעיות (Alexandra D. Owens).

המאמר מתאר מסגרת עבודה הנקראת SOURCES אשר מורים למדעים יכולים לעקוב אחריה כדי לסייע לתלמידים לעסוק בשאלה האם אנשי כדור הארץ נמצאים לבד ביקום. ניתן להשתמש בפעילות, המתמקדת במדעי כדור הארץ והחלל, כדי לשלב מקורות ראשוניים בכיתת המדעים. השיטה כוללת הקלטות שמע, סרטוני קולנוע ווידאו, כתבי יד, ספרים, מחברות, הרצאות ועוד (Waring, Scott M.; Herlihy, Christine, 2015).

במאמר זה, המחברים מתארים פרויקט שפותח עבור קורס בפיזיקה ברמת מתחילים. מטרת הפרויקט הייתה לעודד את התהליך היצירתי במדעים, מאחר ומדע מוזכר לעתים רחוקות בדיונים לגבי יצירתיות. המחברים ביקשו לערב סטודנטים בתהליך היצירתי על ידי הצבת אתגר קולקטיבי לכיתה. האתגר כלל עיצוב אמצעים ברי-קיימא שבעזרתם ניתן יהיה ליצור סרטים קצרים על נושא הקיימות (Munakata, Mika; Vaidya, Ashwin, 2015).