גני ילדים ואקדמיה

מיון:
נמצאו 291 פריטים
פריטים מ- 221 ל-240
  • לינק

    ליחסים עם עמיתים בגיל הרך השפעה רבה לא רק על איכות החיים שלהם, אלא גם על איכות החיים שלנו, שכן פעמים רבות מערכות היחסים החברתיות של ילדינו מעוררות בנו "רוחות רפאים" מחדר הילדים שלנו. הספר מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של היחסים החברתיים המורכבים שמפתחים ילדים צעירים עם עמיתיהם. הספר מתבסס על הידע המחקרי הרב שנצבר במהלך העשורים האחרונים, ובוחן הן תיאורטית והן מעשית, בליווי תצפיות,, ראיונות ותיאורי מקרים, כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי לסייע לילדים להפיק תועלת מרבית מההתנסויות החברתיות שלהם ( עדה בקר) .

  • לינק

    תקציר הרצאתה של ד"ר קלודי טל , בכנס הגיל הרך לזכרו של גדעון לוין במכון מופ"ת ב15 לפברואר 2009 . מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).

  • סיכום

    החוקרות בנו קבוצת חונכות לגיל הרך כדי לפתח פורום של תמיכה למתחילים בוגרי תוכניות התואר השני וכדי ליצור תהליך של חקר והערכה של ההכשרה שקיבלו המשתתפים להוראה. השנה האקדמית הראשונה ניהלו החוקרות פגישות תחקיר חודשיות שהוקלטו ושוקלטו. פגישות אלה נשאו אופי של חשיבה רפלקטיבית על הדינאמיקות של הקבוצה, על נושאים שהועלו ועל דרכי ההשתתפות של החוקרות עצמן בהתנסות. התעתיקים קודדו ונותחו כדי לגלות נתיבים מקבילים בין התהליך שעברה הקבוצה על דרכי התמודדות עם אתגרים מקצועיים בתמיכה בילדים ובמשפחות לבין התהליך שעברו החוקרות בתמיכה במורים חדשים ובשיפור הפרקטיקה שלהן כמכשירות מורים. (Puig, V. I. & Recchia, L. R.)

  • לינק

    הענף המתפתח של פדגוגיה מתייחסת ( relational pedagogy ) מוכרת במקומות שונים באירופה גם בשם פדגוגיה הקשרית כוללת גם היבטים של אכפתיות וקשרים מתפתחים בין ילדים וסביבות שונות. "הפדגוגיה המתייחסת" שצמחה באירופה קיבלה תנופה ולגיטימציה בעקבות ההתנסויות של גני ילדים באיטליה במודל ההתנסותי של REGGIO EMILLIA. הפדגוגיה המתייחסת (Relational Pedagogy) מבוססת על שילוב עקרונות קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים של התפתחות ילדים בגילאי קדם יסודי. הספר הנוכחי כולל כמה מאמרים חשובים של מומחים הכותבים על ייצוגי "הפדגוגיה המתייחסת" במישורים הבאים : יחסי ילדים תרבות וסביבה , כיצד ילדים צריכים לתקשר באופן חיובי עם תרבות וסביבה , יחסי מבוגרים –ילדים – כיצד המסגרות החינוכיות צריכות לטפח יחסים אלו לכיוון למידה , הוראה וסקרנות. מאמר נוסף עוסק בצרכי ההתפתחות המקצועית של מחנכים בגיל הרך לאור הפדגוגיה המתייחסת.

  • לינק

    המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).

  • לינק

    המחקר עוסק בהערכת מודל העמיתות – תכנית התנסות מעשית במסלול הגיל הרך שפותחה במכללת אורנים והופעלה במשך שבע שנים בחמש מערכות חינוך לגיל הרך. ההערכה התמקדה ב: רציונל המודל, מאפייני הפעלת המודל, תרומתו של המודל להכשרת הסטודנטיות ולמערכות החינוכיות שבהן נערכה ההתנסות המעשית ואיתור קשיים ומכשולים. הגנים הושפעו בשני מישורים, בכך שהסטודנטיות היוו כוח עבודה משמעותי שנוסף לגן ובכך שהחומרי החדשים תרמו להתפתחות וללמידה של הילדים; בין הקשיים צוינו התובענות בזמן ויצירת עומס על המדריכות הפדגוגיות, החשיפה הגבוהה והמקשה של צוותי הגנים בפני המדריכות והסטודנטיות. לדעת כל הגורמים יעילות המודל תנית בהתאמת התפיסות החינוכיות בין כל השותפים וביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם ( מאיה מלצר-גבע, טטיאנה זסלבסקי).

  • לינק

    מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

  • מאמר מלא

    הסיפורים שילדים מספרים משקפים תהליך התפתחות לשוני-קוגניטיבי ומאפשרים גישה להבנת האופן שבו תופסים הילדים את העולם , והדרך שבה הם מארגנים את חוויותיהם. המאמר של קאופמן , גינזבורג וקופרסמיט מראה כיצד חזרה על סיפור ועל שחזורו בידי הילדים , מביאה לאימוץ של פריטים לקסיקליים ומבנים דקדוקיים מתוך הספר אל שפת הילדים, ולשיפור הזכירה של תוכן הסיפור, הן אצל ילדים שהתפתחותם הלשונית תקינה , והן אצל ילדים שיש להם ליקויים ברכישת השפה. שחזור הסיפור בידי הילדים משמש צוהר אל התובנות שהפיקו ממנו ( איריס קאופמן, רחל יפעת וג'ודי קופרסמיט, ורד גינזבורג ) .

  • סיכום

    המאמר מתמקד בטיפוח השיח האורייני במהלך משחקי "כאילו" בגן. המאמר מראה כי משחקים שנערכו בעקבות שמיעת סיפורים טיפחו את אוצר המילים , שימוש במשלב לשוני גבוה, התייחסות לטקסט כתוב כאל סמכות, ושיפרו את היכולת של הילדים להתחשב בצורכי הנמען בטקסטים הדבורים שהפיקו , ובכלל זה שמירת המבנה והרצף של הסיפור. מאמר זה מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש מזה ארבע שנים במסלול לגיל הרך במכללת קיי בבאר-שבע (אסתר ורדי-ראט, תמר אילון, הדסה אילנברג, זהבה כהן ותרצה לוין ) .

  • לינק

    חצר הגרוטאות בגן הילדים מהווה הרחבה ייחודית של הסביבה החינוכית בה הילדים מתמודדים עם אתגרים מוטוריים ורוחניים. הם קולטים בכל חושיהם את עושר הגירויים מהעולם האמיתי ומשחרים בחפצים מקדמי זכירה המאפשרים להם לקשור בין חוויותיהם לרגשותיהם ודמיונותיהם תוך עשייה יצירתית. הגישה החינוכית של חצר הגרוטאות יצרה תרבות פדגוגית המשכית הניתנת ליישום בכל הפאזות ההתפתחותיות של הילדות המוקדמת עם דגש מיוחד על התיווך של הצוות החינוכי. בספר זה, המבוסס על ניסיון רב שנים של יישום גישה חינוכית המגובה בתיאוריה, מתוארים בפרוטרוט העיצוב, הציוד והתפעול של חצרות הגרוטאות הייחודיות לגילאים השונים,מתינוקות ועד לילדי גן חובה ( מלכה האס, צילה גביש).

  • לינק

    מחקרים בתחום תיאורית ה – mind עשויים להעמיק את הבנתנו לגבי האופן שבו מורים וילדים תופסים את תהליך ההוראה. מודל היררכי שהציעו אולסון וברונר מציג הנחות שונות של מורים לגבי ה – mind של תלמידים ותהליך ההוראה. המחקר הנוכחי כלל שלושה ניסויים שבדקו את האופן שבו ילדי גן מבינים הוראה ומלמדים עמיתים, וזאת בזיקה לתיאורית ה – mind שלהם. הממצאים מצביעים על כך שבין גיל 3 ל – 6 גדלה ההבנה של ילדים לגבי הפער בידע בין מורה לתלמיד וכוונת המורה לגרום ללמידה. במקביל משתכללת רמת הוראת העמיתים שלהם. הממצאים חשובים לתכנון הוראה מותאמת התפתחות ומעודדים שיח בין מורים לתלמידים על דרכי הוראה מועדפות (מרגלית זיו)

  • לינק

    כשהמחנכת "שוברת" את יום הלימודים בפעילות בתנועה , ילדים פעלתניים הופכים לתלמידים טובים יותר. התנסות בפעילות בתנועה יכולה להכין את הילדים פיזית ושכלית ללמידה. מאמר זה מביא דוגמאות לפעילויות כאלה שמאפשרות לילדים להיות ערניים וסקרניים לאורך כל השנה ( Julia Coleman Vagovic) .

  • לינק

    כותבת המאמר נחשפה הן באופן אישי והן בצורה עקיפ ה( דרך אינפורמציה ששאבה מסטודנטים נוספים) להעדר לימוד שיטתי של מיומנויות חברתיות בגיל הרך. לדעתה, קיימת הנחה שגויה , על -פיה כישורים חברתיים, בניגוד ליכולת קוגניטיבית, נרכשים בצורה אוטומטית וספונטנית . זו עשויה להיות הסיבה לכך שבמסגרות – היום השונות , פעילויות רבות מכוונות לעידוד הכישורים הקוגניטיביים בעוד שהפן החברתי מוזנח ולא מטופל בצורה שיטתית ומספקת. בחיבור זו מנסה שרון זהבי להראות את החשיבות שבהפעלת תוכניות לעידוד קומפטנטיות חברתיות בגיל הרך ואת הסכנה הכרוכה בהזנחת פן זה. בחלקה הראשון של העבודה היא מגדירה את המושג : קומפטנטיות חברתית ומציגה את הקשר בין טמפרמנט הילד לבין כישוריו החברתיים .בחלק השני היא מצביעה על ההשפעה הפוטנציאלית של המשפחה והמחנכים על הקומפטנטיות החברתית של הילד ולבסוף מציגה סיכום ועמדה אישית ( שרון זהבי) .

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של תכנית לימודים להוראת מתמטיקה בגני ילדים. מדובר בתכנית לימודים ניסיונית בארה"ב מבוססת מחקר (research-based curricula ) . המחקר נערך ב36 כיתות/מסגרות של גני ילדים , כאשר נערכה השוואה מחקרית מבוקרת בין מסגרות של גני ילדים שנחשפו והתנסו עם תוכניות ללמידת מתמטיקה חלקיות ושונות ( ללא בסיס מחקרי מובהק) . ממצאי הניסוי המבוקר מלמדים כי הישגי קבוצת הניסוי היו גבוהות יותר מאשר קבוצת הבקרה . ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות התערבות ללמידת חשבון בגני ילדים מסייעים באופן משמעותי לילדים לגבש ולהפנים ידע מתמטי כבר בגיל צעיר (Clements, Douglas H.; Sarama, Julie ).

  • סיכום

    המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעות של תכנית קליטת מורים מתחילים משותפת לבית ספר ולאוניברסיטה על דרכי ההוראה של שתי קבוצות של מורים מתחילים בגיל הרך. המחקר גם בחן את טיפוס התמיכה שניתנה ושהשפיעה על שיעור ההישארות בהוראה לאחר השנה הראשונה. נאספו נתונים כמותיים ואיכותיים. ניתוח החלק הכמותי גילה צמיחה גדולה יותר בדרכי ההוראה למשתתפות התוכנית. עוד נמצא שמשתתפות התוכנית קבלו עזרה תדירה יותר מהחונכים מאלה שלא השתתפו בה. כל המשתתפים המשיכו ללמד בשנה השנייה. הניתוח האיכותי הצביע על דרכי הוראה ספציפיות ועל ההבדלים בחונכות בין שתי הקבוצות. ככלל, התוצאות מראות שתוכנית קליטת מורים מתחילים משותפת למוסד המכשיר ולבית הספר עשויה לתרום להתפתחות של יעילות ההוראה במהלך השנה הראשונה. (Davis B., Higdon, K.)

  • תקציר

    הספר "פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך" מציג תכנית להכשרת מורים וגננות לפיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך. בתכניו משולב המאגר "עוד מעט חשבון", שיצא ופותח במרכז להוראת המתמטיקה במכללה האקדמית בית ברל. גישת ההוראה המוצגת בספר מושתתת על התנסות עצמית וחווייתית בדרך החושפת את הלומדים לתכנים, לתיאוריות, למושגים, לאסטרטגיות ולדרכים לתכנון יחידות הוראה עבור הילדים בנושא פיתוח החשיבה המתמטית. יחידות ההוראה המוצגות בספר עוסקות בתחום הידע הפדגוגי בהוראת המתמטיקה, במיומנויות החשיבה הדרושות לפעילות מתמטית, בהיבטים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים הקשורים בלמידת מתמטיקה בגיל הרך, בתכנים המתמטיים ובקשיים העולים מהוראתם (מרים בן יהודה, בת-שבע אילני)

  • לינק

    ילדים בסביבות גילאי ארבע יכולים להיות מוכנים הרבה יותר טוב לבית הספר על ידי שימוש ב"משחק פורמאלי" שילמד אותם כיצד לזכור, איך לשים לב לדברים ואיך לחשוב נכון, כך על פי מחקר שפורסם היום. מחקר אמריקאי קובע כי התפתחות תוכנית הלימודים בגני הילדים כהכנה לבית הספר יכולה לגרום לצמצום הפער בין ילדים המגיעים מאזורים עניים לבין ילדים המגיעים מאזורים עשירים, ובה בעת לעזור בצמצום ההיעדרויות מבתי ספר וההרחקות. התוכנית החדשה נוסתה לראשונה על ידי פרופ' אדלה דיאמונד, מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. מסקנות הניסוי הוכיחו כי יישום התוכנית תהיה זולה ואפקטיבית.

  • סיכום

    במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)

  • לינק

    המחקר בדק האם תהליכי למידה בתנועה משפרים את הבנת המושג הנלמד בקרב ילדי הגן? החוקרות טוענות כי בגיל הרך יש תפקיד ייחודי לחוויות למידה המערבות את גופו של הילד: חוויות אלו נרכשו באמצעות אינטליגנציה המרחבית, הגופנית-תנועתית והמוזיקלית. כלומר, כדי ליצור תהליך המשגה בעל משמעות, על המתווך לשלב בפעילות עם הילדים למידה באמצעות תנועות גופם. השאלה המרכזית שנשאלה במחקר זה נגעה לתרומתה של התנועה לרמת ההמשגה אצל ילדי הגן. החוקרות חשבו כי התנועה יכולה לשמש אמצעי מסייע ומקדם ברמת ההמשגה, אולם מסתבר מממצאי המחקר כי לא נמצא הבדל משמעותי בין ילדי הגן אשר למדו את המושגים באמצעות תנועה לבין ילדי הגן שלמדו את המושגים בדרך המקובלת (בלהה פריינטה, יוספה אייזנברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין