תהליכי הערכה
מיון:
נמצאו 175 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להמשיג מחדש את אוריינות ההערכה של מורים (teacher assessment literacy) על ידי קישור בין שני תחומי מחקר: הערכה חינוכית והכשרת מורים. המאמר נפתח בסקירה מקיפה של מחקרי אוריינות הערכה. באמצעות סינתזה וניתוח של 100 מחקרים אודות אוריינות הערכה של מורים, המחקר מציע מסגרת מושגית חדשה של אוריינות הערכה של מורים הלכה למעשה (Xu, Yueting; Brown, Gavin T.L.. , 2016).

  • לינק

    מבחנים וציונים, טוען ד"ר יריב פניגר, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון שחוקר את תחום ההערכה והמדידה, אינם כלים פסולים. חרף תופעות הלוואי, הם עשויים להיות בעלי ערך כל עוד יודעים באילו מינונים ולאילו מטרות משתמשים בהם (ישראל שורק).

  • לינק

    למידה נראית למורים נכתב על בסיס הספר למידה נראית, ושניהם יחד נחשבים לספרים החשובים ביותר שנכתבו בעשורים אחרונים על למידה והוראה. בלמידה נראית מתוארים ומנותחים מאות מחקרים בנושא ההוראה והלמידה, ואילו בלמידה נראית למורים העבודה המחקרית הכבירה הזאת מוצגת בקיצור ובבהירות, כך שהעוסקים בהוראה יוכלו ליישם את ממצאיה בעבודתם. הספר מיועד למורים בבתי הספר ובמכללות, למרצים באוניברסיטאות, לסטודנטים להוראה ולכל מי שמתעניין בלמידה ובהוראה ומבקש לייעל אותן. מחקר המחקרים על למידה והוראה של פרופסור ג'ון הטי מספק את הבסיס המדעי הרחב והעדכני ביותר לכל המבקשים לקדם את הישגיה של מערכת החינוך (ג'ון הטי).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

  • סיכום

    האתגר הקיים היום הוא לתמוך בלמידה מעמיקה יותר של יכולות קוגניטיביות, בין-אישיות ותוך אישיות הנדרשות לחיים ולעבודה במאה ה-21. הערכות מסכמות והערכות ביניים חדשות עשויות לסמן מעבר לחיזוק ההערכה של למידה מעמיקה ויש להן תפקיד מרכזי במדידת ביצועים ובמדידת אחריותיות של מוסדות חינוכיים. אך אין בכך די שכן נדרשת הערכה היכולה להדריך מורים לקיים הוראה מגיבה (responsive) ומעמיקה במקומות ובעיתוי שבהם היא החשובה ביותר, היינו, בכיתה, בין מורים לתלמידים, מרגע לרגע ומיום ליום. הערכה מעצבת עשויה לאפשר השגת מטרה זו (Robert Linquanti).

  • תקציר

    שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

  • לינק

    כיצד מערכת סקרים ממוחשבת שפותחה בתכנית קרב מאפשרת לקיים הערכה באופן המקדם דיאלוג בין בעלי עניין בתוך ומחוץ לבית-הספר, בהתבסס על קולם של התלמידים. בית-ספר שבוחר לקיים משובי תלמידים ממלא טופס הזמנה מקוון. במועד שנקבע התלמידים נכנסים לכיתת המחשבים בבית-הספר וממלאים את המשוב על התכניות שנבחרו. המערכת מציעה שלושה סוגים של שאלוני משוב לתלמידים, בהתאם לשכבת הגיל ( אסף שטיין, אילן שינה, ענת שריד, נריה שחור והילה טל).

  • לינק

    מחבר המאמר טוען כי אין לך "אני מאמין" בית ספרי שלא תמצא בו את המטרה "פיתוח (או טיפוח) לומד עצמאי". את הפירושים למונח "לומד עצמאי", תקצר היריעה מלהכיל. כאן הוא מנסה לטפל בנושא אחד כאוב – הערכה. מדוע כאוב? כי אין לך מכשול גדול יותר בדרך לטיפוח לומד עצמאי מאשר התלות בהערכה חיצונית (חנן יניב).

  • לינק

    המאמר נסמך על מחקר של פרקטיקות אפקטיביות בהתפתחות מקצועית מתמשכת שנמשך 18 חודשים ונערך בשני שלבים: שלב ראשון- ניתנו מענקים ל-232 מיזמים בית ספריים של התפתחות מקצועית מתמשכת ברחבי אנגליה ועוד 670 בתי-ספר היו מעורבים וכן רשויות מקומית ומוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 232 המיזמים הנ"ל רק 68% הגישו הצעות להמשך בשלב השני וקיבלו מענקים נוספים ( Earley, P., & Porritt, V).

  • לינק

    הערכת הישגים בדמות ציונים משטיחה את הלמידה, מעודדת מוטיבציות חיצוניות והשוואה חברתית. היא פוגעת באוטונומיה של הלומד ועלולה לפגוע גם בתחושת המסוגלות שלו (למפרט, 2013). במשך שתיים עשרה שנים ולאחר מכן בלימודי התואר הראשון, אנחנו מורגלים לעשות את הנדרש מאיתנו בבית הספר (שיעורי בית, עבודות, מבחנים וכולי) על מנת לרצות את המורים שלנו (ואולי את ההורים) ולעמוד בציפיות שלהם (שהפכו אולי גם לציפיות שלנו) (ורד רפאלי).

  • סיכום

    עיסוק מעמיק בהערכה יכול לשנות עמדות כלפי הערכה. מן המתכשרים להוראה מצופה לפתח עמדה שונה מעמדתם כתלמיד בית-ספר ביחס למבחן ולכלי הערכה אחרים; להשתנות מעמדה של חרדה והימנעות לעמדה של הבנה וענייניות, שרואה את ההערכה ככלי התורם לתהליכי הוראה ולמידה. בהערכה הפדגוגית, במסגרת הפרקטיקה בהוראה, יכולה להתנהל מערכת הערכה מגוונת מאוד, בה יש מקום רב להערכה עצמית, לשיתוף בהערכה, לדיאלוג על ההערכה ולהכרות עם תהליכים וכלי הערכה בכיתה. מחברת המאמר מתארת להלן את ההיקף והעומק של היכרות והתנסות עם הערכה המתאפשרים בהתנסות, ואת התנאים בהם ניתן לשנות את העמדות והידע של הסטודנטים לגבי הערכה ( אסתר כהן (סייג)

  • לינק

    תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).

  • לינק

    בכנס הבינלאומי ה-39 בהערכה חינוכית שנערך בחסות ארגון ה-IAEA הרצו ד"ר שרה הרשקוביץ וד"ר יניב ביטון על משימות אינטראקטיביות מבוססות מחשב בלימוד מתמטיקה והתמקדנו בפוטנציאל הטמון בשילובן כמשימות הערכה מעצבות. משימות הערכה כאלו מאפשרות להעריך רעיונות מושגיים, להסתכל על התהליך ולא רק על התוצר הסופי, לסייע בתיעוד התהליך, לעקוב אחר האסטרטגיות של התלמיד ולזהות תפיסות מוטעות שלו. למידע הנשמר בעקבות ביצועי התלמיד יש ערך מוסף: הוא מסייע למורה בתכנון המשך ההוראה ומסייע לתלמיד לא לחזור על טעויות.בהרצאה הם הציגו שתי דוגמאות למשימות אינטראקטיביות, הכוללות שימוש באנימציה או בגרפיקה אינטראקטיבית והמגשרות על הקושי לתקשר אותן מילולית בפשטות ולבצע אותן עם נייר ומספריים ( שרה הרשקוביץ , יניב ביטון).

  • סיכום

    המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים."מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק (Park, S., Takahashi, S., & White, T).

  • לינק

    אוריינות בהערכת הישגים היא אחד התחומים היישומיים ביותר בהכשרת מורים; וטוב שכך, מאחר שלמורים המתחילים לא תינתן שהות או ימי חסד, ויהיה עליהם ליישם את שלמדו כבר בשלבי ההוראה הראשונים. בין היתר יהיה עליהם להתמודד עם תכנון כלי הערכה כחלק מתכנית העל שירקמו, לשלב את הכלים עם ידע תוכני, עם דרכי הוראה ועם ניהול כיתה. כאן חשוב להדגיש שאל לה ליכולת הביקורתית להצטמצם רק בבחינה של מדיניות ההערכה של מערכת החינוך. אבן הבוחן של הגישה הביקורתית והחשיבה העצמאית שאנו מנסים לטפח תהיה בדיקה ביקורתית גם של הגישות שאנו מובילים נכון להיום במערכת ההכשרה. כוונת מחברת המאמר היא שהתובנות שהביאו למהפכה של ממש בדרך שבה אנו תופסים את תפקידה של ההערכה בשני העשורים האחרונים צריכות לעמוד לביקורת גלויה ופתוחה גם כן.

  • לינק

    מאמר ביקורתי לגבי האתיקה של שילוב טכנולוגיות תקשוב בכיתה ולמידה . הכותב סבור כי לבצע הערכה מחקרית ויישומית מוקדמת של הכלים המתוקשבים/יישומי מחשב אותם נדרשים המורים להטמיע בכיתה. ההשוואה העקרונית היא לתעשיית התרופות אשר בודקת בצורה ניסויית כל תרופה בקרב קבוצת בקרה וקבוצת ניסוי ( M. O. Thirunarayanan) .

  • לינק

    בספרה "ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי" ניצבת פרופ' ענת זוהר לצד חוקרי החינוך, ויחד עם רבים וטובים מתריעה על הסיכונים שמערכת החינוך נחשפת אליהם בקדחת הציונים והדירוגים. הספר ממלא חלל בשיח המקצועי הקיים בעברית. זוהר פורשת את משנתה בלי להבטיח הבטחות שווא, או לקשור כתרים לתהליכים שהובילה כראש המזכירות הפדגוגית ( יולי תמיר) .

  • לינק

    מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekin הם מעט יותר מכווני תוצר ( שיר שוורץ).

  • לינק

    מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים…? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות וקורסי ה-MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים. תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק ( שיר (בוים) שוורץ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין