פיתוח שיטה למשוב מורים אפקטיבי

Park, S., Takahashi, S., & White, T. (2014). Developing an effective teacher feedback system- 90 day cycle report, Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים.

"מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק.

רקע - מומחים העוסקים במורים ובהוראה רואים במשוב איכותי המוביל לשיפורים בהוראה ובלמידה מנוף קריטי להנעת צמיחה מקצועית ולשיפור התמדת מורים במקצוע. בפועל משוב נוטה להיות לא-סדיר, לא מתואם, לעתים מעורפל ולא בר-מימוש. כדי לקיים משוב איכותי לכיד, מתמשך וישים יש צורך במתן תוכנית התפתחות מקצועית למורים חונכים ולפתח כישורים הולמים לעבודה עם מורים מתחילים על מנת לקיים שיחות שיש בהן יחסי אמון, מרכיבים הוראתיים ומשוב מועיל. במצב הקיים היום מורים מתחילים עשויים לתהות אם מטרת המשוב היא הערכה או שיפור הוראה. כשיותר מאדם אחד נותן למורה המתחיל משוב ואם אין מערכת המתאמת את תהליכי המישוב, מורים עשויים לעמוד בפני מסרים סותרים או לקבל יותר עצות לשיפור ממה שהם מסוגלים להכיל.

חשוב שמובילי מדיניות יתייחסו לנושאים אלה, יכירו בכך שמשוב איכותי הוא תהליך רב-שלבי המעוגן בהקשרי כיתה, בית-ספר ומדינה/מחוז. מטרת מעגל 90 הימים המוצג במאמר זה הייתה להציג מסגרת עבודה שבו המשוב הוא מערכת תהליכית שמעורבים בה קובעי מדיניות, מנהלים, חונכים ומורים מתחילים.

(א) הגורמים הנחוצים ליצירת מערכת של משוב אפקטיבי – החוקרים מציגים (בדיאגרמה) את המנועים המרכזיים לקיום תהליכי משוב אפקטיביים ברמות של מדינה/מחוז, בית ספר, וכיתה.

המטרה: לספק למורים מתחילים משוב שיסייע להם לשפר הוראה.

מנועים מדינתיים/מחוזיים: 1) מתן מסגרת הוראתית ברורה המשקפת חזון של הוראה טובה; יצירת שפה משותפת לכל השותפים (המורים המתחילים, החונכים, המנהלים ואחרים) בתפיסת החזון; 2) הכשרה מתמשכת במתן משוב למנהלים ולחונכים (קשרים ממוקדי-הוראה, ניתוח שיחות משוב, שיתוף מורים מתחילים בהתנסויות הלמידה של החונכים, ניתוח חקרי מקרה ועוד); 3) פיתוח מערכת למעקב אחרי האפקטיביות של תהליכי המשוב (סקר בקרב המורים המתחילים על המשוב הניתן להם, זיהוי מורים מתחילים הזקוקים לחונכות נוספת, זיהוי חונכים הזקוקים להכשרה נוספת).

מנועים בית-ספריים: מנועים אלה משקפים תהליכים, נורמות ומבנים שאם ישופרו יחזקו את יכולת בית הספר לבצע מערכות מישוב איכותיות: 1) הבטחת קוהרנטיות של המשוב; 2) בניית תהליך משוב שיש בו קישור להיבטים תיאורטיים של למידת מבוגרים והוא משקף את מטרות הארגון במתן המשוב; 3) איתור משאבים וזמן למישוב המורים המתחילים; 4) בנית תרבות בית-ספרית של למידה מקצועית מתמשכת.

מנועים כיתתיים: יחד מנועים אלה משקפים תהליכים, נורמות ומבנים שאם ישופרו יחזקו את יכולת החונך לתת והמורה המתחיל לקבל משוב: 1) בניית יחסי אמון; 2) התייחסות למסגרת ההוראתית ולמטרות המורה המתחיל וצרכיו; 3) שימוש באסטרטגיות חונכות ותקשורת מתאימות; 4) שימוש בנתונים הנאספים בתצפיות (בשיעורים בפועל או בווידאו) להעשרת המשוב ולביסוסו; כך ניתן למורים המתחילים לראות בשיחות הזדמנויות לצמיחה ולרפלקציה; 5) מתן משוב ברור וישים.

(ב) תהליך המשוב עצמו – החוקרים מציגים מפה המשרטטת את המרכיבים הבסיסיים של משוב איכותי ומפרטת את תפקידי המנהלים, החונכים והמורים המתחילים בתהליך. מדובר באב-טיפוס של תהליך משוב אפשרי. הדגש הוא על מערכת מובנת ולא על מישוב מקרי. הדגם כולל מרכיבים של שיפור הדרכת החונך ע"י חונך ומנהל ומרכיב של הערכת המורה המתחיל תוך כדי התהליך. מדובר בתהליך מעגלי שנע כל הזמן בין כל המרכיבים והפרטים, והם נמצאים בקשרי השפעה הדדיים אלה על אלה.

1) מנהל ומורה מתחיל (שלב קצר ובלתי פורמלי) - שיפור: המנהל מבקר את המורה המתחיל בכיתה ל-10 – 15 דקות ומתמקד בתחומים שונים שעלו בקטע השיעור, קיום שיחת המשך קצרה באותו יום, החלטה משותפת על צעד מעשי נוסף – הערכה: המפגש הקצר מספק תוכן, בונה אמון לקראת הערכה פורמלית של המורה המתחיל.

2) מנהל, חונך ומורה מתחיל – שיפור: זיהוי צרכים ומטרות של המורה המתחיל תוך התייחסות למסגרת ההוראתית ולסדרי העדיפויות הבית-ספריים, שיח מנהל-חונך על התקדמות המורה המתחיל וזיהוי, מתן משאבים והתוויית התפתחות מקצועית על פי צורכי המורה המתחיל - הערכה: המנהל מקבל החלטות בדבר הסטאטוס של המורה המתחיל.

ג) חונך ומורה מתחיל – שיפור: זיהוי כישור הוראתי שראוי להתמקד בשיפורו, דיגום הכישור ע"י החונך, התנסות של המורה המתחיל וצפייה של החונך, רפלקציה משותפת על השיעור ועל הביצוע של הכישור הספציפי, קבלת החלטה בדבר צעדים המשכיים – הערכה: המורה החונך מציג את הערכתו למנהל.

הדיווח הנוכחי הוא נקודת פתיחה בלמידת הנושא. יש צורך בבחינות נוספת של הגורמים והמעגלים שהוצגו בהקשרים שונים כדי שיתאימו ויהיו אפקטיביים.

למאמר המלא באנגלית

ראו גם:

שימוש במדע של שיפור ביצועים לחיזוק תמיכה במורים מתחילים: בניית רשת לפיתוח הוראה אפקטיבית