גני ילדים ואקדמיה

בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)

הפרק "ההוראה בקורסים להכשרת סייעות" מוקדש לניתוח איכותני של שיטות ההוראה הייחודיות בקורסים לסייעות בגני ילדים ומתבסס על ראיונות שנערכו על מרכזות תכניות ההכשרה של הסייעות במכללות להוראה. המחברות מתארות את האתגרים והקשיים בהפעלת קורס שכזה, הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הותאמו שיטות ההוראה ללומדות ומידת שביעות הרצון וההערכה של הקורס ע"י מרכזות הקורס, המנהלות, המפקחות וכמובן התלמידות. בחלקו השני של הפרק מובאות בפירוט המלצות הנוגעות לעבודת הצוות במכללות ושיפור הקורס. (עינת גוברמן, חוה תובל)

למשחק בגיל הרך חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר שהאחריות ללמד ילד אינה רק של המבוגרים אלא של הילד עצמו. לילדים יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם משחק חופשי תוך הענקה של תחושת ביטחון שהם מסוגלים לשחק וללמוד לבדם עם עצמם. המשחק בפינות הגן תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד (אסתר קבלסון)

ניסיון מעניין ומבורך להקמת מרכז משאבי למידה לגננות במסגרת פעילות של קהילה לומדת במרכז פסג"ה פ"ת בהנחיית אילנה ברקוביץ. כגננות העובדות שנים רבות במערכת החינוך הרגישו קבוצת גננות צורך לרענן להן ולעמיתיהן משאב חשוב ושמו: המשחק. אסור לשכוח שמשחק הוא לא רק מול מכשיר אינטראקטיבי. הילד זקוק לצורך התפתחותו להנעת גופו, למגעים החברתיים, לסיפוקים (לא תמיד מידיים). מאגר משחקים זה מיועד לגננות חדשות וותיקות העוסקות עם גילאי 3-6 המגלות בכל פעם מחדש כי ילדים לומדים בהנאה רבה כשהם משחקים. צוות הפסג"ה בפ"ת סייע להעלאת החומרים לאינטרנט .

המחקר המוצג מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש למעלה משנתיים במסלול לגיל הרך במכללת קיי. מטרת המחקר לתאר ולאפיין שיח הילדים במהלך "משחק כאילו" לאחר שהוקרא להם סיפור, ולבדוק את הזיקה בין מאפיינים אלו להתפתחות כישורים אורייניים. מאפייני השיח העולים מהמחקר יכולים לעודד את אנשי החינוך בגיל הרך להתוות תכנית חינוכית שתטפח אוריינות אצל הילדים באמצעות "משחק כאילו" בעקבות סיפור. ניתן לומר כי גישה זו, המקרבת את הילד לספר בדרך בלתי שגרתית, נותנת לו מקום והרשאה להשתמש בדמיון שלו ובאמצעותו לפתח את התחום האורייני (אסתר ורדי –ראט, חוה תובל' תמר אילון, זהבה כהן, תרצה לוין והדסה אילנברג.)

האתר "ניתוח אירועים מחיי הגן" נולד במטרה להציע לעוסקים בחינוך בגיל הרך (גננות, סטודנטים להוראה, מתמחים) התבוננות מקצועית ומעמיקה בדילמות המעסיקות גננות דרך ניתוח אירועים. בנוסף, מהווה האתר כלי מרכזי בסדנאות ההוראה וההתמחות במכללה. הסטודנטים מתבקשים לדון בפורום באירועים המוצגים, לקרוא את הפריטים הביבליוגראפיים המצורפים ולהוסיף התייחסות מקצועית וביקורתית. (ורד פרידמן)

המאמר מדווח על ממצאי מחקר שנערך בקרב 12 מורי הגיל הרך ששילבו מחשבים בכיתותיהם. המאמר מתמקד בגורמים המשפיעים, לדעת המורים, על השימוש במחשבים בכתה. עלו 9 גורמים, מתוכם 4 עיקריים שמדווחים ומנותחים בהרחבה: א. ידע בהפעלת מחשב; ב. תוכנה מתאימה עבור צרכי הלמידה וההתפתחות של הילדים; ג. הצורך של הילדים והמורים בטכנולוגיה אמינה ומתקדמת; ד. בחירה מושכלת של מיקום המחשב בכתה (Suzy Edwards)

המחקר משווה השפעות קריאה של ילדים סיפורים אלקטרונים על גבי תקליטורים לעומת מצב של האזנה לסיפורים מתוך ספרים מודפסים המוקראים על ידי מבוגר. במחקר השתתפו 18 ילדים בגני ילדים בהולנד, אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשונים של הבנת סיפור. בסך הכל תוצרי ה"קריאה" האלקטרונית העצמאית היו דומים לאלה של ההאזנה לקריאת מבוגר ולא נמצא שההסחות של האנימציה האינטראקטיבית פגמו בהבנה של הסיפור. (De Jong Maria , Bus Adriana G)

מאמר זה מדגיש את עקרונות הוראת מבוגרים על סמך התפיסות המנחות של Androgogy ומציע אסטרטגיות הוראה השואבות מתחום זה ליישום יעיל בהוראה מתוקשבת של מבוגרים (Adult learners). המאמר מסביר כיצד יש לתכנן סקירות לימודיות עבור קורס מתוקשב תוך התייחסות לעקרונות היסוד של הוראת מבוגרים (Androgogy).

מטרות המחקר היא להרחיב את הבנת הקשר בין קוגניציה חברתית לבין מקובלות ומעמד התנהגותי על ידי הערכת יכולתם של ילדים להבין רגשות, כוונות ומחשבות. נבדקו 59 ילדי גן ישראלים תוך שימוש בשלושה מדדים של התנהגות ושלושה מדדים של קוגניציה חברתית. נמצא שלא רק הבנת אמונות מוטעות, אלא גם הבנה של רגשות ומניעים התנהגותיים קשורים למדדי התנהגויות מסוימות. המטרה השנייה של המחקר היתה לבחון את הקשר בין קוגניציה חברתית לבין התנהגות חברתית בקרב ילדים ישראליים, דווקא בגלל שנמצא כי מבוגרים וילדים בגיל בית-ספר שונים מתרבויות מערביות אחרות בהערכת מצבים חברתיים. ממצאי המחקר הנוכחי דומים למחקרים מתרבויות מערביות אחרות. (הדר ברקן וגיל דיזנדרוק)

מטרת המחקר היא לבדוק כיצד הילדים משתמשים באינטרנט ומה הפוטנציאל הגלום בשימושי האינטרנט עבור הילדים. לשם כך נבחנו שתי סביבות למידה באינטרנט ונחקרו 20 ילדי גן אשר פעלו באינטרנט בזוגות עם תיווך סטודנטיות שהוכשרו במיוחד להנחיה תיווכית בסביבה לימודית מתוקשבת לגיל הרך. נמצא כי סביבת אינטרנט המותאמת לרמתם וליכולתם של ילדים בגיל הרך מאפשרת להם לתפקד מבחינה טכנית תפעולית בסביבת האינטרנט ולשלוט בממשקיה. בעוד שסביבת אינטרנט אוניברסאלית, המתאימה אומנם למשתמשים הבוגרים, אינה מותאמת לרמתם וליכולתם של ילדים בגיל הרך ואינה מאפשרת להם לתפקד ביעילות ולשלוט בממשקי האינטרנט. עם זאת, התנאי לניצול פוטנציאל האינטרנט ללמידה משמעותית ולהתפתחות הילד בגיל הרך, הוא שילוב של תיווך מורה/מבוגר בפעילות האינטרנטית של הילד. (עפרה ניר-גל, טליה נור)

מטרת המחקר לבחון את האופן שבו מצטיירים אירועים אקטואליים בעיני ילדים צעירים הצופים בטלוויזיה, תוך התמקדות בשני נושאים: ראיית מהדורת החדשות כטקסט נרטיבי, וראיית הילדים והמבוגרים כקהילת צופים-פרשנים הפועלים במשותף. המחברות מבקשות לחזק את חשיבותם של המבוגרים (גננות, מורים והורים) כמתווכים בין המדיה לבין הילדים הקטנים, וכמכוונים להתמודדות מושכלת עם תכני המדיה. בכל אחד מהמפגשים שנערכו עם ילדים בני שש נמצא שביכולתם להבחין באופן אינטואיטיבי בין תבניות של סיפור בדיוני לבין תבניות חדשותיות מובהקות. בשיחות שנערכו עם מורים וגננות, המשמשים כמתווכים בין תכני המדיה לבין הילדים, נמצא כי במהלך ההתנסות בצפייה המשותפת, ובהתאם לנושאים המשתנים של המשדר, נוטל על עצמו המורה מגוון תפקידים, כגון: הסברה, הרגעה, לימוד, הוראת תוכן חדש והבהרת התכנים. הטקסט הייחודי של המדיה דורש מגננות וממורים לימוד דיסציפלינארי של התחום, ובנוסף, להתגבר על "אשליית המוכר" ולהתמודד עם החששות והפחדים הקיימים בו בזמן מפני התכנים המורכבים והבלתי צפויים של המדיה (איילת כהן, נורה דליות)

המאמר סוקר מגוון מחקרים המעידים על כך שהמחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית לילד, ומציג את המאפיינים המרכזיים בהתפתחות יחסי התקשרות מחנכת-ילד וכיצד הם זהים למאפיינים שחווה הילד ביחסיו עם אמו. בנוסף לחשיבות של יחסי מחנכת-ילד לתפקודו הרגשי יש למחנכת תפקיד מרכזי וייחודי בטיפוח יחסי הילד עם עמיתיו במסגרת החינוכית. תפקידים רגשיים-חברתיים אלה הם הבסיס עליו יכולה המחנכת לבנות את מערך הלמידה הקוגניטיבי שמהווה חלק ניכר מאירועי הלמידה המכוונים בגן או המעון. (עדה בקר)

על המרחב הפיזי להפוך למרחב למידה יעיל שיקדם את הילדים ויאפשר להם מגוון התנסויות אשר יסייעו להתפתחותו של הילד בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי. התנועה והמשחק תורמים להתפתחותו ולפיתוח הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילד, משפרים את רמת שליטתו בגופו ואת האיכות התנועתית שלו. (אפי הרנוי)

הפרק עוסק בהתהוות הייעוץ החינוכי לגיל הרך, תוך תיאור התפקיד שהוא ממלא אל מול צורכיהם של ילדים ושל קהלי-יעד נוספים הקשורים להתפתחות בגיל הצעיר. הפרק דן בצורך בייעוץ המתמקד בגיל הרך, תוך סקירת מסגרות החינוך הקיימות לגיל זה והתבוננות בצרכים הייחודיים של הילדים, הוריהם ומחנכותיהם. בהמשך, הפרק מתאר את עקרונות העבודה המאפיינים את הייעוץ החינוכי לגיל הרך, ומתמקד בקשיים ובדילמות שישפיעו בעתיד על עיצוב התפקיד. (דורית ארם, עדנה דשבסקי)

בנייר העמדה הזה מנסה המחברת לבחון את הדרכים להטמעה של תכנית ליבה, סטנדרטים ותכנית מסגרת בארגון הלימודים בגן הילדים באמצעות הוראה קונסטרוקטיביסטית והוראה מותאמת התפתחות. נראה שניתן לבנות תכניות לימודים מאפשרות טיפוח המיומנויות והעשרת אוצר המילים והידיעות – על פי הסטנדרטים ההתפתחותיים (פסיכולוגיים) המצויינים בסולמות הפסיכולוגיים. חשיבות רבה נודעת, אם כן, לידע עשיר ורחב של הגננת בתחומים ההתפתחותיים ובתרגום של מדדים אלו למשימות לימודיות. תכנית המסגרת מאפשרת את השילוב הזה, כאשר גבולות היכולת מתארים את רמת ההתפתחות השלבית ורשימות התכנים מציינות את רמות המורכבות של התוכן ואת התפתחותו הרציפה. (לאה סלע)

המחברים סבורים כי הן צריכות לעבור בקורס התנסות דומה לזו שהילד אמור לעבור בגן – מפגש חווייתי ובלתי אמצעי עם תופעות המעוררות סקרנות ומובילות ללמידה עצמית בדרך החקר. במהלך הקורס במכללת אחוה מבקרות הסטודנטיות בגן מדעי. צבר (1994) טוענת כי רוב הסטודנטיות במסלול היסודי ובמסלול הגיל הרך במכללות לא התמחו, בהיותן בבית הספר התיכון, במגמות מדע, טבע או מתמטיקה וּודאי לא עסקו בטכנולוגיה, שנחשב לתחום חדש יחסית. לכן תחושתן כלפי מקצועות אלה מלווה באי נוחות ואף בפחד. כתוצאה מכל אלה בוגרות מסלולי בית-הספר היסודי ומסלולי הגיל הרך במכללות חסרות ידע ומוכנות להטמעת תוכניות הלימודים החדשניות בשדה. מצב זה דורש בחינה מחודשת של תוכנית ההכשרה. מאמר זה עוסק באחת האפשרויות של שילוב גני המדע בתהליך ההכשרה. (יעקב גרוס, אסתר שכני, ברברה אנדרס, חדווה נבט)

מדינות רבות בארה"ב פיתחו תוכניות הסמכה אלטרנטיביות לחינוך הגיל הרך וחינוך מיוחד בכדי להתגבר על בעיה של מחסור בכוח אדם, רובן מקצרות את תהליך ההסמכה הפתוח רק לבעלי תואר. המאמר מתרכז בתכנית שכזו במדינת נבאדה, שאמורה בסופו של דבר להעניק תואר ראשון בחינוך לבוגריה בדגש על חינוך הגיל הרך. הבוגרים אמורים להיות מורים "כלליים", אך בתמיכה של מומחים (מורים לחינוך מיוחד, תרפיסטים) יהיו מסוגלים לעבוד במגוון סביבות לפיתוח תוכניות עבור ילדים בעלי יכולות שונות. הם מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה ולעבודת צוות עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות וכן בני משפחה של הילדים. רוב המשתתפים בתכנית, רוכשים ניסיון רב על ידי עבודת שטח וניתן להעריך ששיעור ההישרדות שלהם במקצוע יהיה ארוך יותר מאשר מועמדים מסורתיים להוראה. כמו כן הם בעלי הבנה טובה יותר לגבי תוכניות לימודים מאוחדות בחינוך המכליל וזכו להיות מעורבים באופן אקטיבי בהצגת תכנים ויישומם כבר במהלך הכשרתם. (Yaoying Xu, Jeffrey Gelfer, John Filler)

החל משנת תשס"א, סטודנטיות המתמחות במכללת "אוהלו" בהתמחות תנועה וצליל, שולבו בבית ספר מאמן במסגרת עבודה מעשית. הסטודנטיות מתנסות בהוראת תכני ידע שונים באמצעות תנועה ומוסיקה ברצף הגילאים גן, א', ב'. במהלך השנים מודל ההכשרה שינה פניו ומבנהו בהתאם לשותפים לתהליך ההכשרה. במאמר ניתנת סקירה על מבנה ההכשרה למתמחות בתנועה וצליל בגיל הרך במסגרת בית ספר מאמן, יתרונותיו וחסרונותיו, בשלוש שנים נחקרות: תשס"א, תשס"ב ותשס"ג. (עפרה וולטר)

בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.