גני ילדים ואקדמיה

הפרק עוסק בהתהוות הייעוץ החינוכי לגיל הרך, תוך תיאור התפקיד שהוא ממלא אל מול צורכיהם של ילדים ושל קהלי-יעד נוספים הקשורים להתפתחות בגיל הצעיר. הפרק דן בצורך בייעוץ המתמקד בגיל הרך, תוך סקירת מסגרות החינוך הקיימות לגיל זה והתבוננות בצרכים הייחודיים של הילדים, הוריהם ומחנכותיהם. בהמשך, הפרק מתאר את עקרונות העבודה המאפיינים את הייעוץ החינוכי לגיל הרך, ומתמקד בקשיים ובדילמות שישפיעו בעתיד על עיצוב התפקיד. (דורית ארם, עדנה דשבסקי)

בנייר העמדה הזה מנסה המחברת לבחון את הדרכים להטמעה של תכנית ליבה, סטנדרטים ותכנית מסגרת בארגון הלימודים בגן הילדים באמצעות הוראה קונסטרוקטיביסטית והוראה מותאמת התפתחות. נראה שניתן לבנות תכניות לימודים מאפשרות טיפוח המיומנויות והעשרת אוצר המילים והידיעות – על פי הסטנדרטים ההתפתחותיים (פסיכולוגיים) המצויינים בסולמות הפסיכולוגיים. חשיבות רבה נודעת, אם כן, לידע עשיר ורחב של הגננת בתחומים ההתפתחותיים ובתרגום של מדדים אלו למשימות לימודיות. תכנית המסגרת מאפשרת את השילוב הזה, כאשר גבולות היכולת מתארים את רמת ההתפתחות השלבית ורשימות התכנים מציינות את רמות המורכבות של התוכן ואת התפתחותו הרציפה. (לאה סלע)

המחברים סבורים כי הן צריכות לעבור בקורס התנסות דומה לזו שהילד אמור לעבור בגן – מפגש חווייתי ובלתי אמצעי עם תופעות המעוררות סקרנות ומובילות ללמידה עצמית בדרך החקר. במהלך הקורס במכללת אחוה מבקרות הסטודנטיות בגן מדעי. צבר (1994) טוענת כי רוב הסטודנטיות במסלול היסודי ובמסלול הגיל הרך במכללות לא התמחו, בהיותן בבית הספר התיכון, במגמות מדע, טבע או מתמטיקה וּודאי לא עסקו בטכנולוגיה, שנחשב לתחום חדש יחסית. לכן תחושתן כלפי מקצועות אלה מלווה באי נוחות ואף בפחד. כתוצאה מכל אלה בוגרות מסלולי בית-הספר היסודי ומסלולי הגיל הרך במכללות חסרות ידע ומוכנות להטמעת תוכניות הלימודים החדשניות בשדה. מצב זה דורש בחינה מחודשת של תוכנית ההכשרה. מאמר זה עוסק באחת האפשרויות של שילוב גני המדע בתהליך ההכשרה. (יעקב גרוס, אסתר שכני, ברברה אנדרס, חדווה נבט)

מדינות רבות בארה"ב פיתחו תוכניות הסמכה אלטרנטיביות לחינוך הגיל הרך וחינוך מיוחד בכדי להתגבר על בעיה של מחסור בכוח אדם, רובן מקצרות את תהליך ההסמכה הפתוח רק לבעלי תואר. המאמר מתרכז בתכנית שכזו במדינת נבאדה, שאמורה בסופו של דבר להעניק תואר ראשון בחינוך לבוגריה בדגש על חינוך הגיל הרך. הבוגרים אמורים להיות מורים "כלליים", אך בתמיכה של מומחים (מורים לחינוך מיוחד, תרפיסטים) יהיו מסוגלים לעבוד במגוון סביבות לפיתוח תוכניות עבור ילדים בעלי יכולות שונות. הם מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה ולעבודת צוות עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות וכן בני משפחה של הילדים. רוב המשתתפים בתכנית, רוכשים ניסיון רב על ידי עבודת שטח וניתן להעריך ששיעור ההישרדות שלהם במקצוע יהיה ארוך יותר מאשר מועמדים מסורתיים להוראה. כמו כן הם בעלי הבנה טובה יותר לגבי תוכניות לימודים מאוחדות בחינוך המכליל וזכו להיות מעורבים באופן אקטיבי בהצגת תכנים ויישומם כבר במהלך הכשרתם. (Yaoying Xu, Jeffrey Gelfer, John Filler)

החל משנת תשס"א, סטודנטיות המתמחות במכללת "אוהלו" בהתמחות תנועה וצליל, שולבו בבית ספר מאמן במסגרת עבודה מעשית. הסטודנטיות מתנסות בהוראת תכני ידע שונים באמצעות תנועה ומוסיקה ברצף הגילאים גן, א', ב'. במהלך השנים מודל ההכשרה שינה פניו ומבנהו בהתאם לשותפים לתהליך ההכשרה. במאמר ניתנת סקירה על מבנה ההכשרה למתמחות בתנועה וצליל בגיל הרך במסגרת בית ספר מאמן, יתרונותיו וחסרונותיו, בשלוש שנים נחקרות: תשס"א, תשס"ב ותשס"ג. (עפרה וולטר)

בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.

מטרתו המרכזית של המחקר היא לחשוף את האופן בו ילדים רוכשים כישורי שיח שונים וכיצד הם משתמשים בכישורים אלה במהלך שיחותיהם היומיומית. בדיקת שיחות הילדים העלתה עושר רב של סוגי שיח המשמשים את הילדים. המיגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות של סוגי שיח: "שיח שיחה" ו"שיח אורייני". נמצא כי הילדים משתמשים בשפע של סוגות, הבולטות הן: דיון, סיפור דמיוני כחלק ממשחק, הסבר וסיפור ריאלי. תרומותיה המרכזיות של הגננת יכולות להיות בשני מישורים: ראשית, בארגון וביצירה של פעילויות המעודדות שיחה בין ילדים, כך שילדים יפתחו את שיחתם העצמאית בתוך חברת הילדים. שנית, עידוד השיחה של הילדים יכול להיעשות באמצעות האזנה קשובה לדבריהם של הילדים הפונים מיוזמתם לגננת. 0חנה ציממרמן, שושנה בלום-קולקה)

המאמר מציג את האופי הא-סימטרי של יחסי הגומלין בין מחנך למתחנך יחסים אלה ואת הסיבות להיווצרות יחסי הכוח, ובתוכם השאלה מוצגת כסמן של יחסי הכוח האלה. המחברת מציעה דרכים להפוך את יחסי הגומלין לסימטריים ושיתופיים יותר. אחת הדרכים היא לשבור את מבנה השיח של שאלה-תשובה ולצמצם את מספר השאלות של המחנך לשאלות שמטרתן קבלת מידע, הבהרה או פתרון בעיה. השאלות החשובות הן שאלות שהמחנך שואל גם את עצמו ולא רק את המתחנך; שאלות המעוררות חשיבה יצירתית, מקורית ומערערות על המובן מאליו; שאלות המעמיקות התייחסות לתופעות. (יעל דיין)

מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך. שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים. המחברת מנסה להצביע על חשיבות הפצת כללים של אתיקה מקצועית בקרב עובדי הגיל הרך בישראל, ולהציע דרכים להשגת מטרה זו. (איריס צדוק)

מטרת המחקר היא לבדוק את עמדותיהן החינוכיות של אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. וכן לבדוק שינוי בעמדות החינוכיות של האמהות באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת. בהתאם לממצאי עמדותיהן החינוכיות של האמהות נבנתה תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE- Mediated Learning Experience). במהלכה נבדקו מרכיבי התיווך הקוגניטיביים והרגשיים של האמהות, אשר שימשו לניתוח יחסי הגומלין בינן לבין הילד (מיכל שיינין).

נמצא שיש הבדל ברמת הלחץ והשחיקה של גננות העובדות עם ילדים בגילאים שונים. רמת הלחץ הנמוכה ביותר נמצאה אצל הגננות המלמדות בפעוטונים – ילדי גיל 3-0, רמת לחץ גבוהה יותר נמצאה אצל גננות המלמדות בגני טרום חובה, גילאי 4-3, ובגני חובה, גילאי 6-5. ניתן לייחס ממצא זה לכך שבפעוטונים רמת הציפיות הן של ההורים והן של הפיקוח מהגננות הן צנועות ביותר, המחויבות להשיג הישגים נמוכה, בעוד שבגני טרום חובה וחובה הציפיות להישגים הן במישור ההתנהגותי והן במישור האקדמי היא גבוהה. ככלל, העיסוק עם ילדים בוגרים נתפס כיוקרתי יותר בעיני הגננות, ולעיתים קרובות נשאלת השאלה באיזו מידה רכשו הילדים בגן מיומנויות הנדרשות לתפקוד נאות בבית הספר? לא נמצא הבדל מובהק ברמת השחיקה של הגננות המלמדות ילדים בגילאים שונים (צפורה אשרת).

המאמר דן בויכוח בין גישת המיומנויות לעומת גישת השפה כמכלול בשאלה מה ראוי לכלול בידע טרום-קריאה. תוך הצגת מחקריהן של פרופ' איריס לוין וד"ר לאה קוזמינסקי בתחום הפונולוגי. לדעת המחברת יש להעצים את רפרטואר הפעילויות בגן המכוונות לטיפוח השפה הכתובה. שמות האותיות צריכים להיכנס לרפרטואר "ההוראה" של הגננת הן בסיטואציות מזדמנות בגן והן בפעילויות מובנות המתוכננות על-ידי הגננת. (מרים סנפיר)

הכוונה עצמית בלמידה עוסקת ביישום מודלים כלליים של הכוונה והכוונה עצמית לתחומי למידה, במיוחד למידה המתרחשת בקונטקסט של בתי ספר או כיתות. קיימים מספר מודלים של הכוונה עצמית בלמידה, שמציגים מבנים שונים והמשגות שונות . סקירת הספרות בהכוונה עצמית בלמידה והצבת מטרות, היא משולבת תוך מתן ציטוטים להמחשת המחקר. לסיכום מוצגות מספר הצעות למחקר ותיאוריה עתידיים. המסגרת שהוצגה בפרק זה ומיוצגת באופן ברור בטבלאות 1 ו – 2 מנסה להראות כיצד תהליכי פיקוח עצמי שונים והצבת מטרות יכולים להיות ממוינים ולאחר מכן להתחבר יחד כדי לאפשר תמונה ברורה של תפקיד הצבת המטרות בהכוונה עצמית בלמידה. סקירת המחקר טוענת שהכוונה עצמית בלמידה הוא תופעה מסובכת ורבת פנים ושהקשרים עם הצבת המטרות אינם פשוטים ( Pintrich, P. R ).

ספרם של Lee Herman and Alan Mandell נחשב כספר יסוד בתחומי חינוך מבוגרים בעיקר בגלל המשקל הרב שהוא מקנה לתהליכי הנחיה בהכשרת סטודנטים במכללות. פרקי הספר דנים בעקרונות ההנחיה כהליך פדגוגי משמעותי, שאילת שאלות במהלך ההנחיה, תכנית הלימודים כהליך של תכנון משותף בין המנחה והמונחים, המנחה כלומד, שלבי המעבר מהוראה להנחיה בהוראת סטודנטים ועוד. לפריט מצורפים תוכן העניינים של הספר וביקורת שנכתבה על הספר בשנת 2006.