גני ילדים ואקדמיה

המאמר מציג את האופי הא-סימטרי של יחסי הגומלין בין מחנך למתחנך יחסים אלה ואת הסיבות להיווצרות יחסי הכוח, ובתוכם השאלה מוצגת כסמן של יחסי הכוח האלה. המחברת מציעה דרכים להפוך את יחסי הגומלין לסימטריים ושיתופיים יותר. אחת הדרכים היא לשבור את מבנה השיח של שאלה-תשובה ולצמצם את מספר השאלות של המחנך לשאלות שמטרתן קבלת מידע, הבהרה או פתרון בעיה. השאלות החשובות הן שאלות שהמחנך שואל גם את עצמו ולא רק את המתחנך; שאלות המעוררות חשיבה יצירתית, מקורית ומערערות על המובן מאליו; שאלות המעמיקות התייחסות לתופעות. (יעל דיין)

מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך. שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים. המחברת מנסה להצביע על חשיבות הפצת כללים של אתיקה מקצועית בקרב עובדי הגיל הרך בישראל, ולהציע דרכים להשגת מטרה זו. (איריס צדוק)

מטרת המחקר היא לבדוק את עמדותיהן החינוכיות של אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. וכן לבדוק שינוי בעמדות החינוכיות של האמהות באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת. בהתאם לממצאי עמדותיהן החינוכיות של האמהות נבנתה תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE- Mediated Learning Experience). במהלכה נבדקו מרכיבי התיווך הקוגניטיביים והרגשיים של האמהות, אשר שימשו לניתוח יחסי הגומלין בינן לבין הילד (מיכל שיינין).

נמצא שיש הבדל ברמת הלחץ והשחיקה של גננות העובדות עם ילדים בגילאים שונים. רמת הלחץ הנמוכה ביותר נמצאה אצל הגננות המלמדות בפעוטונים – ילדי גיל 3-0, רמת לחץ גבוהה יותר נמצאה אצל גננות המלמדות בגני טרום חובה, גילאי 4-3, ובגני חובה, גילאי 6-5. ניתן לייחס ממצא זה לכך שבפעוטונים רמת הציפיות הן של ההורים והן של הפיקוח מהגננות הן צנועות ביותר, המחויבות להשיג הישגים נמוכה, בעוד שבגני טרום חובה וחובה הציפיות להישגים הן במישור ההתנהגותי והן במישור האקדמי היא גבוהה. ככלל, העיסוק עם ילדים בוגרים נתפס כיוקרתי יותר בעיני הגננות, ולעיתים קרובות נשאלת השאלה באיזו מידה רכשו הילדים בגן מיומנויות הנדרשות לתפקוד נאות בבית הספר? לא נמצא הבדל מובהק ברמת השחיקה של הגננות המלמדות ילדים בגילאים שונים (צפורה אשרת).

המאמר דן בויכוח בין גישת המיומנויות לעומת גישת השפה כמכלול בשאלה מה ראוי לכלול בידע טרום-קריאה. תוך הצגת מחקריהן של פרופ' איריס לוין וד"ר לאה קוזמינסקי בתחום הפונולוגי. לדעת המחברת יש להעצים את רפרטואר הפעילויות בגן המכוונות לטיפוח השפה הכתובה. שמות האותיות צריכים להיכנס לרפרטואר "ההוראה" של הגננת הן בסיטואציות מזדמנות בגן והן בפעילויות מובנות המתוכננות על-ידי הגננת. (מרים סנפיר)

הכוונה עצמית בלמידה עוסקת ביישום מודלים כלליים של הכוונה והכוונה עצמית לתחומי למידה, במיוחד למידה המתרחשת בקונטקסט של בתי ספר או כיתות. קיימים מספר מודלים של הכוונה עצמית בלמידה, שמציגים מבנים שונים והמשגות שונות . סקירת הספרות בהכוונה עצמית בלמידה והצבת מטרות, היא משולבת תוך מתן ציטוטים להמחשת המחקר. לסיכום מוצגות מספר הצעות למחקר ותיאוריה עתידיים. המסגרת שהוצגה בפרק זה ומיוצגת באופן ברור בטבלאות 1 ו – 2 מנסה להראות כיצד תהליכי פיקוח עצמי שונים והצבת מטרות יכולים להיות ממוינים ולאחר מכן להתחבר יחד כדי לאפשר תמונה ברורה של תפקיד הצבת המטרות בהכוונה עצמית בלמידה. סקירת המחקר טוענת שהכוונה עצמית בלמידה הוא תופעה מסובכת ורבת פנים ושהקשרים עם הצבת המטרות אינם פשוטים ( Pintrich, P. R ).

ספרם של Lee Herman and Alan Mandell נחשב כספר יסוד בתחומי חינוך מבוגרים בעיקר בגלל המשקל הרב שהוא מקנה לתהליכי הנחיה בהכשרת סטודנטים במכללות. פרקי הספר דנים בעקרונות ההנחיה כהליך פדגוגי משמעותי, שאילת שאלות במהלך ההנחיה, תכנית הלימודים כהליך של תכנון משותף בין המנחה והמונחים, המנחה כלומד, שלבי המעבר מהוראה להנחיה בהוראת סטודנטים ועוד. לפריט מצורפים תוכן העניינים של הספר וביקורת שנכתבה על הספר בשנת 2006.