גני ילדים ואקדמיה

ילדים בסביבות גילאי ארבע יכולים להיות מוכנים הרבה יותר טוב לבית הספר על ידי שימוש ב"משחק פורמאלי" שילמד אותם כיצד לזכור, איך לשים לב לדברים ואיך לחשוב נכון, כך על פי מחקר שפורסם היום. מחקר אמריקאי קובע כי התפתחות תוכנית הלימודים בגני הילדים כהכנה לבית הספר יכולה לגרום לצמצום הפער בין ילדים המגיעים מאזורים עניים לבין ילדים המגיעים מאזורים עשירים, ובה בעת לעזור בצמצום ההיעדרויות מבתי ספר וההרחקות. התוכנית החדשה נוסתה לראשונה על ידי פרופ' אדלה דיאמונד, מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. מסקנות הניסוי הוכיחו כי יישום התוכנית תהיה זולה ואפקטיבית.

במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)

המחקר בדק האם תהליכי למידה בתנועה משפרים את הבנת המושג הנלמד בקרב ילדי הגן? החוקרות טוענות כי בגיל הרך יש תפקיד ייחודי לחוויות למידה המערבות את גופו של הילד: חוויות אלו נרכשו באמצעות אינטליגנציה המרחבית, הגופנית-תנועתית והמוזיקלית. כלומר, כדי ליצור תהליך המשגה בעל משמעות, על המתווך לשלב בפעילות עם הילדים למידה באמצעות תנועות גופם. השאלה המרכזית שנשאלה במחקר זה נגעה לתרומתה של התנועה לרמת ההמשגה אצל ילדי הגן. החוקרות חשבו כי התנועה יכולה לשמש אמצעי מסייע ומקדם ברמת ההמשגה, אולם מסתבר מממצאי המחקר כי לא נמצא הבדל משמעותי בין ילדי הגן אשר למדו את המושגים באמצעות תנועה לבין ילדי הגן שלמדו את המושגים בדרך המקובלת (בלהה פריינטה, יוספה אייזנברג)

מזה כ-25 שנה אימצו מרבית האוניברסיטאות והמכללות בקנדה את המודל של PLAR – Prior learning assessment and recognition כנקודת מוצא להערכת יכולות למידה וסיכוי למידה של לומדים מבוגרים. הPLAR מוגדר כזיהוי, הערכה וזיהוי של יכולות למידה וכישורי למידה שנרכשו מחוץ למוסדות החינוך אם באמצעות התנסות בעבודה ואם באמצעות התנסויות אחרות בחיים המקצועיים. כאמור, הבסיס הרעיוני של הPLAR משמש את המכללות והאוניברסיטאות בקנדה על מנת לקבוע את ההתאמה לתכנית הלימודים האקדמית. ועל מנת לסייע ללומדים מבוגרים לפתח למידה משמעותית בתכנית אליה התקבלו. המאמר הנוכחי מגבש את המודל הקונספטואלי והאושיות התיאורתיות של גישת הPLAR בלמידת מבוגרים (Van Kleef , Joy)

בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)

תכנית מעניינת וייחודית בין מערכת גני ילדים וביה"ס בירושלים. מהות התכנית: יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' לאורך כל השנה סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות ע"פ תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב המחשב. בתחילת השנה ילדי ביה"ס מלמדים את ילדי הגן להשתמש במחשב ולשחק במשחקי מחשב של הגן ולאחר מכן יבצעו הילדים במשותף משימות אורייניות מגוונות במחשב. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.

תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה גוברת במקרי תוקפנות וקשיי התנהגות בקרב בני נוער, ילדים והן בגיל הרך במסגרות החינוך. מאחר ותופעה זו מוכרת והוכחה מחקרית יש חיפוש מתאים אחרי מקורות ותוכניות בלימה ומניעה שיפחיתו את התפשטות תופעת האלימות. במסגרת חיפוש אחר מענה מתאים עלתה המחשבה שאם נאתר את הילדים בעליי קשיי ההתנהגות כבר בגיל הרך, אותם ילדים שמאופיינים בקשיים בולטים ומשמעותיים כגון: התפרצויות, תוקפנות פיזית ומילולית, זריקת חפצים, סירובים קשים ופגיעה באחרים, נרכזם בגן אחד, שבו כל הצוות החינוכי והטיפולי מונחה בתחום ניתוח ההתנהגות וברוח זו יפעל הגן. נקבל הן הטבה משמעותית בתפקודם של הילדים כבר בגיל הגן וכן נקטוף פירות מהותיים בתחום ההתנהגות בגילאי בית הספר השונים. בד בבד נכשיר צוות טיפולי מיומן שיקבל כלים להתמודדות עם תלמידים בעלי קשיי התנהגות בעתיד. בנתניה מופעל ת מסגרת "הגן ההתנהגותי" המיועדת לילדים בעלי קשיי התנהגות בולטים (גילאי 3 עד 6). גן זה פועל בנתניה זו השנה השנייה, כולו מתנהל ע"פ תוכנית התנהגותית מערכתית ואישית באמצעות כל אנשי צוות הגן – החל מהגננת, הסייעת, בת השרות, הצוות המשלים ועד לצוות הפרא-רפואי והמטפלים בתחום הרגשי ( הלית טופז בורובסקי, אריאלה קנוניץ ).

המחקר מתמקד בחוויות שחווה הגננת המתחילה ובקשיים הנלווים והבנה מודל התפתחותי ליניארי המונה חמישה שלבי התפתחות מקצועיים. לצורך מחקר זה נכללו חמש עשרה גננות העובדות בגני ילדים בסקטור הממלכתי ציבורי ממחוז מרכז ודרום, המכהנות בתפקידן 3-4 שנים. וותק של 3-4 שנים נקבע כקריטריון בעבודה זו, כיוון שבשנים אלה גננות מסיימות את שלב הכניסה לקריירה ועוברות לשלב אחר בו חלה התייצבות מקצועית. והחוויות וההתנסויות אותן הן מתארות בראיונות העומק שנערכו עימן, אותנטיות ועוצמתיות. (מירב אייזנברג)

ריכוז מועיל של מקורות מידע בנושאי למידת חקר בגני ילדים מתוך ויקי של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, קורס למידת חקר בקהילה מתוקשבת בהנחיית ד"ר דני בן צבי. מאגר הויקי כולל את המצגות והנושאים הבאים: למידת חקר בגן ילדים – מצגת, מאפיינים התפתחותיים, פסיכולוגים וקוגניטיביים של ילדי הגן. דמות הגננת, מאפייני הלמידה של ילדים בגיל הרך, דרכי הוראה בגן הילדים, מדוע למידת חקר בגן הילדים, מדע בגן הילדים כחלק מפעילות היומיום, תפקיד הגננת כמעודדת למידת חקר.

ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותה של פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן, מפרסמת בימים אלה את ממצאיה ומסקנותיה ביחס לשאלות הנוגעות לקידום החינוך בגיל הרך ולזיקתו להתפתחותם של ילדים, להסתגלותם וללמידתם בבית-הספר. ממצאים עיקריים: צמצום מספר הילדים בכל כיתת גן, השתלמויות והכשרה לגננות להתמקדות בשיפור יחסי הגומלין גננת-ילד, פיתוח כשרים קוגניטיביים לקראת למידה פורמאלית בביה"ס, סינון קפדני של מועמדים להוראה; הקמת מאגרי נתונים וביצוע מחקרי אורך למעקב אחרי התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדי ישראל בגיל הרך.

אתר גנ-net, המוקדש לפיתוח מקצועי לגננות, מציע מודל למידה ייחודי וחדשני. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זיילר, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, שביקשה להקים אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי. הרעיון העומד בבסיס המודל, הוא להציע לקהילת הגננות סביבה עדכנית ורלבנטית שתכלול תיאורי מקרה, אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, סיפורים אישיים של גננות ומידע מקצועי נגיש, כגון הרצאות מצולמות, שיח מומחים על סוגיות מהותיות ועוד. עיקרון חשוב בפיתוח האתר הוא שתהליך ההכשרה משלב את הניסיון של הגננות כחלק לגיטימי מתהליך ההתמקצעות והשיתוף בין הגננות מהווה נדבך חשוב בפיתוח המקצועי באתר (אביטל דרורי)

פעילות סיפור תמונות ברצף ידועה לכל גננת ומורה בגיל הרך, והיא מקובלת הן כפעילות קבוצתית והן כפעילות יחידנית. הנימוקים לכך רבים וחשובים, ביניהם פיתוח חשיבה, שפה ודמיון. מטרתו של מאמר זה להאיר את תרומתה של הפעילות גם לפיתוח ולביסוס הידע על מושג הסיפור/סכימת הסיפור ולתהליך הפקת סיפורים. פעילות סיפור תמונות ברצף דורשת מהילדים רמה מסוימת של הפשטה, שכן הם נדרשים "לתרגם" את ההתנסות המוחשית עם עצמים אמיתיים מהעולם ה"אמיתי", לסיפור תמונות "דמיוני". לכן, הפקת סיפור תמונות ברצף מיד לאחר ההתנסות המוחשית עשויה לתרום להפקה משמעותית של סיפור, שהרי סיפור הוא השתקפותו של העולם האמיתי כסיפור (ברכה קיטה)

בתכנית זו שפותחה ע"י ביה"ס ממלכתי י"א במודיעין יש התייחסות מעניינת וחדשנית לשלושת התחומים אשר קריאת ספרים תורמת לקידומם של הילדים, הנעה מקריאה והנעה לקריאה, הבנת לשון הספר והטקסט שבעקבותיו, וכן התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב. מטרת התוכנית היא יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות על פי תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב אומנויות. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.בית הספר הינו בית ספר צומח הנוסד בשנת תשס"ז, זהו בית הספר הראשון במודיעין שנבנה ללא חטיבה צעירה ומכיל גנים עצמאיים במבנהו.

מחברות הספר מנסות לשרטט קווים לתכנית להכשרת גננות ומורים שתאפשר להשם לשמש כגורמים המתווכים בין הילדים הצופים לבין המדיה ומסייעים להתמודדות מושכלת עם מבעיה. התכנית מתמקדת בצורך לעורר בקרב גננות ומורים את המודעות למרכזיות המשדרים האקטואליים שמציעה המדיה, לסגל מיומנויות לדיון בטקסטים תקשורתיים ולראות בדיון בטקסטים אלו הזמנה ללמידה משותפת למבוגרים וילדים. שני עקרונות מרכזיים מנחים את העבודה: ראיית המהדורה כטקסט סיפורי – הגברת המודעות לטקסטים אורייניים, וראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה. לטענת המחברות דרוש מצד הגננות והמורים שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה, שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית. (איילת כהן, נורה דליות)

מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.

גני ילדים בישראל אשר נקטו בגישה של למידה מבוססת פרויקטים בטבע. הפרויקט של מיכל עינב עיר שדרות החל בפינה קטנה בחצר הגן, ולבסוף הפכה החצר כולה לסביבת למידה אחת גדולה. החקר התצפית וערכי השמירה על הטבע בהם עסקו בחצר, הוכנסו גם אל תוך הגן. שם המשיכו את הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תיעוד ודיון אשר הובילו להסקת מסקנות. את התוצאות הציגו הילדים בדרכי ייצוג מגוונים. גן "שיזף" ומיכל עינב זכו בפרס החינוך לשנה"ל התשס"ה. חדשנותה של הגישה היא בלמידה פעילה של הילדים תוך מעקב פעיל אחר הסביבה ותיעוד הממצאים. גן ניסויי ציפורן: גן חוקר באמצעות שיח עם הסביבה ברעננה שאב את השראתו לניסוי נובעת מהתרשמות מגישה חינוכית, הפועלת במערכת גני הילדים בעיר רג'יו אמיליה, שבצפון איטליה, מזה 40 שנה.

מטרת הסקירה הייתה להוכיח את ההשערה כי יש קשר בין איכות תוכניות הכשרת מורים לגיל הרך לבין רמת הכשרת המורים לגיל הרך ולקדם יסודי. לצורך כך, מנתחת הסקירה באופן אנליטי, ליטראלי ופרשני 40 מחקרים שנערכו על תוכניות הכשרת מורים בגיל הרך בתקופה של 15 שנה (1989- 2004). בעיקר, מחקרים הבודקים את איכות התוכניות והשפעתן על רמת המורים המיישמים תוכניות לגיל הרך ולקדם יסודי בתום לימודיהם. סקירת המחקרים מתייחסת לסוגיות של התפתחות מקצועית של המורים בגיל הרך/קדם יסודי, השפעת התואר האקדמי והשפעת הסטנדרטים החינוכיים בארה"ב על איכות עבודתם של מורי הגיל הרך והקדם יסודי (Saracho, Olivia N.; Spodek, Bernard)

ניסוי מחקרי בריטי חדש מצא כי חשיפת לומדים דיסלקטיים מבוגרים (גילאים 20-50) לכתיבה ממוחשבת ובלוגים יש בה כדי לשפר את יכולת השפה והתקשורת שלהם. הניסוי שנערך במרכז קהילתי בווילס באנגליה נערך בקרב לומדים דיסלקטים במסגרת חינוך לא פורמאלית למבוגרים. הניסוי כלל גם חשיפה לאמצעי מדיות מחשבים נוספים כגון מעבדי תמלילים ואינטרנט. תוצאות הניסוי הוכיחו כי הלומדים הדיסלקטיים המעורבים בכתיבת בלוגים מפתחים מיומנויות טובות של שליטה בהבעה שפה וצורות לשוניות בהשוואה לקבוצות לומדים דיסלקטיים אחרים. עם זאת נמצא כי לומדים דיסלקטים מבוגרים הנמצאים ברמת אינטליגנציה יותר נמוכה, אינם מפיקים מכך תועלת רבה. לכן, הוחלט בבריטניה להמשיך את ניסוי חשיפת הלומדים הדיסלקטים לבלוגים וכתיבה ממוחשבת על מנת לזהות בוודאות את האימפקט של בלוגים על התפתחותם ויכולותיהם הקוגניטיביות.

התוכנית "פיתוח סביבת גן רב-תרבותית" שמומנה על-ידי קרן ברנרד ואן ליר בהולנד התקיימה בעיר רחובות בשנת הלימודים תשס"ו. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה לערוך השתלמות לגננות על מנת שיוכלו בעקבותיה ליצור או לשפר סביבה סובלנית לשונות, הרואה בה יתרון ומקור ללמידה ולהעשרה. התוכנית שהשתתפו בה 14 גננות, 10 יהודיות ו-3 ערביות התקיימה במהלך 16 מפגשים אינטנסיביים, עיוניים ומעשיים, שהופעלו על-ידי שני מנחים. הערכת התוכנית התבססה על נתונים שנאספו ממקורות שונים: שאלונים למשתתפות, תצפיות במעל למחצית ממפגשי ההשתלמות, תצפיות בשלושה מפגשים ייחודיים, ראיונות בלתי פורמאליים עם מרבית המשתתפות, שלושה ראיונות אישיים חצי מובנים, משוב מהמשתלמות שניתן בסוף מרבית המפגשים, ומסמכים שהוגשו למעריכה על-ידי המפעילים. (טלי היוש)