תכניות קוהרנטית לגיל הרך – טווח גילאים, עשייה חינוכית והכשרה

ד"ר קלודי טל, ראש החוג והתכנית לגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך
 
ראה : המצגת המקורית של ד"ר קלודי טל מצורפת מצד ימין
מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).
אחד ממקורות אי הנחת של הצוות המתכנן היה הדרישות המרובות והסותרות של הממסד החינוכי מהמחנכות שתוצאותיהן הן עבודה שאיננה שיטתית ואיננה רואה את מרכזיות האדם בעשייה החינוכית. המצב הקיים דרבן אותנו לבנות תוכנית קוהרנטית ומתואמת ששמה לה למטרה להכשיר מחנכות מחויבות לרווחתם הרגשית והחברתית של הילדים - מחנכות שמנהיגות כיתות מתוך שיקול דעת.
המחנכות שראינו מול עינינו אינן מוציאות לפועל של תוכניות קיימות. תוכנית ההכשרה המוצגת מציעה אפוא לראות בהכשרת הגננות והעצמתן מטרה ראשונה במעלה. מהעקרונות שעמדו בבסיס התוכנית:
א. תפיסה אקולוגיה שמדגישה קשרים בין-אישיים בין אנשים ומודעות למאפייני ההקשר
    (לדוגמה זיקה בין המכללה לשדה);
ב. אינטגרטיביות שמתבטאת בזיקות בין נושאי הלמידה השונים וביניהם להתנסות בשדה;
ג. התייחסות לריבוי של דרכי למידה(למידה עצמית ופתרון בעיות, תיווך ושיח, חיקוי)
    ולקשרים הסינרגטיים ביניהם;
ד. שותפות ושילוב;
ה. אותנטיות.
 
בהרצאה נדגים כיצד כל אחד מהעקרונות קרם עור וגידים בתוכנית ובצעדי היישום הראשונים שלה. לדוגמה: הגישה האקולוגית מתבטאת בהדגשת חשיבותם של הקשרים הבין-אישיים בקורסים שונים, כמו גם באינטראקציות עם סטודנטים ובהדרכה. האינטגרטיביות מתבטאת בזיקה בין קורסים לבין ההתנסות וחקר ההתנסות. לדוגמה: במקביל להתנסות במעונות, למידה של קורס בשם התינוק והפעוט, התפתחות שפה האופיינית לגיל זה, למידה של קורסים בספרות ילדים, מוסיקה ואומנות כתוכן מרכזי למפגשי הלמידה עם הילדים. וכך הלאה.
 
נציג גם קשיים כגון התנגדויות, חרדות ועבודת מרובה שמלווים את יישום התוכנית.
אחת הסוגיות הנוספות שנתייחס אליה בהקשר תוכנית ההכשרה הוא רצף הגילים שרצוי שיעמוד במרכז הכשרת המחנכים לגיל הרך. אף שבעולם מקובל לראות בגיל הרך רצף שנמשך עד גיל  8(דהיינו, כולל כיתות א-ב), המל"ג עמד על כך שתוכניות ההכשרה לגיל הרך יתמקדו בילדים מלידה עד גיל 6. נדון בהרצאה ביתרונות ובחסרונות של כל אחד משני המצבים ונדגיש את חשיבות השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה לא פחות מאשר להחלטות עצמן.
 
לסיכום: הקשיים המרובים ומורכבות השדה מחייבים תוכנית הכשרה קוהרנטית ומותאמת שמכשירה מחנכים מחויביםובעלי נכונות מתמדת לשפר את דרכי העבודה שלהם.
 
לשאלה מי יחליט על התוכניות למידה והכשרה נציע כמה תשובות: המחנכות חייבות להפגין מחויבות ושיקול דעת בכל מעשיהן ועם זאת אין מנוס מכך שההחלטות שנוגעות לילדים, ולמדיניות תתקבלנה בעקבות התדיינות בין כל בעלי העניין: אנשי שדה, אנשי אקדמיה , רשויות ואנשי ממסד חינוכי מרכזי. אין זה נראה סביר שהחלטות שנוגעות לחינוך תתקבלנה על ידי מי מהצדדים; באותה מידה נראה בלתי סביר שכל אחד יפעל לפי ראות עיניו, ללא תיאום עם בעלי העניין האחרים.
 
ד"ר קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית, ראש התוכנית והחוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. בעבר שימשה כמדריכה ויועצת אקדמית בישובים שונים (ירוחם, דליית אל כרמל, נצרת), ראש תחום הגיל הרך במרכז המורים בנתניה מרכזת הכשרת מטפלות ומנהלות במסגרת בית הספר המרכזי להכשרת עובדים חינוכיים סוציאליים במשרד העבודה והרווחה. תחומי עניין מרכזיים: הכשרת מחנכות לגיל הרך, התפתחות של ילדים בגיל הרך, כשירות חברתית, למידה מתווכת , ניהול כיתה.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya