גני ילדים ואקדמיה

מיון:
נמצאו 247 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

  • תקציר

    המחקר מראה שהטיפול והחינוך של תינוקות ופעוטות הוא תחום שאיננו מיוצג דיו בהכשרת מורים לגיל הרך. הפרויקט שעליו מדווח במאמר זה כוון לצורך זה על ידי מתן משאב למידה מקוון, המכונה U3Vid, למורי מורים לגיל הרך ולסטודנטים להוראה לצורך השגת ידע והתנסות בחינוך ובטיפול בילדים צעירים מאוד. באופן כללי, האתר U3Vid מוכח כמשאב מקוון אפקטיבי עבור הכשרת המורים האוסטרלית לגיל הרך לצורך הבנת הפדגוגיה ותכנית הלימודים המקושרות לילדים בגילאי ינקות ועד שלוש שנים. מאמר זה מדווח על הממצאים מהפרויקט על הפרספקטיבות של סטודנטים להוראה לגבי שילוב של למידה מקוונת תוך התמקדות בילדים צעירים מאוד (Garvis, Susanne; Lemon, Narelle, 2015).

  • סיכום

    עורכי המחקר הנוכחי בחנו, בהתבסס על מחקר קודם שלהם (Engel et al., 2013), איזה תוכן מתמטי תורם לתלמידים במהלך הלימוד בגן. ההשערה היא שתלמידים ילמדו יותר מתמטיקה כשהמורים ידגישו תוכן שלילדים אין עדיין שליטה בו. הם השתמשו בנתונים משני מחקרים ארציים ארוכי טווח שנאספו בגני ילדים. שתי מערכות הנתונים כללו מידע רב על מדגם ילדים ומשפחותיהם, כיתות, מורים, גנים ובתי ספר (Engel, M., Claessens, A., Watts, T. W., & Farkas, G).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי ממוקם בשלוש זירות עיקריות בחקר התיאטרון: תיאטרון לילדים, התקבלות של הצגת תיאטרון ומרכיבי התקשורת התיאטרונית: מערכות סימנים, מוסכמות ורוחק אסתטי. עבודה זו מתמקדת בהבנת אופני ההתקבלות של הצגת תיאטרון וביחסי הגומלין בין מרכיבי התקשורת התיאטרונית, במטרה לברר את התהליכים המרכיבים את חוויית הצפייה בהצגה בקרב ילדי גן חובה בגילאי חמש עד שש (סמדר מור).

  • תקציר

    חקר מקרה יחיד זה נועד כדי לחקור כיצד הגננת עונה על צרכי הטיפול בפעוטות, המביעים את רצונם שיטפלו בהם, במפגשיהם. החוקרים צפו במשך עשרה שבועות בקירוב באינטראקציות הטבעיות והיומיומיות בין הפעוטות לבין הגננת. באמצעות ניתוח נתונים איכותני, תוצאות מחקר זה קוראות תיגר על הדימוי השכיח והפשטני של הגננת האכפתית ומראות שהמפגש ביניהם הוא מקצועי וחינוכי מאוד ושהגננת מספקת טיפול "יוצא דופן" לפעוטות הצעירים (Shin, Minsun, 2015).

  • סיכום

    מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים. המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית (Terri Friedline, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מציג את מודל גן בראשית הפועל על פי הגישה הפרוגרסיבית. בגישה זו הילדים מובילים את הלמידה במהלך בחירת הפעילות בעזרת הסביבה שהגננת יוצרת והפיגום שהיא מציבה. הבעיה היא שילדים רבים לא מצליחים להתמיד בלמידה עקבית מתוך בחירה, וגננות רבות מתקשות לתת לכך מענה. מודל גן בראשית מאפשר לילדים להתגבר על הקושי ולהמשיך ולבחור את פעילותם, ומאפשר לגננת לפעול לפי תכנון שנתי מדויק ולהוביל את יישומו בעקביות (טל שריר ואלה שובל).

  • תקציר

    המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).

  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • סיכום

    לומדים מבוגרים מהווים חלק נכבד מאוכלוסית הסטודנטים לתואר ראשון. מחקר קודם מצביע על כך שללומדים מבוגרים יש קווים מאפיינים השונים מאלה של סטודנטים "מסורתיים". הם מביאים איתם נסיון חיים, שיקול דעת, גישה שונה כלפי סגל ההוראה, סדרי עדיפויות שונים בחלוקת הזמן שלהם בין המחויבויות המשפחתיות חברתיות לבין המחוייבות ללימודים. מנגד הם מפגינים בטחון עצמי נמוך יותר ופוגשים במחסומים שהסטודנטים "המסורתיים" אינם מתנסים בהם. מחסומים אלה התגלו לא רק באופן ספציפי במתמטיקה, אלא גם בנושאי לימוד אחרים. מכל מקום, הם הרכיבו את נושא המחקר הזה שהוא למצוא מהם הגורמים לכך (Jameson, Molly M.; Fusco, Brooke R).

  • לינק

    צוות MindCET תירגם מאמרון מעורר מחשבה של קליי שירקי (Clay Shirky) אודות שימוש בטכנולוגיה בכיתה: " אני מלמד תיאוריה ויישום של מדיה חברתית באוניברסיטת ניו יורק, ואני חסיד של התנועה למען תרבות חופשית ופעיל בה – כך שלא הייתם חושבים שדווקא אני אהיה זה שאטיל צנזורה על האינטרנט. אך לאחרונה ביקשתי מהסטודנטים שלי, המשתתפים בסמסטר הסתיו, להימנע משימוש במחשבים ניידים, בטאבלטים ובטלפונים בכיתה".

  • תקציר

    המאמר דן בשימוש בהוראה עשירה בתוכן בגנים בארה"ב במאמץ לעזור לילדי הגן ללמוד (Neuman, Susan B. , 2014).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).

  • סיכום

    לדברי צילה גביש ממכללת אורנים, הדחף לצייר הוא מולד. "ציור הוא טבעי ואוניברסלי. כל ילד, בין אם הוא נמצא במערכת חינוך ובין אם לא, מלמד את עצמו לצייר". אבל בערך בשנה האחרונה של גן חובה, לקראת העלייה לכיתה א', יכולת הציור של הילדים כמו נפגמת מבחינת הדמיון, היצירתיות והעושר שבה. הם מתחילים לצייר אותו ציור בדיוק, הכולל אדמה, שמים, בית ופרח וקשת וגם כמה לבבות (לרוב אצל בנות). הצבעוניות שאפיינה את ציורי הילדים בשלבים מוקדמים יותר, נעלמת. הציור שהיה מופשט יותר לפני כן, התקבע במפרט הזה שנראה חקייני ואחיד (תמירה גלילי).

  • סיכום

    שפת הג'ירף, שפותחה בארה"ב והגיעה גם לישראל, מאפשרת לילדים – וגם למבוגרים – להכיר את הרגשות שלהם ולדעת איך לדבר עליהם ולשתף אחרים, במקום להגיע לעימותים ומריבות (רווית שרף).

  • סיכום

    במאמר מוצגת סקירת מחקרים אמפיריים העוסקים בתוכניות חונכות לסטודנטים (לאו דווקא מתכשרים להוראה) לתואר ראשון במסגרות שונות. לצורך הסקירה הנוכחית נבחרו 20 מאמרים מתוכם – 6 בינלאומיים שעניינם חונכות לתלמידי תואר ראשון. תרומת הסקירה הנוכחית מצויה, לדעת הכותבת, בנקודות הבאות: (א) הרחבה של הספרות תוך התייחסות למחקרים מן השנים 2008–2012, (ב) שימוש בשיטת מיון קיימת של התערבויות מבוססות-מחקר (Jackson, 2009) במטרה להצביע על ההקפדה המחקרית, (ג) הערכת תפקיד החונך בכל מחקר ע"י שימוש בדגם מיון קיים (Nora & Crisp, 2007), (ד) התייחסות להיבטים של תוקף חברתי במחקרים, (ה) זיהוי של מרכיבי מפתח בתוכניות חונכות על בסיס המחקרים שנסקרו (Susan Gershenfeld).

  • מאמר מלא

    בביטאון מכון מופ"ת האחרון (פברואר 2014) ביארו כותבים רבים את רעיון ה'למידה המשמעותית'. נראה שהמשותף לכל הכותבים הוא הרעיון שלמידה משמעותית היא תהליך למידה חווייתי שהלומד משתתף בו באופן פעיל תוך כדי חקירה, התנסות, שיתוף פעולה ושימוש במיומנויות המאה ה-21.עולה השאלה אם אפשר ללמד באופן חדשני וחווייתי בסביבת הלימוד כפי שהיא מוכרת לכולנו ובאמצעים העומדים לרשותנו בכיתה? מטרת מאמר זה היא לתאר התנסות של למידה משמעותית באמצעות עקרונות ה-PBL (למידה מבוססת פרויקטים, Project Based Learning) וסמרטפונים, בכיתה שיש בה יותר מארבעים סטודנטים (אורית הוד שמר).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן איך מסוגלות עצמית באינטרנט עוזרת לסטודנטים להעביר ולתרגם מוטיבציה לפעילות לימודית וההשפעה שלה על ביצועי הלמידה. בוצע עיבוד נתונים כמותי כדי להאיר על הקשר בין המסוגלות העצמית של הפעלת אינטרנט של הסטודנט ותצוגת הלימוד שלו (Chang, Chiung-Sui, Liu, Eric Zhi-Feng, Sung, Hung-Yen, Lin, Chun-Hung, Chen, Nian-Shing, Cheng, Shan-Shan).

  • תקציר

    חיבור זה בוחן את ההשפעות של למידה מרחוק על לומדים מבוגרים במהלך ארבעת העשורים האחרונים, כולל: (א) קורסים בהתכתבות,(ב) שילוב טכנולוגיה, (ג) למידה מעורבת, ו-(ד) למידה מקוונת (Cahill, Jacqueline, 2014).

  • לינק

    המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין