מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1822 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    השאלה שבכותרת היא אחת השאלות שמטרידות מורים ומרצים מאז תחילת תקופת הקורונה, והתשובות לשאלה רבות, הגיוניות וכולן גם נכונות במידה זו או אחרת. אבל מה הסיבה המרכזית? את השאלה הזו חקר בשבועות האחרונים תומר ברץ, מורה ובוגר מכללת סמינר הקיבוצים.

  • תקציר

    הוראה חוץ-תחומית (Teaching out-of-field) היא סיטואציה שמורים רבים, בעיקר מתחילים, חווים במהלך הקריירה. לא רק שהוראה חוץ-תחומית פוגעת במעמד המקצוע, באיכות ההוראה ובמחויבות התלמידים, היא גם פוגעת בביטחון עצמי של מורים ובהישגי בית הספר. מאמר זה מדגיש את חשיבותה של ההתמחות הפדגוגית של המורה במקצועו ומנתח את מקצוע הגאוגרפיה באוסטרליה כמקרה מבחן.

  • תקציר

    רבים תופסים את בתי הספר כמרחבים ייחודיים המקדמים שוויון בין הגזעים. איפיון זה של בתי הספר מבוסס על ההנחה לפיה המורים עצמם נקיים מהטיה גזענית, תומכים בשוויון גזעי ואף מלמדים מתוך תפיסה זו. אך לצד תפיסה זו, וכנגדה, קיים תיעוד שהצטבר לאורך שנים רבות המוכיח דווקא את תפקידם של בתי הספר ושל המורים בהנצחת אי השוויון.

  • תקציר

    בעיות התנהגות בכיתה מציבות אתגר חשוב בפני המורים. ההתמודדות איתן עלולה לכלות את האנרגיה החיובית של המחנכים ובסופו של דבר אף להוביל לשחיקתם. כדי להבין כיצד ניתן להימנע משחיקה עלינו להבין טוב יותר כיצד מווסתים מורים את תגובותיהם הרגשיות לנוכח התנהגות בעייתית בכיתה, וכיצד אסטרטגיות ויסות אלה משפיעות על חוויותיהם הרגשיות. המחקר הנוכחי בדק בשני אופנים שונים שתי סוגיות אלה: כיצד מורים מווסתים את רגשותיהם לנוכח בעיות משמעת והתנהגות בעייתית של תלמידים בכיתה ומהן ההשלכות הרגשיות של ויסות זה על המורים עצמם.

  • סיכום

    ההנחה העומדת בבסיס שיטת ההאצה הקוגניטיבית היא שרמתם הקוגניטיבית של ילדים מתפתחת עם הגיל ומושפעת מהסביבה ובכלל זה מהמורה ומהמשוב שמקבל הילד מחבריו התלמידים האחרים. דווקא בימי הסגר, כאשר הילדים מבודדים ממוריהם ומחבריהם, חשוב שלא לשלול מהם את האינטראקציה עם הסביבה, ולא להסתמך על לימוד עצמי בלבד. לשם כך יש לעשות כל מאמץ כדי לעודד אותם ללמוד עם אחיהם הנמצאים איתם בבית, אם ישנם כאלה, ולשמור על קשר באמצעות וידיאו עם מורים וחברים.

  • תקציר

    ידוע שהומור יכול לשפר את האווירה בכיתה וכתוצאה מכך גם את ההישגים הלימודיים, אבל איזה סוג של הומור? שאלת המחקר הנוכחי היתה האם מגדר המורים וסוג ההומור שבו הם משתמשים בכיתה משפיעים על עומק המעורבות והמחויבות (engagement) של התלמידים?

  • תקציר

    על רקע ראיונות עומק שערכה עם מורים שנשרו ממקצוע ההוראה, מציגה ג'יימי בונאטו, מורה למתמטיקה בעלת ניסיון של 18 שנים ובעלת תואר שלישי בחינוך עם התמחות במנהיגות חינוכית, שבע פעולות פרקטיות בהן בתי ספר, מנהלים ומפקחים יכולים לנקוט על מנת להשאיר את המורים במערכת.

  • תקציר

    מקצוע ההוראה דורש עבודת רגשות. אחד מהכלים החשובים והמבטיחים שעשויים לסייע בהתמודדות עם עבודה זו הוא הומור. אף על פי כן הוא מעולם לא נבחן ככלי פדגוגי בהקשר של עבודת הרגשות בהוראה. לשם בדיקת האפשרויות הטמונות בהומור כמענה לצרכים הרגשיים של המורים, חולק בין 302 מורים לכיתות היסודי, שאלון שמכוון להערכת סוגים שונים של עבודה ריגשית וסגנונות שונים של הומור.

  • תקציר

    רוב המורים רואים בתעודת אמצע השנה כלי שמסייע להעריך את התלמידים ומעידים כי התעודות נוטות לשקף היבטים חיוביים. עם זאת, הם מודים כי התעודה מודדת הצלחה וכישלון דרך ציונים מספריים. מכאן, שתלמיד שקיבל תעודה מצוינת חש מוצלח ומוערך, בזמן שמי שהשיג ציונים נמוכים, נשאב לתוך מנגנון של פסיכולוגיה מתגוננת.

  • סיכום

    מאמר זה סקר 102 מחקרים בנושא שימוש ברובוטים כמורי שפה בגיל הרך, ביסודי, בחטיבה, בתיכון ובקרב מבוגרים. הוא דן בהשפעות, ביתרונות, במגבלות ובעתיד של תחום זה, תוך התייחסות ללמידת אוצר מילים, דקדוק, קריאה, דיבור ושפת סימנים ולזיקה בין האדם לבין המכונה ויכולת הרובוט להגביר מוטיבציה.

  • תקציר

    גיא מורד חלק בצורה גלויה ואמיצה את חוויותיו וניסיונו כמורה חדש במערכת החינוך. אלה רשמיו ותובנותיו העיקריים על בתי הספר בישראל, על המצב בכיתות ועל התלמידים:

  • תקציר

    לא מעט נכתב בספרות המחקר אודות השפעותיהם של מתח ורגשות שליליים בקרב מורים על שחיקה בעבודה, ביצועים טובים פחות בכיתה וכמובן ירידה בתחושות הסיפוק. אלה משפיעים לא רק על המורה עצמו אלא גם התלמיד ועל הישגיו האקדמיים. עם זאת באשר לדחיינות של מורים כמקור למתח ולחוויות רגשיות שליליות, לא נערכו מחקרים מספקים. המחקרים שכן נעשו התמקדו בדחיינות של תלמידים ואלה שבכל זאת עסקו במורים, השתמשו על פי רוב בכלי דיווח עצמי. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את הפנומנולוגיה של דחיינות מורים מנקודת מבטם, ואת הקשרים בינה ובין חוויות רגשיות ומתח באמצעות גישה איכותנית.

  • תקציר

    על אף תשומת לב מדעית ותקשורתית מוגברת בשנים האחרונות שהופנתה לאלימות ותוקפנות מינית מצד נשים, מחקר מוגבל למדי התמקד באופן ספציפי בתפיסות הציבור את התנהגותן. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את אופי תגובות הציבור ואת עמדותיו כלפי קטגוריה של תוקפות מיניות הנמצאת לעתים קרובות במרכז השיח התקשורתי – מורות אשר תקפו תלמידים מתבגרים – באמצעות סקירת תגובות קוראים שהועלו בעקבות חמישה מאמרים שפורסמו בעיתון "הפינגטון פוסט" (Huffington Post) בין נובמבר 2010 לנובמבר 2013.

  • סיכום

    קורט לוין (1947-1890), פסיכולוג חברתי גרמני-אמריקאי, הגה מתודולוגיה של מחקר פעולה אשר חלחלה לתחום החינוך והתפתחה לתנועה עולמית בשם "המורה כחוקר" (teacher research). תנועה זו ממלאת תפקיד גדול בהכשרת מורים בארץ ובעולם. לוין, בהשפעת ג'ון דיואי, דגל בדרך חשיבה פרגמטית שמציבה במרכז את הפרקטיקה ומעדיפה את ההתבוננות בתהליך העשייה על פני מדידה של התוצר

  • תקציר

    המאמר הנוכחי מבקש לבחון ולהאיר את דמותו של "המורה-המנהיג" מנקודת מבטם של בוגרים וסטודנטים לתכנית M.ed במכללה האקדמית אוהלו. המחקר מבקש לפתוח אשנב דרכו נוכל להבין את תפקידו העתידי של המורה-מנהיג.

  • תקציר

    אתגרי ההוראה מלווים בקשיים פסיכולוגיים רבים, ביניהם שחיקה ודיכאון. ספרות המחקר בנושא מכירה זה מכבר בקשר בין שחיקה לבין דיכאון בקרב מורים. מטרת המחקר הנוכחי להעמיק בסוגיה באמצעות חקירת היחסים בין שחיקה, דיכאון ותפיסת המורים את סביבת עבודתם.

  • תקציר

    הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של "המחנך המשמעותי" ולטיבו של "המצב האנושי" השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. לפי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם.

  • תקציר

    השנים הראשונות בהוראה יכולות להיות קשות מאוד. לכן, חשוב לזכור את מקורות המוטיבציה וההשראה להיכנס לתחום, ולהפוך את זה לסרט. תקציר זה מציע ארבע שיטות שיעוררו את תשוקתך למקצוע.

  • תקציר

    לפעילות גופנית השפעה חיובית אדירה על הישגים והתנהגות של תלמידים בגן חובה ובכיתות א'-ח'. המחקר מצא קשר חיובי בין מאמץ פיזי לבין כישורי למידה, כגון דיוק, ריכוז, קריאה וסיום מטלות. כאשר הילדים נמצאים בתנועה, קל יותר לגרום להם להצביע, להשתתף, ללמוד ולשאול שאלות.

  • תקציר

    במחקר האיכותני המובא במאמר זה, נותחו 249 טקסטים של מורים בבתי ספר יסודיים המשתייכים לשתי קטגוריות: 86 מורים מלמדים, ו-163 מורים לפני כניסתם להוראה (פרחי הוראה). הטקסטים פרי עטם של המורים עסקו בהרגלי הקריאה שלהם. המורים נתבקשו לתאר ולאפיין את עצמם כקוראי ספרות. מן הממצאים עלה כי באופן כללי, המורים המלמדים קוראים יותר מפרחי ההוראה, ממצא המתיישב עם טענות כלליות בדבר הירידה בערכה של הספרות ובמספר הקוראים הצעירים. המורים, אם כך, אינם יוצאי דופן משאר האוכלוסייה בכל הנוגע להרגלי הקריאה שלהם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין