מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1817 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • תקציר

    בהתבסס על ממצאים עכשוויים לגבי למידת מורים, מוצג ניתוח ביקורתי של גישות מסורתיות וחדשות להתפתחות מקצועית (Korthagen, Fred, 2017).

  • סיכום

    ראוי להפנות מתכשרים ומורים לקרוא ולדון במאמרים מקצועיים על חזון הוראה של מורים, לצפות בצילומי שיעורים ו"לפענח" את החזון הבא בהם לידי ביטוי ולשתף בזאת גם חונכים ומורים מאמנים

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בוחן עמדות של מורים במערכת היסודית והעל-יסודית באזור כפרי במדינה דרום-מערבית בארה"ב בנוגע לשיתוף פעולה עם הורים לילדים עם מוגבלויות בהמשך להשתתפות המורים בתוכנית פיתוח מקצועי, הכוללת צפייה בסרט ודיון בו. שאלת המחקר היא אם מורים שהשתתפו בתהליך של פיתוח מקצועי מבוסס-טכנולוגיה פיתחו הבנה מוגברת של הנושאים שהטרידו את אותם הורים לאחר האזנה לסיפוריהם וככל שהתפתחה הבנה כזו, אם היא שרדה לאורך זמן. המחקר משיב בחיוב על שאלת המחקר ומפנה לתימות מרכזיות שעלו בריאיונות לפיהם ניתן ללמוד על מישורי התרומה של תוכנית לפיתוח מקצועי לתפיסות של מורים בנוגע לשיתוף הפעולה עם הורי התלמידים.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

  • תקציר

    דו"ח זה בוחן מהו שיעור התלמידים במערכת החינוך הציבורית בארה"ב שלמדו ממורים בעלי רישוי (certified), ניסיון והכשרה אקדמית במקצוע שאותו הם מלמדים. הנתונים מעודכנים לשנים 2011 עד 2015. הממצאים העיקריים: 1. 94% מתלמידי מערכת החינוך הציבורית האמריקאית למדו ממורים בעלי רישוי; 2. 75% מהתלמידים למדו ממורים בעל ותק של חמש שנים ומעלה. 3. כ-60% מתלמידי חטיבת הביניים (middle school) וכ-82% מתלמידי התיכון למדו ממורים בעלי הכשרה אקדמית ספציפית במקצוע שאותו הם מלמדים.

  • לינק

    רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך, פרסם רשימה קצרה בכתב העת האינטרנטי "קו לחינוך" ובהם הציג שלוש שיטות לשיפור האווירה בכיתה:

  • לינק

    לימור ליבוביץ עומדת בבלוג שלה על הקשר בין שירה לבין אנימציה על רקע הרצאת הטד של בילי קולינס (Billy Collins: Everyday moments, caught in time): "בילי קולינס הוא משורר אמריקאי אהוב, מכובד וידוע הוא בוודאי לא צריך לפרסם את עצמו באמצעות יצירת אנימציה על שיריו. אז מדוע הוא עשה זאת? החיבור בין חברת סנדנס לבין בילי קולינס היה מובן מאליו בעיני קולינס. קולינס, המומחה בשירה מקבל השראה מהתנסויותיו וגם מקומיקס. הוא מודה ש'באגס באני' (לוני טונס) הוא אחד ממקורות ההשראה שלו. אדם יצירתי מחבר בין עולמות שונים ויוצר עולם חדש, וזה בדיוק מה שקרה בחיבור בין השירה של קולינס לאנימציה המקסימה של חברת סנדרס" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    יש לכם ראש גדול? ההשתלמויות המקוונות מחכות לכם. ההשתלמויות המקצועיות של המורים עוברות לרשת – ולצד היתרונות הברורים של האפשרות ללמוד בלי לצאת מהבית, חשוב לזכור שהן גם דורשות יותר השתתפות, מאמץ ומחשבה – ומבשרות את העתיד של הלמידה (תמירה גלילי).

  • סיכום

    בפינלנד פותחה חונכות על פי דגם של "חונכות קבוצתית"/ "חונכות עמיתים" שבו מורים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית נפגשים כדי ללמוד יחד זה מזה. חונכות זו מסייעת לייצר רצף בהכשרת פרחי ההוראה ומקלה עליהם את המעבר משלב ההכשרה לשלב ההוראה בפועל

  • סיכום

    מטה-אנליזה זו בוחנת את השפעתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בגיל הרך בתחום השפה והאוריינות על הישגי התלמידים ועל המורים המשתתפים בהן. בחינה כמותית של גודל השפעת התוכניות מצביעה על כך, שפיתוח מקצועי של מורים לגיל הרך הממוקד שפה ואוריינות משפר את איכות התהליך של מורים ואת האיכות המבנית של ההוראה אך אינו בהכרח תורם לשיפור הידע של המורים. כן אותר במחקר קשר סיבתי והשפעה חיובית שיש לפיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על הישגי התלמידים בכל הנוגע במודעות פונולוגית וידע אלפביתי.

  • סיכום

    שיח ומלים שמורים משתמשים בהן בדברם על חינוך והוראה נחקרים מזה זמן רב תחת הכותרת "ידע", ובעיקר "ידע מקצועי של מורים". גישה זו נובעת בעיקר מההבחנות שנעשו בין סוגים שונים של ידע מורים ומהעניין בתפקיד החשיבה הפרקטית והשיפוטית הנעשים בתהליכי הוראה. המחקר המופיע במאמר זה הוא חלק משיח רחב על ידע ושיפוט בפרקטיקות מקצועיות שונות. כותבי המאמר גילו עניין מיוחד בממדים הנרטיביים של "ידע אישי פרקטי" של מורים. המוקד הוא בשאלות: מהו תפקיד שיח/נרטיב מורים בתהליך גיבוש תפיסת החינוך והעשייה החינוכית שלהם (פעלנוּת)? באיזו דרך ובאיזו מידה שיח כזה מקדם או מעכב את יכולת המורים לכוון את העשייה ההוראתית היומיומית שלהם? זאת כאשר ראוי לזכור שפרקטיקות כאלה אינן רק תוצאה של פעולות ובחירות של המורים, אלא גם של השפעת מבנים ותרבויות שבתוכם הם פועלים (Biesta, G, Priestley, M., & Robinson, S).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לקבוע כיצד פרופסורים באוניברסיטאות תופסים את המסוגלות להוראה שלהם (teaching efficacy). המחקר עוצב בהתאם למודל הסקר והשתתפו בו 516 פרופסורים מ-19 אוניברסיטאות (10 פרטיות ו-9 לאומיות) במהלך שנת הלימודים האקדמית של 2013-2012. נתוני המחקר נאספו באמצעות סולם מסוגלות להוראה המכיל 6 ממדים ו-28 פריטים. ניתוח הנתונים חשף שחברי סגל תופסים את עצמם כאפקטיביים ביותר בניהול כיתה. הממדים של יחסים בין-אישיים, תכנון קורס, אסטרטגיות הוראה ושימוש בטכנולוגיה צוינו במקומות השני, השלישי, הרביעי והחמישי במונחים של מסוגלות להוראה (Bedir, Gulay, 2017).

  • לינק

    בבחינת הדרך שבה קהילות חקר פילוסופיות משמשות כמרחב דיאלוגי המאפשר חיפוש אחר משמעות במישור האישי והקולקטיבי, מאמר זה מבקש להרחיב את הדיון לגבי האם/כיצד מציאת משמעות ברמה פרטית או קהילתית יכולה לקדם הכרה בייחודיות הקיומית של כל פרט ואת פיתוחה של תחושת אחריות עבורו או עבורה. בהתבסס על כתביו של מאתיו ליפמן, המאמר מקשר את רעיונותיו לגבי מציאת משמעות בקהילות חקר פילוסופיות עם אלה של ז'אן-פול סארטר, ויקטור פראנקל ועמנואל לוינס, בייחוד ביחס לקשר בין משמעות לבין אחריות (Arie Kizel, 2017).

  • תקציר

    שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

  • לינק

    כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).

  • תקציר

    סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

  • תקציר

    ספרות המחקר טרם עסקה כראוי בנושא הערכת למידה והוראה בפרויקטים בהיקף קטן ובמימון פנימי במערכת ההשכלה הגבוהה. על מנת להעריך נכון למידה והוראה, יש לתכנן היטב את תכנית ההערכה. מחקר זה בוחן תכנית הערכה קיימת ובאמצעות שיטות מחקר של מחקר פעולה מציג תכנית חלופית יעילה יותר. בעקבות המחקר, תכנית הערכת למידה והוראה לפרויקטים במסגרת ההשכלה הגבוהה קוצרה לשישה שלבים בלבד. בכך, המחקר תורם לשיפור החדשנות בהערכת למידה והוראה בהשכלה הגבוהה.

  • סיכום

    המחקר המתואר במאמר מבקש לבחון את הקשר בין תפיסות מורים בנוגע למנהיגות אותנטית של מנהל לבין תחושה של העצמה פסיכולוגית בקרבם. המחקר נשען על תיאוריית הרצף – "תפיסות-עמדות-התנהגות" של אייזן ופיישבין (Ajzen & Fishbein, 1980) ומשער כי תפיסות המורים ביחס למנהיגות הבית-ספרית כאותנטית ומוסרית יובילו לתחושות חיוביות של העצמה פסיכולוגית וכי תחושות אחרונות אלה יובילו להתנהגות אזרחית בתדירות גבוהה מצד אחד ולהפחתת התנהגויות נסיגה של מורים (איחורים, היעדרויות ונטייה לעזוב) מצד שני. בתוך כך, המחקר מאיר היבטים תיאורטיים וממצאים אמפיריים קודמים הנוגעים לקשר שבין התנהגות אזרחית להתנהגויות נסיגה של מורים.

  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • סיכום

    מחקר זה ביקש לאתר פערים בין הציפיות ותפיסת תפקיד המורה במהלך ההכשרה להוראה, לעומת המציאות עמה המורה מתמודד בשטח, במסגרת תפקיד ההוראה עצמו. מחקר איכותני כלל תהליך התבוננות ולאחריו 3 סבבי ראיונות עומק עם 14 מורים שהפסיקו את עבודתם לאחר 5-3 שנות הוראה. קטגוריזציה חשפה 5 'קטגוריות-על': 1. תפיסת המורה את תפקידו, 2. פערי ציפיות מהמורה, 3. מערכות היחסים, 4. אופן הערכת תפקוד המורה ו-5. מעמד המורה. לכל אחת מהן גובשו המלצות יישומית לשיפור תהליך ההכשרה להוראה, בדגש על מתן תמונה אמתית של מציאות תפקיד המורה בשטח וכלים מעשיים להתמודדות עם מציאות זו (אורי שטרנברג).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין