מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1822 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

  • סיכום

    מחקר זה מבקש להוסיף ידע על מחקרים קודמים שעסקו בחוויותיהם של מורים בני מיעוט, המלמדים בבתי ספר השייכים לתרבות הרוב. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למנגנונים המעודדים את השתלבותם כמו גם את תחושת הערך העצמי של מורים, במיוחד בחברות שסועות. המחקר מתמקד בחוויותיהם של מורים פלסטינים-אזרחי ישראל בבתי ספר חילוניים דוברי עברית בישראל.

  • לינק

    פרקטיקה נפוצה בקרב תלמידים היא "סיכומי שיעור": תקצירים שנכתבים במחברות ומכילים את עיקר הדברים שאמר/ה המורה. אבל האם הפרקטיקה הזו יעילה? האם התלמידים שעורכים את הסיכומים האלה אכן מיטיבים להבין ולזכור את החומר? ואם כן, מהי טכניקת סיכומי השיעור היעילה ביותר וכיצד יכולים המורים להקנותה לתלמידיהם?מחקר מעניין גילה שחלוקת "דפי פיגומים" משפרת את האפקטיביות של הסיכומים. המחקר בדק שישה סוגים שונים של דפי עזר שלומדים קיבלו על מנת שיסכמו את החומר. כל דפי העזר כללו כותרות הנושאים העתידים להיות מוצגים בשיעור ואת השאלות הגדולות שהשיעור יעסוק בהם. חלק מהדפים עודדו כתיבה מפורטת של התוכן על ידי התלמידים וחלק היו פיגומים גרפיים בעיקרם, כך שראשי הפרקים של השיעור היו מסודרים באופן גרפי על גבי העמוד באופן שיצר ביטוי ויזואלי למבנה שיעור.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את התופעה של תשישות חמלה ודן בהתפתחותה בקרב מורים. המאמר קורא להגברת המודעות לסיכון של מורים לאפשרות חוויית תסמיני טראומה לאחר סיוע במצוקות של ילדים ובני נוער. מוצגים בו מחקרים המלמדים על היקפי התופעה וכן דרכי התמודדות עימה.

  • תקציר

    אף על פי שהונג קונג היא אחת המדינות החברות באמנה בדבר זכויות הילד, ממשלתה אינה טורחת לקידום נושאי האמנה במערכת החינוך. אין חובה לחנך לזכויות הילד בבתי הספר או במוסדות להכשרת מורים וכתוצאה מכך המורים לא מחזיקים בידע חשוב זה. עמדות המורים כלפי זכויות הילדים אינן תמיד חיוביות, הם לא מכירים בחובותיהם כלפי הילד ואינם דואגים ליידע את הילדים עצמם באשר לזכויותיהם. במצב זה הם אינם ממלאים את תפקידם המשמעותי כמי שאמורים להכין את הילד לחיי כבוד והכרה בזכויות האחר.

  • לינק

    תיאוריות ניהול עדכניות תומכות בלמידה ארגונית-מוסדית, המתבצעת במקרה של מורים במהלך חייהם המקצועיים. מאמר זה מציג את המושג קהילות לומדות, וסוקר את התיאוריה החברתית-תרבותית (תיאוריית הפעילות), את החוקרים המובילים בתחום הקהילות הלומדות. זאת, תוך התמקדות בחוקרים עכשיוויים, המשתמשים בתיאוריה החברתית-תרבותית כדי לבחון קהילות לומדות של מורי מורים המקיימות מפגשים פנים אל פנים או מפגשים וירטואליים.

  • סיכום

    רוב המחקרים על נשירת מורים מתמקדים במורים שעזבו את ההוראה מוקדם מאד במסלול המקצועי. על מנת להבין את החלטות המורים לעזוב, מחקרים אלה עושים שימוש בתיאוריות אירגוניות, תיאוריות חוללות עצמית או תיאוריות של בחירה רציונלית. המחקר הנוכחי, לעומת זאת, מבקש להרחיב את היריעה על ידי חקירה של אוכלוסייה שונה ובאמצעות אימוץ פרספקטיבה חדשה, זווית חדשה, על האוכלוסייה האחרת אותה הוא בוחן. המחקר מתמקד במורים בעלי ניסיון ומחויבות למוסד, ולא במורים חדשים, שהחליטו לנטוש את כיתת הלימוד לאחר שכבר היו מוכשרים לקריירה של הוראה ולאחר שרכשו תחושת מסוגלות עצמית.

  • סיכום

    מדינות מובילות רבות הבינו כי בעולם המודרני דרוש שינוי במודל העסקת המורים, כזה שרואה בהוראה פרופסיה שבמסגרתה יכולים מורים לפתח קריירה ולהיות מתוגמלים כראוי על התקדמותם המקצועית: "רמת ההישגים אינה עולה על איכות ההוראה". במחקר זה, שהוזמן על ידי היזמה למחקר יישומי בחינוך, ניתן למצוא סקירה של מאפייני קריירות המורים בעשר מדינות מובילות: ארה"ב ועוד תשע מדינות שתלמידיהן השיגו הצלחה במבחני PISA .

  • לינק

    לפי ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מחקרים רבים ברחבי העולם הראו כי שיעורי בית אינם משפרים את ההישגים בלימודים בבית הספר היסודי וכמעט שאינם משפרים אותם בחטיבת הביניים. כך למשל, במדינות שתלמידיהן זוכים לציונים גבוהים במבחנים בינלאומיים במדעים ובמתמטיקה, המורים מטילים פחות שיעורי בית לעומת מדינות שמקבלות ציונים נמוכים יותר ויש בהן יותר שיעורי בית.ד"ר דורון קורא במאמר ב-ynet למורים, מנהלים, הורים וילדים לחשוב יחד על דרכים יצירתיות שיחליפו את שיעורי הבית, שלדעתו "בעיקר מלמדים את הילדים לא ליהנות מהלימודים" ותורמים למתחים מיותרים בין הורים לילדים.

  • תקציר

    המאמר עוסק בשאלה: מה אנו מודדים כאשר אנו מודדים את איכות הוראתם של מורים באמצעות תצפיות? תצפיות במורים הינן חלק בלתי נפרד ממערכת הערכת המורים בארה"ב. המדידות כוללות לעיתים גורמים שאינם שייכים לביצועי המורים ושאינם תחת שליטתם, כגון מגדר ואף הרכב התלמידים בכיתה בה הם מלמדים. למשל, גברים ומורים אשר בכיתתם ריכוז גבוה של תלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי או היספאני בעלי ציונים נמוכים, מקבלים בתצפיות ציונים נמוכים באופן מובהק ביחס לאוכלוסיות מורים אחרות. מטרת המחקר היא לאושש שאכן קיימות הטיות בהערכת מורים באמצעות תצפיות ושהערכת ביצועי המורים כוללת גורמים נוספים שאינם שייכים לאופן תפקודם כמורים.

  • לינק

    מהם האמצעים האפקטיביים ביותר לפיתוח המקצועי של מורים – השתלמויות, קורסים, קהילות מקצועיות או אולי דבר-מה אחר? איזו מבין דרכי הלמידה האלה מובילה לשיפור בהישגי התלמידים? איזו דרך מובילה לשינוי בפרקטיקות ההוראה?ועדת המומחים בנושא 'ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך', הזמינה ממכון מופ"ת סקירת ספרות שתרכז ותסכם ידע מחקרי שהצטבר על האפקטיביות של שיטות פיתוח מקצועי. בסקירה מתוארים ונדונים מחקרים שונים שהתפרסמו בשלושים השנים האחרונות בנושא אפקטיביות של פיתוח מקצועי של מורים. בסקירה זוהו כמה מסקנות המשותפות למחקרים שונים באשר למאפייניו של פיתוח מקצועי אפקטיבי. להלן כמה מהמסקנות המרכזיות:

  • תקציר

    נירופדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח. הבנת אופן פעולת המוח יכולה להועיל למורים בחיפושם המתמיד אחרי שיטות הוראה יעילות ואפקטיביות יותר. מאמר זה מציג מתודה לשיח ממשי בין השדות הידע הרחבים: חינוך וחקר המוח מסביר את היסודות הפילוסופיים העומדים בבסיסה, ומתאר את כוחה והתובנות העולות ממנה.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • סיכום

    מחקר זה הינו סקר אינטרנטי שנערך בקרב 321 מורים באוסטריה, שמלמדים יחד עם מורה נוסף בהיקף חלקי. המחקר בוחן את תפיסות המורים בנוגע להוראה המשותפת. הסקר משווה בין צוותי הוראה שהוקמו מתוך בחירה אישית של המורים לבין צוותים, שצוותו על-ידי הנהלת בית הספר בכל הנוגע להנאה מההוראה המשותפת, לתחושת הסיפוק מעבודת ההוראה בכלל, לחוללות העצמית הקולקטיבית של המורים ולגיבוש תחושת אחריות בנוגע לתהליך ההוראה.

  • לינק

    במאמר זה מביע הכותב התנגדות להערכת מורים המבוססת בכולה או בחלקה על הישגי תלמידיהם במבחנים מתוקננים (Standardized tests). למרות הרצון המוצדק להנהיג מדדים אמינים ותקפים שיאפשרו להעריך מורים, אין זה בטוח שהדבר אפשרי וככל הנראה אין הוא ניתן להשגה עכשיו. השיטות הנוכחיות להעריך מורים אינן הוגנות, משום שברגיל המורים אינם מי שאחראים במידה הרבה ביותר להישגים העלובים של ילדים במבחנים מסוג זה. זאת, מכיוון שעוני (או עושר) משפיעים על הישגי התלמידים במבחנים מתוקננים במידה רבה יותר מיכולותיהם של המורים.

  • לינק

    עשרות מורים בתיכון אורט גוטמן נתניה לומדים לתרגל מיינדפולנס. תרגול זה מבקש להסיט, באופן מכוון ומודע, את תשומת הלב מן החוץ אל הפנים — אל תחושות הגוף, המחשבות, הרגשות, תוך השעיית השיפוט. השעיה זו נועדה לאפשר אבחנה טובה יותר מה נכון לעשות בכל רגע. מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מראים כי תרגול מיינדפולנס במשך שמונה שבועות מביא להפחתה של לחץ, לירידה ברמות דיכאון וחרדה ולשיפור במצב הרוח. יוזמי התוכנית מבקשים לשנות את האופן שבו פועלים בתי הספר, במציאות תזזיתית ומרובת גירויים ולחצים.

  • לינק

    מחקרים בנושא הזיכרון האנושי הראו כי כאשר אנו לומדים במקטעי זמן מְרוּוחים אנו נוטים לזכור את המידע טוב יותר מאשר כאשר הוא דחוס כולו במפגש למידה אחד. מחקרים בנוירו-ביולוגיה שנערכו לאחרונה חשפו כיצד אנו יוצרים זיכרונות ארוכי טווח, ומסקנותיהם הובילו לפיתוח שיטת הוראה המבוססת על למידה במקטעי זמן קצרים.

  • תקציר

    המחקר המוצג במאמר זה ביקש לבדוק האם קיימות זיקות בין תפיסות של מורים לגבי שיתוף פעולה ביניהם, השימוש המדווח שלהם בהוראה מבדלת (חתירה להתאמת ההוראה לצרכיהם הייחודיים של תלמידים שונים; השיטה ידועה גם בשם הוראה דיפרנציאלית) ומסוגלותם כמורים (Teacher Efficacy). לשם כך נאספו נתונים דמוגרפיים, מבוססי-סקרים ומבוססי-הערכות מ-95 בתי ספר יסודיים, 1623 מורים ו-4167 תלמידים באזורים כפריים המתאפיינים בעוני גבוה באחת ממדינות המערב התיכון של ארצות הברית. המחקר עשה שימוש בנתונים מהשנה הראשונה של ניסוי אקראי מבוקר ארכי ורחב היקף, שתוכנן על מנת להעריך את השפעותיה של תכנית אימון למנהיגות.

  • תקציר

    מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן מתודה חדשה לפיה מורים חונכים משתמשים בסרטוני וידיאו קצרים ככלי להנחיית מורים מתחילים בחינוך מיוחד. סרטונים אלו ניתנים לצפייה בזמן הנוח למורים המתחילים כך שהשימוש בכלי אינו מוגבל לזמן מסוים. באופן זה התפתחותם המקצועית של מורים מתחילים מבוססת על כלים נגישים יותר וידידותיים למשתמש מאשר כלים שהשימוש בהם תלוי בזמן ומקום.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין