מורים לומדים באמצעות צילום וידיאו של כיתתם

Sherin, M. G., Richards, J., & Altshuler, M. (2021). Learning from recording video of your own classroom. Phi Delta Kappan, 103, 2, 44-49

הקלטות וידיאו מתוך הכיתה יכולות לסייע למורים להבחין בדברים סמויים מן העין

● צילומי וידיאו יכולים להציג את שלל המורכבויות ואת גודש המידע שמאפיין אינטראקציות כיתתיות, לבחון אותן בקשב רב, להרהר בדברים ולבצע רפלקציה מעמיקה

● ניתן לבצע התבוננות רפלקטיבית יעילה בעבודת המורה כקבוצה או כאינדיבידואל ובפורום מקוון או פרונטלי-מסורתי

● בחינה רפלקטיבית של שיעור מצולם עשויה לסייע למורים להבין טוב יותר את הרצונות, החששות, הקשיים והחסמים של התלמידים ולתכנן את מערכי השיעור בהתאם לכך

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הערכת מורים

וידיאו והוראה

הודות לזמינות הגוברת של מצלמות אישיות בטלפונים החכמים ואפשרויות השיתוף המקוון הנרחבות, בבתי ספר רבים ברחבי ארה"ב מסתמן השימוש בצילום וידיאו ככלי חשוב לצורך למידה רפלקטיבית מתוך ההוראה ולפיתוח מקצועי. בהקשר זה, נפגשות קבוצות מורים לצפייה משותפת כדי ללמוד ולהסיק מתוך שיעורים מצולמים. בזכות כך, חברי הקבוצה מציעים דרכי ייעול, מעצבים שיטות הוראה חדשות ומעדכנים מערכי שיעור ותוכניות לימודים (Sherin & Dyer, 2017).

הערכה עצמית בהוראה

כיתות הלימוד נחשבות לסביבות עבודה מורכבות ורבות-התרחשויות. אי לכך, אין בכוחו של מורה להקדיש תשומת-לב מלאה לכל הנעשה או להצליח לשמוע כל לׅחְשוּש או הערה של תלמיד. לכן, בלית ברירה, המורים נאלצים לקבל, מדי יום, החלטות מידיות, תוך התבססות על האינסטינקטים, התחושות והידע הקיים. אותן החלטות לא היו נלקחות בהכרח על ידם כצופה מהצד המבצע התבוננות מעמיקה, מודעת וחפה מלחצים (Levin & Richards, 2011).

מבחינה פרקטית, בטרם ייגש המורה לבחון בווידיאו את שיטות עבודתו, מומלץ יהיה לברר ולשאול עצמו:

  1. האם ברשותי אישור מההורים וההנהלה לצלם?
  2. האם בחזקתי הציוד הדרוש לצילום הקלטה איכותית? האם אני זקוק לסיוע טכני?
  3. האם יש מורים-עמיתים שהקליטו שיעורים בעבר ויכולים לייעץ בנושא?

עם פתירת המגבלות האתיות, האדמיניסטרטיביות והטכניות, יש לבחון כמה היבטים פדגוגיים:

  1. אילו היבטים אבקש לבחון בעבודתי?
  2. באילו שלבים של השיעור ארצה להתמקד?
  3. כיצד צפוי להתפתח השיעור? איך השיעור מנווט? מהם רגעי השיא?
  4. כיצד אוכל לוודא שייבחנו ההיבטים הרצויים, ותימנע גלישה לאפיקים אחרים?

לבסוף, כדי למקסם הבחינה הרפלקטיבית של השיעור, יכול המורה להציב לפניו את השאלות הבאות במהלך הצפייה:

  1. מה עושים או אומרים התלמידים במהלך השיעור?
  2. האם וכיצד ניתן לחדד, לשפר, לרענן או לתמצת את חומרי הלימוד וההרצאה?
  3. כיצד אפשר לעורר את התלמידים לחשיבה ולהניע אותם לפעולה טוב יותר?
  4. אילו דברים נקלטו בווידיאו בהם לא הבחנתי בזמן ההוראה?

על רקע זה, מוצגים להלן היבטים נוספים בהם יש להתחשב לאורך תהליך ההקלטה, הצפייה והבחינה:

משך זמן – במקום להקליט שעות-על-גבי-שעות של חומרי הוראה, אפשר להתמקד בפעילויות מסוימות וממוקדות באורך 15-10 דקות בלבד. למשל, במטלה קבוצתית, בשאלות פתוחות או בדיון כיתתי. זאת, כהנגדה לזמני כתיבה ובחינה בהם התלמידים מכונסים בעצמם וראשם נעוץ בדף.

תפאורה – בטרם יתחילו הצילומים, ארגנו את הכיתה בהתאם וחשבו עליה כאתר צילומים. בקבוצות קטנות, אפשר לצלם מתוך מצלמת ראש, צילום ידני או זווית צדדית ולנסות לכלול בצילום את תוצרי התלמידים. בכיתות גדולות, יש לשאוף לתמונה כיתתית פנורמית, בסגנון מִצְלָם שלם (Long shot), ולמקם את המצלמה מעל ראשו ומאחורי גבו של המורה הפונה אל תלמידיו. זאת, כדי לראות את פני התלמידים וגופם, ולא את עורפיהם. במקרה הצורך, אפשר להתחיל את ההקלטה בטרם יתחיל השיעור, כדי לא לשכוח להפעיל ולהימנע מהתעסקות מיותרת עם המצלמה בזמן שהתלמידים ישובים בכיתה.

קשב וריכוז – כדי שדעתם של התלמידים לא תהיה מוסחת, הסבירו בקצרה את סיבת ההקלטה והרשו להתייחס למצלמה בזמן השיעור. יתכן כי הצילומים יעוררו התרגשות בקרב התלמידים.

קהל – זכרו מיהו קהל היעד של הסרט וחשבו: מה עמיתיכם צפויים לשאול? מה מעניין אותם? ומהם האתגרים בפניהם הם ניצבים בעבודתם?

רפלקציה – הקפידו לצפות בשיעור זמן קצר לאחר סיומו, כאשר הזיכרון עדיין טרי, ואל תדחו זאת לעתיד הרחוק.

למידה לטווח הארוך – חשבו על הצפייה כחלק משגרת העבודה וכהשתלמות מקצועית והקפידו לצלם סרטונים קצרים וארוכים מתוך השיעורים כחלק מהשגרה. לאורך השנים, תוכלו לחזור לסרטונים שצולמו בעבר הקרוב והרחוק, לבחון אותם (ואת עצמכם) מחדש, להשתפר מהם ואף להזמין קולגה לצפייה משותפת.

רשימת המקורות

Levin, D.M. & Richards, J. (2011). Learning to attend to the substance of students' thinking in science. Science Educator, 20, 2, 1-11

Sherin, M.G. & Dyer, E.B. (2017). Mathematics teachers' self-captured video and opportunities for learning. Journal of Mathematics Teacher Education, 20, 5, 477-495


    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    נראה שחקר פרקטיקה באמצעות צילום עצמי אינו חדש אבל זה כלי מעניין שניתן ללמוד ממנו ולשפר יכולות הוראה
    העניין הוא – כמה מורים באמת
    יכולים לעשות יקר עצמי ללא יד מכוונת ?

    פורסמה ב 26/10/2022 ע״י אורנה לזימי לב
    מה דעתך?

Levin, D.M. & Richards, J. (2011). Learning to attend to the substance of students' thinking in science. Science Educator, 20, 2, 1-11

Sherin, M.G. & Dyer, E.B. (2017). Mathematics teachers' self-captured video and opportunities for learning. Journal of Mathematics Teacher Education, 20, 5, 477-495

yyya