רגשות של ילדים שעולים לבית ספר יסודי: תפיסות של מורים מאוסטרליה, סין, פינלנד, יפן וספרד
Pirskanen, H., Jokinen, K., Karhinen-Soppi, A., Lämsä, T., Notko, M., Otani, M., Meil, G., Romero-Balsas, P., & Rogero-García, J. (2019). Children’s Emotions in Educational Settings: Teacher Perceptions from Australia, China, Finland, Japan and Spain. Early Childhood Education Journal, 47, 4, 417–426
המלצות לצוותים חינוכיים הנערכים לקלוט את שכבת א'
● טפחו את התקשורת בין גננות גן החובה לבין מחנכות כיתה א' ופנו לכך זמן;
● הדריכו את התלמידים בימים הראשונים, הסבירו את הכללים החדשים וגלו רגישות וסבלנות;
● סיירו עם הילדים במבני בית הספר והבהירו להם את גבולות הגזרה (בית הספר צפוי להיתפס על ידם כמרחב עצום בהשוואה לגן הילדים);
● מנו תלמידים-חונכים משכבות ה' או ו' לצורך קליטה וליווי של תלמידי שכבת א';
● שלחו את מורי ומחנכי כיתות א' לסדנאות פיתוח מקצועי העוסקות במעברים ושינויים בחיים של ילדים.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים
העלייה לכיתה א' נחשבת למעבר קריטי ומהותי בחייו של הילד. מדובר בשלב בחיים אשר מצריך הסתגלות והתאמה אישית, הכרתית, רגשית, חברתית והתנהגותית ועלול להוות אתגר עבור ילדים, מורים, מחנכים והורים. במהלך המעבר מגן הילדים לבית הספר היסודי, המורים והצוותים החינוכיים בבית הספר היסודי מהווים דמויות מפתח. שכן, הם מקבלים את הילדים לזרועותיהם, נמצאים עמם לאורך שעות היום, מתווכים עבורם את התהליך ועומדים בקשר מול ההורים.
בפועל, הילדים העולים לכיתה א' מגיעים מרקעים שונים וניחנים באופי, במזג, בניסיון חיים ובמקורות ידע נבדלים. לא זו בלבד, שיטות ההוראה, מבנה הקהילה והתרבות הבית ספרית משתנים ממוסד למוסד ומשכונה לשכונה. מכאן, שכל ילד חווה את המעבר בצורה רגשית הייחודית לו ועבור המורים והמחנכים ניצב האתגר לקבל בהצלחה את כלל התלמידים ולהכילם.
ככל שהשנים עוברות, גוברת ההכרה בחשיבות של חוויה מוצלחת במעבר מגן הילדים לכיתה א' מבחינת מוכנות, בגרות, כושר-הסתגלות והמשכיות. שכן, החיים עתידים לזמן לילדים שלל שינויים ומעברים. למשל, עלייה לחטיבה, השתלבות והתניידות בשוק התעסוקה, כניסה למערכת ההשכלה הגבוהה או הקמת משפחה.
מתודולוגיה
מתוך שאיפה לספק כר השוואתי בינלאומי פורה, 112 מורי כיתות א' מאוסטרליה, סין, פינלנד, יפן וספרד רואיינו במערך של אחד-על-אחד או בפורום של דיון קבוצתי. הראיונות בוצעו באנגלית או בשפת האם של המורים, לפי בקשתם, ונסובו סביב ארבעה היבטים מרכזיים:
- תגובות של ילדים למעבר מגן ילדים ובית ספר יסודי;
- מעברים ושינויים בחיי הילדים בבית ובבית הספר;
- עולמם החברתי של הילדים בבית ובבית הספר;
- רגשות של ילדים בזמן שהותם בבית הספר.
ממצאים וניתוח
המורים בחמש המדינות סברו כי חיזוק המיומנויות הרגשיות של הילדים הן קריטיות עבור ההסתגלות בבית הספר היסודי והצלחה בלמידה בכיתה א'. רוב המורים אף סברו כי בשלב רגיש זה חשוב יותר להטמיע בילדים מיומנויות רגשיות-חברתיות, מאשר ללמד תכנים פדגוגיים.
לאורך ימי ההסתגלות הראשונים, המורים דיווחו על שלל בעיות התנהגותיות, כגון: אנוכיות-יתר, חוסר ויסות רגשי, היפר-אקטיביות, התרגשות-יתר וחרדתיות, כמו גם על הבדלים ניכרים בכושר ההסתגלות של התלמידים. למעשה, התלמידים המתקשים ביותר היו אלו שבמקביל למעבר מגן הילדים לכיתה א' חוו טלטלה מהותית בחייהם האישיים. לדוגמה, מצב סוציו-אקונומי קשה, גירושי הורים או אובדן של דמות הורה.
חלק מן המורים אף האשימו את הורי התלמידים בחוסר סמכות הורית ואי הצבת גבולות ואף בשליחת ילדים מפונקים למערכת החינוך. בנוסף, טענו המורים כי הורים נמנעו מלדווח על בעיות בבית, מה שהקשה מאוד על המורים להבין את מקורות התסכול של הילדים, לטפח את תחושות הרווחה והשייכות שלהם או למצוא את הדרך אל ליבם. מכאן, עולה הקריאה למצוא דרכים לשפר את התקשורת הין הורים לבין מורים בחודשים הקודמים לתחילת השנה ובמהלכה.
דיון
מן הממצאים עולה כי כאשר מורים רואים את תפקידם הראשי כמעבירי ידע פדגוגי, הם עלולים להזניח את הצרכים החברתיים-רגשיים של הילדים. אולם, בזמן העלייה לכיתה א', אלו הן דווקא המיומנויות החברתיות-רגשיות שבכוחן לאפשר לתלמידים החדשים לווסת רגשות, להתרגל לסביבה החדשה, לפתח ביטחון עצמי, להתנהל ביעילות, לכונן מערכות יחסים חדשות ולהיפתח לנושאים חדשים.