מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1918 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

  • תקציר

    ציונים הם חלק אינטגרלי ממערכת החינוך. לאחרונה, יותר ויותר מורים מחזיקים בדעה שיש לבטל את השימוש בהם. הספר מספק יסודות תאורטיים ומעשיים ליישום הרעיון של ביטול ציונים. הוא כולל תיאור התנסויות של מורים מתחילים ומנוסים כאחד המלמדים קורסים מגוונים במדעי הרוח, מדעי החברה, מתמטיקה טכנולוגיה ומדעים בבתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות בצפון אמריקה. לטענת הכותבים, ביטול ציונים יתרום לשינוי אשר יאפשר לבתי ספר לתגמל את הלומדים בלמידה ולא באמצעות ציונים.

  • תקציר

    מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית הם שני תחומים שהתפתחו באופן עצמאי. בשנים האחרונות הם הולכים ומשתלבים זה בזה בשדה החינוך ובתוכניות והשתלמויות להכשרה ולמידה של מורים. מיינדפולנס הוא מצב תודעתי שניתן לתרגול באמצעות אוסף של תרגולים מנטליים המפתחים את יכולתנו להפנות קשב באופן מכיל ובלתי-שיפוטי לעצמנו ולאחרים. למידה חברתית-רגשית היא תחום העוסק בפיתוח מודעות עצמית וחברתית, יכולות תקשורת בינאישית ושיפור היכולת להתנהלות מוסרית ואחראית. הצירוף של שני התחומים מביא בשורה חשובה להכשרת מורים ולחינוך בכללו, בהציבו בחזית את הטיפוח של מערכות יחסים בריאות בין מורים לתלמידים ובינם לבין עצמם, העלאת תחושת סיפוק ומשמעות בעבודת ההוראה ושיפור אקלים הכיתה ובית הספר כבסיס ללמידה מיטבית.

  • סיכום

    מחקר אתנוגרפי בכיתה י' טיפולית בת 20 תלמידים בתיכון ישראלי נערך במשך שנה במטרה להבחין בדפוסים של בריונות בית ספרית. התלמידים (12 בנים ו-8 בנות) נצפו באינטראקציות עם חבריהם ובנוסף נערכו ראיונות עומק שבהם פירשו והסבירו המשתתפים את התנהגותם בכיתה. ניתוח הנתונים איפשר זיהוי של ארבעה תפקידים עיקריים – הקורבן הטהור, הבריון הטהור, הקורבן-הפרובוקטיבי והעומד-מנגד. הניתוח אפשר גם הבחנה בין הבריון-התוקפן לבריון-המנהל. היו תלמידים שהחליפו תפקידים בין אפיזודה לאפיזודה, ולפעמים במהלך אותה אפיזודה עצמה. אישיות המורה וסגנון ההוראה השפיעו על תדירות ועל סגנון מקרי הבריונות והקורבנות.

  • סיכום

    המחקר מראה כי כי ניתן לשפר מיומנויות חברתיות-רגשיות (מח"ר), וכי השיפור מקושר להוראה אפקטיבית יותר בכיתה (Karimzadeh et al. 2014). לפיכך, יש מקום לקדם התערבויות ממוקדות מח"ר בעולם ההוראה. ההכרה כי יש להקדיש זמן לפיתוחן של מח"ר התגבשה לתחום מחקר ועשייה המוכר כלמידה חברתית-רגשית: Socio-Emotional-Learning (SEL).

  • סיכום

    כוחות חברתיים וכלכליים משפיעים על ההיצע והביקוש של שדה החינוך בישראל ומביאים לכך שיש עודף של מורים במגזר הערבי ומחסור במגזר היהודי. אי לכך, כוח ההוראה בבתי ספר יהודיים מעובה במורים ערבים, על אף החסמים הלשוניים, הלאומיים והפוליטיים. על פניו, נדמה שמדובר בפתרון פרקטי וזול שבכוחו לשנות את מפת המציאות החינוכית-פוליטית בישראל ולהפוך לישים, סטנדרטי ומקובל.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן באיזו מידה נטיות אישיותיות של לומדים (תבניות חשיבה) מנבאות את עמדותיהם כלפי המשוב והשימוש שהם עושים בו. 151 סטודנטים לתואר ראשון מילאו שאלונים כמותיים. נמצא כי תפיסת הסטודנטים את יכולתם כקבועה או מתפתחת ניבאה את עמדותיהם כלפי המשוב וכן את התנהגותם. סטודנטים עם תבנית חשיבה מקובעת הראו עמדות שליליות כלפי המשוב והתנהגויות הגנתיות. סטודנטים עם תבנית חשיבה מתפתחת הראו עמדות חיוביות יותר כלפי המשוב והמוטיבציה שלהם לפעולה בעקבות המשוב הייתה גבוהה יותר.

  • תקציר

    במהלך משבר הקורונה, מידות הלחץ, המתח, החרדה והפניקה של המורים נוסקים, בזמן שהמורל והמוטיבציה צונחים. מדובר בשילוב מסוכן שעלול להוביל לשחיקה, לעזיבה ולנשירה. לכן, בזמנים כאלו, חשוב מתמיד להעניק למורים תמיכה ולדאוג לבריאותם הנפשית. על רקע זה, ארגון הפסיכולוגים הבית ספריים בארה"ב מאיץ במחוזות הלימוד, במפקחים וביועצים חינוכיים להציע תמיכה פסיכולוגית לחברי הסגל וממליץ לדבר בפתיחות על סוגיית הבריאות הנפשית, לזהות תסמיני תחלואה נפשית, ליצור מנגנוני תמיכה חברתית ולטפח תרבות של עזרה לאחר.

  • תקציר

    בתי הספר כיום נוטים לאמץ "טרנדים" חינוכיים ולהשתמט מהשגת יסודות ההוראה, תכליותיה הפנימיות – הבנה והנעה להבנה. כדי לחזור ולהתקדם אל התכליות היסודיות של ההוראה, מציע המאמר תפיסה עיונית ומעשית של הבנה והנעה להבנה. התפיסה העיונית ממשיגה הבנה כייחוס וכביצוע. התפיסה המעשית מיישמת את תאוריית ההכוונה העצמית על הנעה להבנה. כמו כן, המאמר מראה שהבנה (קוגניציה) והנעה להבנה (מוטיבציה) אינן ממלכות נפרדות. תכלית המהלך המושגי הזה היא לסייע להוראה לחזור ולהתקדם למטרה המהותית שלה.

  • תקציר

    בעזרת מענה על שישה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים (עצמאות, שייכות, מסוגלות, מטרה, כיף וסקרנות), מורים יכולים להפיח רוח חיים בשיטות ההוראה שלהם, לחזק את המוטיבציה הפנימית של תלמידיהם, לעורר את סקרנותם ולהניעם למעורבות.

  • תקציר

    על מנת לבחון מוטיבציה וחוסר-מוטיבציה בקרב מורים, 23 מורי חינוך על-יסודי בספרד השתתפו בראיונות עומק, שלוו בתצפיות כיתתיות במהלך שיעוריהם. הראיונות נסובו סביב הסוגיות הבאות: מניעים ראשוניים להיכנס למקצוע ההוראה, יחסים עם עמיתים וממונים, סיפוק מהעבודה, גורמי מוטיבציה וחוסר-מוטיבציה, שיטות להגברת מוטיבציה של מורים ודרכים לשיפור מקצוע ההוראה.

  • סיכום

    המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

  • תקציר

    החינוך הביתי נמצא במגמת עלייה במדינות מערביות רבות, כולל בישראל. המחקר הנוכחי בחן את האפקטיביות של החינוך הביתי בהשוואה לחינוך הרגיל בפיתוח חשיבה יצירתית ויכולות חברתיות. 249 תלמידי בני 8 עד 12, חלקם לומדים בחינוך הרגיל וחלקם בחינוך ביתי, השתתפו במחקר. התלמידים בחינוך הביתי הפגינו רמות גבוהות יותר של חשיבה יצירתית ושל יכולות חברתיות מתלמידים בחינוך הרגיל, ללא קשר למשתנים סוציו-דמוגרפיים.

  • תקציר

    המורות בישראל הגיעו אל נקודת הפתיחה של משבר הקורונה ללא הכשרה או ניסיון מספקים בהוראה מקוונת. לראיה, כ-50% מהמורות בישראל לא עברו אף השתלמות בהוראה מקוונת בטרם פרץ נגיף הקורונה וכ-40% מהן מעולם לא התנסו בהוראה מרחוק. על רקע זה, לאחר השבתת מערכת החינוך, רוב המורות הישראליות לימדו באופן מקוון 6-4 פעמים מדי שבוע.

  • סיכום

    השיח הדומיננטי בספרות ובשדה מבקש לצמצם את החוויה הרגשית בסיטואציית המשוב על מנת שהמסר של המשוב יוכל להתקבל על ידי הלומד. המאמר מציע גישה חלופית הרואה ברגש חלק אינהרנטי בתהליכי משוב. גישה זו מבקשת להכיר ברגשות ולגייס את הלומד להיות מעורב בתהליכי המשוב על מנת שזה יהיה אפקטיבי. המאמר מציג חקר מקרה שבחן את השפעת תוכנית לאוריינות משוב על יכולתם של סטודנטים לנהל רגש בסיטואציות של משוב. באמצעות תאוריית שליטה-ערך נבחנות חוויות משוב של סטודנטים למקצועות הבריאות בהתנסות מעשית לאחר השתתפותם בתוכנית.

  • תקציר

    אחד האתגרים הגדולים ביותר בהנעת רפורמות בחינוך היא להצליח להעניק תמיכה מקצועית למורים לאורך זמן. כדי להתגבר על מכשול זה, קהילות מקצועיות לומדות, המפגישות בין מורים לבין אנשי מקצוע נוספים, כגון חוקרים וקואצ'רים, יכולות לסייע בפיתוח מקצועי, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, הסתגלות לשינוי, אימוץ של פרקטיקות הוראה חדשות, שיפור כלל-מערכתי ועוד.

  • סיכום

    במהלך שנות ה-70 וה-80 עברה החברה הישראלית שינויים פוליטיים וחברתיים דרמטיים. מאמר זה בוחן את תפיסותיהם של מורים להיסטוריה באשר לתפקידם בשנים אלה ואת השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה שלהם אם וכיצד ליישם את תוכנית הלימודים הפורמלית. מתוך ניתוח חומרים ארכיוניים וראיונות עם מורים שלימדו באותן השנים עולה כי המורים להיסטוריה בשנות ה-70 וה-80 ראו עצמם כמי שאחראים בראש וראשונה על חיזוק הזיקה של הדור הצעיר לעבר הלאומי שלו.

  • תקציר

    המאמר מציג חקר מקרה שבחן את הוראת ההיסטוריה בגישה הרב-תחומית בבית ספר יסודי בפינלנד. ממצאים שעלו מראיונות ומתצפיות בכיתה הצביעו על מספר יתרונות של הגישה הרב-תחומית בהוראת היסטוריה: העמקת ההבנה באשר לרלוונטיות של היסטוריה לחיים כיום, הגברת המוטיבציה של התלמידים וגמישות בתהליכי הוראה ולמידה.

  • תקציר

    המחקר בחן כיצד מדריכי טיולים בבתי ספר משתמשים בסביבה הטבעית במהלך הטיול ובאילו דרכים הם תורמים ללמידה. המחקר כלל תצפיות בטיולי בית ספר, ראיונות ושאלונים כמותיים שמילאו התלמידים. הדרך העיקרית שבה התייחסו המדריכים לסביבה הטבעית הייתה באמצעות הוראה מובנית של מושגים והסבר על תופעות הנוגעות לסביבה של הטיול. לימוד כישורים שונים ודיון בערכים כיצד להתנהג בטבע טופלו במידה פחותה.

  • תקציר

    ככל שהתפשטה מגפת הקורונה ברחבי העולם, החלו להתפרסם מאמרים אודות ההשלכות של סגירת בתי הספר על למידת התלמידים, מעורבותם והישגיהם. עם זאת, עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה, נמצאו המורים בסיכון לשחיקה. נגיף הקורונה החמיר עוד יותר את המתחים והלחצים איתם מתמודדים המורים. מתוך הכרה בתרומה של המורים ובהשפעה שלהם על למידת התלמידים, מאמר זה מבקש להצביע על החשיבות ליצירת תנאים התומכים ברווחת המורים במהלך משבר הקורונה ולאחריו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין