מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1824 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    לפעילות גופנית השפעה חיובית אדירה על הישגים והתנהגות של תלמידים בגן חובה ובכיתות א'-ח'. המחקר מצא קשר חיובי בין מאמץ פיזי לבין כישורי למידה, כגון דיוק, ריכוז, קריאה וסיום מטלות. כאשר הילדים נמצאים בתנועה, קל יותר לגרום להם להצביע, להשתתף, ללמוד ולשאול שאלות.

  • תקציר

    במחקר האיכותני המובא במאמר זה, נותחו 249 טקסטים של מורים בבתי ספר יסודיים המשתייכים לשתי קטגוריות: 86 מורים מלמדים, ו-163 מורים לפני כניסתם להוראה (פרחי הוראה). הטקסטים פרי עטם של המורים עסקו בהרגלי הקריאה שלהם. המורים נתבקשו לתאר ולאפיין את עצמם כקוראי ספרות. מן הממצאים עלה כי באופן כללי, המורים המלמדים קוראים יותר מפרחי ההוראה, ממצא המתיישב עם טענות כלליות בדבר הירידה בערכה של הספרות ובמספר הקוראים הצעירים. המורים, אם כך, אינם יוצאי דופן משאר האוכלוסייה בכל הנוגע להרגלי הקריאה שלהם.

  • תקציר

    עומסי העבודה הגדולים של מורים, בכיתה ומחוצה לה, עלולים לגרום לבעיות שינה. בעיות אלה נוטות להופיע בתדירות גבוהה יותר אצל נשים בגלל השילוב בין דרישות מקצועיות, המשימות המוטלות עליהן במרחב הביתי והעובדה שנשים זקוקות לשעות שינה רבות יותר ביחס לגברים.

  • תקציר

    למורים היודעים לבטא את עצמם בכתב, בשירה ובפרוזה יש יתרון אישי ומקצועי והם מסוגלים להעביר את החומר לתלמידיהם בדרכים מגוונות, מעניינות ומאתגרות. לכן, חשוב לדרבן מורים הרואים עצמם חסרי-כישרון כתיבה אמנותית לנסות לפתח את המיומנות החבויה בהם, מתוך הנחה שבכל אינדיבידואל גלום כישרון שאותו יש למצוא ולטפח. עצם גילוי וטיפוח כישרון ההתנסחות והכתיבה יכול להפוך מורים ומחנכים לטובים יותר ומובאות דוגמאות של יוצרים ידועים שעבדו כמורים, כמו  יאנוש קורצ'ק, לאה גולדברג, זלדה ונתן יונתן. 

  • תקציר

    האם החונכות למורים מתחילים מסייעת להם לאורך זמן? מחקרים רבים מצביעים כי התשובה על כך חיובית. החונכות האינטנסיבית קידמה הוראה יעילה בכיתות, שבמסגרתה הועברו תכנים רבי ערך והוגברו המעורבות והמוטיבציה של התלמידים.

  • תקציר

    מחקר זה ניתח את התמודדותן של 47 מורות ישראליות, בנות 24 עד 30, בשנתן הראשונה בתפקיד באמצעות כתיבת משוב, השתתפות בפורום מקוון ורישום עצות שנתנו עמיתיהם המנוסים. הוצעו שלוש שיטות עבור מורות חדשות להחזיק מעמד ולהצליח בתפקידן החדש: 1) טיפוח תקשורת בין-אישית חיובית עם תלמידים, הורים ומורים. 2) קבלת ייעוץ, תמיכה וביקורת. 3) פיתוח אישי ובניית חזון חינוכי.

  • תקציר

    משחקים יכולים לגוון ולטפח שיטות חינוך של מורים ולהפוך את תהליכי הלמידה הבית-ספריים למבדרים ומהנים יותר. במחקר זה, אשר נשען על מודל של סקר ובגישת תיאורית-איכותנית, תושאלו 272 מחנכים על תפיסותיהם לגבי לימוד ערכים דרך משחקי ילדים.

    המרואיינים דיווחו שהמשחקים אפשרו להטמיע אצל התלמידים ערכים חברתיים ותרבותיים ולשמש כאמצעי יעיל לחינוך. עם זאת, סברו המרואיינים כי משחקי מחשב שמבוססים על עבודה אינדיבידואלית עלולים להפוך את התלמידים לאנטי-חברתיים. בנוסף, המשתתפים במחקר דיווחו כי משחקים תרמו לחשיבה לוגית, יצירתית וחדשנית וסייעו להתפתחות של הילדים.

  • סיכום

    גורמים רבים קובעים הצלחה בכל תחום, בנוסף לכישרון – שחלקו קטן ממה שרבים סוברים. הישגים גבוהים הם תוצאה של עבודה קשה, תרגול קפדני והרגלי עבודה ולמידה נכונים הנרכשים בהדרגה. מאמר זה מציג הרגלים אלה ואת האופן שבו על מערכת החינוך להקנותם לתלמידים.

  • תקציר

    מחקרים אודות ההשכלה הגבוהה הצביעו באופן קונסיסטנטי על הצורך לאתגר את הסטודנטים כדי למנוע שעמום ולעודד למידה. במיוחד זיהו המחקרים שלושה גורמים שהשפעתם על איכות הלמידה מכרעת: רמת מורכבות גבוהה, מידת עצמאותם של הסטודנטים וציפיות המרצים. אך אליה וקוץ בה: לעתים קרובות המרצה אינו יודע אל נכון כיצד בדיוק לאתגר את התלמידים. יתרה מזו, בפועל הצבת האתגרים עלולה להתנגש עם משימות אחרות, או עם תחומי אחריות אחרים המוטלים על המרצה ובכך ליצור דילמה קשה עבור המרצה המעוניין מצד אחד לשפר את איכות ההוראה אך מבלי למעוד בשל כך במוקשים אחרים.

  • סיכום

    מקצוע ההוראה כרוך בדרישות מסוגים שונים. בעוד שבעבר עיקר הדגש בהכשרה ובליווי מורים הושם על הפן הפדגוגי, הרי שבעשורים האחרונים ניתן יותר ויותר מקום לפן הרגשי העולה מתוך ההוראה. מגמה זו נובעת מתוך המודעות העולה לכך שמורים צריכים להתמודד לא רק עם מטלות פדגוגיות אלא גם עם עומסים רגשיים. המאמר הנוכחי דן בקשרים בין עבודת הרגשות של מורים ומידת השחיקה שלהם ובין רמת ההשכלה שלהם.

  • סיכום

    במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

  • סיכום

    טוני ריאן (Tony Ryan) הוא יועץ חינוכי אוסטרלי מוביל, שפיתח עשרים מפתחות לעידוד חשיבה יצירתית בקרב תלמידים. לטענתו, ניתן לעודד חשיבה איכותית כאשר משתמשים באסטרטגיות המופעלות בסדר ובהקשר הנכונים. להלן רשימת עשרים המפתחות, בלוויית הסבר קצר לכל מפתח.

  • סיכום

    המאמר בוחן את עמדותיהן של מורות למחול שומרות מצוות כלפי היבטים מקצועיים שונים בעולמן ושואל אודות הקשר בין תפיסת עולמן המקצועית לבין תפיסת עולמן הדתית.  המחקר (כמותי ואיכותני, כפי שיפורט להלן) מתמקד ביחסי הגומלין בין אמנות המחול לבין עולמן הפנימי של המורות ושל תלמידותיהן. לצורך כך הובאו בחשבון המוטיבציות של המורות בבחירת המקצוע המאפשר להן, כאובלוסייה ייחודית, להגשים את עצמן תוך כדי סלילת דרך חדשה בהוראת המחול במסגרת תפיסת עולם דתית וכחלק ממערכת חינוך התואמת את עמדותיהן.

  • סיכום

    אמרי לוי סדן שימש במשך שנה מורה מחליף לספרות בבית ספר בפריפריה. הוא חלק את רשמיו ותובנותיו על הדור הנוכחי של התלמידים ועל הדרכים הנכונות להגיע אליו במוסף הארץ. לוי סדן ממליץ לאסור על הכנסת סמארטפונים לבתי הספר, לזנוח את התפישה שעל המורה להעביר חומר ולהכין לבגרות ולהתמקד ביצירת קשר אישי עם התלמידים.

  • סיכום

    ברוך יעקובי, מנהל בית הספר עין הים בחיפה, סיפר בראיון למגזין "השפעה" של משרד החינוך, על ההשראה שהוא שואב מילדים ומבוגרים שמערערים על הקיים ועל יצירות אמנות והגות שמציגות אפשרות של חינוך שכנגד. זאת בניגוד לחינוך מנרמל, המבקש למשטר את הלומדים ולהכפיפם באופן אלים לאידיאולוגיה ולצרכים חברתיים וכלכליים כאלה ואחרים. בהשראת ניטשה, רואה יעקובי את תפקיד המחנך כמשחרר.

  • סיכום

    בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.

  • תקציר

    ייתכן שבקרוב יתקיימו הפסקות בבתי הספר היסודיים גם במהלך השיעור, ולא רק בין השיעורים. משרד החינוך קיבל באחרונה דו"ח בעניין הפגות קצרות תוך כדי השיעורים, "לקראת קבלת החלטה אם לשלב הפוגות בזמן שיעור ככלי פדגוגי בבתי הספר היסודיים בישראל". להפוגות תנועתיות נמצאה תרומה קוגניטיבית והתנהגותית, באופן שמסייע ללמידה ומפחית הסחות דעת. עם זאת, הדו"ח הדגיש כי "לא נמצאה עדות חד משמעית לתרומה של הפוגות שכוללות פעילות אירובית להישגים לימודיים".

  • סיכום

    אדוארד דה בונו דורג ב-2007 כאחד מ-50 ההוגים המובילים בעולם, בין השאר בזכות מודל ששת כובעי החשיבה שפיתח. המודל יכול לשמש לעידוד יצירתיות ולניהול דיונים קבוצתיים, בייחוד כאשר מבקשים מהתלמידים לעבוד בצוותים על פרויקטים שונים בכל מקצועות הלימוד.

  • לינק

    כיצד מתייחסים מורים במערכת החינוך לריבוי התרבויות בכיתתם? מהן תפיסותיהם ופעולותיהם ביחס לתלמידיהם העולים? כדי להשיב על שאלות אלה ריאיינה החוקרת מורי עולים בארבעה בתי ספר על-יסודיים במרכז הארץ. העולים הם בעיקר מאוקראינה וצרפת ומיעוטם ממדינות דוברות אנגלית. בראיונות נבדק יחסו של המורה אל תרבות המוצא של התלמיד, אל שפתו, אל משפחתו וכן עד כמה המורה מגויס לייצג ולקדם את הערכים הקנוניים הדומיננטיים בחברה הישראלית, ביניהם השירות בצבא, או שהוא מייצג תפיסות פלורליסטיות יותר כלפי השירות הצבאי. לפי ממצאי המחקר, ישנם מורים שתפיסותיהם ופעולותיהם תואמים את הגישה הרב-תרבותיות, מורים שתפיסותיהם ופעולותיהם תואמים את גישת כור ההיתוך וכאלו שיש פער בין תפיסותיהם הרב תרבותיות ופעולותיהם המותאמות לכור ההיתוך. נמצא כי במסמכי המדיניות בנושא אינם בהירים ונגישים למורים, ואלה אינם מקבלים הכשרה והכוונה מקצועיות מספקות לעבודה עם אוכלוסיות עולים.

  • סיכום

    טלוויזיה במעגל סגור מותקנת בבתי הספר לצורך שמירה על בטיחות התלמידים וביטחונם. מאמר זה עוסק בפרקטיקה של שימוש בטכנולוגיה זו המכוון כלפי מורים. הוא מבוסס על ראיונות עם 28 מורים בישראל שדיווחו על שימוש כזה מצד מנהלי בית ספר. המחקר המובא במאמר חושף את תפיסות המורים בנוגע למעקב באמצעות מצלמות, להשפעותיו של מעקב זה על חייהם ועל תנאי עבודתם ולהצדקות השונות המשמשות בעד ונגד פרקטיקה זו. הטענה היא ששימוש בטכנולוגיה זו כלפי מורים הוא תופעת לוואי של שימוש כלפי תלמידים, הכולל מימדים של זמן ומרחב אשר שונים מאמצעי פיקוח אחרים כנגד מורים. לשימוש כזה אפקט מדכא מבחינה מורלית והוא מביא ליצירת קטגוריות חברתיות שמעצימות את הסטטוס החברתי הנמוך של מורים בישראל.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין