ללמד תלמידים להתדיין על רקע חילוקי דעות פוליטיים

Weissbourd, R., Manning, G. & Torres, E. (2023). Teaching students to talk across political difference. Educational Leadership, 80, 7, 22–30

מורים, מחנכים ומנהלים מוצאים עצמם חסרי-קול בבואם לדון בבעיות אקטואליות מורכבות והרות-גורל, כמו בחירות פוליטיות, עוינות בין ימין לבין שמאל, זכויות מיעוטים או התמודדות עם טרור. אמנם, לא מצופה מבתי הספר לפתור את הבעיות האלו. אבל, בתי הספר הם המוסדות היחידים המסוגלים להחדיר בדורות הצעירים את הרגישויות והמיומנויות הדרושות כדי להתמודד עם אלו המחזיקים באידיאולוגיות מנוגדות. כלומר, לראות באחר אינדיבידואל מורכב, ולא רשע או בור, ולנסות למצוא עמו מכנה משותף.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך פוליטי

ניהול דיאלוג אינו משימה קלה. אפילו המבוגרים מתקשים, במקרים רבים, לכבד את הצד האחר החותר נגדנו, להציג דעות מנוגדות לאלה של משפחתנו, קהילתנו או דתנו, להכיר בנרטיב השולל את הסיפור שלנו או לדבר על פוליטיקה בכלל. על רקע זה, ועל בסיס שורת מחקרים וראיונות עומק עם מחנכי כיתות מנוסים, צוות המחקר מציע להלן אסטרטגיות לניהול דיון פוליטי טעון בכיתות החינוך העל יסודי.

1) הציבו נורמות לדיון – בקשו מהתלמידים לדון ברעיונות, לא באנשים, ועודדו אותם לגלות הבנה להשקפתו של האחר. רק כך, ניתן יהיה לפתח דיון, ליצור תרבות של שיח מכבד ולהימנע מהתלהטות הרוחות והיצרים.

2) הקדישו זמן למשחקי חברה – בטרם יתחיל הדיון, וכדי ליצור אווירה פתוחה וכנה, על התלמידים להרגיש בנוח. התחילו את הדיון במשחק חברתי קליל כמו חידון אקטואליה או חבילה עוברת. זאת, מתוך מטרה להכיר את החששות, התקוות, תחומי העניין, התחביבים והערכים של התלמידים ולחזק את מערכות היחסים ביניהם לבין עצמם.

3) חנכו תלמידים להקשיב – באופן פרדוקסלי, להקשיב לאחרים זו מיומנות מורכבת. כדי לפתח דיון שכולל מגוון דעות, חייבים התלמידים לדעת להאזין לאחר. לכן, לפני הדיון יש להציג קונטקסט היסטורי רחב ולבקש מהתלמידים להאזין בסקרנות, ולא באדישות או שיפוטיות.

4) צרו מציאות משותפת – רבים מן האזרחים חיים בתודעת מידע בועתית, בה הם נחשפים לאותן דעות, באותם ערוצים ובתוך אותם מעגלים חברתיים. תופעה זו עלולה לחסל את הסיכויים למצוא מכנה משותף עם האחר וללבות את האיבה כלפי הצד השני. זאת, מבלי להזכיר את אלו הניזונים ממידע כוזב ומשופרי הסתה. לכן, בטרם יתחיל הדיון יש להציג בכיתה מציאות אחידה המבוססת על עובדות וללמד את התלמידים אוריינות מידע, חשיבה ביקורתית, גלישה בטוחה ברשת ושיח מכבד.

5) שמרו על גבולות – כאשר השיח הפוליטי אינו מעוגן או מונחה, הוא עלול לגלוש לשיח פוגעני. ודאו כי התלמידים שומרים על כבודו של האחר, אינם קוראים להפרת זכויות אדם, לא מדירים מיעוטים ולא תוקפים תלמידים אחרים באופן אישי. לשם כך, ודאו מראש שנושא השיחה אינו נפיץ מדי ושאין תלמיד בכיתה שעלול להיפגע באופן אישי מהנושא הנידון.

6) זהו פוטנציאל – ייתכן כי תגלו בכיתתכם תלמיד הניחן בכישרון חבוי בתחום ההתדיינות. המליצו לו להגיש מועמדות למועצת התלמידים, להשתתף בחוג דיבייט או להמשיך להרחיב את הידע בקורסי העשרה.

7) עבדו מול ההורים – הבהירו להורים בתחילת השנה כי ייתכן שיועלו לדיון נושאים פוליטיים בכיתה. הבהירו כי מטרתכם היא להטמיע ערכים בילדיהם, לחנכם לקבל את האחר ולהתמודד עם חשיבה סטריאוטיפית. אם יש הורה מומחה בתחום, שיכול להרצות בפני הכיתה ולהעשירה, הזמינו אותו כדובר-אורח.

8) התחילו עם דיונים קלילים – כדי ללמד תלמידים לדון בנושאים מורכבים, כדאי להתחיל באמנות ההתדיינות עצמה ובנושאים פחות נפיצים, כמו הסעות תלמידים או המזון בקפיטריה. בקשו מהם לשוחח עם עמיתיהם לספסל הלימודים ואם נרשמת הצלחה, אפשרו להם לדון בנושאים מורכבים יותר.

9) הפגינו יצירתיות – לא כל דיון חייב להיות בפורמט של מורה מול כיתה. אפשר לחלק כרטיסיות של נושאים לדיון, לדמות אולם של בית משפט או פרלמנט מחוקקים, לאפשר לתלמידים להתכונן בבית לדיון הכיתתי או לעבוד בקבוצות.