הוראת קריאה מקוונת לצד קריאה מסורתית בכיתות ד'-ו'

Liu, I. & Ko, H. (2019). Roles of paper-based reading ability and ICT-related skills in online reading performance. Reading & Writing, 32, 4, 1037-1059

עיקרי הדברים:

● כדי לפתח מיומנויות קריאה בעידן הדיגיטלי, תלמידי כיתות ד'-ו' צריכים לרכוש הן כישורי קריאה מסורתיים והן להתמצא בטכנולוגיות מידע ותקשורת

● בשונה מקריאה מדף, קריאה מקוונת מצריכה להכיר מנועי חיפוש, לברור תוצאות חיפוש, להתמקד במקורות מידע מהימנים, להתמצא בשיטות חיפוש מתקדמות, לדעת לתפעל עזרים אלקטרוניים ומכשירים חכמים ואף לתקשר עם קוראים אחרים בזירה הווירטואלית

● ככל שהתלמידים בוגרים יותר, הם מוכנים יותר לקריאה מקוונת ומתמודדים ביתר-קלות עם גודש המידע

● אחד האתגרים הגדולים ביותר בהוראת קריאה מקוונת היא הנחלת המיומנות לקרוא טקסטים באופן קפדני, ספקני וביקורתי יותר בזירות אינטרנטיות בלתי-מוגנות

● בעידן שבו אפליקציות וטכנולוגיות מתקדמות מושקות חדשות לבקרים, ותחום הקריאה עובר שינויים מהותיים, מן הראוי להגיב וללמד מיומנויות קריאה חדשות בבתי הספר היסודיים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת קריאה

גם היום, קריאה מדף נחשבת למיומנות הכרחית ומעצימה שחובה להנחילה לתלמידי בתי הספר יסודיים. אולם, עם התמסדותם של המדיום האינטרנטי והשרתים הטכנולוגיים למיניהם, פעולת הקריאה המקוונת הפכה לפופולארית ונחוצה גם כן. בהקשר זה, עולות שאלות רבות הנוגעות לכישורים הדרושים ולפרקטיקות ההוראה המיטביות ללימוד הקריאה המקוונת.

באופן עקרוני, רוב החוקרים מסכימים שקריאה מקוונת הינה מורכבת יותר מקריאה מדף מודפס. שכן, הקריאה הדיגיטלית מצריכה שלל מיומנויות נוספות של חיפוש, קליטה, איתור ועיבוד של מידע ומצריכה את הפרט לנווט, להעריך ולתמרן בין אינספור היפר-קישורים (Leu et al., 2015; OECD, 2013).

כישורי קריאה בעידן המודפס

לפני העידן האינטרנטי ומהפכות ה-SMS והטלפונים החכמים, הנייר שימש כמדיום נפוץ ביותר לקריאה, לכתיבה ולהעברת מסרים. או אז, תלמידי בתי הספר היסודיים למדו לקרוא מילים, לקלוט מסרים, לעיין בטקסטים ולהבין משמעויות באמצעות האזנה, הכרה ופענוח של אותיות, מילים ומסרים שהמורה העביר בכיתה תוך הסתמכות על דפים מודפסים (Minguela et al., 2015).

מיומנויות קריאה מבוססות טכנולוגיה

החברה הבינלאומית לטכנולוגיה בחינוך (International Society for Technology in Education, 2014) סבורה כי תלמידי יסודי חייבים להתמקצע בקריאה מקוונת במהלך לימודיהם. ארגון זה מצביע על שלושה כישורים אותם בוגרי בתי הספר היסודיים צריכים לרכוש בתום לימודיהם:

1) ניהול מידע בזירה ממוחשבת - חיפוש, ארגון, ניתוח ושילוב אינטגרטיבי של כמויות גדולות של מידע;

2) ניהול מידע בטוח ומהימן - הערכה מידתית, ברירה סלקטיבית ואבחנה אתית של מקורות מידע. בנוסף, פיתוח היכולת להעביר, ליצור ולשתף מידע בצורה שקולה וזהירה.

3) התמצאות טכנולוגית וקוגניטיבית - עיבוד נתחי המידע ויכולת לדווח על תוצאות, לתקצרן, לסכמן ו\או לפרשן.

היפר-קישור כתופעה חברתית

בשנות ה-90 המאוחרות, פרצה תופעת ההיפר-קישור אשר בידלה את הקריאה המסורתית מן הקריאה המקוונת. מאז, הקריאה המקוונת אפשרה להיחשף ליותר פריטים, לנווט בקלות ובמישרין בין טקסטים, לעבור במהירות מפריט לפריט ועוד. על כל אלו, הקריאה המקוונת אילצה את הקוראים, צעירים ומבוגרים כאחד, לעדכן ולשכלל את מיומנויות הקריאה (Coiro & Kennedy, 2011).

הקשר בין הגיל לבין מיומנויות הקריאה

הגיל נחשב לפקטור מרכזי בפיתוח יכולת הקריאה. במהלך כיתות א'-ו', למשל, נוטים התלמידים לשפר משמעותית את מיומנויות פענוח המילים, אוצר המילים, הזיכרון לטווח קצר, ההאזנה לטקסטים ארוכים ועוד. במקביל, הגיל משפיע על מסוגלות הילד לשלוט במכשירים דיגיטליים, לחפש מידע באינטרנט, לנווט מאתר לאתר ולאמוד את איכות המידע.

עם זאת, לפני גיל 10 ילדים מתקשים להתמקצע באסטרטגיות חיפוש, להתאים את מילות החיפוש לנושא הרצוי ולשפוט באופן ספקני וביקורתי את החומר הנגלה לעיניהם. ההיפך הוא נכון, ילדים עלולים להסתמך על חומרים שגויים או בוטים הלקוחים ממקורות בלתי-מהימנים (Sung et al., 2016; Quadri, 2012).

מתודולוגיה

384 תלמידי כיתות ד'-ו' בטאיוואן השיבו על שאלון מילולי וסטטיסטי שבחן היבטים כמו: הבנה בסיסית, סמנטיקה, דקדוק, תחביר, ניתוח השוואתי, עיבוד טקסטים, פרשנות והסקה. השאלונים בחנו הן יכולות קריאה מסורתית והן כישורי קריאה מקוונת.

ממצאים ודיון

תלמידי כיתה ו' השיגו תוצאות גבוהות במיוחד, הן בהקשר ליכולות הקריאה המקוונת והן ביחס לכישורי הקריאה המסורתית, בהשוואה לתלמידי כיתות ד' ו-ה'. זאת אומרת, ילדים, מטבעם, מסוגלים לבצע תהליכי שיפור הדרגתיים וקבועים ביכולות הקריאה – בין אם מדובר בקריאה מקוונת ובין אם במסורתית.

עיון בשאלונים שמילאו התלמידים מראה כי תלמידי כיתה ו' הפגינו יכולות גבוהות יחסית מבחינת דקדוק, תחביר, הסקה, הנמקה, הצדקה, חיפוש מקורות והתמצאות במרחב האינטרנטי. כמו כן, הם השיגו ציונים גבוהים במטלות שבחנו זיכרון לטווח קצר, מיומנויות חשיבה גבוהות ועוד. למעשה, ככל שהתלמידים בוגרים יותר, הם בשלים יותר לקריאה מקוונת ומתמודדים טוב יותר עם גודש המידע בזירה ה-וירטואלית. מנגד, נמצא שתלמידי השכבות הצעירות זקוקים ליותר תרגול ועזרה בעיבוד המידע בפרט ובהיכרות עם טכנולוגיות המידע והתקשורת בכלל.

עם זאת, הן תלמידי כיתות ד' ו-ה' והן תלמידי כיתות ו' התקשו מאוד להעריך את מהימנות הטקסטים ומקורות המידע. ברגע שהוטל עליהם לאשרר אמיתה שהוצגה בפניהם הם התקשו לעמוד בזמנים, לא הצליחו להפריך טיעונים שגויים, לא השתמשו במילות החיפוש המתאימות, לא ניווטו לדפי האינטרנט המהימנים ביותר ולא בחנו טקסטים לא-מהימנים בספקנות או בביקורתיות. מכאן, נדמה שאחד האתגרים הגדולים ביותר בקריאה מקוונת הוא הנחלת היכולת לקרוא טקסטים באופן קפדני, ספקני וביקורתי יותר, בהשוואה לקריאה מסורתית שבה התלמיד לא יכול לסטות, לצורך ההמחשה, מהחוברת הלימודית שנמסרה לו.

מסקנות ומבט צופה עתיד

ממצאי המחקר מלמדים כי כישורי קריאה מסורתית מהווים את הבסיס לפיתוח מיומנויות של קריאה מקוונת. עם זאת, כישורי קריאה מדף אינם מספיקים לפיתוח ולשדרוג של יכולות קריאה מקוונת. שכן, הקריאה בעידן האינטרנטי מצריכה נכונות ללמידה מתמשכת, גמישות מחשבתית, ספקנות וביקורתיות ועוד.

עם מבט לעתיד, בעידן האינטרנטי שבו אפליקציות וטכנולוגיות מתקדמות פורצות ומתמסדות חדשות לבקרים, ותחום הקריאה עובר שינויים מהותיים, מן הראוי להגיב, לפתח וללמד מיומנויות קריאה חדשות בבתי הספר היסודיים.

רשימת המקורות

Coiro, J., & Kennedy, C. (2011). The online reading comprehension assessment (ORCA) project Preparing students for common core state standards and 21st century literacies. University of Connecticut

International Society for Technology in Education. (2014). The national educational technology standards and performance indicators for students. http://www.iqsqte.org/standards

Leu, D.J., Forzani, E., Rhoads, C., Maykel, C., Kennedy, C., & Timbrell, N. (2015). The new literacies of online research and comprehension: Rethinking the reading achievement gap. Reading Research Quarterly. 50, 1, 37-59

Minguela, M., Solé, I., & Pieschl, S. (2015). Flexible self-regulated reading as a cue for deep comprehension: Evidence from online and offline measures. Reading and Writing. 28; 5, 721-744

OECD. (2013). PISA 2009 results: Students on line - Digital technologies and performance (Vol. VI). http://dx.doi.org/10.1787/9789264112995-en

Sung, Y.T., Chang, T.H., Lin, W.C., Hsieh, K.S., & Chang, K.E. (2016). An automated analyzer for Chinese texts. Behavior Research Methods. 48, 4, 1238-1251

Quadri, G. (2012). Impact of ICT skills on the use of e-resources by information professionals: A review of related literature. Library Philosophy and Practice, 13, 2, 1-18

 

 

 

 


    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    ברצוני להביע את עמדתי, לאחר קריאת המאמר. אין זה מפתיע בעיניי שלפי ממצאי המחקר התלמידים התקשו להעריך את מהימנות הטקסטים. למעשה איני חושבת שמן הראוי לצפות מתלמידים בבתי ספר יסודיים לדעת לזהות טקסט לא מהימן בזמן החיפוש באינטרנט. כולנו יודעים שתלמידים בגילאים אלה לומדים מהר, במיוחד בכל הנוגע לטכנולוגיה, אולם כשזה מגיע לקריאה ספקנית וביקורתית העניין משתנה, מכיוון ששיקול דעתם אינו מספיק מפותח. לדעתי, עד גיל 12 יש להסתמך יותר על ספרים קלאסיים, שהם בדרך כלל מקור למידע מהימן, על מנת שהתלמיד ילמד מהו טקסט מהימן. זאת מאחר והזירה האינטרנטית מוצפת במידע, כך שגם אם התלמיד הצליח לכתוב את מילות החיפוש הנכונות, הוא ימצא כמות גדולה של אינפורמציה שלא כולה תהיה מהימנה, והוא עלול ללמוד ממנה מידע כוזב. במקביל לשימוש בקריאה המסורתית, ניתן ללמד את התלמידים את הכישורים הנדרשים לקריאה מקוונת, בלי לוותר על הקריאה המסורתית אשר הינה, כפי שנזכר במאמר, כלי בסיסי להתמצאות בקריאה המקוונת.

    פורסמה ב 07/11/2022 ע״י מריה ליזה אבו נסאר
    מה דעתך?

Coiro, J., & Kennedy, C. (2011). The online reading comprehension assessment (ORCA) project Preparing students for common core state standards and 21st century literacies. University of Connecticut

International Society for Technology in Education. (2014). The national educational technology standards and performance indicators for students. http://www.iqsqte.org/standards

Leu, D.J., Forzani, E., Rhoads, C., Maykel, C., Kennedy, C., & Timbrell, N. (2015). The new literacies of online research and comprehension: Rethinking the reading achievement gap. Reading Research Quarterly. 50, 1, 37-59

Minguela, M., Solé, I., & Pieschl, S. (2015). Flexible self-regulated reading as a cue for deep comprehension: Evidence from online and offline measures. Reading and Writing. 28; 5, 721-744

OECD. (2013). PISA 2009 results: Students on line – Digital technologies and performance (Vol. VI). http://dx.doi.org/10.1787/9789264112995-en

Sung, Y.T., Chang, T.H., Lin, W.C., Hsieh, K.S., & Chang, K.E. (2016). An automated analyzer for Chinese texts. Behavior Research Methods. 48, 4, 1238-1251

Quadri, G. (2012). Impact of ICT skills on the use of e-resources by information professionals: A review of related literature. Library Philosophy and Practice, 13, 2, 1-18

 

 

 

 

 

 

 

yyya