תלמידים
מיון:
נמצאו 1046 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    כדי ללמד ולהכין את תלמידי המחר בצורה מיטבית, גננות, מורים ומחנכים צריכים להקדיש את מירב המאמצים להעצמת החוסן המנטלי, הכישורים החברתיים, היצירתיות והמוטיבציה הגלומים בכל ילד. על רקע זה, מישל בורבה, פסיכולוגית חינוכית, מרצה ולשעבר מורה, בחנה ואיתרה את התכונות החשובות ביותר לטיפוח בקרב ילדי גן ותלמידי יסודי וגורסת כי אפשר, ואף הכרחי, ללמד אותן: ביטחון עצמי, אמפתיה, שליטה עצמית, סקרנות, התמדה ואופטימיות.

  • תקציר

    תנועת ההאטה בחינוך דוגלת בלמידה מעמיקה ומשמעותית, בהקשבה פעילה, בהאזנה למקצבים הפנימיים של הלומד, בחיבור לטבע ובביסוס וקישור הלימודים לתחומי העניין של התלמידים. כיום, למידה בית ספרית נחווית, במקרים רבים, כמסה כבדה ודחוסה של חומרי לימוד המוצגים לילד כנחוצים והכרחיים. כפועל יוצא משיטה זו, הילדים אמנם מצליחים לפתח טכניקות להתמודדות עם כמויות גדולות של חומרי לימוד. אבל, היכולות האלו באות על חשבון העמקה, סקרנות, פענוח, הבנה, משמעות, הנאה וחשיבה ביקורתית.

  • תקציר

    משבר הקורונה מטלטל את בריאותם הנפשית של מיליוני מתבגרים ברחבי העולם. הם נדרשים להתרחק מבני גילם, להתנתק ממשפחתם המורחבת, לעזוב חוגי העשרה ולהסתגר בביתם – מבלי שמוקצה להם טיפול פסיכולוגי כלשהו. הגם שייקחו שנים להבין ולאמוד אמפירית את השלכות משבר הקורונה, כבר ניתן להבחין בקשר מובהק בין הנגיף לבין התערערות הבריאות הנפשית ולהצביע על תסמיני תחלואה נפשיים ופסיכולוגיים בקרב מתבגרים ברחבי העולם.

  • תקציר

    השוואה בין 1,089 תלמידי כיתה ט' שנשלחו לבתי ספר פרטיים לבין 1,089 תלמידים שלמדו בבתי ספר ציבוריים במהלך שנת 2006 הראתה שהשתייכות לבית ספר פרטי עשויה להפחית את סיכוייהם של תלמידים לקחת חלק בפעילויות עבריינות, לעמוד למשפט, להימצא אשמים ואף להיכנס לכלא – בעיקר בקרב בנים. עם זאת, חשוב להסתייג ולהודות שהממצאים מצביעים על נטייה מתונה לפשיעה בקרב יוצאי בתי ספר ציבוריים, ולא על רמת מובהקות גבוהה.

  • תקציר

    מתוך מטרה לבחון יתרונות, תחושות וקשיים של האצה חינוכית, 26 תלמידי כיתות ו'-ח' מקנדה, שעברו תהליך האצה, מילאו שאלונים, עברו מבחנים והשתתפו בשני ראיונות עומק. לצד היתרונות הרבים של ההאצה החינוכית, כמו הישגיות אקדמית ופיתוח חוסן מנטלי, משתתפי המחקר דיווחו על דחייה חברתית וקשיי התאקלמות.

  • סיכום

    מורים אשר משלבים למידה חברתית-רגשית יכולים לפתח ולטפח מערכות יחסים חיוביות עם תלמידים, ליצור אווירה כיתתית תומכת ונעימה ולשפר את הישגי התלמידים. מורים המצליחים להטמיע את שיטות ההוראה האותנטיות שלהם בתוך תהליכי למידה חברתית-רגשית צפויים לסייע להניע להישגיות תלמידים חסרי מוטיבציה. אך, כאשר מורים חשים מבודדים, חסרי אונים או לחוצים, הם מדביקים את תלמידיהם – במודע או שלא במודע.

  • סיכום

    המחקר ביקש להציג את התפיסות של התלמידים לגבי בית הספר בכלל ובייחוד לגבי בית ספרם. המחקר בחן גם איך היו התלמידים רוצים להשפיע על מערכת החינוך ועל בית הספר. המחבר מוצא כי חשוב להקשיב לעמדות של התלמידים. הוא מדגים אמירות חשובות של התלמידים, לדוגמא: "יש תלמידים שונים עם צרכים שונים – בית הספר צריך להסתגל לצרכים של תלמידיו"; "המורים צריכים אותנו, לא פחות מאשר אנחנו צריכים אותם"; "צריך לתת לתלמידים להביע את דעתם בכל נושא משמעותי המתייחס לבית הספר". המחבר בחן מספר נושאים שלגביהם אסף מידע מהתלמידים: היעדים של בית הספר; 'אסוציאציות'; דימויים; העמדות של התלמידים כלפי בית הספר; ונושאים לגבי בית הספר הטעונים שיפור (ירון עידן, 2017).

  • לינק

    מחקר פנה לתפקיד של פרקטיקות לימודיות המכוונות-למומחיות ולניהול כיתה של מורים בבתי ספר יסודיים כמתווכים של ההשפעות של הנעת המורה על הנעת התלמיד. התוצאות מניתוחי רגרסיה מרובת-רמות חשפו שהעניין החינוכי של המורה תרם לדיווחים של התלמידים לגבי הפרקטיקות הלימודיות של המורים. פרקטיקות אלה, בתורן, היו מנבאות משמעותיות למטרות המומחיות ולעניין של התלמידים בנושא הלימוד הן ברמת התלמיד והן ברמת הכיתה.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן האוריינטציות של מורים כלפי מגוון תרבותי חוזות את התוצאות הפסיכולוגיות של המורים הקשורות לעבודתם עם תלמידים מהגרים – כלומר שחיקה הקשורה למגוון ומסוגלות עצמית הקשורה להגירה. המחברים יישמו את מודל DOPA (Diversity in Organizations: Perceptions and Approaches; מגוון בארגונים: גישות ותפיסות) שפותח בהתבסס על התפיסות של האנשים בארגון; המודל מציע ארבע תפיסות וגישות למגוון: נכס, בעיה, אתגר, או מטרד. במחקר נמצא כי התפיסה של המורים את התלמיד המהגר כנכס ולא כבעיה הייתה קשורה לשחיקה הקשורה למגוון נמוכה יותר ולמסוגלות עצמית הקשורה להגירה גבוהה יותר (Tony Gutentag, Gabriel Horenczyk, and Moshe Tatar, 2017).

  • תקציר

    מורים מכירים במשך עשורים את החשיבות של שימוש במסמכים של מקורות ראשוניים שיעזרו לתלמידים להבין היטב את האירועים ההיסטוריים. הודות למשאבים כמו אתר ספריית הקונגרס, למורים יש גישה חסרת תקדים לאלפי מסמכים. שימוש במשאבים אלה מקימים את ההיסטוריה לחיים, וחושף את התלמידים למגוון פורמטים ומבנים של טקסט. בטור זה, ניתנות דוגמאות עבור מורים כיצד לשלב מסמכים של מקורות ראשוניים באמנות השפה (Bates, David, 2017).

  • מאמר מלא

    אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).

  • תקציר

    עם הופעתו של העידן הדיגיטלי, ההוראה הדידקטית והלמידה המקוונת המסורתיות השתנו והוחלפו בהדרגה על ידי "למידה משולבת". המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את ההשפעות של פדגוגיה של למידה משולבת על הישגי הלמידה של תלמידים בחטיבת הביניים ועל העמדות של התלמידים כלפי מתמטיקה (Ya-Wen Lin; Chih-Lung Tseng; Po-Jui Chiang, 2017).

  • תקציר

    אייפדים (iPads) הופכים לפופולריים כמכשירים 1:1 בכיתות רבות, ומאפשרים למורים להטמיע פדגוגיות שיגבירו את למידת התלמיד. מכשירים ניידים מעין אלה מציעים מזמינוּת רבה שעשויה להגביר את ההנעה ואת אוטונומיית התלמיד. אף על פי כן, ללא שינוי בפדגוגיה, הם לא צפויים לגרום להשפעה משמעותית כלשהי על למידת התלמיד. מחקר ראשוני זה של ארבעה בתי ספר חוקר את השפעתם של האייפדים על הפדגוגיה ואת השינויים שניכרו, תוך שימוש במודל SAMR. תוך שימוש בשיטות מרובות לאיסוף נתונים, המחקר הראה שהיו מספר שינויים בפדגוגיה של המורים שהובילו להגברה של שיתוף פעולה, תקשורת, הסתמכות עצמית של התלמיד, ופיתוח התנסויות אותנטיות (Geer, Ruth; White, Bruce; Zeegers, Yvonne; Wing Au; Barnes, Alan, 2017).

  • תקציר

    המאמר מדווח על אופיס 365 לחינוך (Office 365 Education), שירות חינמי המוצע על-ידי מיקרוסופט כדי לסייע לקידום שיתוף הפעולה והשיתופיות של עבודת הכיתה בין מורים לבין תלמידים, כולל אופיס אונליין (Office Online), יאמר (Yammer) ואתרי שייר פוינט (SharePoint).

  • תקציר

    מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • תקציר

    מחקר קודם הציע שלשאיפותיהם של הורים לגבי ההישגיות האקדמית של ילדיהם עשויה להיות השפעה חיובית על הביצועים האקדמיים של הילדים בפועל. אולם, השפעות שליליות אפשריות של שאיפות-יתר הוריות זכו לתשומת לב מועטה בספרות הפסיכולוגית. תוך הפעלת מודל מדד שינוי דואלי (dual change score model) עם נתוני אורך ממדגם מייצג של 3,530 ילדי בית ספר גרמניים בכיתות ה עד י' והוריהם, המחברים הראו ששאיפות הוריות והישגים מתמטיים של ילדים קושרו על ידי יחסים הדדיים חיוביים לאורך זמן. המחברים מדגישים כי מצאו גם שלשאיפות הוריות שחרגו מציפיותיהם (כלומר שאיפות-יתר) היו יחסים הדדיים שליליים עם ההישגים המתמטיים של הילדים (Murayama, Kou; Pekrun, Reinhard; Masayuki Suzuki; Marsh, Herbert W.; Lichtenfeld, Stephanie, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר פרויקט אייפד (iPad) בבית ספר יסודי בצפון אירלנד. הפרויקט מעריך כיצד הטכנולוגיה השפיעה על למידה באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ועל מיומנויות תלמידים. התלמידים הצעירים ביותר נשאלו לגבי ההתנסויות באייפדים שלהם תוך שימוש בראיונות בקבוצות קטנות המבוססות על גישת זמן המעגל (circle time). המורה שלהם ושני עוזרי הוראה רואיינו לגבי דפוסים ארגוניים, פדגוגיים ומיומנויות תלמידים (Clarke, Linda; Abbott, Lesley, 2016).

  • תקציר

    מסגרות למידה בלתי פורמלית כגון מוזיאונים זוהו כהזדמנויות להגברת ידע והנעה של תלמידים במדע ולייעול הקשר בין המדע לבין חיי היומיום. המחקר הנוכחי העריך את תפקידה של תכנית לחינוך מדעי בקצב אישי (הממוקמת במוזיאון למדעי הרפואה) בהגברת ידע תוכן הקשור לתכנית, מסוגלות עצמית, הערכה ושאיפות של תלמידים. המחקר חקר גם באם הישגים בהיזכרות בידע תוכן והנעה (הרלוונטיים לביולוגיה, לאנטומיה ולבריאות) מקושרים לשיפורים מדווחים באמונות לגבי אורח חיים והתנהגויות הקשורים לבריאות הרלוונטיים לחיי היומיום (Martin, Andrew J.; Durksen, Tracy L.; Williamson, Derek; Kiss, Julia; Ginns, Paul, 2016).

  • סיכום

    כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין