תלמידים
מיון:
נמצאו 1046 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מערכות חינוך בעולם מתלבטות כבר שנים לגבי התפיסה הרצוייה של הקניית מיומנויות לתלמידים בבתי ספר, במיוחד בעידן הדיגיטלי. מרבית התפיסות הפדגוגיוות להקניית מיומנויות לתלמידים נראות כיום מיושנות לנוכח משב הרוח הרענן שנשא בכינוס International Society for Technology in Education בפילדלפיה מרצה מרתק שיש לו ניסיון של שנים רבות בהוראה חדשנית בבתי ספר בארה"ב. אלן נובמבר הציג כמה כיוונים עדכניים להקניית מיומניות לתלמידים, ביניהם חוכמת שאילת השאלות הנכונה, התובנה לגיבוש התשובות הנכונות על ידי התלמידים, היכולת של תלמידים להעריך עבודות ומיזמים של תלמידים אחרים בכיתה, לדעת לתקשר עם תלמידים ברחבי העולם ולשתף אתם פעולה, ויכולת רפלקציה עצמית של התלמידים בכיתה (עמי סלנט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    בימים אלה, ימים עצובים של פילוג, גזענות, שחיתות, ניכור, התעררות ערכית, חובה עלינו לשאול איך זה קורה? איך קורה שערכים הופכים לסיסמאות ריקות מתוכן? חוקרים והוגי דעות רבים מסכימים שעיקר ההתפתחות המוסרית מתרחשת בשנות הילדות. רבים מסכימים גם עם תפקידו החשוב של הבית בעיצוב התובנות המוסריות של הילדים, אבל אין עוררין רבים גם על תפקיד בית הספר בעיצוב דמותו הערכית של האדם. מאמר זה בא להציג טענה קשה: בית הספר מעמיד את הילד בפני מצבים חסרי מוצא שבכדי לשרוד אותם חייב הילד לגייס דרכי פעולה שבמודע אינן הולמות את התפישה המוסרית שלו (חנן יניב).

  • סיכום

    ד"ר רבקה מרום בנתה תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו" (רווית שרף).

  • סיכום

    תלמידים הבטוחים ביכולתם לפתור בעיות מתמטיות מגיעים להישגים גבוהים יותר מחבריהם, שביטחונם העצמי בכל הנוגע למתמטיקה אינו גבוה – כך עולה ממחקר שנערך במסגרת פיז"ה, מבחן בינלאומי הבודק את רמת האוריינות של תלמידים במתמטיקה, קריאה ומדעים. לפי המחקר, בקרב תלמידים ממדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ההבדלים בין תלמידים בעלי ביטחון עצמי גבוה לאלה שביטחונם העצמי נמוך שקולים, בממוצע, ל-49 נקודות ציון (רן שפירא, 2015).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה העוסקת בלמידה בתנועה: "אם תקדישו 10 דקות לצפייה בסרטון על גן הילדים המופלא הזה תגרמו לעצמכם להרהר במשמעות של למידה בישיבה והשפעתה על ילדים. האדריכל היפני מדבר על גן ילדים שיוצא מתוך צרכיהם ולא מתוך צרכים חיצוניים להם. נראה מיד עד כמה הילדים מאושרים (ובריאים מאוד) בגן הזה" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    הצעירים וגם אלה שלא, משתמשים היום הרבה פחות בכתב יד מאשר היה נהוג בעבר, ומשתמשים במידה רבה יותר ויותר בהקלדה, על חשבון הכתיבה הידנית. מסגרות העבודה, המשפחה, הלימודים, הזמן הפנוי ומסגרות אחרות כמעט ואינן דורשות עוד היום את מיומנות הכתיבה ביד. במציאות זו, מה עתידו של כתב היד והאם עוד יהיה בו צורך בעתיד? ושאלה לא פחות חשובה – האם במערכת החינוך יש לעשות לקידומו או להיפך – לזנוח אותו במכוון ולפנות את המקום להקלדה (יורם אורעד).

  • תקציר

    חוקרים באוניברסיטה אמריקנית מצאו כי תלמידות תיכון משקיעות מדי שבוע כשעה יותר בהכנת שיעורי הבית שלהן לעומת הבנים בני כיתתן. המחקר, אשר פורסם בחודש שעבר ב-Educational Researcher, ניתח נתוני רשימות יומן מסקר אמריקני לגבי שימוש בזמן (American Time Use Survey) ונתונים מסקר שנערך במסגרת מחקר אורך חינוכי בשנת 2002 (Educational Longitudinal Study of 2002). המחקר מצא פער מגדרי של כ-1.2 שעות של זמן למידה שאינה בית-ספרית בשבוע. בנים הקדישו בממוצע 4.33 שעות בשבוע לשיעורי הבית, בעוד שבנות עבדו 6.33 שעות (Cooper, Lovey, 2015).

  • תקציר

    היעדרות ללא אישור מבית הספר, המכונה בדרך כלל השתמטות, נפקדות ונשירה, היא בעיה שמצוינת יותר ויותר בשנים האחרונות על ידי הסוכנות הלאומית לחינוך (National Agency for Education), המועצות המחוזיות, הקהילות והמדיה בשבדיה. זהו גם נושא הנמצא בעדיפות גבוהה באירופה וברחבי העולם. מאמר זה מציג סקירה של התוצאות וההמלצות של 155 דוחות מחקר המתמקדים בנוכחות בבית הספר ובמניעת היעדרות. הסקירה מצביעה על הצורך בשינוי גלוי לב ומפורט בפרספקטיבה מהתמקדות במאפיינים האינדיבידואליים ובגורמים הקשורים מבחינה אינדיבידואלית לאחריות של בית הספר ושל הקהילה (Britten Ekstrand, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה, נעשה שימוש במציאות רבודה ובטכנולוגיות למידה ניידת כדי לפתח מערכת אקולוגית וירטואלית של פרפרים על ידי שילוב של צמחים פונדקאים בקמפוס בית הספר ופעילויות גידול וירטואליות. תלמידים יכולים להשתמש בטלפונים חכמים או במחשבי לוח (טאבלטים) כדי לגדל פרפרים וירטואליים בצמחים פונדקאים ולצפות במעגלי החיים שלהם בשלבי גדילה שונים (Tarng, Wernhuar; Ou, Kuo-liang; Yu, Chuan-sheng; Liou, Fong-lu; Liou, Hsin-hun, 2015).

  • סיכום

    המאמר עוסק בשאלת החינוך לאחריות דרך לימודי הפילוסופיה בבית הספר. בהסתמך על ניסיונה כמרכזת מגמה לפילוסופיה מתארת המחברת את השפעתו של העיסוק בשאלה זו על תלמידיה, על תחומי דעת אחרים ועל תרבות בית הספר בכלל (אורית פרנקו).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את ההנחות האפיסטמולוגיות הנמצאות בבסיס ההיררכיה של תכנית הלימודים, אשר המחברת מתייחסת אליה כ"היררכיה המסורתית של תכנית הלימודים". מדובר ברעיון נפוץ ובעייתי הטוען כי לכאורה מקצועות לימוד מופשטים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מוערכים יותר מאשר מקצועות המקושרים להתנסות קונקרטית, לתכליתיות ולגוף, כמו חינוך גופני ותחומי לימוד מקצועיים (Bleazby, Jennifer, 2015).

  • לינק

    סיסמת יום המורים העולמי 2015, הנחגג מדי שנה ב-5 באוקטובר מאז שנת 1994, היא "העצמת מורים, בניית חברות ברות קיימא". צלמי רויטרס סרקו את הפלנטה ותיעדו את סביבות הלמידה של תלמידים מאומות עתירות משאבים כגון יפן או ארצות הברית, ועד לאלו הנאבקים להשיג חינוך באומות נפגעות מלחמה או עוני (Jason Wells).

  • סיכום

    המאמר מתאר מסגרת עבודה הנקראת SOURCES אשר מורים למדעים יכולים לעקוב אחריה כדי לסייע לתלמידים לעסוק בשאלה האם אנשי כדור הארץ נמצאים לבד ביקום. ניתן להשתמש בפעילות, המתמקדת במדעי כדור הארץ והחלל, כדי לשלב מקורות ראשוניים בכיתת המדעים. השיטה כוללת הקלטות שמע, סרטוני קולנוע ווידאו, כתבי יד, ספרים, מחברות, הרצאות ועוד (Waring, Scott M.; Herlihy, Christine, 2015).

  • לינק

    מחנכים משתמשים זה זמן רב בתמריצים חיצוניים או במגבלות הכוללים את ההבטחה לתגמול או את הציפייה להערכה כדי להניע תלמידים. בעוד שתמריצים חיצוניים מסייעים, בפועל, להבטיח שעבודה תתבצע ותיעשה בזמן, יש להפעיל זהירות כאשר יצירתיות מונחת על כף המאזניים. במצבי הוראה ולמידה שבהם קיימת תשובה אחת "נכונה" ודרך טובה ביותר אחת לפתרון, תמריצים חיצוניים עשויים להיות יעילים ביותר. אולם, כאשר מוצגות בפני תלמידים פעילויות ובעיות פתוחות יותר, נמצא כי אותם תמריצים חיצוניים הורסים את ההנעה הפנימית והיצירתיות של תלמידים מערביים (Beth A. Hennessey, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מציג אסטרטגיה לשילוב שאלות סקרניות של התלמידים בתכנית הלימודים כדרך להפחית את השונות בין תחומי העניין של התלמידים לבין הדרישות של תכנית הלימודים. המחברים בחנו כיצד חמישה מורים בבית הספר התיכון משלבים את השאלות של התלמידים בהוראה שלהם, את הפרספקטיבות של התלמידים לגבי שילוב זה ואת ההתנסות בלמידה בדרך זו (Hagay, Galit; Baram-Tsabari, Ayelet, 2015).

  • סיכום

    מתנדבי עמותת אשנ"ב מלמדים ילדים, הורים ומורים על סכנות השימוש באינטרנט – וכיצד להוציא ממנו את המיטב. "בתי ספר לא באמת יודעים לטפל באירועים שקשורים עם התלמידים. כשילד מרביץ בהפסקה לילד אחר יש הנחיות מה צריך לעשות, אבל כשילד מאיים על ילד אחר ברשת, לבית הספר אין את הכלים לטפל בזה, ולמורים אין די מודעות…בכל הקשור לטכנולוגיה המתפתחת מהר, אין לנו עדיין כחברה מעטפת תרבותית תומכת; אין לנו נורמות איך לנהוג, מה מוסרי ומה לא, מה ראוי ומה לא, ומה ההשלכות על המעשים שלנו" (רותי גליק).

  • לינק

    המאמר מתמקד ביכולות מורים כגורם עיקרי המשפיע על למידת תלמידים. בסופו של דבר, כל הניסיונות לשפר את החינוך מתכנסים במורה ובאיכות עבודתו/ה עם התלמידים. המורים יכולים להבנות את סוג סביבת הלמידה אשר תקדם או תעכב למידה באמצעות שיטות ההוראה, התקשורת וניהול הכיתה שלהם. מטרת המאמר היא לנתח את ספרות המחקר אודות יעילות חינוכית על מנת לברור את יכולות המורים החשובות ביותר הקשורות להישגי תלמידים (Peklaj, Cirila, 2015).

  • תקציר

    היכולת לזהות את הרעיון המרכזי דרך קריאה של טקסט אינפורמטיבי היא מיומנות ברמה גבוהה שהתלמידים מפתחים בכיתות של בית הספר היסודי כבסיס לרכישת מיומנויות אחרות בכיתות גבוהות יותר. מאמר זה מספק אסטרטגיות לימודיות עבור מיומנות חשובה זו כמו גם לשיפור הבנת הנקרא (Lord, Kathleen M. , 2015).

  • לינק

    בפרוס שנת הלימודים החדשה מציע יורם אורעד 15 עצות מועילות ויקרות ערך לקהילת המורים והגננות. "כמי שהיה בעברו מורה במסגרות שונות במשך למעלה משלושים שנה – במיוחד בחטיבות ביניים ובתיכון, אני רוצה להעז להציע כמה עצות שנבעו בעיקר מנסיוני כמורה אבל גם מספרות חינוכית מוכחת – מחקרית ואחרת, ששכנעה אותי. כמובן שאין לתפוס את העצות האלה ככללי ברזל. ממש לא. אני מציע שכל מורה יבחן אותן ויבדוק האם הן באמת טובות, האם הן באמת מועילות, האם הן מתאימות לו, האם הן רלוונטיות לעבודתו" (יורם אורעד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין