כתיבה היא פעולה מורכבת הדורשת זמן מרוכז וניסיון לנהל זמן מצד תלמידים וניסיון שמורים מתאמצים למצוא בתכנית לימודים צפופה. למרות מאבק זה לתיעדוף כתיבה, תלמידים במאה ה-21 זקוקים למיומנויות כתיבה כדי להשתתף במקום העבודה, באקדמיה, בכלכלה, ובדמוקרטיה. אם מיומנויות כתיבה הם כה חיוניות, מורים ומנהלים חייבים לחפש פתרונות יצירתיים כדי למצוא זמן לפתח את התלמידים לכותבים יעילים. משאבים שהתעלמו מהם ואשר ניתן להפנות לבעיה זו של זמן הוראה לכתיבה הם ההורים ומשפחות התלמידים. על ידי גיוס עזרת ההורים, המורים עשויים להשיג את הזמן והמשאבים הדרושים כדי ללמד כתיבה ביעילות (Melinda A. Zurcher, 2016).

יורם אורעד מפרסם מאמרון שבו הוא מדגיש את היתרונות לשימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של הערכה מעצבת: "אחד מהם הוא האפשרות לשפר את מתן המשוב המיידי. עוד יתרון הוא האפשרות של המורה, התלמיד ומשתתפים אחרים, להציג מידע באופן פשוט ונוח. הכלים הדיגיטליים מאפשרים את קידום האפשרות לקבל מגוון נקודות ראיה של תלמידים. אפשר להשתמש בהם כדי לשתף גורמים אחרים (כגון הורים ומורים אחרים) בקלות ובנוחות. הם עשויים גם להוות כלי חשוב בהתמודדות עם החשש של תלמידים מעשיית טעויות. הכלים הדיגיטליים מאפשרים תיעוד נוח. אחד מיתרונות השימוש בהם הוא ששפת התקשורת שלהם מוכרת מאד לתלמידים. יחד עם זאת, קיימות גם בעיות כגון הסחת דעת אפשרית וסכנה של התמקדות מצד המורים, בצד הטכני של לימוד הכלים על חשבון השימוש הפדגוגי בהם" (יורם אורעד).

מאמר זה מבוסס על יוזמה פדגוגית של מחקר פעולה שחוקרת מה מהווה את "הפדגוגיה החיה" של הכיתה מהפרספקטיבה של התלמידים.במאמר נעשה שימוש בראיונות קבוצתיים ובצילום כדי לאפשר לתלמידים להביע את הפרספקטיבות שלהם. התוצאות מראות שהתלמידים ראו את הסיטואציות כמשמעותיות כאשר הם היו מסוגלים לעבוד, לפתור בעיות וליצור פריטים ביחד (Niemi, Reetta; Kumpulainen, Kristiina; Lipponen, Lasse; Hilppo, Jaakko, 2015).

מערכות חינוך בעולם מתלבטות כבר שנים לגבי התפיסה הרצוייה של הקניית מיומנויות לתלמידים בבתי ספר, במיוחד בעידן הדיגיטלי. מרבית התפיסות הפדגוגיוות להקניית מיומנויות לתלמידים נראות כיום מיושנות לנוכח משב הרוח הרענן שנשא בכינוס International Society for Technology in Education בפילדלפיה מרצה מרתק שיש לו ניסיון של שנים רבות בהוראה חדשנית בבתי ספר בארה"ב. אלן נובמבר הציג כמה כיוונים עדכניים להקניית מיומניות לתלמידים, ביניהם חוכמת שאילת השאלות הנכונה, התובנה לגיבוש התשובות הנכונות על ידי התלמידים, היכולת של תלמידים להעריך עבודות ומיזמים של תלמידים אחרים בכיתה, לדעת לתקשר עם תלמידים ברחבי העולם ולשתף אתם פעולה, ויכולת רפלקציה עצמית של התלמידים בכיתה (עמי סלנט).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

בימים אלה, ימים עצובים של פילוג, גזענות, שחיתות, ניכור, התעררות ערכית, חובה עלינו לשאול איך זה קורה? איך קורה שערכים הופכים לסיסמאות ריקות מתוכן? חוקרים והוגי דעות רבים מסכימים שעיקר ההתפתחות המוסרית מתרחשת בשנות הילדות. רבים מסכימים גם עם תפקידו החשוב של הבית בעיצוב התובנות המוסריות של הילדים, אבל אין עוררין רבים גם על תפקיד בית הספר בעיצוב דמותו הערכית של האדם. מאמר זה בא להציג טענה קשה: בית הספר מעמיד את הילד בפני מצבים חסרי מוצא שבכדי לשרוד אותם חייב הילד לגייס דרכי פעולה שבמודע אינן הולמות את התפישה המוסרית שלו (חנן יניב).

לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה העוסקת בלמידה בתנועה: "אם תקדישו 10 דקות לצפייה בסרטון על גן הילדים המופלא הזה תגרמו לעצמכם להרהר במשמעות של למידה בישיבה והשפעתה על ילדים. האדריכל היפני מדבר על גן ילדים שיוצא מתוך צרכיהם ולא מתוך צרכים חיצוניים להם. נראה מיד עד כמה הילדים מאושרים (ובריאים מאוד) בגן הזה" (לימור ליבוביץ).

היעדרות ללא אישור מבית הספר, המכונה בדרך כלל השתמטות, נפקדות ונשירה, היא בעיה שמצוינת יותר ויותר בשנים האחרונות על ידי הסוכנות הלאומית לחינוך (National Agency for Education), המועצות המחוזיות, הקהילות והמדיה בשבדיה. זהו גם נושא הנמצא בעדיפות גבוהה באירופה וברחבי העולם. מאמר זה מציג סקירה של התוצאות וההמלצות של 155 דוחות מחקר המתמקדים בנוכחות בבית הספר ובמניעת היעדרות. הסקירה מצביעה על הצורך בשינוי גלוי לב ומפורט בפרספקטיבה מהתמקדות במאפיינים האינדיבידואליים ובגורמים הקשורים מבחינה אינדיבידואלית לאחריות של בית הספר ושל הקהילה (Britten Ekstrand, 2015).

סיסמת יום המורים העולמי 2015, הנחגג מדי שנה ב-5 באוקטובר מאז שנת 1994, היא "העצמת מורים, בניית חברות ברות קיימא". צלמי רויטרס סרקו את הפלנטה ותיעדו את סביבות הלמידה של תלמידים מאומות עתירות משאבים כגון יפן או ארצות הברית, ועד לאלו הנאבקים להשיג חינוך באומות נפגעות מלחמה או עוני (Jason Wells).