תלמידים
מיון:
נמצאו 1049 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • סיכום

    זיהוי הוראה טובה במדעים על סמך תצפיות בכיתה שונה מזיהוי הוראה טובה באנגלית או במדעי החברה. אף על פי כן, מנהלים נוטים לסמוך על מחוונים (אינדיקטורים) כללים של הוראה טובה דוגמת בחירת הנושאים, מעורבות התלמידים ובדיקות מזדמנות של ההבנה. המחברים מציגים סדרת מחוונים הקשורים להוראה איכותית של מדעים. מנהלים יכולים להשתמש במחוונים אלה להנחיה בזמן שהם עורכים תצפיות במורי מדעים, גם אם הם אינם מומחים בתחום המדעים. מובאות שאלות ספציפיות לכל מחוון שיכולות להנחות מנהלים או אנשים אחרים הצופים במורי המדעים בזמן התצפיות בכיתה או אחריהן (Hutner, Todd L., & Sampson, Victor).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את הפרספקטיבות של מנהלים חדשים ושל מנהלים שנמצאים בשלהי הקריירה לגבי מנהיגות הוראתית וארגונית במסגרת הערכות הביצוע שלהם. הרכיבים בהערכה לגבי המנהיגות ההוראתית, שהיו חשובים ביותר לכל המנהלים היו: פיקוח על ביצועי המורים בכיתה כדי לשפר את הפרקטיקה ההוראתית, פיקוח על הישגי התלמידים בעזרת ההערכות, ושימוש בנתונים מהערכות לאומיות ומקומיות כדי לשפר את ההוראה בכיתה עבור התלמידים. במהלך תהליך ההערכה, כל המנהלים תפסו כאלמנטים החשובים ביותר של מנהיגות ארגונית את היצירה של אקלים בטוח ומסודר, ושימוש בנתוני התלמידים כדי ליצור שינויים בתכניות (Hvidston, David J ; Range, Bret G ; McKim, Courtney Ann ; Mette, Ian M ., 2015).

  • לינק

    המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).

  • תקציר

    תלמידים עשויים להצטיין בחישוב, אך יכולתם ליישם את מיומנויותיהם תפגע אם הם לא יבינו את אוצר המלים המתמטי שבו משתמשים בהוראות ובתיאור הבעיות. פרויקט מחקר פעולה זה בחן שתי שיטות לחיזוק היכולת של התלמידים לתקשר באופן מתמטי (Bruun, Faye; Diaz, Joan M; Dykes, Valerie J. , 2015).

  • לינק

    המאמר מתאר שיתוף בין נאס"א לבין תלמידי בית ספר תיכון במישיגן. נאס"א ביקשה מתלמידים בבית הספר התיכון Bedford שבמישיגן לייצר חלקים עבור תחנת החלל שלה השנה. כעשרה תלמידים בתכנית העיבוד השבבי יבנו לוקרים שבהם האסטרונאוטים יערכו ניסויים בתוך התחנה. התלמידים יסיימו לוקר אחד עד סוף שנת הלימודים ויכינו חלקים רבים עבור התחנה במהלך חמש השנים הבאות (Peckham, Susanne, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג מדריך לכיתה ההפוכה, שהיא צורה של למידה מעורבת שמביאה פדגוגיה של מעורבות אינטראקטיבית לכיתות על ידי כך שהיא גורמת לתלמידים ללמוד תוכן באופן מקוון. הנושאים שנידונים בוחנים כיצד עובדת הכיתה ההפוכה והגורמים להצלחתה, כלים ללמידה הפוכה, והשימוש בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Meyer, Leila; Pierce, Dennis; Raths, David, 2015).

  • לינק

    מחקר זה השתמש במודל סגנון הלמידה של דיויד קולב (Kolb) כדי לחקור את ההבדלים בתוצאות הלמידה של התלמיד ואת שביעות רצונו תוך שימוש בפייסבוק בטלפון הנייד ללמידה, בהתאם לסגנון הלמידה. התוצאות הראו שלמשתתפים בעלי סגנונות הלמידה "מטמיע" (Assimilating) ו"מתפרס" (Diverging) היו ביצועים טובים יותר מאשר בעלי סגנונות הלמידה "מסתגל" (Assimilating) ו"מתכנס" (Converging), וכן היו בעלי מסוגלות עצמית, יכולת דיגום וכוח הרגל ללמידה בפייסבוק באמצעות טלפון נייד גבוהים יותר (Yu-ching Chen, 2015).

  • מאמר מלא

    סביבת הלמידה היא נושא העומד בראש סדר היום הציבורי בתחום החינוך, אך אף שתלמידים מבלים את עיקר זמנם בתוך כיתות, ולמרות ההנחה כי בעיות משמעת מצמצמות את זמן הלמידה ופוגעות בהישגי התלמיד, רק מחקרים מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי התלמידים. כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז טאוב, ויוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, חקרו את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל (רווית שרף).

  • תקציר

    כאשר בתי ספר עירוניים נמצאים תחת לחץ לשפר את הביצועים האקדמיים של תלמידיהם, אין זה רגיל למצוא אפשרויות למידה לא אקדמיות המשובצות במהלך יום הלימודים. באמצעות דוגמא של בית ספר יסודי אחד המוכן לקבוע זמן עבור המורים והתלמידים כדי שיתרגלו יוגה ביחד, המחקר מצא כי למידה בעלת ערך מתרחשת במהלך תרגול יוגה וממשיכה גם אל תוך הפעילות האקדמית בכיתה (Finnan, Christine , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מפרט יישום של סדנת קריאה בידי מורה לכיתה ב'. המורה סיפקה מסגרת עבודה לקריאה אותנטית תוך שימוש בחמישה מרכיבים של סדנת הקריאה: זמן, בחירה, תגובה, קהילה ומבנה. התוצאות מראות שמתן זמן מדי יום לקרוא ספרים לפי בחירת התלמידים מוביל לעלייה בהבנה, ברהיטות, באיות ובאוצר המלים של התלמידים, אשר תואם את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך לגבי למידת שפה (Hudson, Alida K; Williams, Joan A . , 2015).

  • תקציר

    על ידי בחינת הדרכים שבהן תלמידי תיכון בשתי כיתות אנגלית שונות מיישמים טקטיקות וירטואליות של ייצוג-עצמי באתרי רשתות חברתיות מבוססי בית ספר, מאמר זה חוקר כיצד אנשים צעירים מלהטטים בין הזהויות הדיגיטליות שהם מאמצים לעיני בני גילם ולעיני המורים. הנתונים חושפים שטיפוח הזהות העצמית של התלמידים מושפע מהזמינות של המרחבים שהם מאכלסים, ושהמאפיינים הספציפיים של רשת הכיתה המקוונת הובילו לשלוש טקטיקות מעצבות זהות: החדרת תרבות פופולרית, הוספת הומור, ומעורבות ברכילות (Rust, Julie, 2015).

  • לינק

    במאמר זה, הכותב בוחן את השאלה מדוע החינוך חשוב בהקשר של דיון רחב יותר לגבי התפקיד, המעמד והמשמעות של שאלת המטרה בחינוך.המחבר מציע כי זוהי שאלה נורמטיבית המציבה עצמה כשאלה רב-ממדית, מאחר שחינוך תמיד מתפקד ביחס לשלושה תחומים: הכשרה, חיברות, וסוביקטיפיקציה (Biesta, Gert, 2015).

  • לינק

    אני חושש שהתפתחותם של ספרים דיגיטאליים", של "עצמי למידה" למיניהם, וכמובן גם של כלים לאיסוף נתונים וניתוחם, האפילה על ההתייחסות אל כלים דיגיטאליים כאמצעים להעצמת תחושת המסוגלות של התלמיד. דבריו של דלייני מזכירים לנו שמעבר ליכולתם של כלים דיגיטאליים להנגיש מידע או להמחיש תופעה, בתשתיתם הם יכולים "ללמד" תלמידים שיש ערך וחשיבות במה שיש להם להביע" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    ספר זה מביא בפני הקורא דיון מרענן על מחקר על הוראת הכתיבה. הספר מציע דרכים להפנמת מסקנותיהם של החוקרים באשר לעקרונות חשובים להוראת מיומנויות כתיבה לצעירים. מחברים רבים מתארים סינתזות של מחקרים שביצעו אחרים. מק'קן (McCann) משלב בטקסט אחד קוהרנטי וברור את הסינתזות האלה עם דוגמאות חינוכיות, שכה חסרות לעתים בספרים מסוג זה. ניכר כי הוא מבסס את דבריו על שעות רבות של צפייה בכיתות הלימוד, הן בתלמידים הן במורים, שבהן תיעד את האינטראקציות שהובילו לכתיבה טובה (Mary Louise Gomez).

  • סיכום

    הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

  • לינק

    רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק השלישי בסדרה של שלושה פוסטים העוסקים בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE). לאחר שלב השאלה הגדולה ושלב החקירה, היא סוקרת כעת את השלב האחרון של שיעור על פי דגם SOLE, שלב הסקירה."בסיום כ-40-50 דקות של החקירה המורה מבקשת מהקבוצות להתאסף ולשבת ביחד בנוחות. כל קבוצה מציגה את הממצאים שלה ומספרת על תהליך החקירה בקצרה…אחרי שכל הקבוצות הציגו את המסקנות שלהם מקיימת המורה דיון על השאלה עצמה ועל תהליך החקירה. זה גם הזמן שלה להוסיף ולסכם את המידע שהציגו התלמידים" (רותי סלומון).

  • לינק

    בפוסט הקודם כתבתי על השלב הראשון של שיעור SOLE – איך לשאול את השאלה הגדולה? – או במילים אחרות, שאלת SOLE זה לא שאלת PBL. בשלב הראשון המורה במרכז ומניעה את תהליך הלמידה על ידי שאלה גדולה. ובשלב הבא, השלב שבו נעסוק כעת, הילדים יושבים בקבוצות וחוקרים…מבנה מרחב העבודה בשלב החקירה: 1. הפעילות מתקיימת במרחב רחב עם שולחנות עגולים ואזורים נוחים לשבת בקבוצות על הרצפה; 2. מוודאים שמוצב בקדמת המרחב לוח מחיק שעליו ירשמו הילדים שאלות משנה; 3. הילדים מתחלקים לקבוצות של 4; 4. כל קבוצה מקבלת מחשב אחד המחובר לאינטרנט – ולא יותר (כדי לעורר שיח בין הילדים, שיתוף פעולה ועבודת צוות); 5. כל קבוצה מקבלת דף בריסטול גדול, טושים ופתקים עם מדבקות (כדי שחברי הקבוצה יוכלו להוסיף הערות ומסקנות על הדף המרכזי); 6. לכל ילד כלי כתיבה ודף מכוון/מחברת כדי לתעד את התהליך ולבצע רפלקציה (רותי סלומון).

  • לינק

    רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק הראשון בסדרה של שלושה פוסטים שיעסקו בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE): "שיעור הבנוי על פי דגם SOLE נפתח על ידי שאלה שמטרתה להניע את הילדים לעבר חיפוש משמעותי. לשאלה יש השפעה קריטית על האפקטיביות של השיעור. משיעורים שהתבוננתי בהם ראיתי שהשאלה שנשאלת יכולה לבנות או לרסק את השיעור. לכן חשוב לוודא שהיא מסקרנת, רלוונטית, מתאימה הן לרמת הידע והן לרמה הרגשית של הילדים ומעוררת חשק לחקירה. יחד עם השאלה כדאי לעורר סקרנות על ידי הצגת סרטון או תמונה להמחשה".

  • תקציר

    ההבנה כיצד ההכרה וההמשגות של מורים משתנות בין מורים מומחים למורים חדשים היא שימושית להגברת פיתוח התמחותם של מורים מתחילים. המחברים יצרו סכמת קידוד תוך שימוש בתיאוריה הצומחת מהשטח (grounded theory) כדי לנתח את ההתבטאויות של מורים חדשים ושל מומחים המתארות את האירועים בכיתה ואת הרלוונטיות שלהם לניהול הכיתה. ארבע קטיגוריות של קודים הופיעו. קטיגוריות אלה התייחסו לתפיסות/פרשנויות, מוקד תימטי, זמניות ועיבוד קוגניטיבי שהובע (Wolff, Charlotte E.; van den Bogert, Niek; Jarodzka, Halszka; Boshuizen, Henny P. A. , 2015).

  • סיכום

    כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה (Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין