בפוסט הקודם כתבתי על השלב הראשון של שיעור SOLE – איך לשאול את השאלה הגדולה? – או במילים אחרות, שאלת SOLE זה לא שאלת PBL. בשלב הראשון המורה במרכז ומניעה את תהליך הלמידה על ידי שאלה גדולה. ובשלב הבא, השלב שבו נעסוק כעת, הילדים יושבים בקבוצות וחוקרים…מבנה מרחב העבודה בשלב החקירה: 1. הפעילות מתקיימת במרחב רחב עם שולחנות עגולים ואזורים נוחים לשבת בקבוצות על הרצפה; 2. מוודאים שמוצב בקדמת המרחב לוח מחיק שעליו ירשמו הילדים שאלות משנה; 3. הילדים מתחלקים לקבוצות של 4; 4. כל קבוצה מקבלת מחשב אחד המחובר לאינטרנט – ולא יותר (כדי לעורר שיח בין הילדים, שיתוף פעולה ועבודת צוות); 5. כל קבוצה מקבלת דף בריסטול גדול, טושים ופתקים עם מדבקות (כדי שחברי הקבוצה יוכלו להוסיף הערות ומסקנות על הדף המרכזי); 6. לכל ילד כלי כתיבה ודף מכוון/מחברת כדי לתעד את התהליך ולבצע רפלקציה (רותי סלומון).

רותי סלומון מפרסמת בבלוג שלה את החלק הראשון בסדרה של שלושה פוסטים שיעסקו בלמידה על פי דגם Self-Organized Learning Environment) SOLE): "שיעור הבנוי על פי דגם SOLE נפתח על ידי שאלה שמטרתה להניע את הילדים לעבר חיפוש משמעותי. לשאלה יש השפעה קריטית על האפקטיביות של השיעור. משיעורים שהתבוננתי בהם ראיתי שהשאלה שנשאלת יכולה לבנות או לרסק את השיעור. לכן חשוב לוודא שהיא מסקרנת, רלוונטית, מתאימה הן לרמת הידע והן לרמה הרגשית של הילדים ומעוררת חשק לחקירה. יחד עם השאלה כדאי לעורר סקרנות על ידי הצגת סרטון או תמונה להמחשה".

ההבנה כיצד ההכרה וההמשגות של מורים משתנות בין מורים מומחים למורים חדשים היא שימושית להגברת פיתוח התמחותם של מורים מתחילים. המחברים יצרו סכמת קידוד תוך שימוש בתיאוריה הצומחת מהשטח (grounded theory) כדי לנתח את ההתבטאויות של מורים חדשים ושל מומחים המתארות את האירועים בכיתה ואת הרלוונטיות שלהם לניהול הכיתה. ארבע קטיגוריות של קודים הופיעו. קטיגוריות אלה התייחסו לתפיסות/פרשנויות, מוקד תימטי, זמניות ועיבוד קוגניטיבי שהובע (Wolff, Charlotte E.; van den Bogert, Niek; Jarodzka, Halszka; Boshuizen, Henny P. A. , 2015).

1) תלמידים רוצים שתקדיש זמן בפועל כדי להכיר אותם… הכירו את תלמידכם בשמם במהירות האפשרית. למדו משהו ייחודי אודותיהם ומצאו מה מניע אותם. תלמידים יודעים כאשר מורים אינם יודעים דבר אודותיהם, כך שעליכם להציב את ההיכרות עם תלמידיכם בעדיפות עליונה (Justin Tarte).

המאמר מתאר מספר הרגלים המיישמים את פיתוח המיומנויות של פתרון בעיות: התמדה, ניהול האימפולסיביות, הקשבה, גמישות חשיבה ויישום ידע מהעבר למצבים חדשים (Jones, Virginia R. , 2014).

המטרה של מחקר תיאורי זה הייתה לבחון את ההתנהגות של המורה ושל התלמיד בבית הספר התיכון שכללה תלמיד אחד לפחות שהיה מזוהה עם התנהגות מאתגרת. הממצאים חשפו שיעורים נמוכים יחסית של פרקטיקות הוראתיות ספציפיות, שימוש מוגבר במשוב שלילי עבור התלמידים בעלי ההתנהגויות המאתגרות שזוהו, ורמות משתנות של מעורבות התלמידים (Hirn, Regina G.; Scott, Terrance M. , 2014).

רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".