תלמידים
מיון:
נמצאו 1053 פריטים
פריטים מ- 161 ל-180
  • לינק

    כדי למדוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כדאי לשלב את הטכנולוגיה בתהליך ההערכה. כך עולה מהמחקר של Yigal Rosen ו-Maryam Tager שהוצג בכנס ה-IAEA שנערך לאחרונה בישראל. במסגרת המחקר הוצגה בפני 190 תלמידים בני 14 (מארצות הברית, בריטניה, סינגפור ודרום אפריקה) דילמה – האם להכניס חלב אורגני לקפיטריה של בית הספר, והם היו צריכים לקבל החלטה ולכתוב המלצה לגביה על סמך מידע במגוון אתרי אינטרנט. על התלמידים היה למיין את האתרים השונים, לנתח את המידע המוצג בהם, לאסוף טענות ועובדות, לארגן אותן ולקשר ביניהן, להחליט מה חשוב ורלוונטי לצורך בחירת החלופה המועדפת ולכתוב המלצה לגביה. משימה כזאת משלבת מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניתוח והערכת מידע וכן בניית טיעון ( תמר אבירם).

  • לינק

    שני חוקרים אמריקאים שבחנו איך משפיעה מעורבות ההורים על הישגיהם הלימודיים של ילדיהם חזרו עם מסקנה מעודדת: תנו לילדים להסתדר לבד, אתם לא עוזרים להם בכל מקרה. עזרה בשיעורי הבית היא אחד מסוגי ההתנהגות שנמצאו כלא יעילים במיוחד ( נעמי דרום) .

  • תקציר

    גלדוול יודע לספר טענה. הוא לוקח טענה מסוימת ומגלגל אותה באמצעות תיאור מלבב של מחקרים ושל אנשים שמתקפים אותה. הטענה היא איפכא מסתברא (לא מקובלת אך לא מטלטלת), המחקרים מעניינים, הסיפורים האנושיים מרגשים, העלילה מהודקת – מתכון לרב מכר. כיוון שרבי המכר של גלדוול עוסקים בתופעות אנושיות – למשל, כיצד מופצים רעיונות ("נקודת המפנה"), ממה עשויה מצוינות ("מצוינים") – הם נוגעים באופן ישיר ועקיף בחינוך. הספר הזה, כפי שמעידה הכותרת, עוסק בחולשה שהופכת ליתרון (יורם הרפז).

  • לינק

    להוציא דפים יש מבחן! הרגע הזה שבו מי שלימד אותנו מבקש לבדוק עד כמה אנחנו שולטים בחומר הנלמד מוכר לכולנו ולרבים מאיתנו אין זיכרונות טובים מרגעים כאלו בין אם הגיעו באופן מפתיע או התכוננו אליהם זמן רב מראש. ואכן, רגעי ההתמודדות שלנו במבחן הם "קוקטייל" של הורמונים וכימיקלים המשפיעים על מה שעובר לנו בראש כאשר אנו צריכ ים לשלוף ידע בזמן מבחן. מה אנחנו יכולים לעשות, כמומחי למידה, לאפשר שליפת ידע של הלומדים תחת לחץ המבחן? ( טלי גזית אל-בחר).

  • לינק

    דיווח מעניין של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה . " תכלית המיזם היה ליצור גירוי שיעורר את התלמידים להתעניין בסובב אותם ולחשוף בפניהם מגוון תחומי עניין נוספים וחדשים בסביבתם. מה הם עשו? חילקו את התלמידים לצוותים קטנים ויצאו החוצה עם מצלמה. כל תלמיד התבקש להביט סביבו ולצלם דברים שמעניינים ומסקרנים אותו. בחזרה מהסיור ישבו המורים עם התלמידים, צפו בתמונות, ולאחר שיח משותף בחר כל תלמיד תמונה אחת עליה רצה ללמוד ולהרחיב את הידע. ילד אחד צילם אוכל ויצא מכך לפרויקט בישול, ילד אחר צילם צמחים ובעקבות כך יצא לפרויקט חקר על נביטה וגידול צמח, אחר צילם פסלים ומכך יצא ליצירה של פסל סביבתי.:

  • לינק

    LINO הוא אתר שימושי, מעוצב כלוח עליו ניתן להדביק פתקים, תמונות וסרטונים, ולצרף קבצים ומסמכים שונים. ניתן להוסיף משימות לביצוע לפי תאריך, לתייג ועוד. אפשר לבסס על המערכת פעילות שיתופית של סיעור מוחות והעלאת רעיונות . הסקירה כוללת גם ריכוז של מדריכי עזר לשימוש אפשרי ע"י מורים.( עמי סלנט)

  • לינק

    לטענת ד"ר אשלי דינס תרגול של מדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום במשך 15 דקות מפחית אלימות ומתח בבית הספר ומשפר את הישגי התלמידים. בביקור הסברה בישראל ניסה דינס, ד"ר לפיזיקת חלל ומנהל בית ספר באיווה, ארצות הברית, לגייס מורים ספקנים להטמעת תורתו המופעלת כבר ב־700 בתי ספר בעולם (אמתי , מור ).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא לבדוק אם ההשתייכות של תלמידים יוצאי אתיופיה למעמד חברתי-כלכלי נמוך היא הגורם המשפיע ביותר על הישגיהם בשפה, ולאו דווקא השתייכותם לקבוצה אתנית מסוימת, או העובדה שהם מהגרים. הטענה המרכזית של מאמר זה היא שמדידת הישגיהם של עולי אתיופיה באמצעי מדידה סטנדרטיים מערביים, שאינם רגישים לתרבותם ולמגוון סוגי הידע האורייני המאפיינים את הקהילה, עלולה להשפיע על רמת הישגיהם.במאמר מוצגים מחקרים ותכניות התערבות שבהם ניסו החוקרים – ובין השאר, מחברת מאמר זה – להתאים לתרבות יוצאי אתיופיה את כלי ההערכה ואת המתודולוגיה המחקרית, הקשורים לרכישת העברית המדוברת והעברית הכתובה. אחריהם מפורטים סוגי ההתאמות התרבותיות שעשויים לשפוך אור על ההתנהגויות התקשורתיות והאורייניות הייחודיות לבני הקהילה האתיופית. בסיום המאמר מוצגות המלצות לטיפוח העברית כשפה שנייה והמלצות למחקר עתידי ( מיכל שלייפר) .

  • לינק

    הערכת הישגים בדמות ציונים משטיחה את הלמידה, מעודדת מוטיבציות חיצוניות והשוואה חברתית. היא פוגעת באוטונומיה של הלומד ועלולה לפגוע גם בתחושת המסוגלות שלו (למפרט, 2013). במשך שתיים עשרה שנים ולאחר מכן בלימודי התואר הראשון, אנחנו מורגלים לעשות את הנדרש מאיתנו בבית הספר (שיעורי בית, עבודות, מבחנים וכולי) על מנת לרצות את המורים שלנו (ואולי את ההורים) ולעמוד בציפיות שלהם (שהפכו אולי גם לציפיות שלנו) (ורד רפאלי).

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • סיכום

    המהפכה החינוכית באנגליה היא לא ארגונית כמו בישראל ואינה קשורה גם לשיטות הערכה ולבחינות הישגים אלא להחלטה מרחיקת לכת של הממשלה הבריטית ליישם תכנית לימודים רב-שנתית מחייבת של לימודי תכנות החל מכיתות א' . אנגליה תהיה המדינה הראשונה בעולם אשר תיישם לימודי חובה של תיכנות החל מכיתות א'. בריטניה הכריזה על גישה פרו-אקטיבית והודיעה על לימודי חובה של תכנות מחשבים לכל הילדים בממלכה החל מגיל 5, כך שיהיו בעלי מיומנויות דיגיטליות גמישות.

  • לינק

    בעידן הפדגוגיה החדשנית יש לתת ביטוי לקול של התלמיד ולאפשר לו לבטא עצמו באמצעים מתוקשבים המעודדים יצירה עצמית. הסקירה מונה 4 טכנולוגיות תקשוב אשר שימוש בהן יש בו כדי להעצים את קולו של התלמיד או צוות תלמידים בכיתה . הטכנולוגיה המתוקשבת שניצבת בראש הרשימה , היא , כמובן , הבלוגים האישיים או הכיתתיים ( Terry Heick ).

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן-ישי גייסה את רעיון ה"כיתה ההפוכה" ואת רעיון "לומדים מחוץ לקירות הכיתה" ("מעבר לדלת" – תקשוב מחוז מרכז בהנחייתה של רותי סלומון) – לטובת ההכנה לקראת הטיול השנתי. כותבת רותי בן-ישי : "כבר שלושה שבועות, שתלמידי כל כיתות ט' בחטיבה שלי, עוסקים במלוא המרץ בחקר ולימוד אודות האתרים בהם יטיילו בטיול השנתי לגליל העליון. הם התחלקו לקבוצות, בחרו אתר – מתוך רשימת אתרי הטיול בהם נבקר (וגם קצת יותר). הם קוראים, כותבים, מעלים סוגיות לויכוח, מכינים כרזות לקישוט הכיתה, מצגות וסרטונים בעזרתם ילמדו את חבריהם בכיתה. הכל בסימן:"פותחים חלונות לגליל". כך קראנו לתוכנית הלימוד שלנו"

  • לינק

    במאמר זה מתאר ומנתח ד"ר חנן גינת את תהליך חיבורן של עבודות הגמר בבתי הספר התיכוניים בישראל , על מאפייניו הייחודיים. כ-900 תלמידי כיתות י"ב מגישים מדי שנה עבודת גמר, המהווה עבור רובם את שיאו של התהליך הלימודי-חינוכי בתיכון. ערכה של העבודה גדול בהרבה מאותן חמש יחידות לימוד שהיא מוסיפה לתעודת הבגרות. בפרויקט זה בולטים מרכיבי הבחירה והאחריות האישית, שהם תנאי בסיסי לכתיבת העבודה ולהתמודדות עם הקשיים הרבים בדרך. מאפיין נוסף הוא הליווי והקשר אחד-על –אחד בין התלמיד לבין המנחה, שגם הוא מהווה תהליך יוצא דופן בתיכון. עבודת הגמר מאפשרת לנערים הצצה ראשונה אל המרחב המסקרן של המחקר האקדמי, בתחום הקרוב לליבם ( חנן גינת) .

  • לינק

    המאמר סוקר ספר בשם " היתרון של בתי הספר הציבוריים: מדוע בתי הספר הציבוריים עולים בביצועיהם על בתי הספר הפרטיים", שנכתב על ידי כריסטופר א. לובינסקי ושרה תולה לובינסקי. הספר מכוון לבחון את התמיכה האמפירית בכיוון של הרפורמה הנוכחית של הפרטת החינוך.השאלה המרכזית ששואלים המחברים היא: "האם בתי הספר הפרטיים עולים בביצועיהם על בתי הספר הציבוריים המסורתיים?" המחברים מציינים שלבית הספר הציבורי יש יתרון ברור מבחינת הישגי התלמידים על לימודים בבית הספר הפרטי (Michael Fabricant, 2014).

  • לינק

    הדגש הנוכחי על שילוב טכנולוגית מחשב וצמצום התכניות החליף את פרוייקטי האומנויות והיצירה. יתרה מכך, היד על האופי המוחשי של עבודת יצירה בבניית מודלים מדעיים, מאפשר לתלמידים להבין תפיסות קשות ומורכבות ולהיות מעורבים ובעלי מוטיבציה כשהם לומדים לפתח מיומנויות חשיבה מרחביות, הגיוניות ונסיבתיות. שימוש אנלוגי הוא לעזר בהבנת מושגים ותפיסות מדעיות מורכבות ולא שגרתיות. מחקר זה על תלמידים של 28 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מתקדמים, בחן את עבודת ותפיסות התלמיד, במשך לימוד יחידה מדעית, על ארבעה סוגי מאובנים.

  • לינק

    המאמר מתאר את תהליך הלמידה כצמיחה במודעות ובהבנה של התלמיד. המאמר מציע למורים עשר דרכים להפוך את הלמידה בכיתה לתהליך ולא לפעילות כדי להתאים את הלמידה להשתנות התמידית בהבנה ובידיעה של התלמידים (Terry Heick, 2014 ).

  • לינק

    מחקר זה חקר את ההשפעות של פעילויות אמון ותרגול מקוונות תוך שימוש בשאלות שהועלו על ידי סטודנטים על הביצוע האקדמי והמוטיבציה בהשוואה לשאלות אמון ותרגול מקוונות, שהועלו על ידי מורים ולשאלות אחרות, שלא לצורך אימון ותרגול , בהקשר של למידה משאלות סטודנטיםstudent question- generation (SQG) . מתן תשובות לשאלות שנשאלו על ידי תלמידים, בתוספת לשאלות של התלמידים, לא הביא לכל יתרון בלמידה בהשוואה עם קבוצת ה- סטודנטים (student question- generation (SQG .

  • לינק

    הרשת החברתית חינוכית Edmodo , שפותחה במקור לבתי ספר וכיתות לימוד, הולכת ומתרחבת בהיקפי הפעילות שלה בארה"ב ובאוסטרליה. לרשת חינוכית בית –ספרית זו הפועלת על עקרונות דומים לאלו של טוויטר ( אבל לסביבה מוגדרת של כיתה או שכבת ביה"ס ) יש כבר 31 מיליון משתמשים . רשת Edmodo מאפשרת לשלב את עבודות התלמידים באינטראקציה מתוקשבת בין כל תלמידי הכיתה והמורים ולעקוב אחרי הכנת שיעורי הבית של התלמידים. בישראל אין עדיין פעילות של Edmodo , אבל במקביל החלה לפני שנתיים לפעול רשת חינוכית –חברתית ייעודית לבתי ספר יסודיים בשם "ניפגש" . הפעילות שלה מתרחבת וזוכה להצלחה בקרב המורים והתלמידים בישראל.

  • לינק

    פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין