ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).

בעזרת למידת חקר ניתן לפתח מיומנויות חשיבה (minds on), וכן מיומנויות של עשייה והתנסות (hands on). המאמר מציג בצורה שיטתית את מאפייני תהליך החקר הדינמי: לתהליך החקר הדינמי אין כיווניות אחת ברורה מראש, אלא, מהלך המשתנה תוך כדי תהליך, תוך בדיקה מתמדת של מהימנות התהליך. תהליך החקר הדינמי מאופיין ע"י המאפיינים המפורטים בטבלה במאמר. בעזרת הרפלקציה בוחן התלמיד את חשיבתו ואת שיטת החשיבה שלו באופן ביקורתי, כדי לשנותן וליצור חשיבה ושיטת חשיבה מחודשת טובות יותר. נמצא כי כלי, בעל יכולת שיחזור של תהליך הלמידה עשוי לאפשר רפלקציה איכותית. תיעוד של תהליך חקר דינמי בעזרת כלים אלה, עשוי לסייע מאוד לביצוע שיחזור של תהליך החקר ובכך לסייע לביצוע ידידותי של רפלקציה על תהליך החקר (מיכל ציון)

מחקר זה עסק באי שוויונים אלגבריים. במחקר נבדקו: א. דרכי חשיבה של תלמידים, טעויות שכיחות ומקורותיהן בנושא אי שוויונים. ב. ידע פדגוגי תוכני של מורים על דרכי חשיבה נכונות ושגויות של תלמידים בנושא אי שוויונים. ג. אופן ההתייחסות של מורים לשגיאות בתהליך ההוראה של אי שוויונים. הממצאים במחקר זה מצביעים על התאמה בין הדרכים הנכונות בהן פתרו תלמידים אי שוויונים לבין הדרכים שמורים ציינו כי תלמידים פותרים אי שוויונים אלו. לעומת זאת, בדיווח על שגיאות של תלמידים לא נמצא מתאם בין שכיחות השגיאות לבין התייחסות המורים אליהן. חלק גדול מהשגיאות המשמעותיות שנמצאו אצל תלמידים צוינו על ידי אחוז נמוך של מורים ולעומת זאת מורים רבים הצביעו על שגיאות שנמצאו אצל אחוז נמוך של תלמידים. גם בתכנון ההוראה על ידי שלוש המורות, לא נמצאה התייחסות ישירה לשגיאות של תלמידים (נאוה אלמוג)