על ילדים, הורים ומיומנויות להכנת שיעורים, המחברת, פסיכולוגית חינוכית, מציבה את העקרונות לפיתוח לומד עצמאי גם בעזרת משימת שיעורי בית. המאמר מציג בהרחבה את העקרונות המשמעותיים בהקניית מיומנויות להכנת שיעורי בית: א. סביבת עבודה – היכן מכינים שיעורי בית? ב. זמן – מתי וכמה זמן מכינים שיעורי בית? הבנת הוראות ומילוי משימות – מה רוצים ממני? (דליה אלוני)

מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)

זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים. המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש (מירה פוירשטיין)

התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )

בלוגים לעתים סופגים ביקורת על היותם פטפוטי-סרק אגוצנטרים של אנשים שיש להם פחות מדי מה להגיד ויותר מדי זמן פנוי לעשות זאת. אך יש ביניהם גם פנינים – כולל אתרים רבים שנכתבו על ידי ילדים ותלמידים. כדאי לקרוא את הכתבה, היא נמצאת באתר האינטרנט של ה-BBC והיא עוסקת בשימוש של ילדים צעירים בבלוגים. (Turnbull Giles)

בשנה שעברה נערך בביה"ס באורט קריית ביאליק ניסוי בהוראת אלקטרוניקה מרחוק, כלומר מהבית: מחצית מתלמידי הכיתה נשלחו ללמוד שיעור מסוים בבית, וממש באותו זמן המחצית האחרת של הכיתה למדה במעבדת המחשבים בבית הספר. הישגי הקבוצות השונות במבחן שנעשה בסוף השיעור מרמזים על כך שלמידה מקוונת איננה תחליף שווה ערך לשיעור בכיתה, וכי היא מתאימה ללומד בעל מוטיבציה ללמידה ומשמעת עצמית גבוהה במיוחד. כמו כן, נראה כי התלמידים מעדיפים למידה מתוקשבת לצורך תרגול והעמקה, ולא ללימוד חומר חדש (אורית ניטצקי).

שימוש באינטרנט לחיפוש מקורות מידע והערכתם. חיפוש מידע ברשת האינטרנט היא היום מיומנות בסיסית. הקניית מיומנות זו כמקור לחומר רקע למטלות פתוחות, דורשת תרגול. בכתבה זו מוצגת אסטרטגיית חיפוש והערכת חומר ברשת. מלאכת החיפוש כוללת את מהלך החיפוש עצמו, את תיעוד החיפוש ותוך כדי חיפוש ארגון כתובות האתרים שנמצאו, סינון ובקרת איכות לאתרים איכותיים ורלוונטיים בלבד (אפרת לינק)