הערכה וחשיבות יצירת תרבות של הצלחה בכיתה

מאת: חני שלטון , הלנה קימרון
מילות מפתח: אווירה בבית ספר הערכה הערכה בית-ספרית הערכה: תפיסות חדשות למידה ארגונית תהליכי הערכה תלמידים תרבות תרבות ארגונית תרבות בית הספר
מקור: "תהליכי הערכה ותרבות בית-ספרית כמנוף ללמידה", אאוריקה!, כתב עת למדעים וטכנולוגיה, גיליון 21.
כדי ליצור תרבות של הצלחה, ההערכה צריכה להתמקד בביצועים משמעותיים
כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. "כאשר הערכה מעצבת יכולה לסייע לכל התלמידים, היא מניבה תוצאות טובות עם תלמידים תת-משיגים באופן מיוחד על-ידי כך שהיא מתרכזת בבעיות ספציפיות בעבודתם ונותנת להם הבנה ברורה מה שגוי וכיצד לתקנו"
(Black & Wiliam, 1998b). בדרך זו, הערכה בכיתה יכולה לשנות את האופן שהתלמידים מתייחסים לעבודתם. היא מתמקדת בלמידה ובהשגת מטרותיהם יותר מאשר בהספקת תשובות מצופות או בהשגת ציון נדרש.
כאשר תלמידים נתקלים בקשיים ואינם מקבלים משוב משמעותי, הם מייחסים את בעיותיהם לחוסר יכולת מרימים ידיים ומוותרים. בניגוד לכך, כאשר התלמידים מקבלים מידע ספציפי על הפערים בלמידתם והסיכוי לשפר את עבודתם, הם מקבלים מסר ברור מהמורה שהם מסוגלים ללמוד ולהשתפר. ציון נמוך במבחן אין הוא עוד בבחינת סתימת גולל על אפשרות הצלחתם ומיצוי הפוטנציאל שלהם. כדי ליצור תרבות של הצלחה, ההערכה צריכה להתמקד בביצועים משמעותיים. היא צריכה לסייע בגילוי נקודות החוזק של התלמידים, ולא להצטמצם בזיהוי קשייהם.
תרבות של למידה ארגונית כתנאי הכרחי להפקת תועלת מהערכה
על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית
קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות, מושפעת רבות מתרבות הלמידה הארגונית (הבית-ספרית).
הספרות המקצועית בתחום הלמידה הארגונית ( (organizational learning ) מציעה הסבר למצבים שבהם נעשות כביכול הפעולות "הנכונות" אך הן אינן מקדמות את האפקטיביות הבית-ספרית. בלמידה הארגונית מתייחסים לשני מרכיבים חשובים: מנגנוני הלמידה ותרבות ארגונית. קיומם של מנגנונים (מיסוד המסגרות) הוא תנאי הכרחי ללמידה, אך לא מספיק. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: ערכים המעודדים חקירה, פתיחות, שקיפות, מחויבות, אחריות ואמון. אם מנגנוני הלמידה מייצגים את ה"חומרה" של הלמידה הארגונית, הרי שתרבות ואקלים ארגוני מייצגים את ה"תוכנה", שהיא המפתח שבלעדיו לחומרה אין כל משמעות (Popper & Liphshitz, 1998).
הנושא של למידה ארגונית צמח על רקע אי-הנחת הקיימת בציבור ממערכת החינוך בעקבות כישלונה בצמצום פערי ההישגים של תלמידים הבאים מתנאי רקע שונים ובהבאת כלל התלמידים להישגים הנדרשים (דוברת, 2005; Leonard & Leonard, 2003; NCLB, 2001).
קיימת ספרות ענפה העוסקת באופן שבו בתי-הספר יכולים להתקדם ולהשתפר, היא מציגה מסגרת קונספטואלית העוסקת ב'למידה ארגונית' ובהתפתחות של 'קהילות למידה אפקטיביות'. תפיסה זו, מכוונת ללמידה של הארגון ושופכת אור על חשיבותם של נורמות, ערכים ותרבות המאפשרים לארגון ללמוד, להתקדם או לחולל שינוי.
תרבות ארגונית – מוגדרת כסכמה שיש עליה הסכמה משותפת בין חברי הארגון, הנחות יסוד ונורמות משותפות המנחות את ההתנהגויות בארגון (; Peterson, 2002O'Neill et al., 2001) לדברי שרן, שחר ולוין "חלק גדול ממה שעושים מורים בכיתתם משקף את דפוסי ההתארגנות והנורמות של בית-הספר כולו מעבר לאישיות של מורה זה או אחר" (שרן, שחר ולוין, 1998). דפוסים אלו הם התרבות הארגונית של בית-הספר.
בתרבות בית-ספרית חיובית, קיימות נורמות של למידה מתמשכת והתקדמות מתמדת, מחויבות מלאה של המורים ותחושת אחריות ללמידה של כל התלמידים, שיתוף פעולה, מערכת יחסים של אמון וכבוד עם עמיתים, הזדמנויות לתהליכים רפלקסיביים של הצוות, חקירה משותפת ומתמשכת, ושיתוף בפרקטיקה האישית. תרבות שבה התלמידים, המורים והמנהלים מוקירים את הלמידה, עובדים במשותף כדי להעלות את איכויות ההוראה, משנים ומתאימים את תכניות הלימודים לצורכי התלמידים וממוקדים בשיפור הישגי הלומדים (למשל:Leonard & Leonard, 2003 ).
בבתי-ספר שבהם יש תרבות שלילית נוצרים נורמות וערכים המעכבים צמיחה ולמידה. בבתי-ספר אלה אין תחושה של מטרות ברורות ובהירות, קיימות נורמות המחזקות עצלות, מאשימים את התלמידים בהעדר התקדמות, מרפים את ידיהם משיתוף פעולה, ולעתים מקיימים מערכת יחסים עוינת בקרב הצוות (Peterson, 2002).
תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר (כמו: מהו בית-ספר איכותי? מהי הוראה במיטבה? וכד'), פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (Rosenstein & Rozalis, 2002).
בבתי-ספר המתפקדים כארגון לומד מתרחשים תהליכי הל"ה הן בכיתה והן בחדר המורים. כל השותפים לתהליכים מציבים יעדים וחותרים להשגתם כשהם עוקבים אחר תהליך העשייה והלמידה שלהם, מווסתים אותו ואוספים בעקביות ראיות לצורך הערכת ביצועיהם במגמה להמשיך לשפרם. ההורים והקהילה גם הם שותפים לעשייה ומספקים מידע לצורך ההערכה. מאפייני התרבות הבית-ספרית, הבאים לביטוי בכל מעגלי התקשורת, ברמת הכיתה וברמת הצוות הפדגוגי כוללים דיאלוג, רפלקסיה, אפשרות בחירה, גמישות ופתיחות, אחריות ומחויבות, למידה שיתופית, הערכה ומשוב, אווירה דמוקרטית, כבוד ואֵמון הדדי, יוזמה והעזה, הנעה, אמונה ביכולת, אכפתיות, (caring) העצמה והנאה (בירנבוים, 2004ב).
אפשר אפוא לראות בבית-הספר קהילת למידה, ששותפים בה חברי הצוות הפדגוגי, התלמידים ההורים וחברים אחרים מהקהילה הרחבה. הלמידה, המבוססת על עקרונות הקונסטרוקטיביזם, מתרחשת במעגלים שונים ובהרכבים מגוונים. בקהילה זו כולם תלמידים ומלמדים, בוחנים ומעריכים את למידתם מתוך מטרה להשביחה.
ביבליוגרפיה
בירנבוים, מ., (1997).  חלופות בהערכת הישגים. תל אביב: רמות
בירנבוים, מ., (2004א). יחידה 7: משוב והערכה בכיתה. מתוך: בירנבוים, מ., יועד, צ., כ"ץ, ש. וקימרון, ה., בהבניה מתמדת – סביבה לפיתוח מקצועי של מורים בנושא תרבות הל"ה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה. ירושלים: משרד החינוך,התרבות והספורט.
בירנבוים, מ., (2004ב). יחידה 9: מאפייני התרבות הבית-ספרית המטפחת הכוונה עצמית בלמידה ובהוראה, מתוך: בירנבוים, מ., יועד, צ., כ"ץ, ש. וקימרון, ה.,, בהבניה מתמדת –  סביבה לפיתוח מקצועי של מורים בנושא תרבות הל"ה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה. ירושלים: משרד החינוך,התרבות והספורט.
דוברת, ש., (2005). כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, התכנית הלאומית לחינוך, תכנית המלצות. טבת תשס"ה, ינואר 2005.
נבו, ד., (2001). הערכה בית-ספרית. אבן יהודה: רכס.
נבו, ד., (1997). על חוזקה ובעיותיה של הערכה פנימית בבית-הספר, בתוך: פלדי, א., (עורך), החינוך במבחן הזמן, עמודים 432-438 , הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
שרן ש., שחר ח., לוין ת., (1998), בית-הספר החדשני, ארגון והוראה, תל-אביב, רמות.
 
Allen, D., (1998), Introduction: Learning from student work. In D. Allen (Ed.), Assessing student learning: From grading to understanding, pp. 1-17. New York, NY: Teachers College Press.
Assessment Reform Group (2002a), Assessment for learning: 10 principles (poster), University of Bristol, UK: Author.
Assessment Reform Group (2002b). Testing, Motivation and Learning. University of Cambridge . http://arg.educ.cam.ac.uk/
Bernhardt, V. (1998). Data analysis for comprehensive school wide improvement, Larchmont, NY: Eye on Education.
Black, P., & Wiliam, D., (1998a), Assessment and classroom learning, Assessment in Education, 5 (1) 7-74.
Black, P., & Wiliam, D., (1998b), Inside the black box: Raising standards through classroom assessment, Phi Delta Kappan, 80(2), 139-148. Corwin Press.
Darling-Hammond, L., Ancess, J., & Falk, B., (1995), Authentic assessment in action: Studies of schools and students at work. New York, NY: Teachers College Press.
Devos, G., & Verhoeven, J.C., (2003). School self-evaluation - conditions and caveats - The case of secondary schools, Educational Management & Administration, 31(4) : 403-420, Sage Publications.
Elmore, R.F., (2002), Bridging the gap between standards and achievement: The imperative for professional development in education. Washington, D.C. Albert Shanker Institute.
Farnsworth, Briant J., Shaha, Steven H., Bahr, Damon L., Lewis, Valerie K., & Benson, Linda F., (2002, September), Preparing Tomorrow's Teachers to use Technology: learning and attitudinal impacts on elementary students. Journal of Instructional Psychology, 29(3), 121(18).
Gordon, S., & Reese, M., (1997), High stakes testing: worth the price? Journal of School Leadership, 7: 345-368.
Johnson, R. S., (2002), Using data to close the achievement gap: How to measure equity in our schools, Thousand Oaks, CA.
Leonard, L., & Leonard, P., (2003, September 17). The continuing trouble with collaboration: Teachers talk, Current Issues in Education [On-line], 6(15). Available: http://cie.ed.asu.edu/volume6/number15/
Love, N., (2002), Using data/getting results: A practical guide for school improvement in mathematics and science, Norwood, MA: Christopher-Gordon.
MacBeath, J., (1999), Schools Must Speak for Themselves: The Case for School Self-Evaluation, London, Routledge.
Mason, S. A., (2001), Turning data into knowledge: Lessons from six Milwaukee public schools, CC-VI Forum, 6(1), 3–6. Madison, WI: Author. Available at:  http://www.wcer.wisc.edu/ccvi/pubs/publication/archive/newsletter/ccviSPR2001_Final.pdf
Mason, S., (2002), Turning Data into Knowledge: Lessons from Six Milwaukee Public Schools Paper presented at the Annual Meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA.
Mason, S.A., (2003), Learning from data: The role of professional learning community. Paper presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, Chicago, 2003.
Messick, S., (1989), Meaning and values in test validation: the science and ethics of assessment, Educational Researcher, 18(2), 5-11.
National Research Council, (2001), Classroom assessment and the National Science Education Standards, Washington, DC: National Academy Press.
Nevo, D., (1995), School-Based Evaluation: A Dialogue for School-Improvement, Oxford and New York: Elsevier Science.
No Child Left Behind Act of 2001 (Public Law 107–110, 115 Stat. 1425), Reauthorization of the Elementary and Secondary Education Act; http://www.ed.gov/offices/OESE/esea/
O'Neill, D. K., & Gomez, L. M., (1994), The collaboratory notebook: A distributed knowledge-building environment for project-enhanced learning, In: Proceedings of Ed-Media '94, Vancouver, BC.
O'Neill, M., and Ryan, C., (2001), Grammatical evolution. IEEE Transaction on Evolutionary Computation, Forthcoming.
Owen, J. M., & Rogers, P. J., (1999), Program evaluation, Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Patton, M. Q., (1997), Utilization-focused evaluation (3rd ed.), Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Peterson, K.D., & Deal, T.E., (2002), Shaping school culture fieldbook, San Francisco: Jossey-Bass.
Popper, M., & Lipshitz, R., (1998), Organizational learning mechanisms: A structural and cultural approach to organizational learning, Journal of Applied Behavioral Science, 34, 161-179.
Preskill, H., & Torres, R. T., (1999), Evaluative inquiry for learning in organizations. Thousand Oaks, CA: Sage.
Riley, K., & MacBeath, J., (2000), Quality Assurance, “Effectiveness” Indicators and Support Systems: Putting Self-Evaluation in Place.
Rosenstein, B., & Levin-Rozalis, M., (2002), Program Evaluation and Organization Learning: A Theoretical Perspective, 5th biennial conference of the EES Available at:            http://www.europeanevaluation.org/docs/LEVIN_ROSALIS.pdf
Shepard, L.A., (2000), The role of assessment in a learning culture, Educational Researcher, 29(7), 4-14.
Sizer, T., (1995), In Darling-Hammond, J. Ancess, & B. Falk, Authentic assessment in action: Studies of schools and students at work, pp. ii-ix. New York, NY: Teachers College Press.
Stepanek, J., (2002), Classroom Assessment and the Pursuit of Illuminating Feedback, Northwest Teacher, Volume 3 Number 2.
Torres, R. T., & Preskill, H., (2001), Evaluation and organizational learning: Past, present, and future, American Journal of Evaluation, 22(3), 387-395.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה
בירנבוים, מ., (1997).  חלופות בהערכת הישגים. תל אביב: רמות
בירנבוים, מ., (2004א). יחידה 7: משוב והערכה בכיתה. מתוך: בירנבוים, מ., יועד, צ., כ"ץ, ש. וקימרון, ה., בהבניה מתמדת – סביבה לפיתוח מקצועי של מורים בנושא תרבות הל"ה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה. ירושלים: משרד החינוך,התרבות והספורט.
בירנבוים, מ., (2004ב). יחידה 9: מאפייני התרבות הבית-ספרית המטפחת הכוונה עצמית בלמידה ובהוראה, מתוך: בירנבוים, מ., יועד, צ., כ"ץ, ש. וקימרון, ה.,, בהבניה מתמדת –  סביבה לפיתוח מקצועי של מורים בנושא תרבות הל"ה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה. ירושלים: משרד החינוך,התרבות והספורט.
דוברת, ש., (2005). כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, התכנית הלאומית לחינוך, תכנית המלצות. טבת תשס"ה, ינואר 2005.
נבו, ד., (2001). הערכה בית-ספרית. אבן יהודה: רכס.
נבו, ד., (1997). על חוזקה ובעיותיה של הערכה פנימית בבית-הספר, בתוך: פלדי, א., (עורך), החינוך במבחן הזמן, עמודים 432-438 , הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
שרן ש., שחר ח., לוין ת., (1998), בית-הספר החדשני, ארגון והוראה, תל-אביב, רמות.
 
Allen, D., (1998), Introduction: Learning from student work. In D. Allen (Ed.), Assessing student learning: From grading to understanding, pp. 1-17. New York, NY: Teachers College Press.
Assessment Reform Group (2002a), Assessment for learning: 10 principles (poster), University of Bristol, UK: Author.
Assessment Reform Group (2002b). Testing, Motivation and Learning. University of Cambridge . http://arg.educ.cam.ac.uk/
Bernhardt, V. (1998). Data analysis for comprehensive school wide improvement, Larchmont, NY: Eye on Education.
Black, P., & Wiliam, D., (1998a), Assessment and classroom learning, Assessment in Education, 5 (1) 7-74.
Black, P., & Wiliam, D., (1998b), Inside the black box: Raising standards through classroom assessment, Phi Delta Kappan, 80(2), 139-148. Corwin Press.
Darling-Hammond, L., Ancess, J., & Falk, B., (1995), Authentic assessment in action: Studies of schools and students at work. New York, NY: Teachers College Press.
Devos, G., & Verhoeven, J.C., (2003). School self-evaluation – conditions and caveats – The case of secondary schools, Educational Management & Administration, 31(4) : 403-420, Sage Publications.
Elmore, R.F., (2002), Bridging the gap between standards and achievement: The imperative for professional development in education. Washington, D.C. Albert Shanker Institute.
Farnsworth, Briant J., Shaha, Steven H., Bahr, Damon L., Lewis, Valerie K., & Benson, Linda F., (2002, September), Preparing Tomorrow’s Teachers to use Technology: learning and attitudinal impacts on elementary students. Journal of Instructional Psychology, 29(3), 121(18).
Gordon, S., & Reese, M., (1997), High stakes testing: worth the price? Journal of School Leadership, 7: 345-368.
Johnson, R. S., (2002), Using data to close the achievement gap: How to measure equity in our schools, Thousand Oaks, CA.
Leonard, L., & Leonard, P., (2003, September 17). The continuing trouble with collaboration: Teachers talk, Current Issues in Education [On-line], 6(15). Available: http://cie.ed.asu.edu/volume6/number15/
Love, N., (2002), Using data/getting results: A practical guide for school improvement in mathematics and science, Norwood, MA: Christopher-Gordon.
MacBeath, J., (1999), Schools Must Speak for Themselves: The Case for School Self-Evaluation, London, Routledge.
Mason, S. A., (2001), Turning data into knowledge: Lessons from six Milwaukee public schools, CC-VI Forum, 6(1), 3–6. Madison, WI: Author. Available at:  http://www.wcer.wisc.edu/ccvi/pubs/publication/archive/newsletter/ccviSPR2001_Final.pdf
Mason, S., (2002), Turning Data into Knowledge: Lessons from Six Milwaukee Public Schools Paper presented at the Annual Meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA.
Mason, S.A., (2003), Learning from data: The role of professional learning community. Paper presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, Chicago, 2003.
Messick, S., (1989), Meaning and values in test validation: the science and ethics of assessment, Educational Researcher, 18(2), 5-11.
National Research Council, (2001), Classroom assessment and the National Science Education Standards, Washington, DC: National Academy Press.
Nevo, D., (1995), School-Based Evaluation: A Dialogue for School-Improvement, Oxford and New York: Elsevier Science.
No Child Left Behind Act of 2001 (Public Law 107–110, 115 Stat. 1425), Reauthorization of the Elementary and Secondary Education Act; http://www.ed.gov/offices/OESE/esea/
O’Neill, D. K., & Gomez, L. M., (1994), The collaboratory notebook: A distributed knowledge-building environment for project-enhanced learning, In: Proceedings of Ed-Media ’94, Vancouver, BC.
O’Neill, M., and Ryan, C., (2001), Grammatical evolution. IEEE Transaction on Evolutionary Computation, Forthcoming.
Owen, J. M., & Rogers, P. J., (1999), Program evaluation, Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Patton, M. Q., (1997), Utilization-focused evaluation (3rd ed.), Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Peterson, K.D., & Deal, T.E., (2002), Shaping school culture fieldbook, San Francisco: Jossey-Bass.
Popper, M., & Lipshitz, R., (1998), Organizational learning mechanisms: A structural and cultural approach to organizational learning, Journal of Applied Behavioral Science, 34, 161-179.
Preskill, H., & Torres, R. T., (1999), Evaluative inquiry for learning in organizations. Thousand Oaks, CA: Sage.
Riley, K., & MacBeath, J., (2000), Quality Assurance, “Effectiveness” Indicators and Support Systems: Putting Self-Evaluation in Place.
Rosenstein, B., & Levin-Rozalis, M., (2002), Program Evaluation and Organization Learning: A Theoretical Perspective, 5th biennial conference of the EES Available at:            http://www.europeanevaluation.org/docs/LEVIN_ROSALIS.pdf
Shepard, L.A., (2000), The role of assessment in a learning culture, Educational Researcher, 29(7), 4-14.
Sizer, T., (1995), In Darling-Hammond, J. Ancess, & B. Falk, Authentic assessment in action: Studies of schools and students at work, pp. ii-ix. New York, NY: Teachers College Press.
Stepanek, J., (2002), Classroom Assessment and the Pursuit of Illuminating Feedback, Northwest Teacher, Volume 3 Number 2.
Torres, R. T., & Preskill, H., (2001), Evaluation and organizational learning: Past, present, and future, American Journal of Evaluation, 22(3), 387-395.
 

yyya