הפרעת קשב וריכוז מובילה לעונשים בבית הספר: איך מורים יכולים לשנות זאת

Heubeck, E. (2026). ADHD is punished in schools. How teachers can flip the script. Education Week, 45(6), 37–40

כיצד לתמוך בתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז בבית הספר?

• חלקו את המשימות לשלבים קצרים וברורים, תנו הוראות פשוטות ודגלו בלמידה חווייתית המאפשרת תנועתיות, מדגישה חזותיות, וכוללת משחקיות ודיון מסכם
• העניקו לתלמידים חיזוקים חיוביים והגדירו בפניהם ציפיות ריאליות, אך קשיחות
• השתדלו להימנע מלבקר או להעניש התנהגויות שליליות קלות, שאינן פוגעות באחרים
• העניקו לתלמיד קשר אישי ועקבי וצוותו אותו לדמות משמעותית בבית הספר, כגון חונך אישי או יועצת חינוכית, ועמדו בקשר רציף עם ההורים
• נסו להקנות לתלמידים מיומנויות של למידה עצמאית ונטילת אחריות וחזקו בהם את תחושת המסוגלות העצמית

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים

הסימפטומים של תלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, קרי תזזיתיות, אי-שקט, קושי להתרכז, אימפולסיביות, חוסר אכפתיות ואי שיתוף פעולה – הם בדיוק ההתנהגויות שמורים לא מוכנים לקבל בכיתה. לכן, נמצא כי אותם תלמידי יסודי נוטים להיענש פי כמה משאר חבריהם לכיתה ובחטיבה העליונה במקרים רבים הם מסולקים מהכיתה או מושעים לאלתר. אפילו בגני הילדים, כבר יש השעיות. על רקע זה, המאמר משיב על השאלות הבאות:

1. האם הגננות והמורים מוכשרים להתמודד עם אותם לומדים?
2. כיצד התלמידים המתקשים רואים את המוסד הלימודים?
3. מהי הדרך הנכונה ללוות אותם?
4. איזה מענה נכון לתת להם?

הצגת הבעיה והבנתה

מחקר שסקר ובחן מורים שהוכשרו להוראה במדינת ניו יורק בשנים 2019-1999 חשף כי רק 15% מהמורים סבורים כי הוכשרו להתמודד עם תלמידי הפרעות קשב וריכוז, שמהווים כ-11% מאוכלוסיית הלומדים. לכן, אותם מורים בוחרים, או נאלצים, לבחור בענישה כשיטת התמודדות, ובכלל זה הרחקה, סילוק והשעיה של תלמידים מפריעים, מה שמעולם לא הוכיח את עצמו בטווח הארוך. אך, אין זו אשמת המורים, וגם לא אחריותם הישירה, משום שהם טובעים בעומס עבודה, מתמודדים עם כיתות צפופות ומגוונות, מחויבים לתלמידים המצטיינים והמתקשים כאחד וצריכים להספיק ללמד את החומר.

נקודת המבט של התלמידים

תלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז חווים את בית הספר באופן שונה לחלוטין מעמיתיהם. עבורם, בית הספר הוא מקום בו הם נתקלים תכופות בביקורות, דרישות, הוראות, הערות, פקודות, קשיים, אכזבות, ציפיות ואינטראקציות שליליות, וכל אלו מוציאים מהם את הילד הרע ומובילים אותם להתרחק, להתנכר ולכעוס. החוויה הבית ספרית הזו, במקרים רבים, היא כדור שלג הממשיך להתגלגל ולהתעצם מהבית ספר היסודי, ואל חטיבת הביניים והתיכון הם מגיעים שבעי-כשלונות, חסרי-מוטיבציה, טעונים, מיואשים ומתוסכלים.

תמיכה מותאמת אישית לתלמידים עם בעיות קשב וריכוז

בין אם מדובר בתלמיד יסודי או תיכון, כולם יכולים ורוצים לשמוע מילה טובה, לקבל חיזוק חיובי ולהרגיש שיש דמות סמכות שרואה אותם ורוצה בטובתם. לכן, רצוי למנות איש סגל שייספק תמיכה מותאמת אישית, פדגוגית ורגשית-חברתית, לתלמידים המתקשים. יהיה עליו לשים דגש על נוכחות, התנהגות ולמידה ולעזור להם לעמוד בזמנים, להכין שיעורים, לתכנן לטווח הקצר והארוך ולהציב יעדים. וכמובן, לבדוק שהכול בסדר בבית ולעמוד בקשר עם ההורים, האפוטרופוסים או האחים.

במקרה של מגבלת כוח אדם, התמיכה יכולה וצריכה להגיע מחוץ לבית הספר. לפיכך, רצוי, ברמת הפיקוח, לדאוג לתוכנית המפקחת על תלמידי קשב וריכוז, מציעה להם תוכנית התערבות שוטפת ודואגת להם לאנשי מקצוע שיבקרו בבתי הספר ויצרו קשר אישי עם התלמידים. זה יכול להיות מתנדבים, מדריכי נוער, מורות-חיילות, סייעות, סטודנטים להוראה, מורים בפנסיה, מדריכים פדגוגיים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים חינוכיים ועוד.

לתפקיד זה, עוד לפני ההסמכה המקצועית, חשוב דבר אחד: היכולת להקשיב, לשוחח ולגלות אמפתיה כלפי אדם אחר, באשר הוא. לפעמים, כל מה שחסר בשביל למנוע מתלמיד ליפול בין הכיסאות – זה אוזן קשבת.