הסימפטומים של תלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, קרי תזזיתיות, אי-שקט, קושי להתרכז, אימפולסיביות, חוסר אכפתיות ואי שיתוף פעולה, הם בדיוק ההתנהגויות שמורים לא מוכנים לקבל בכיתה. לכן, נמצא כי אותם תלמידי יסודי נוטים להיענש פי כמה משאר חבריהם לכיתה ובחטיבה העליונה הם, במקרים רבים, מסולקים מהכיתה או מושעים לאלתר. אפילו בגני הילדים, כבר יש השעיות. על רקע זה, המאמר משיב על השאלות הבאות: האם הגננות והמורים מוכשרים להתמודד עם אותם לומדים? כיצד התלמידים המתקשים רואים את המוסד הלימודי? מהי הדרך הנכונה ללוות אותם? ואיזה מענה נכון לתת להם?

ככל ששנת הלימודים מתקדמת, שחיקת המורים הולכת וגוברת. ההתרגשות של תחילת השנה מתפוגגת, שגרת העבודה מתחילה להרגיש סיזיפית ועומס העבודה גובר. כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו, שמשפיעה באופן ישיר על איכות החינוך והמחסור במורים, המאמר סוקר ובודק תשובות של כ-600 מורי יסודי ועל-יסודי בארה"ב לשאלה אחת פשוטה: איך אפשר להימנע משחיקה בהוראה?