פיתוחים טכנולוגיים
מיון:
נמצאו 118 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    רותי בן ישי מורה חדשנית בחט"ב בתחומי ההוראה המתוקשבת כותבת על ההתמודדות שלה עם הסביבה המתוקשבת של "הילקוט הדיגיטלי" שפותחה ע"י מט"ח. כותבת רותי בן ישי : "כל שעלי לעשות הוא להעלות את משימת שיעורי הבית לילקוט, ולהודיע לתלמידי היקרים כי המשימה מחכה להם, ועליהם לשלוח אותה בשיעור הבא, ללא אומר ומילים, אני מקרינה על הלוח (המסך בכיתה), את תמונת המצב הכיתתית"

  • לינק

    הרשת החברתית So.cl היא פרויקט ניסיוני שמסייע למצוא תכנים ברשת ולשתף בהם, כפי שעושים סטודנטים כשהם עובדים ביחד. הרשת החברתית של מיקרוסופט, ששמה So.cl – מבטאים את השם כמו "סושיאל" – לא נועדה להתחרות בפייסבוק. לדברי מיקרוסופט "מדובר בפרויקט מחקר ניסיוני, אשר מתמקד באפשרויות של חיפוש חברתי למטרות למידה". המטרה העיקרית של So.cl היא "לסייע לאנשים למצוא ולשתף תכנים מהרשת כפי שסטודנטים עושים כשהם עובדים ביחד", על ידי שילוב של רשת חברתית וחיפוש. מלבד שיתוף תכנים, So.cl מאפשרת למשתמשים גם ליצור תכנים משלהם, באמצעות הרכבת תצרף של תכני מדיה ויזואלים.

  • סיכום

    עם הכרזתה לפני שנה זכתה הרשת החברתית גוגל פלוס של חברת גוגל לקבלת פנים צוננת ולעתים אך לקיתונות של לעג , בעיקר מ"החברים" הנאמנים של פייסבוק. עתה לאחר שנה נראה כי גוגל פלוס אולי אינה תופסת את מקומה של פייסבוק אבל היא הולכת ומתקדמת בצעדים הדרגתיים להיות רשת חברתית בה משתמשים גורמים מקצועיים ברחבי העולם ( בעיקר במדינות בעולם מחוץ לארה"ב) בכלל וגורמי חינוך בפרט. ברשת גוגל פלוס משתמשים כבר 300 מיליון איש ברחבי העולם ועוד היד נטויה.

  • לינק

    המומחים ללמידה מתוקשבת בעולם מתחבטים לגבי עתיד מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות , הידועות בשם LMS ( הכוונה למערכות כגון highlearn או blackboard וגם המערכת בקוד הפתוח , MOODLE היא עדיין בהגדרה LMS ) האם יש להם עתיד בהתפתחות התקשוב החינוכי והלמידה מרחוק או שיגיע דור חדש של כלים לניהול למידה מתוקשבת שיהיו יותר גמישים ויתנו ביטוי גם ליכולות היצירה והבנייה של הלומדים (web 2.0 tools). במאמרון מתודולוגי מנסה ד"ר דיוויד ג'ונס, מרצה לחינוך מתוקשב באוניברסיטה אוסטרלית להתמודד עם סוגיית עתיד מערכות הLMS בלמידה מתוקשבת ולמידה מרחוק ( David Jones ) .

  • לינק

    לקראת הרצאתה החשובה של המידענית תמי נויטל בכנס המידענות הארצי והבינלאומי במאי 2012 במלון הילטון תל אביב (אוצרות מידע ( Information Curation ): יצירת מרכזי תוכן דינמיים לשימוש עצמי ושיתוף ידע ומידע בקהילות לומדות תמי נויטל, האוניברסיטה הפתוחה ), מתארת הסקירה כמה וכמה מקורות מידע המנסים לטוות את תמונת הידע המידעני על תחום מרתק במידענות ובניהול תוכן . אוצרות דיגיטלית היא דיסציפלינה בהתהוות, שתמשיך ותתגבש כמבנה ידע חדש בשנים הבאות ( עמי סלנט).

  • לינק

    מציאות רבודה (Augmented Reality) נחשבת כיום לאחת הטכנולוגיות החדשניות המשנות את כללי המשחק ויש המרחיקים לכת ומכנים אותה "החוש השישי" של האדם בעידן הדיגיטלי. הדוח האחרון של איגוד ה-NMC צופה כי תוך שנה מהיום, נראה אימוץ משמעותי של יישומי מכשירים ניידים וטאבלטים במערכת החינוך הגבוה, ובין היתר, גם שימוש מוגבר באפליקציות מציאות רבודה, שעשוי להעשיר את החוויה הלימודית, לפתח חשיבה ופדגוגיה ייחודיות ולהשפיע על תכניות הלימודים שכולנו מכירים. אז מהי, בעצם, מציאות רבודה? מטאפורית, מסך המחשב, הפסיק לשמש רק כחלון זכוכית דו-כיווני לתקשורת בין אנשים או להעברת מידע. הזכוכית עצמה הפכה להיות חכמה (ניצן אליקים).

  • לינק

    בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

  • לינק

    בין המומחים המעשיים בישראל לשילוב משחקי מחשב בהוראה ניתן למנות את יעל חקשוריאן. יעל עוסקת כבר ארבע שנים בלימוד ילדים בבתי ספר בפיתוח משחקי מחשב. מאז שסיימה בהצלחה את התוכנית לפיתוח משחקי מחשב בבית ברל, היא מדריכה אחרים בעזרת תוכנת GameMaker, כותבת מדריכים טכניים, עונה על שאלות בבלוג שלה, מפתחת יצירתיות ומפיחה חיים במערכת החינוך בארץ.

  • לינק

    מאמר מעניין שיוצג בכינוס הבינלאומי הקרוב בדצמבר 2011 International Workshop on Social and Personal Computing for Web- Supported Learning Communities . המחברים, מדעני מחשב מובילים בתחומם, מסבירים היטב את המעבר שהתרחש ב15 השנים האחרונות בתחומי הלמידה המתוקשבת. הם מסבירים את ההבדלים העקרוניים בין הדורהראשון של למידה מתוקשבת (E-Learning 1.0 ) לבין הדור השני של למידה מתוקשבת ((E-Learning 2.0. בהמשך המאמר הם מציגים בבהירות את כיווני הפיתוח האפשריים לדור השלישי של מערכות הלמידה המתוקשבות בחינוך (E-Learning 3.0). המאמר נכתב ע"י המדענים Rubens, D. Kaplan, and T. Okamoto.

  • לינק

    התפתחות חדשנית בארה"ב תאפשר לסטודנטים ולתלמידים לשכור ספרי לימוד עבור קורא הספרים האלקטרוני שלהם מסוג קינדל 3.השירות החדש של אמזון מאפשר לתלמידים או סטודנטים לשכור את הספרים שלהם לזמן לו הם זקוקים להם. אין צורך להשקיע בספר יקר מאוד אם הסטודנט זקוק לספר רק למספר חודשים. הספרים יהיו זמינים לסטודנטים מכל מכשיר שמריץ את תוכנת קינדל. ההערות של הסטודנטים יהיו זמינים עבורם בענן. והיו זמינים עבורם לפעם הבאה שבו לשכור את אותו הספר. כרגע לא כל ספרי הלימוד נמצאים בארכיון של אמזון, אך היא בדרך לשם. חברת אמזון מעודדת עתה מפתחי תוכנה בארה"ב לפתח יישומים ייעודיים לחומרי למידה וספרי למידה עבור מערכות קינדל 3 .

  • לינק

    ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

  • לינק

    לפני 10 ו-15 שנים המוטיב המרכזי בתקשוב בחינוך היו לומדות שניתן היה למצוא אותן במרבית מעבדות המחשב בבתי הספר בחו"ל ובארץ. בינתיים נכנסו לעידן האינטרנט המהיר, בלוגים , מידענות, רשתות חברתיות ווויקי והלומדות נדחקו הצידה, אך מתברר כי עדיין משתמשים בלומדות בהדרכה מקצועית וגם בבתי ספר. ההבדל העיקרי הוא שבעבר כדי לפתח לומדה היה צריך צוות מקצועי שלום של מתכנתים וגרפיקאים, היום המורה או המדריך צריך מחולל יחידות למידה מתוקשבות מהיר המסוגל לבנות במהירות יחידות למידה מתוקשבות מרשימות. מהבלוג של ינאי זגורי , מומחה הדרכה למדנו כי מחולל מומלץ ליחידות מתוקשבות הנקרא SNAP . אמנם , יש לו קשיים מסוימים בעברית אך אם אתם רוצים לפתח יחידת לימוד מתוקשבת באנגלית זהו המחולל עבורכם.

  • לינק

    במהלך השנים, המו"לים ניסו מגוון של אסטרטגיות כדי למכור ספרי לימוד דיגיטליים, אבל בהצלחה מוגבלת. רוב הסטודנטים ממשיכים לקנות ספרים בדפוס למרות חוסר הנוחות שבסחיבתם בתיק גב. שני מו"לים גדולים בארה"ב מנסים טקטיקה חדשה. Pearson ו- McGraw-Hill משקיעים בחברת Inkling, חברה שיוצרת ספרי לימוד אינטראקטיביים שמשלבים אודיו, וידאו וחידונים אינטראקטיביים וזמינים לשימוש ב-iPad. הספרים האינטראקטיביים של Inkling מתואמים ל-iPad, ואינם רק העתק מקוון של התוכן הזמין בדפוס. לדוגמא, ספר על מוסיקה ב- Inklingכולל צלילים מקונצ'רטו של מוצרט יחד עם הסברים הנגללים על המסך כאשר המוסיקה מתנגנת. בעבר, המו"לים מכרו ספרי לימוד דיגיטליים שהיו העתקים של הטקסט בדפוס, אך בהצלחה מעורבת. הספרים ב- Inklingמנצלים את יתרון האינטראקטיביות של ה-iPad, שיכול לעודד יותר מכירות מאשר ספרים שפשוט יוצרים מחדש את העיצוב של הספר בדפוס.

  • לינק

    שאלת העיצוב ההוראתי דורשת שיקולים מורכבים באילו כלי מוודל יש ללמוד וכיצד יוצרים תיאום בין הסביבות השונות. בהרצאה דן ד"ר רפי דוידזון כיצד מעצבים בתוך סביבת מוודל סביבה המאפשרת למידה אישית, קבוצתית ובמליאה, תוך העברת השליטה על הלמידה לידי הלומד.קישור להרצאתו של ד"ר רפי דוידזון ממכללת קיי – 1000 פנים למוודל. בהרצאה זו יוצא רפי מתיאוריית הקונקטיביזם להוראה בפועל תוך שימוש בכלים המצויים במוודל. ההרצאה ניתנה באמצעות כלי להוראה סינכרונית המצוי במוודל – "אלומינייט", הסרטון מהווה הקלטה של אותה הרצאה מעניינת.

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר הערכה שנעשה בידי מכון סאלד על תכנית "עת הדעת". תכנית עת הדעת כוללת תשתית תקשוב מבוססת מחשבים ניידים לכל תלמיד, עמדת ניהול למורה ותכנים אינטראקטיביים המותאמים לדרישות משרד החינוך. בתכנית נלמדים המקצועות אנגלית, עברית ומתמטיקה לכיתות ד'-ו'. במחקר זה נבדקו הישגי תלמידי כיתות ה' במקצועות התכנית ביחס לתלמידי כיתות השוואה שלמדו באופן מסורתי, עם מספר שעות לימוד דומה (כ 150-תלמידים בכל קבוצה). בהשוואת ממוצע הפער בציון המבחנים בין סוף שנה לתחילתה בקרב תלמידי עת הדעת לעומת קבוצת ההשוואה, נמצא כי: באנגלית ממוצע הפער בציון בקרב תלמידי עת הדעת היה 21.8 ובקרב קבוצת ההשוואה היה 13.7 (הבדלשנמצא מובהק סטטיסטית עם גודל אפקט בינוני), במתמטיקה היה ממוצע הפער 26 נקודות בקרב תלמידי עת הדעת ו 21.3- נקודות בקרב קבוצת ההשוואה (הבדל שנמצא מובהק סטטיסטית עם גודל אפקט קטן). לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת ההשוואה והניסוי בעברית.

  • לינק

    מצד אחד לא מעטים מבין משתמשי התקשוב סמוכים ובטוחים כי מערכות התקשוב ללמידה בהם הם משתמשים יוצרים תנאים טובים ללמידה מתוקשבת של הלומד אם זה בקורסים מתוקשבים או בהשתלמויות מבוססות תקשוב. מצד שני מומחי תקשוב במדינות שונות בעולם אינם בטוחים שמערכות הלמידה המתוקשבות ומערכות ה-LMS הן אכן אידיאליות מנקודת המבט של חווית הלמידה והתאמה. בין צוותי המחקר הפועלים לפיתוח דגמים אלטרנטיביים של סביבות למידה מתוקשבות ניתן לציין לטובה את צוות המו"פ האיטלקי בראשותה של החוקרת Andrea Clematis המציעים ארכיטקטורה דו-שכבתית למערכות למידה מתוקשבות. אולי בהשפעת עידן הרשתות החברתיות , המודל הממוחשב המוצע כאן ללמידה מתוקשבת מבוסס על מתן משקל רב יותר לאינטראקציות בין לומדים עמיתים והתאמת המידע ומשאבי הלמידה ללומד. המודל הקונספטואלי מבוסס על רמת האינטראקציות בין הלומדים במערכת ובין התכנים (משאבי הלמידה או חומרי הלמידה) . אלו נמדדים גם ע"י מדד ההערות והתגובות של הסטודנטים או הלומדים. השכבה השנייה במערכת המתוקשבת לוקחת את האינטראקציות והתגובות ומתאימה לסטודנט או הלומד את מרחב הלמידה המתוקשב ורמת חומרי הלמידה המתאימים לו. המודל המוצע הוא עדיין מחקרי וקונספטואלי ונקווה שתקום חברת סטארט –אפ בעולם ואולי בישראל שתיישם אותו בפועל למערכת למידה מתוקשבת ( Andrea Clematis, Paola Forcheri, Maria Grazia Ierardi and Alfonso Quarati,).

  • לינק

    המרצה או המורה שיחפוץ ללמד בצורה מקוונת באינטרנט יכול עקרונית לפנות לשני כיווני פעולה שונים: א. לעשות שימוש באחת ממערכות הלמידה המתוקשבות לניהול קורסים מסוג LMS ב. לנצל כלים פתוחים באינטרנט אשר יכולים לסייע לו להקים בעצמו את הקורס מתוקשב עפ"י צרכי ההוראה הגמישים שלו וסביבת העבודה הטבעית של הלומדים/סטודנטים. אודי מלכה החליט לבחור באופציה השנייה והקים מערכת מתוקשבת ללמידה המכירה בסביבה המתוקשבת הטבעית והמידית באינטרנט של הסטודנטים הלומדים אצלו. לפני שלוש הקים אודי מלכה סביבת עבודה אינטרנטית אישית הכוללת גם אתר אינטרנט המיועדים לצורכי הוראה ובנויים מאוסף כלים של חברת Google. במהלך הזמן הוא שינה ושיפר את הסביבה המתוקשבת בהתאם לצורכי ההוראה שלו וצרכי הלימוד של התלמידים אותם הוא מלמד. סביבת הלימוד ואתר האינטרנט הוטמעו כחלק אינטגרלי מצורת הלימוד בכל הקורסים שהוא מלמד.

  • לינק

    עכשיו ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות כבר את הספרים האלקטרוניים למרתקים , כמה הוצאות ספרים אמריקאיות מובילות כגון Scribner and Simon & Schuster הפיצו לאחרונה ספרים אלקטרוניים מעושרים ששום ספר מודפס לא יכול להתחרות איתם. הם הוציאו לאור ספר אלקטרוני מועשר של המחבר ריק פרלשטיין בשם Nixonlan, הכולל 27 סרטי וידאו היסטוריים החשובים לתיעוד התקופה של הנשיא ניקסון. הסרטים מקושרים בהיפרטקסט לכל אורך הספר בהתאם לנושאים הנדונים. הספר האלקטרוני המועשר שונה מהספר המודפס לא רק בשילוב סרטי וידאו אלא גם במקורות מידע נוספים שלא יכלו להיכלל הספר המודפס עקב מגבלת מקום. הספר האלקטרוני המתוגברהותאם לקורא הספרים אייפד של אפל וניתן להורדה מחנות המכר של אפל iBookstore.

  • לינק

    בכנס מו"ח קיץ 2010 ,שנערך ביום א' ה- 11 ביולי 2010 הציג גיא לוי את פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח. מדובר על מיזם חדש של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) המאגד את כל התכנים הנחוצים למורה, להוראה ולתלמיד ללמידה מכל מקום ובכל זמן. הילקוט דיגיטלי מיועד גם למורה וגם לתלמיד. כשהרעיון הכללי הוא, שכל ספרי הלימוד יהיו על המחשב, ואז, כמובן, קודם כל, הם נגישים ומאפשרים עיבוד המידע בצורה דיגיטאלית, אבל, הילקוט הדיגיטלי הוא הרבה יותר רחב, כי הוא מאפשר נגישות למאגרי מידע שיש רבים מאוד ומתוקפים, וטובים, שהוכנו עבור מערכת החינוך, הוא מאפשר את השתלמויות המורים כולל הרצאות, כולל הרצאות עבור תלמידים, הוא מאפשר לאגם יחד את כל המשאבים להוראה משמעותית. גיא לוי הדגיש בהרצאתו כי ספר הלימוד הדיגיטאלי (כותר – ספרי לימוד דיגיטאליים של מט"ח) הוא המוקד של פרויקט הילקוט הדיגיטאלי.

  • לינק

    שימוש נוסף של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי בכותלי בית ספר, הפעם באנגליה. כפי שמסופר בכתבה שבאתר computerActive , נכתבה תוכנה שמאפשרת למורה להכין בקלות תכנים תלת מימדיים בעלי משמעות, כמו למשל אברהם לינקולן בנאום היסטורי. התוכנה נוסתה בכ20 בתי ספר ברחבי אנגליה והתלמידים נענים לה בהרבה הנאה. הנגישות הגבוהה של הדור הצעיר לטכנולוגיה חדשה יוצרת אצלם סקרנות רבה במקום פחד. אוגמנטד ריאליטי, זה השילוב בין מציאות וירטואלית למציאות "אמיתית" . הכוונה היא שבזמן אמת אנו יכולים לראות במרחב ,מעבר לעצמים ושאר האינפורמציה הטבעית, תוספות של אינפורמציה כמו טקסט,גרפיקה וידאו ועוד.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין