ניהול וסביבות למידה

אוניברסיטת Massachusetts Institute of Technology הודיעה ביום שני על תכנית חדשה שתאפשר לכל אדם ב כל מקום להשתתף בחינם בקורסים המקוונים שלה-ובפעם הראשונה לקבל אישורים רשמיים עבור הצגת בקיאות בנושאים שנלמדו. אוניברסיטת M.I.T. הובילה את הדרך לעידן של למידה מקוונת לפני עשר שנים על ידי פרסום של חומרי הקורסים שלה בפוסטים מקוונים האתר של האוניברסיטה Open Coursewareהמאפשר גישה חופשית, כולל כעת קרוב ל-2,100 קורסים ומשתמשים בו יותר מ-100 מיליון אנשים ( TAMAR LEWIN).

ניין הגימנסיה בקופנהגן, שעוצב על ידי 3XN, הוא בהחלט ייצוג מרשים אמנות מודרנית גם מבפנים וגם מבחוץ. בשנת 2007 בית הספר נבחר לבניין הטוב ביותר בסקנדינביה. זהו בית הספר הראשון שנפתח בדנמרק ברפורמה החינוכית הלאומית. תלמידי בית הספר הם ילדים בגיל ההתבגרות, מכיתות י' ועד יב' . הכיתות בבית הספר לא מופרדות על ידי קירות – כמעט כל הכיתות לומדות בחדר אחד ענק. בכל רחבי בית הספר יש אינטרנט אלחוטי, כך שהתלמידים יכולים לתקשר לא רק פנים אל פנים, אלא גם באינטרנט. הקהילה של התלמידים מוגדרת ע"י הקהילות הקיימות, ונוצרת בחלל שביניהן ( עמי סלנט).

אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

עמדות מורים לגבי שימוש בלוח האינטראקטיבי. חסרונות ויתרונות בהעברת למידה בכיתה. ד"ר אברהם זהבי מדווח על היחשפות ללוח ה"אינטראקטיבי"בכיתה. כותב ד"ר זהבי : המגרעת הגדולה של הטכנולוגיה היא אמצעי ההקרנה. המערכת משתמשת במקרן הדומה לברקו ולכן, עם תאורה בכיתה, הלוח ניראה דהוי ותוך כדי פעילות, צל מלווה את הכתיבה. המגיב למאמרון יורם אורעד כותב על מגרעות הלוח האינטראקטיבי מנקודת המבט של מורה לפיסיקה. כמו כן , הבאנו ביבליוגרפיה מקיפה על הנושא בעברית.

כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

המטרה של מחקר מתאם רטרוספקטיבי זה הייתה לבחון את ההשתתפות של מרצים בפורום המקוון, כולל הזמן שהם משקיעים בקורס על בסיס שבועי ומספר הפוסטים שהם כותבים בפורום המקוון, כדי לקבוע האם יש לכך השפעה חיובית על הציון הכולל של הסטודנטים. המחקר כלל 10 קורסים שנבחרו באופן תכליתי. נעשה שימוש בסטטיסטיקות כדי להגדיר את אוכלוסיית המדגם. המסקנות הסטטיסטיות הראו שלא קיים מתאם בין מספר הפוסטים שנכתבו בפורום המתוקשב לציוני הסטודנטים ( Michelle Cranney, Lisa Wallace, Jeffrey L. Alexander, Laura Alfano).

כאשר המדובר בשיעורים וירטואליים, מהי נוכחות, ומה הקשר בינה ובין השתתפות פעילה בכיתה? המאמר בוחן סוגיה זו ועוסק בקונספט ובתפיסת הנוכחות בשיעורים וירטואליים על בסיס מודל קהילת החקר (community of inquiry) לפי גריסון, אנדרסון וארצ'ר, ומנסה לתאר את חווית הלמידה של סטודנטים בקורס וירטואלי בהיבט הקוגניטיבי, החברתי והפדגוגי של הנוכחות. מסקנות המאמר מעידות על נוכחות גבוהה בשיעורים וירטואליים (Ross McKerlich , Terry Anderson, Marianne Riis, Brad Eastman.).

ד"ר צביה לוטן מתארת במאמרונה למידה שיתופית מקוונת – איזה דגמים אנחנו מכירים? את האופן בו באה לביטוי למידה שיתופית מקוונת וקוראת להצגת דגמים ללמידה שיתופית. בסקירה הקצרה מתוארות רמות שיתוף הפעולה, פעילויות לימודיות והתפתחות האמון (ראו תרשים במאמר ). חמש רמות מתוארות מהרמה הנמוכה ביותר דיאלוג ועד לרמה הגבוהה ביותר שיתוף פעולה סינרגסטי. לדברי סלומונס במונחים אבסולוטיים רמה אחת אינה טובה יותר מהשנייה ויש לשקול את ההתאמה של הרמה למטרות הלמידה , מבנה הקבוצה, זמן ושיקולים אחרים ( צביה לוטן).

שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).

ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. אגף כיתות לימוד מורכב ממסדרון ארוך אשר משני צידיו חדרי-הכיתות, ומחוצה להם – מתלים לתיקים ולבגדים (שכן בחורף הילדים מתעטפים בשכבות רבות בצאתם מהבית ומתקלפים מהן במהירות לפני כניסתם לכיתה). חשוב להבין, ברוב בתי הספר בארצות הברית – חדר-לימודים הוא של המורה ולא של הכיתה. כלומר, לכיתה א'/2 אין חדר, אלא למחנכת הכיתה יש חדר. כך, למורה לאמנויות יש חדר ולמורה לאנגלית יש חדר, ובשיעורים השונים – התלמידים עוברים בין הכיתות. בהמשך, בחטיבת הביניים ובתיכון – לדבר יש משמעות רבה, שכן במהלך היום התלמידים הם אלו שעוברים מחדר לחדר, ואילו המורים נשארים במקומם. כך, מתאפשר למורים לטפח לעצמם חדר משלהם. אגב, במעבר מכיתה לכיתה, לאורך השנים, לא נשמרת "כיתה אורגנית", אלא שכל השכבה מחולקת מחדש לכיתות בכל שנה; המורה של כיתה א' נשארת בכיתה א'."

בתי ספר תיכוניים בארה"ב מתחילים להיות מאוימים ע"י בתי הספר הוירטואליים באינטרנט. כך לדוגמא , במחוז Clovis Unified school district בקליפורניה בתי הספר הווירטואליים מצליחים למשוך תלמידים לשורותיהם ולא בהכרח תלמידים נושרים ותלמידים חלשים אלא גם תלמידים חזקים. מחוז החינוך Clovis מפסיד כל שנה בין 200-400 תלמידים לטובת בתי הספר הווירטואליים. כמענה לאיום זה ,החלו מחוזות החינוך בארה"ב להיערך להקמה של בתי ספר וירטואליים שיוכלו להתמודד עם האתגר של קורסים מקוונים לתלמידים. כך לדוגמא, פתח מחוז החינוך של שיקאגו בשנה האחרונה שני בתי ספר וירטואליים ציבוריים משלו. האתגר של פיתוח תכנית לימודים מקוונת שלמה באינטרנט תופס יותר ויותר מקום בתודעה של מחוזות החינוך בארה"ב וכל הסימנים מעידים על התרחבות מגמה זו בחינוך הציבורי בארה"ב . עוד יגיע היום שסוגיה זו תטריד גם בתי הספר התיכוניים בישראל.

יותר ויותר מורים בצרפת מכניסים את הרשת החברתית טוויטר לכיתה. התלמידים לומדים קרוא וכתוב ומשחקים עם ילדים בערים אחרות – והמורים מדווחים על הצלחה רבה יותר בלימודים. לפי אתר המרכז נתונים על מספר "כיתות הטוויטר" הפועלות בעולם, בראשית שנת הלימודים 2010 נרשמו שלוש כיתות כאלה בשפה הצרפתית. בחודש פברואר 2011 כבר היו 25, וב-1 בספטמבר 2011 היו 81. 50 מהכיתות פועלות בתוך צרפת.

ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט -דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. בסקירה זו החלק השני בה מתוארים : נושאי הלימוד, מקצועות הלימוד , שיטת הלמידה העצמאית , שיעורים המועברים לא ע"י המחנכת, פגישות בית-ספריות, פרויקטים, התמיכה בתלמיד , שיעורי בית ומבחנים.

רותי סלומון , מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .

שרון גרינברג , מנהל הפיתוח המתוקשב של רשת אורט , כותב בבלוג שלו על השתתפותו בתחילת אוגוסט 2011 בכנס Google Faculty Institute במאונטיין ויו, קלפורניה, במטה של גוגל. בכנס השתתפו נציגי מכל האוניברסיטאות במדינת קליפורניה העוסקות בהכשרת מורים, בדגש על מדעים וטכנולוגיה, שאחראים למעשה להכשרה של 80% מהמורים במדינה. המטרה הראשונה של הכינוס הייתה להפגיש את כל העוסקים בחינוך במדינת קליפורניה; המטרה השנייה הייתה לקיים דיון במצב החינוך במדינה וכיצד משנים אותו. המטרה שלישית – אמנם הכנס נערך במדינת קליפורניה ועסק במצב החינוך בה באופן ספיציפי, ואולם לאור תוצאותיו יוחלט כיצד להרחיב אותו לשאר המדינות בארצות הברית.בכנס נשאו דברים חוקרים מהשורה הראשונה בתחום החינוך, בכירים ממערכת החינוך במדינת קליפורניה, מורים שיזמו וניהלו פרויקטים מעוררי השראה, בכירים בגוגל, וכמובן נציגי האוניברסיטאות השונות בקליפורניה.

כמה מומחים מובילים לתקשוב חינוכי בעולם נותנים את דעתם לדמות ביה"ס בעוד 10 שנים. מחשבים, לוחות אלקטרוניים חכמים (electronic whiteboards) וטכנולוגיות אינטראקטיביות אחרות משנים באופן יסודי את החינוך בארה"ב ובעולם . זו נקודת המבט של המומחים שעמם שוחח כתב העיתון "ניו יורק טיימס" לגבי השאלה איך תיראה הכיתה בעוד עשר שנים מהיום? בין המומחים שרואיינו נמצא גם פרופסור Larry Cuban העוקב אחרי תהליכי השינוי בבתי ספר כבר ארבעים שנה.

המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .

העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).

בראיון שנערך בסוף אוגוסט 2011 עם ערן דובובי ( מוסף מיוחד של עיתון "הארץ" " "50 המשפיעים על החינוך בישראל" ) , ראש מערכת החינוך בעיר חיפה, למדנו על כוונתה הברוכה של עיריית חיפה להקים ביה"ס ראשון בישראל מסוג KIPP . תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. בית הספר הזה יהיה באחת השכנות הסוציו-אקונומיות המוחלשות בעיר חיפה. אומר ערן דובובי בראיון : " לא נבנה בית ספר חדש אלא נסב בית ספר קיים לבית ספר ברוח KIPP בדיוק כמו התכנית המקורית. יש הסכמה לכך במשרד החינוך. זה יהיה פיילוט ארצי-חיפאי. התוכנית מתחילה מגיל רך ועד תיכון. למעשה כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. כדי לפתוח בית ספר כזה צריך הרבה כסף ואנחנו נצטרך השלמה כלכלית. KIPP מתכוונים לקשר אותנו עם תורמים שלהם , וזה יעזור" .

היישום החינוכי LiveBinders עליו כבר דיווחנו בעבר, הולך ונעשה יותר ויותר שכיח בקרב מורים בעולם וגם בישראל רואים ניצנים ראשונים. מדובר בכלי עזר למורים או לתלמידים לארגון המידע ומשאבי המידע שלהם באינטרנט. היישום מאפשר לחלק את ולארגן את משאבי התכנים (בעיקר אתרי אינטרנט, אבל גם קבצים ) לפי נושאים ולשוניות נושאים. היישום של LiveBinders הוא פשוט וידידותי והשימוש בו הוא חופשי . יש מורים בארה"ב שמפעילים את התלמידים בכיתה באמצעות LiveBinders ויש , כאמור, מורים אשר בונים את מרכז המשאבים שלהם בהוראה באמצעותו כאשר כל המשאבים ( כתובות אתרים באינטרנט) פתוחים וזמינים באינטרנט. יש מורים אשר דורשים מהתלמידים לבנות את התלקיט (פורטפוליו) הדיגיטאלי שלהם באמצעות LiveBinders. באמצעות היישום ניתן גם להעלות קבצים מסוגים שונים. ניתן לבנות את לשוניות הנושאים בעברית וגם את תת-הנושאים בעברית.