ניהול וסביבות למידה

האיגוד הבינלאומי ללמידה מקוונת (The International Association for K-12 Online Learning (iNACOL)) התיר היום לפרסום ספר חדש "למידה מקוונת ולמידה משולבת: חקר מקרים של בתי ספר K-12 ברחבי העולם" ("Online and Blended Learning: Case Studies of K-12 Schools Around the World"), ב- Virtual School Symposium, הכנס השנתי של iNACOL המתקיים ב-9-11 לנובמבר באינדיאפוליס.

מטרת המחקר היא לחשוף את דפוסי ההעצמה בקרב מורות שממלאות תפקיד בבית הספר היסודי. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית, באמצעות ראיון מובנה למחצה, והקיף 43 מורות אשר מילאו תפקיד של רכזת מקצוע או רכזת שכבה. בראיון התבקשו המורות לגולל את סיפור חייהן המקצועיים. תיאור רכיבי תופעת ההעצמה נבנה מניתוח סיפורי המורות ותוך שימוש בתובנות של הנחקרות עצמן בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה. בהתבסס על ממצאי המחקר אופיינו שלושה דפוסים היררכיים של העצמה התואמים למידת האקטיביות המקצועית של המורות שממלאות תפקיד ( אבידב-אונגר, אורית, יצחק, פרידמן, עלית, אולשטיין ).

בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת."בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך. התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.

מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).

תוך שימוש בתיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory; בראשי תיבות: SDT) כמסגרת, מאמר זה חוקר את ההנעה ללמידה של פרחי הוראה בשני הקשרים של למידה מקוונת מרחוק. במחקר זה, נמצא כי הלומדים אינם מונעים בעיקר מבפנים. במקום זאת, נמצא כי ההנעה של הסטודנט היא מורכבת, רבת-פנים ורגישה לתנאי המצב ( Maggie Hartnett, Alison St. George, Jon Dron).

הקוראים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרים – את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו, והם קטנים, דקים, וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם). הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים מוצגים בהם בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה כמו בספר מודפס ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. ניתן להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. כל אלה עשויים להעצים ולשפר מאוד את נוחות הלמידה ואיכותה. שילוב עתידי של "ספר דיגיטלי נייד" באוניברסיטה הפתוחה יאפשר לסטודנטים להרחיב את אפשרויות הזמן והמקום המשמשים ללמידה. הם יוכלו להתנייד עם כל הספרים, בכל הקורסים, וגם לנצל ללמידה זמן נוסף באמצעות שימוש בספרים קוליים. המאמר סוקר את הניסוי החדשני באוניברסיטה הפתוחה לשילוב ספרים דיגיטאליים ניידים בלמידה המשולבת של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (ד"ר צילי רז-ליברמן, עדנה טל-אלחסיד).

הצגת הספר כקורס המקוון המושלם עשויה להיראות מעט יומרנית. העורכים – Orellana, A., Hudgins, T. L., & Simonson, M.-מודעים היטב שאין דבר כזה הקורס המושלם, למרות כותרת הספר. העורכים מודים שהקורס המקוון המושלם הוא "פנטזיה" (עמוד 10), אבל הם גם טוענים שאפשר להתקרב לשלמות מעין זו. זו נקודת הפתיחה להבנת התוכן של הספר, מבנהו, בחירת הנושאים ועבודת המחקר המוצגת בו, ואת התרומות יקרות הערך של המומחים, שכולם תורמים למגוון של התוכן ולעושרו. הדבר הראשון שעורכי הספר מבהירים הוא שכדי שקורס מקוון יהיה מצוין, עליו לעקוב אחר תכנון המונחה על-ידי סטנדרטים של איכות. רק אז אנו יכולים לדבר על קורס מקוון טוב ( Marta Ruiz-Corbella).

כיתת ניו-טון בתיכון אורט מלטון בת ים היא כיתה ייחודית המונה 35 תלמידי כיתה ז'. בכיתה זו ה"נטבוק" – מחשב נייד קטן מימדים, תופס את מקום המחברת והעט כאמצעי למידה מרכזי ברוב מקצועות הלימוד. מלבד המחשבים הניידים חדר הכיתה מצויד גם במסך ומקרן, הנותנים תחושה של למידה עתידנית. שמה של הכיתה מייצג את דרך ההוראה החדשנית שהיא יוצרת – "ניו-טון", "new-tone", קול חדש של למידה בתיכון, וברשת אורט בכלל. ההוראה מותאמת לכל תלמיד, באמצעות אתר ללמידה אישית, ובקרת קצב הלמידה נעשית באמצעות מערכת LMS. צוות המורים, המלמד בכיתה ייחודית זו, הינם בעלי מיומנות הוראה ואוריינות ממוחשבת והם משתמשים באמצעי הוראה מגוונים ואינטראקטיביים, כאשר הם זוכים לליווי והדרכה של המורה מריוס הלפרין. בכיתה מלמדים שבעה מורים עשרה מקצועות, ובאתר הכיתה קיימים כבר 850 פריטי תוכן. לכיתה מתוכננים סיורים בחברות היי-טק ואינטרנט מהמובילות בתחום.

ממצאי שאילתות בנושאים: מחשבי טאבלט בחינוך וכן סמארטפונים בחינוך. הממצאים משקפים את השימוש הגובר במחשבי טאבלט ובסמארטפונים בחינוך באופן כללי ובכיתה בפרט, אצל תלמידים צעירים (ילדים) וכן אצל סטודנטים מבוגרים. איתור המידע התבצע במאגרי המידע בינ"ל הבאים: Ebsco ProQuest ,Eric, Google Scholar, Google, Wilson. כמו כן , הבאנו בסקירת הספרות מבחר של מאמרים ועדכונים בנושאי הסקירה מתוך פורטל מס"ע. אסטרטגיית החיפוש כללה הרצת קומבינציות שונות של מונחי החיפוש: Tablet PC, Education, Classroom, Smartphones, Computer Uses in Education, students.. בין התוצאות שהניבו חיפושי המידע ניתן למצוא מאמרים, ספרים ובלוגים.

בעקבות סקירת המידע שהפקנו בנושא למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וסמארטפונים , הגיע אלינו בימים האחרונים דו"ח חדש של האיגוד הבינלאומי של מפעילים סללוריים (GSMA) בנושא. הדו"ח מתאר כמה עשרות מקרים בארה"ב ובאירופה של שילוב טכנולוגיות למידה ניידות בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. המקרים המתוארים במסמך הם בתחומי סביבות הלמידה המתוקשבות, פעילות חוץ-כיתתית בבתי הספר, התפתחות מקצועית אוריינות מידע ושילוב למידה ניידת בחינוך המיוחד.

תכנית 'חיפה-נט' הנה תכנית לקידום למידה והוראה בסביבת רשת האינטרנט הפועלת בכל מוסדות החינוך בחיפה. מטרת העל של התכנית היא יצירת קהיליית חינוך מתוקשבת בונת ידע סביב פורטל חינוך עירוני מרכזי (כתובת הפורטל: haifanet.org.il). התכנית מתבססת על הגישה הקונסטרוקציוניסטית הגורסת שתהליך למידה אשר מתקיים תוך בניית תוצר ממשי ואינטראקציות חברתיות, יכול להביא את הלומד להבניה של ידע וללמידה משמעותית ( שמואל ארנון).

איגנציה דה וואארד, מנהלת הוראה מקוונת וחוקרת במכון לרפואה טרופית באנטוורפן, כתבה בבלוג שלה על שיקולי בחירתה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי לסיוע בטיפול בפריטים הביבליוגרפיים המרובים להם היא נדרשת במהלך מחקריה.ZOTERO הינו בסיס נתונים ביבליוגרפי על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason מאז 2007.

יוזמה מבורכת של ד"ר גילה לוי עצמון אשר הנחתה את בתה בת התשע , תלמידת כיתה ד' , לפתח נושא לימודי באמצעות בלוג היסטורי במקום מצגת סטנדרטית. כותבת גילה לוי עצמון בבלוג שלה : "בתי קראה על קורותיו של מרקו פולו וחילקנו יחד את האירועים הרבים בחייו למקטעים קטנים, כך שניתן יהיה להציג כל פרק בפוסט. הטקסטים נכתבו על ידי בתי. חיפשנו יחד תמונות וניסינו לבנות קו זמן שבו הדמות של מרקו פולו מתבגרת עם השנים. לכן גם הפכתי את סדר הפוסטים כך שיציגו את האירועים מתחילת הסיפור ועד סופו" .

באתר זה ניתן למצוא חומרים מקוריים שיסיעו לקדם למידה מקוונת, ברוח התוכנית הלאומית המאה ה-21. האתר מכיל תבניות משחקיות למבדקי ידע, מדריכים למורה ללמידה עצמית של מיומנויות מחשב ותוכנות, שנבדקו ונמצאו יעילות וידידותיות, עצמי למידה, פעילויות מקוונות למעגל השנה, תסכיתי רדיו ועוד. את עזרי ההוראה, עצמי הלמידה והמדריכים למורה באתר זה פיתח אורי אלון במהלך השנים והוא מעדכן אותם בהתאם לחידושים הטכנולוגים והפדגוגיים. חומרים חדשים מפותחים על בסיס קבוע ( אורי אלון).

המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).

לפי מחלקת החינוך של ארה"ב, 20% מכל הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב- כ-4.3 מיליון סטודנטים- למדו לפחות קורס אחד בלמידה מרחוק בשנת הלימודים 2007-2008, השנה המעודכנת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. כ-800,000 סטודנטים, או 4% מכל הסטודנטים לתואר ראשון, למדו תכנית שלמה בלמידה מרחוק באינטרנט . לפי ה-Sloan Consortium, קבוצה התומכת בחינוך מקוון בארה"ב , כ-1.03 מיליון תלמידים ברמת k-12 ברחבי המדינה למדו קורס מקוון בשנת הלימודים 2007-2008, עלייה של 47% לעומת מספר התלמידים שלמדו קורס מקוון לפני שנתיים.

המאמר של ד"ר כרמלה גינת מתאר בקצרה מהי עבודה רגשית בביה"ס , ואחר כך מדגים , על סמך חקר מקרה, תהליכים של עבודה רגשית, יקשור בין תהליכים אלה לבין הבנה רגשית ויסיים באתגר הרגשי שמציבה רפורמת “אופק חדש". המציאות בישראל, כמו במדינות אחרות, מיצבה את המורים כנותני שירות, את התלמידים כלקוחות ואת הנהלת בית הספר, המפקח והמשרד כמנהלים ומעבידים. בהקשר זה המונח עבודה רגשית בהחלט רלוונטי. מחקרים אכן מראים שהוראה כרוכה בלא מעט עבודה רגשית, במיוחד בשנות ההוראה הראשונות ובתקופות של הטמעת רפורמות חינוכיות ( כרמלה, גינת).

המאמר מתמקד בעמדות ובטיעונים הרווחים כיום בקרב אנשי מקצוע בחינוך הנוגעים לשימוש במשחקים חברתיים מקוונים שיחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב. המאמר מדגיש את הרעיון של אנשי מקצוע בחינוך לגבי רפורמה שמשלבת למידה מקוונת מבוססת משחקי מחשב. המחברים מציעים שהעברה של למידה מבוססת רשת למשחק חברתי מקוון עשויה להפוך לכלי חינוכי יעיל ומשמעותי מבחירה של בתי הספר עצמם. למידה בתחום המשחקים נמצאת בשלב הניסוי המוקדם. ציבור מומחי החינוך עדיין דן בשאלה האם המכניקה של המשחק עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מצגות של תוכן חינוכי הכוללות חידונים. הדבר היחיד שניתן לומר הוא שמספר הניסיונות לפיתוח משחקי למידה מתוקשבים צפוי לגדול ( Cohen, Aaron M).

במאמרו מאיר העיניים נעזר פרופסור יזהר אופלטקה במונחים "ניהול רגשות" (emotion management) ו"הצגה (או הפגנה) רגשית" (emotion display), המרבים להופיע בספרות הפסיכולוגית־ארגונית, כדי להדגיש את האבסורד שבהמשגת תפקיד המורה כ"נותן שירות". נקודת מבט ביקורתית זו תדגיש את ההכרח להביא בחשבון את ההיבטים הרגשיים של ההוראה בכל רפורמה חינוכית הנוגעת בתפקיד המורה. הממדים הרגשיים המורכבים של תהליכי ההוראה והלמידה אינם מאפשרים סטנדרטיזציה ורציונליזציה של ההוראה כפי שהוגי דעות נאו־ליברלים רבים טענו וטוענים. עולות מספר שאלות על תפקיד המורה בימינו הנאו־ליברליים: כיצד נורמות חברתיות מעצבות את הרגשות שמורים מצופים להביע בעבודתם; מהם חוקי הרגש המשולבים בתרבות בית הספר ומכוננים אותה; מהם ביטויים רגשיים "ראויים" מבחינת המורים; איך המורים לומדים את דרכי ניהול הרגשות "הראויים" במקום עבודתם; מדוע מורים מדכאים רגשות מסוימים בעבודתם. התשובות על שאלות אלו שונות היום מן התשובות שהיינו מקבלים לפני שני עשורים ( יזהר אופלטקה ).

הנתונים שמתפרסמים בשנתיים האחרונות ע"י משרדי חינוך ומומחי תקשוב מוכיחים כי השילוב של מחשבים ותקשוב חינוכי בהוראה ובבתי ספר מתחיל להיות משמעותי מבחינת שינוי ממעלה שניה, ולכן כדאי לקרוא את הסקירה הקצרה ועתירת תובנה של ג'יי הורוויץ על פרופסור לארי קובן והניסיון שלו בעבר לחזות את כישלון התקשוב החינוכי. כותב ג'יי בבלוג שלו : " על פניו, קובן צודק – רבים מאתנו שמסנגרים על התקשוב בחינוך נאלצים לתרץ את העובדה שעל אף החדירה המאסיבית של מחשבים לתוך המערכת, עולם (חינוכי) כמנהגו נוהג. אבל ´נדמה לי שמה שקובן מכנה הכחשה איננה אלא ניסיון להתמודד עם מציאות מאד מורכבת. הרי גם הוא, כמו היתר מאתנו, לפעמים מגלה שמתוך הניסיון להסביר נראה לאחרים כתירוצים." ( ג'יי הורוויץ).