ניהול וסביבות למידה

ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. אגף כיתות לימוד מורכב ממסדרון ארוך אשר משני צידיו חדרי-הכיתות, ומחוצה להם – מתלים לתיקים ולבגדים (שכן בחורף הילדים מתעטפים בשכבות רבות בצאתם מהבית ומתקלפים מהן במהירות לפני כניסתם לכיתה). חשוב להבין, ברוב בתי הספר בארצות הברית – חדר-לימודים הוא של המורה ולא של הכיתה. כלומר, לכיתה א'/2 אין חדר, אלא למחנכת הכיתה יש חדר. כך, למורה לאמנויות יש חדר ולמורה לאנגלית יש חדר, ובשיעורים השונים – התלמידים עוברים בין הכיתות. בהמשך, בחטיבת הביניים ובתיכון – לדבר יש משמעות רבה, שכן במהלך היום התלמידים הם אלו שעוברים מחדר לחדר, ואילו המורים נשארים במקומם. כך, מתאפשר למורים לטפח לעצמם חדר משלהם. אגב, במעבר מכיתה לכיתה, לאורך השנים, לא נשמרת "כיתה אורגנית", אלא שכל השכבה מחולקת מחדש לכיתות בכל שנה; המורה של כיתה א' נשארת בכיתה א'."

בתי ספר תיכוניים בארה"ב מתחילים להיות מאוימים ע"י בתי הספר הוירטואליים באינטרנט. כך לדוגמא , במחוז Clovis Unified school district בקליפורניה בתי הספר הווירטואליים מצליחים למשוך תלמידים לשורותיהם ולא בהכרח תלמידים נושרים ותלמידים חלשים אלא גם תלמידים חזקים. מחוז החינוך Clovis מפסיד כל שנה בין 200-400 תלמידים לטובת בתי הספר הווירטואליים. כמענה לאיום זה ,החלו מחוזות החינוך בארה"ב להיערך להקמה של בתי ספר וירטואליים שיוכלו להתמודד עם האתגר של קורסים מקוונים לתלמידים. כך לדוגמא, פתח מחוז החינוך של שיקאגו בשנה האחרונה שני בתי ספר וירטואליים ציבוריים משלו. האתגר של פיתוח תכנית לימודים מקוונת שלמה באינטרנט תופס יותר ויותר מקום בתודעה של מחוזות החינוך בארה"ב וכל הסימנים מעידים על התרחבות מגמה זו בחינוך הציבורי בארה"ב . עוד יגיע היום שסוגיה זו תטריד גם בתי הספר התיכוניים בישראל.

יותר ויותר מורים בצרפת מכניסים את הרשת החברתית טוויטר לכיתה. התלמידים לומדים קרוא וכתוב ומשחקים עם ילדים בערים אחרות – והמורים מדווחים על הצלחה רבה יותר בלימודים. לפי אתר המרכז נתונים על מספר "כיתות הטוויטר" הפועלות בעולם, בראשית שנת הלימודים 2010 נרשמו שלוש כיתות כאלה בשפה הצרפתית. בחודש פברואר 2011 כבר היו 25, וב-1 בספטמבר 2011 היו 81. 50 מהכיתות פועלות בתוך צרפת.

ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט -דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. בסקירה זו החלק השני בה מתוארים : נושאי הלימוד, מקצועות הלימוד , שיטת הלמידה העצמאית , שיעורים המועברים לא ע"י המחנכת, פגישות בית-ספריות, פרויקטים, התמיכה בתלמיד , שיעורי בית ומבחנים.

רותי סלומון , מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .

שרון גרינברג , מנהל הפיתוח המתוקשב של רשת אורט , כותב בבלוג שלו על השתתפותו בתחילת אוגוסט 2011 בכנס Google Faculty Institute במאונטיין ויו, קלפורניה, במטה של גוגל. בכנס השתתפו נציגי מכל האוניברסיטאות במדינת קליפורניה העוסקות בהכשרת מורים, בדגש על מדעים וטכנולוגיה, שאחראים למעשה להכשרה של 80% מהמורים במדינה. המטרה הראשונה של הכינוס הייתה להפגיש את כל העוסקים בחינוך במדינת קליפורניה; המטרה השנייה הייתה לקיים דיון במצב החינוך במדינה וכיצד משנים אותו. המטרה שלישית – אמנם הכנס נערך במדינת קליפורניה ועסק במצב החינוך בה באופן ספיציפי, ואולם לאור תוצאותיו יוחלט כיצד להרחיב אותו לשאר המדינות בארצות הברית.בכנס נשאו דברים חוקרים מהשורה הראשונה בתחום החינוך, בכירים ממערכת החינוך במדינת קליפורניה, מורים שיזמו וניהלו פרויקטים מעוררי השראה, בכירים בגוגל, וכמובן נציגי האוניברסיטאות השונות בקליפורניה.

כמה מומחים מובילים לתקשוב חינוכי בעולם נותנים את דעתם לדמות ביה"ס בעוד 10 שנים. מחשבים, לוחות אלקטרוניים חכמים (electronic whiteboards) וטכנולוגיות אינטראקטיביות אחרות משנים באופן יסודי את החינוך בארה"ב ובעולם . זו נקודת המבט של המומחים שעמם שוחח כתב העיתון "ניו יורק טיימס" לגבי השאלה איך תיראה הכיתה בעוד עשר שנים מהיום? בין המומחים שרואיינו נמצא גם פרופסור Larry Cuban העוקב אחרי תהליכי השינוי בבתי ספר כבר ארבעים שנה.

המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .

העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).

בראיון שנערך בסוף אוגוסט 2011 עם ערן דובובי ( מוסף מיוחד של עיתון "הארץ" " "50 המשפיעים על החינוך בישראל" ) , ראש מערכת החינוך בעיר חיפה, למדנו על כוונתה הברוכה של עיריית חיפה להקים ביה"ס ראשון בישראל מסוג KIPP . תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. בית הספר הזה יהיה באחת השכנות הסוציו-אקונומיות המוחלשות בעיר חיפה. אומר ערן דובובי בראיון : " לא נבנה בית ספר חדש אלא נסב בית ספר קיים לבית ספר ברוח KIPP בדיוק כמו התכנית המקורית. יש הסכמה לכך במשרד החינוך. זה יהיה פיילוט ארצי-חיפאי. התוכנית מתחילה מגיל רך ועד תיכון. למעשה כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. כדי לפתוח בית ספר כזה צריך הרבה כסף ואנחנו נצטרך השלמה כלכלית. KIPP מתכוונים לקשר אותנו עם תורמים שלהם , וזה יעזור" .

היישום החינוכי LiveBinders עליו כבר דיווחנו בעבר, הולך ונעשה יותר ויותר שכיח בקרב מורים בעולם וגם בישראל רואים ניצנים ראשונים. מדובר בכלי עזר למורים או לתלמידים לארגון המידע ומשאבי המידע שלהם באינטרנט. היישום מאפשר לחלק את ולארגן את משאבי התכנים (בעיקר אתרי אינטרנט, אבל גם קבצים ) לפי נושאים ולשוניות נושאים. היישום של LiveBinders הוא פשוט וידידותי והשימוש בו הוא חופשי . יש מורים בארה"ב שמפעילים את התלמידים בכיתה באמצעות LiveBinders ויש , כאמור, מורים אשר בונים את מרכז המשאבים שלהם בהוראה באמצעותו כאשר כל המשאבים ( כתובות אתרים באינטרנט) פתוחים וזמינים באינטרנט. יש מורים אשר דורשים מהתלמידים לבנות את התלקיט (פורטפוליו) הדיגיטאלי שלהם באמצעות LiveBinders. באמצעות היישום ניתן גם להעלות קבצים מסוגים שונים. ניתן לבנות את לשוניות הנושאים בעברית וגם את תת-הנושאים בעברית.

אם עד לפני עשור היה בית הספר תל חי שבדרום תל אביב מוסד נחשל ורווי אלימות, הרי שבשנה שעברה השיג במבחני המיצ"ב ציון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, והאלימות בין כתליו כמעט נעלמה. מהו, אם כך, הגורם לשינוי? שיעור שבועי בן שעה המתבסס על עקרונות המדיטציה, יוגה ודמיון מודרך. ועכשיו, דממה ( נועה לימונה) .

פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

מנהלי הפלטפורמה החינוכית EduBlogs (חברה באוסטרליה הפתוחה לכל העולם ומציעה שירותי הקמת בלוגים חינוכיים ללא תשלום) הודיעו כי היקף הבלוגים החינוכיים המתפרסמים ע"י מורים , תלמידים וסטודנטים הגיע למיליון משתמשים פעילים, כלומר מיליון בלוגים בתחומי החינוך. הפלטפורמה המתוקשבת הבינלאומית הזו קיימת כבר 6 שנים והיא מבוססת על כתיבת בלוגים מסוג wordpress . באתרי האינטרנט החופשיים של המערכת היו מאוחסנים בשנת 2007 100,000 בלוגים בחינוך. ללא ספק התרחבות משמעותית

המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).

במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.

הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

מחקר זה התכוון לבחון את ההשפעה היחסית של פרקטיקות המנהיגות שמעצבות מחדש, של התנאים הארגוניים בבית הספר, של גורמי ההנעה של המורה ושל למידת המורה על פרקטיקות ההוראה. הנתונים נאספו מסקר שנערך בקרב 502 מורים מ-32 בתי ספר יסודיים בהולנד. ממצאים: התוצאות מציעות שהמעורבות של המורים בפעילויות של למידה מקצועית, בייחוד התנסות מסוימת ורפלקציה, היא מנבא חזק עבור פרקטיקות ההוראה. נראה כי תחושת המסוגלות העצמית של המורים היא הגורם ההנעתי החשוב ביותר המסביר את למידת המורה ואת פרקטיקות ההוראה. הגורמים ההנעתיים גם מתווכים בין ההשפעות של התנאים הארגוניים בבית הספר ושל פרקטיקות המנהיגות על למידת המורה ועל פרקטיקות ההוראה ( Thoonen, Erik E. J., Sleegers, Peter J. C., Oort, Frans J., Peetsma, Thea T. D., Geijsel, Femke P).

ארגון "אשוקה" נוסד בארצות הברית ב- 1980 ביוזמת ביל דרייטון, איש בעל שם וניסיון רב בתחום הפעילות החברתית. הנחת היסוד שלו הייתה כי בדומה ליזמים עסקיים היודעים לייצר רווח מרעיונות, אפשר לטפח גם יזמים חברתיים, שיוכלו להציע פתרונות לבעיות חברתיות ולחולל שינוי ממשי. מרי גורדון הקנדית, מורה לשעבר ועמיתה ותיקה של "אשוקה", יזמה וכבר מפעילה בשבע מדינות – ובהן ארצות הברית, קנדה ויפן – את "שורשים של אמפתיה", תכנית להגברת האמפתיה והאוריינות הרגשית בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים. בתכנית, הורים צעירים מגיעים לבית הספר עם תינוקם, פורשים שמיכה ירוקה במרכז הכיתה, ומעבירים שעה עם התלמידים, היושבים סביבם במעגל. יש לציין כי ישנה הכנה לקראת המפגשים, כמו גם שיחה ודיונים לאחריהם. כך, בתשעה מפגשים במהלך השנה לומדים הילדים מה שניתן ללמוד מהמגע האנושי העדין והרגיש שמייחד הורים המטפלים בתינוקם ( מור, אמתי).